עבור לתוכן העמוד
Menu

סוריה מדינה מסוכנת, אך מחוזרת

שיתופי הפעולה של סוריה עם גורמים המערערים את היציבות האזורית יחסים מועדפים בין סוריה ואיראן סוריה ממשיכה לקיים יחסים מועדפים עם איראן. מנהיגיה הצהירו בפומבי שיש להם אמון בתוצאות הבחירות לנשיאות באיראן והאשימו גורמים חיצונים בייזום הפגנות ההמונים בטהראן. בשבוע שעבר ערך בשאר אלאסד ביקור מופגן של ידידות אצל  אחמדינג’אד. בין שתי המדינות מתקיים שת”פ צבאי וכלכלי מקיף. סוריה למעשה מהווה […]

שיתופי הפעולה של סוריה עם גורמים המערערים את היציבות האזורית

יחסים מועדפים בין סוריה ואיראן

סוריה ממשיכה לקיים יחסים מועדפים עם איראן. מנהיגיה הצהירו בפומבי שיש להם אמון בתוצאות הבחירות לנשיאות באיראן והאשימו גורמים חיצונים בייזום הפגנות ההמונים בטהראן. בשבוע שעבר ערך בשאר אלאסד ביקור מופגן של ידידות אצל  אחמדינג’אד. בין שתי המדינות מתקיים שת”פ צבאי וכלכלי מקיף. סוריה למעשה מהווה כיום את הבסיס הלוגיסטי המרכזי של איראן במזרח התיכון ומאפשרת לה לממן את צרכי חיזבאללה, לצייד את הארגון באמצעי לחימה מגוונים ולהפעילו מתוך לבנון במטרה לפגוע ביציבותן של מדינות האזור.

סוריה – בסיס הפעולה של ארגוני טרור פלסטינים

סוריה ממשיכה לארח בשטחה את מפקדות הארגונים הפלסטינים הקיצונים – חמאס, ג’יהאד, החזית העממית – המפקדה הכללית ואחרים. בכך היא בעלת השפעה על הזירה הפלסטינית, מחזקת את חמאס מול הפת”ח ומעמיקה את הפילוג הפנים פלסטיני.

תמיכת סוריה בחיזבאללה ובחישתה בענייני הפנים של לבנון

בניגוד להחלטת מועצת הביטחון 1701 ולמרות נזיפות האו”ם, הסורים לא צמצמו את  תמיכתם בחיזבאללה ואינם נלאים מלהבריח טילים וסוגי נשק שונים לארגון דרך גבולם עם לבנון, שנשאר פרוץ לחלוטין. אף כי הסיגה את צבאה משם בעקבות רצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אלחרירי והחלטת מועצת הביטחון 1559, דמשק ממשיכה לבחוש בענייני הפנים של לבנון. סוריה מונעת כיום את הקמתה של ממשלה בלבנון, כאשר מטרתה היא להבטיח שחיזבאללה ומפלגות האופוזיציה האחרות, שהפסידו בבחירות לפרלמנט, יהיו חלק מן הממשלה עם אפשרות לווטו על החלטותיה החשובות. השבוע תקפו גורמים סורים וגורמים פרו סורים בלבנון את בית הדין הבינלאומי שהוקם ע”י האו”ם בשיתוף עם ממשלת לבנון, למציאת החשודים ברצח חרירי והעמדתם למשפט. בית הדין פועל לאטו ובדיסקרטיות ומטרת סוריה ובני בריתה היא לקעקע את יסודותיו ולהביאו להודיע על סיום פעילותו ללא תוצאות.

באמצעות חיזבאללה ממשיכה סוריה להסית הממשל הלבנוני נגד ישראל בעניין הנסיגה מכפר רג’ר וחוות שבעא, למרות שמדובר בשטחים שנכבשו ע”י ישראל ב-1967 מידי סוריה. בו בזמן היא מסרבת לסמן את הגבול בין שתי המדינות. אומנם סוריה ייסדה יחסים דיפלומטיים עם לבנון והציבה שגריר בבירות, אך היחסים בין שתי המדינות מתנהלים דרך ראשי שתי המדינות ומפלגות פרו סוריות בלבנון.

פעילות גרעינית אסורה בשיתוף עם איראן וצפון קוריאה

לאחרונה אף נתבשרנו כי סוריה קיימה ניסוי כושל של שיגור טיל בשיתוף עם איראן וצפון קוריאה בהפרה בוטה של הסכמים בינלאומיים. נזכיר כי סוריה החלה בבניית כור גרעיני, שהיה מיועד לאפשר לה לפתח נשק גרעיני – כור שעל פי מקורות זרים הופצץ והושמד על ידי ישראל. היא גם מסרבת להתיר לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לקיים בדיקות הדרושות להשלמת הדו”ח שלה על המתקן שהופצץ.

המעורבות הסורית בטרור בעיראק ושאיפותיה להכשלתה של המדינה הדמוקרטית

השבוע חזרה לכותרות מעורבותה של סוריה בעיראק. ראש ממשלת עיראק, נורי אלמאלכי, האשים את דמשק במתן מחסה לבכירים של מפלגת הבעת’ העיראקית המפעילים רשתות של מחבלים בארצו וביקש את הסגרתם. הודעתו של אלמאלכי באה בעקבות שני הפיגועים הגדולים  ב-19/8 ליד משרדי החוץ והאוצר, שם נהרגו כמאה איש ונפצעו כ-1000. אין בכך הרבה חידוש, שכן מאז המלחמה ב-2003 סוריה התירה ומתירה למחבלים מכל מדינות ערב והאסלאם לעבור בשטחה ולהצטרף לארגוני המחבלים בעיראק. לסוריה ולאיראן יש מטרה משותפת: למנוע את הקמתה של מדינה דמוקרטית יציבה בעיראק, שעלולה להביא להפלתו של המשטר הסורי המושחת ולפגוע בחופש הפעולה של טהראן במזרח התיכון. יש הטוענים כי מרבית המחבלים שהגיעו לעיראק עברו דרך סוריה. מכל מקום, ברור שסוריה גרמה נזק כבד לאמריקאים בעיראק והיא אחראית בעקיפין להריגתם של רבים מ-4000 חייליהם בעיראק. סוריה סירבה להיענות לבקשתו של אלמאלכי וזה האחרון החזיר את שגרירו מדמשק. בתגובה לא היססה דמשק להחזיר, גם היא, את שגרירה מבגדאד והנשיא אסד אמר שטענותיה של עיראק “אינן מוסריות” וכי אין לה הוכחות ברורות. תורכיה נדרשה לתיווך בין שתי המדינות, אך ללא הצלחה. המשבר  אף החריף לאחר שעיראק בקשה את התערבות מועצת הביטחון כדי שתקים בית דין בינלאומי שיחקור את מעורבותה של סוריה בעיראק.  היא גם הציעה כי החלטות האו”ם לגבי מדינות התומכות בטרור תתקבלנה במסגרת פרק 7 של מגילת האו”ם, שמשמעותו הטלת סנקציות בינלאומיות על המדינה שתמצא אשמה.

יחסיי סוריה והמדינות הפרגמטיות מתערערים

על רקע פעילותה החתרנית החמורה של סוריה התערערו יחסיה עם המדינות הערביות המכונות פרגמטיות כגון סעודיה ומצרים. סעודיה עשתה אומנם מאמץ להידבר עם דמשק בחודשים האחרונים, אך ללא הועיל. היחסים עם מצרים גרועים עוד יותר על רקע גילוי התא הטרוריסטי של חיזבאללה במצרים.

מסנקציות לחיזורים  – השינוי במדיניות המערב כלפי סוריה

סביר היה להניח שמדינות המערב יפעילו לחץ על סוריה כדי שתשנה את דרכה.  אכן בשעתו  ממשלו של הנשיא בוש החזיר את שגרירו מדמשק והטיל סנקציות על סוריה. שיראק, נשיאה הקודם של צרפת, החרים את סוריה והאיחוד האירופי השעה את חתימת ההסכם שלו עם דמשק שהיה אמור להעניק לה יתרונות כלכלים ומסחריים חשובים.

שינוי המדיניות של סרקוזי

מדיניות זו נשתנתה עם הגיעו לשלטון של ניקולא סרקוזי בצרפת ולאחר מכן היבחרו של אובמה לנשיאות ארצות הברית. אומנם סרקוזי התחיל את כהונתו בהצהרה כי התייאש מאסד, אך מהר מאד שינה את מדיניותו. מאחר והיה זקוק לו להקמת האיחוד למען הים התיכון, הוא הזמין את אסד לפאריס והעניק לו כבוד רב. בהמשך הוא שיגר את שר החוץ ברנרד קושנייר ואת יועציו הקרובים ביותר לדמשק ולביירות, אך התוצאות היו דלות. אסד הסכים אמנם להקמת יחסים דיפלומטיים עם לבנון, מחוה חסרת תוכן פוליטי כפי שראינו לעיל,  אך בכל שאר הסוגיות לא חל שינוי. דמשק אף חזרה והודיעה כי תמשיך בקשריה עם  טהראן.

חיזוריהם הכושלים של אובמה והאיחוד האירופי

גם חיזוריו של הנשיא אובמה לא עזרו. הוא שיגר מספר משלחות לאסד וביניהן שתי משלחות צבאיות,  בניסיון להביא את אסד לצנן את קשריו עם איראן, לסגור את מעברי הגבול ביןסוריה לעיראק ולמנוע מעבר מחבלים. ארה”ב אף הודיעה כי תחזיר את שגרירה לדמשק וביטלה חלק מן הסנקציות כדי לפייס את אסד. היא גם שיגרה לדמשק את ג’ורג’ מיטשל כדי לבדוק באיזה תנאים אפשר יהיה לחדש את המו”מ עם ישראל.  כל זה ללא הצלחה יתרה.

ארה”ב זקוקה להבנות עם סוריה כדי להקל על הוצאת חייליה מעיראק ב-2011 כפי שסוכם עם ממשלת עיראק. היא גם הייתה רוצה להפגין קבל עם ועדה כי מדיניותו הפייסנית של אובמה לעולם המוסלמי נושאת פרי. אך בשלב זה ארה”ב עומדת בפני שוקת שבורה. גם ההבטחות של האיחוד האירופי כי יסכים לחתום על ההסכם עם סוריה בחודשים האחרונים נתקלו באותה האדישות.

סיכום

סוריה מרגישה את עצמה מחוזרת וראשיה מרשים לעצמם להצהיר  שוב ושוב כי לא ישנו את מדיניותם בשום אופן. המערב מחפש את המפתח להבנת סוריה ולנטרל את פעילותה המזיקה, אך טרם נמצאה הנוסחא הגואלת. ספק אם היא בכלל קיימת.