עבור לתוכן העמוד
Menu

מה נשאר מיוזמת אובמה?

  יתכן מאד שהשבוע נסתם הגולל על היוזמה הסעודית, לפחות מבחינתה של ישראל. בנוסף,  לא ברור כיצד יקדם הנשיא אובמה את תוכניתו להנעת המו”מ בין ישראל לפלסטינים, לנוכח העמדות שהפגינו סעודיה ומדינות ערב האחרות בתגובה להצעותיו: צעדי נורמליזציה קטנים תמורת יישום השלב הראשון של מפת הדרכים, דהיינו הקפאת ההתנחלויות. בקשת אובמה מסעודיה לצעדי נורמליזציה עם […]

 

יתכן מאד שהשבוע נסתם הגולל על היוזמה הסעודית, לפחות מבחינתה של ישראל. בנוסף,  לא ברור כיצד יקדם הנשיא אובמה את תוכניתו להנעת המו”מ בין ישראל לפלסטינים, לנוכח העמדות שהפגינו סעודיה ומדינות ערב האחרות בתגובה להצעותיו: צעדי נורמליזציה קטנים תמורת יישום השלב הראשון של מפת הדרכים, דהיינו הקפאת ההתנחלויות.

בקשת אובמה מסעודיה לצעדי נורמליזציה עם ישראל נתקלת בסירוב

שגריר סעודיה בוושינגטון פרסם ב-13/9 את תשובת מלכו למכתבם של 220 חברי בית הנבחרים האמריקאי משתי המפלגות, בעניין  היוזמה הסעודית, המוכרת גם כיוזמה הערבית לשלום. במכתב ששוגר בסוף יולי בקשו חברי בית נבחרים ממלך סעודיה “לצאת בצעד דרמטי לבניית אימון כלפי ישראל, שיאפשר לקדם את תהליך השלום”. המכתב נועד לתמוך בהצעותיו של הנשיא אובמה שבהתאם למקורות תקשורתיים פנה בכתב לשבע מדינות ערביות וביקש כי יבצעו צעדים קטנים בוני אימון כלפי ישראל, כגון פתיחת משרדי מסחר, התרת מעבר של מטוסי ישראל בתחום האווירי שלהן  ואף הציע כי נציגי מדינות ערב לא ימנעו מלחיצת ידיהם של נציגים ישראלים, אם יזדמנו יחדיו בפורומים בינלאומיים. הכוונה כמובן הייתה לשפר את האווירה לקראת הדברות ולהפגין בפני ישראל כי העוינות הערבית אינה טוטאלית כפי שטוענת ירושלים.

בהודעת השגריר הסעודי נאמר כי “עמדת סעודיה היא שהשגת השלום על בסיס בניית צעדי אימון לא צלחה בשלושים השנים האחרונות ואנו מאמינים כי לא תשיג את מטרתה גם היום.”  “אנו מאמינים בכל מאודנו כי פתרון הסכסוך דורש את קביעת הפתרון הסופי כבר בהתחלה ולאחר מכן מו”מ על בסיס הפתרונות שנקבעו לכל הנושאים: השטחים, ירושלים, המים, הביטחון, הפליטים, תוך קביעת מועד לסיום המו”מ במהרה.”

השגריר אומנם מסיים את הודעתו בדברי שבח לתפקיד ארה”ב בהנעת תהליך השלום וכתב כי זה “חיוני שארה”ב תמלא תפקיד פעיל וחזק במו”מ…”, אך זו ללא ספק סטירת לחי לנשיא אובמה, שקרא למדינות ערב להפגין את עמדתן כלפי השלום בביצוע צעדים בוני אימון לנורמליזציה עם ישראל.

גל התבטאויות אנטי-ישראליות

הודעתו של השגריר היא האחרונה בסדרה של  התבטאויות סעודיות דומות בכל הדרגים.  שר החוץ, סעוד אלפייסל, אמר בתחילת החודש שעבר בעת ביקורו בוושינגטון ואחרי שיחתו עם שרת החוץ הלארי קלינטון, כי סעודיה לא תסכים לנקוט במדיניות של צעד אחרי צעד כלפי ישראל. הוא הדגיש כי “הבעיה היא לא מה שיתנו הערבים לישראל, אלא מה תיתן ישראל בתמורה ליוזמה הערבית.” בראיון לניוזוויק הוסיף כי “לערבים אין להציע לישראל אלא רק נורמליזציה ואם נעשה זאת לפני שיוחזרו השטחים הערבים הכבושים, נשמיט מידינו את הקלף היחיד הנמצא בידי מדינות ערב.”

מקורות אמריקאים יודעים לספר שהנשיא אובמה עצמו, שניסה לבדוק את רעיונו לצעדי נורמליזציה צנועים בפגישתו עם מלך סעודיה בריאד שבועות ספורים אחרי כניסתו לתפקידו,   זכה לתשובה חריפה ובלתי נעימה.

סעודיה לא הייתה יחידה בעמדתה הסרבנית. גל של תגובות ומאמרים המתנגד לכל צעד חיובי כלפי ישראל שטף את העולם הערבי.

חזית ערבית נגד נורמליזציה עם ישראל

הנשיא מבארק, שביקר באמצע אוגוסט בוושינגטון, אמר בצורה גלויה בראיונות עיתונאים, אף כי ידע כי יביך את מארחו הנשיא אובמה, כי הניסיון הערבי בשיחות עם ישראל מאז ועידת מדריד ב-1991 אינו מעודד לקיים צעדי נורמליזציה  וכי הערבים יכירו בישראל וינרמלו את היחסים עימה רק אחרי שייחתם שלום מלא וצודק עם הפלסטינים.

במרוקו נערכו הפגנות נגד הנורמליזציה עם ישראל לאחר שנודע כי אחד ממכתביו של אובמה הופנה למלך מרוקו.

בלבנון פרסם מנהיגה הרוחני של העדה השיעית, מחמד חסיין פאדלאללה, פתוא (פסיקה הלכתית) האוסרת על נרמול היחסים עם ישראל.

מזכ”ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, אמר ב-6/9 במסיבת עיתונאים משותפת בקהיר עם ח’אלד משעל, מראשי חמאס, כי דיון על צעדי נרמול עם ישראל אינו עומד על הפרק, בשל עמדתה  הבלתי מתפשרת לגבי הקפאת ההתנחלויות. לדעתו שום מדינה ערבית לא תעיז לבצע מחוות מסוג זה, מכיוון שתגובת העולם הערבי תהיה חריפה. ח’אלד משעל ציין כי המהלך האמריקאי נועד לגייס את הערבים נגד איראן ולהסיח את דעתם מהבעיה הפלסטינית.

התקשורת הערבית לא נותרה אדישה מול הסוגיה, התגייסה כמנהגה להגן על העמדות הסרבניות של מנהיגי ערב והסבירה בלהט את הסכנה שבנורמליזציה עם ה”אויב הציוני.”

כשלון המאמצים האמריקאים בקרב בנות בריתה במזרח התיכון

הנשיא אובמה פעל נמרצות לקידום מדיניותו. בנוסף לשיחותיו הישירות, שעליהן אנו יודעים מעט, נרתמו לנושא חברי בית הנבחרים כאמור לעיל, שרת החוץ קלינטון והשליח למזרח התיכון ג’ורג’ מיטשל. כל הלחץ המסיבי הזה לא עזר. בשלב הנוכחי נדחו בקשותיו של הנשיא האמריקאי בצורה בוטה. מדובר במדינות  המקיימות יחסים קרובים עם ארה”ב בנושאים בעלי חשיבות אסטרטגית ממעלה ראשונה כגון מצרים, סעודיה, מרוקו, ירדן, קטר, איחוד  האמירויות, בחריין וכוויית. בקטר שוכנים בסיסי הצבא של פיקוד המרכז של ארה”ב. בבחריין נמצאים בסיסי הצי האמריקאי. כוויית משמשת מקום מעבר לצבא האמריקאי בעיראק. מצרים וסעודיה הן בעלות הברית המרכזיות של ארה”ב באזור במישור האסטרטגי מול איראן, פקיסטאן ואפגניסטאן. מצרים מקבלת סיוע כספי נדיב.

נראה שהנשיא אובמה העריך כי הכריזמה לה הוא זוכה בעולם כולו ומאמציו לפייס את עולם האסלאם, כפי שראינו בנאומו המפורסם באוניברסיטת קהיר, יסייעו לו אצל מנהיגי ערב וכי יוכל להשיג מהם מעט גמישות כדי לסייע לו בקידום מדיניותו במזרח התיכון. תגובת מדינות ערב חשפה מחדש לא רק את עקשנותן אלא גם, ובעיקר, את העוינות הבסיסית לישראל.

חוסר ההבנה של הממשל האמריקאי לשבריריות הממשל הסעודי

יתרה מכך, הייתה זו ללא ספק טעות מצידו של אובמה לפנות לסעודים בבקשה לנרמל את היחסים עם ישראל. מלך סעודיה שתוארו הנוסף והחשוב הוא “שומר שני המקומות הקדושים של האסלאם” (מכה ומדינה) והחייב את יציבות שלטונו להסכם (מן המאה ה-18) עם הממסד הדתי הוואבי, שהוא מן המחמירים באסלאם, אינו יכול להרשות לעצמו לפתוח בצעדי נרמול עם ישראל, הנחשבת כמוקצה באסלאם. יש בכך סיכון ליציבותה של הממלכה, במיוחד בעת הנוכחית כאשר המשפחה המלכותית השלטת מתמודדת עם גלי טרור של אלקאעדה, שמנהיגיה נשבעו להפילה ולהשתלט על המדינה. על כך יש להוסיף את המשבר בו שרויה המשפחה המלכותית. המלך עבדאללה בן ה-86 מתמודד עם גילו המתקדם ויורש העצר הנסיך סולטאן בן ה-83 גם הוא נמצא בשלהי חייו. המשפחה תצטרך להסכים על יורש צעיר בשנים הקרובות ולשם כך הקים המלך מועצת נאמנות, אך מדובר בסוגיה קשה, שעלולה לגרום למריבות ולסכן את המזרח התיכון כולו. אין איפוא לצפות כי סעודיה תעשה מחוות לישראל. לאחרונה אף נודע, כי סעודיה, בניגוד להבטחות שנתנה לארה”ב, החריפה את החרם הכלכלי על ישראל ודורשת מחברות בינלאומיות ואמריקאיות המבקשות לקיים עימה יחסי מסחר, לאשר כי אין בתוצרתן מוצרים או רכיבים מתוצרת ישראל.

הצעת אובמה איננה יכולה להתקבל גם בצד הישראלי

רה”מ נתניהו הלך לקראת הנשיא האמריקאי כאשר שינה את עמדותיו העקרוניות והכריז כי הוא מקבל את פתרון שתי המדינות ומוכן לנהל מו”מ על כך עם הפלסטינים . יחד עם זאת, עבור ישראל, שמעולם לא קיבלה את היוזמה הסעודית מאחר שראתה בה יותר תכתיב וכפיית פתרונות מאשר בסיס למו”מ ולפתרונות של פשרה, תשובת הסעודים לנשיא אובמה מורה על כך שהיא  צדקה. ישראל לא תוכל להסכים לפתוח במו”מ כאשר הערבים תובעים לקבוע מראש את הפתרונות לבעיות הסבוכות בין ישראל לפלסטינים. יצוין גם שבהתאם ליוזמה הסעודית יש למצוא פתרון “צודק” לבעיית הפליטים הפלסטינים, כאשר מודגש כי הפליטים לא ייושבו במדינות ערב. המשמעות היא דרישה ל”זכות השיבה” שישראל לא תוכל לקבל בשום אופן.

בשלב הנוכחי נראה אפוא שיוזמתו של אובמה אינה מצליחה להתרומם בצד הערבי, אף כי מקור מדיני בכיר ממדינות המפרץ טוען כי עדיין נמשך המו”מ עם מדינות ערב. אולם לא רק בצד הערבי. אובמה גם לא גילה הבנה מעמיקה בבעיותיה של ישראל כאשר ביקש הקפאה מלאה של הבנייה בהתנחלויות – כולל בירושלים – ואף לצרכי גידול האוכלוסין הטבעי. ממשלת ישראל לא תוכל להסכים לבקשות אלה, שיישומן עלול לסכן את יציבותה.

מדיניותו של אובמה והלחצים הבלתי נלאים של שליחו על ישראל להקפאה גורפת של ההתנחלויות שיחקה לידיו של מחמוד עבאס, המשותק בלאו הכי בשל הקיפאון בשיחות הפיוס עם חאמס. הוא חש כי ארע שינוי משמעותי בעמדת ארה”ב לגבי המזרח התיכון, החליט לנצל את המצב החדש והודיע כי לא ייפגש עם נתניהו ולא יפתח במו”מ עם ישראל כל עוד היא לא תענה לדרישה להקפאה מלאה של ההתנחלויות.

האם יש התחלה של התפכחות אמריקאית?

מבחינתה של ארה”ב המצב הנוכחי באזור מוזר ביותר ואף חמור. חיזוריה אחרי סוריה לא נשאו פרי והנשיא אסד ממשיך ביחסיו הטובים עם איראן ובמדיניותו הקיצונית לגבי כל סוגיות האזור;  מדינות ערב המקורבות לאמריקה ומכונות פרגמטיות מוצאות את עצמן בעימות עימה ומסרבות להיענות לבקשותיה לקידום תהליך השלום. אפילו ישראל, בת בריתה האיתנה, הוכנסה על ידה למצב בו לא תוכל למלא את דרישותיה, מה שהביא את הרשות הפלסטינית לעמדה של סרבנות והעמדת תנאים בלתי אפשריים לקידום תהליך השלום.

לא ברור כיצד ואיך תצא ארה”ב מסבך זה כאשר כל מדינות האזור מרגישות כפגועות על ידי מדיניותה הלא ריאלית. מאידך סביר להניח כי  בסופו של דבר תמצא פשרה כלשהי, שכן כל אותן המדינות זקוקות לתמיכתה הצבאית, הפוליטית או הכלכלית של ארה”ב. עם זאת, נראה כי סעודיה שחשפה את מהותה של יוזמתה, הביאה גם למותה, שכן ישראל לא תוכל לקבלה אפילו אם ארה”ב תדרוש בה שינויים מהותיים כדי שאפשר יהיה לקדם את תהליך השלום – אם בכלל. בינתיים הכל שוב ממתינים לנאומו של אובמה בעצרת הכללית של האו”ם בשבוע הבא, שם הוא אמור להציג  את ראייתו לגבי התהליך המדיני. ספק אם יוכל לרצות את כל הצדדים. על כל פנים, נראה שהוא מתחיל להתפכח מכמה אשליות, אם נכונות השמועות לפיהן מתחילים להצטנן יחסי ארה”ב עם סוריה. יפה שעה קודם.