האיראנים מרמים את כולם ללא בושה וללא חשש. הרי מתקן העשרת האורניום החדש שהתגלה בקום הוא מתקן גדול החפור בקרקע וצריך היה להביא בחשבון כי יתגלה. על אף שלכאורה מצבם עדין בגלל הפרות קודמות של האמנה למניעת נשק גרעיני שעליה הם חתומים, על אף שידעו כי הקהילייה הבינלאומית עומדת לדון בהטלת סנקציות כבדות עליהם – בכל זאת האיראנים לא היססו. הם לא היססו לבנות אותו במשך שנים ולא מיהרו לחשוף אותו גם כשמצבם נהיה קשה יותר לכאורה.
הגילוי של המתקן הנוסף באיראן מוביל לארבע מסקנות חשובות:
- ברור שעצם בנייתו של מתקן שכזה מביאה את האיראנים צעד קדימה בתחום היותר קשה בדרך להגעתם לנשק גרעיני. הפעלתו תגביר מאוד את קצב ייצור האורניום המועשר על ידם ועל כן לוחות הזמנים לתגובת העולם מתקצרים. אין זמן לבזבז על תהליך ארוך של סנקציות ההולכות וצוברות עוצמה לאט ובמדורג.
- מהלך של תקיפה נגד האיראנים יהיה מעט סבוך יותר, כי ברור שנטרול היכולת האיראנית יצריך גם את תקיפתו של המתקן החדש. אין הדבר הופך את התקיפה לבלתי אפשרית, אבל היא תהיה רחבה יותר מעצם העובדה שנוספה מטרה חדשה במקום חדש.
- שוב מתחדדת השאלה הקשה מכל, הן למהלך הסנקציות והן למול חשיבה אפשרית על תקיפה בכוח: מה לא ידוע עדיין על הנעשה באיראן בתחום הגרעין? מהם המתקנים שיישארו לעבוד בחשאי אחרי שיוטל הפיקוח (אם יצליחו הסנקציות), או לאחר שיותקפו המתקנים המוכרים למערכות המודיעין?
- הגילוי נשמר על ידי גורמי המודיעין המערביים עד לאחר עצרת האו"ם, ככל הנראה הן כדי להביך את נשיא איראן בהיותו בארה"ב והן כדי להכין את הקרקע לשילוב רוסיה במאמץ לקראת אפשרות של הטלת סנקציות על טהרן.
אם יתברר בשיחות הקרובות (מאוד) עם איראן שאין בעצם פרטנר רציני בצד האיראני (המצע לדיון ששלחו האיראנים ממש מגוחך – הוא עוסק בנושאים רבים אך לא בשאלת הגרעין), יש לקוות שאיתור המתקן יביא לשינוי גם אצל אותם תמימים ונאיביים שחשבו כי ניתן יהיה להגיע לאיזושהי פשרה עם איראן, אם רק ידברו איתם באופן שונה מאשר הממשל האמריקני הקודם.
