לקראת סיום ועידת תנועת הפתח, אפשר לסכם סיכום ביניים ולומר כי אבו מאזן נחל הצלחה אדמיניסטרטיבית בקיום הוועידה, אך נכשל בשינוי דמותה של הפתח כתנועת התנגדות התומכת במאבק מזוין מול ישראל. הנשיא אובאמה יאלץ לבצע לוליינות ניסוחית עילאית על מנת לקבוע שניתן לו אור ירוק לקידום תכנית השלום האזורית.
ערב פרסום רשימת החברים במוסדותיה החדשים של תנועת הפתח, אפשר לסכם סיכום ביניים ולומר כי אבו מאזן נחל הצלחה אדמיניסטרטיבית בקיום ועידת התנועה בבית לחם וסיומה ללא פיצוץ. אבו מאזן גם הצליח חלקית לספק את הסחורה שדרש ממנו הנשיא אובאמה. עם זאת, הוא נכשל בשינוי דמותה של הפתח מתנועת התנגדות אקטיבית לתנועה פוליטית ממלכתית.
תנועת הפתח החדשה היוצאת מהוועידה תהיה מיליטנטית יותר ותחשק את אבו מאזן בכל התקדמות מדינית בעתיד, וזאת עוד בטרם התפרסמו שמות החברים במוסדות העליונים, הצפויים לייצג את הזרמים היותר מיליטנטיים. מצד אחד, אובאמה יוכל לומר כי הוועידה הצליחה לאחר שהוכח כי הפתח היא תנועה אמיתית אשר העבירה לו מסרים בדבר תמיכה בהמשך השיחות ומימוש האופציה המדינית. מצד שני, ועידת הפתח לא ויתרה על אופציית המאבק המזוין נגד ישראל. אדרבה, ניסוחים ישנים המשלבים בין עיקרון המאבק המזוין לבין חיסולה של ישראל והקמת המדינה הפלסטינית על כל שטחי פלסטין נותרו ללא שינוי.
הנשיא אובאמה, כך נראה, יאלץ לבצע לוליינות ניסוחית עילאית על מנת לקבוע שאבו מאזן אכן נתן לו אור ירוק לקדם את תכנית השלום האזורית שלו, אשר תתבסס על פתרון הבעיה הפלסטינית.