עבור לתוכן העמוד
Menu

העדכונים האחרונים לגבי תכנית הגרעין האיראנית: הוויכוח על משמעויותיה

פרשנים רמי-דרג בארה”ב נוטים להפחית ממימדי האיום האיראני כדי להשפיע על ממשל אובאמה להסתפק בדו-שיח מדיני עם איראן, מבלי לנקוט במדיניות קשוחה כדי לעצור את התוכנית הגרעינית. ברור שלמדינת ישראל יש הרבה עבודה לעשות כדי להסביר את ההשלכות ההרסניות שיהיו על המזרח התיכון כולו – לא רק על ישראל – במידה שאיראן תצטייד בנשק גרעיני […]


פרשנים רמי-דרג בארה”ב נוטים להפחית ממימדי האיום האיראני כדי להשפיע על ממשל אובאמה להסתפק בדו-שיח מדיני עם איראן, מבלי לנקוט במדיניות קשוחה כדי לעצור את התוכנית הגרעינית. ברור שלמדינת ישראל יש הרבה עבודה לעשות כדי להסביר את ההשלכות ההרסניות שיהיו על המזרח התיכון כולו – לא רק על ישראל – במידה שאיראן תצטייד בנשק גרעיני בעתיד הלא רחוק.

על פי הדיווח בעיתון “טיימס” הלונדוני, איראן השלימה את ההכנות הטכנולוגיות הדרושות לייצור ולהפעלת ראש קרב גרעיני. כעת, ההנהגה הצבאית של המדינה מחכה אך ורק לאישור הסופי של המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, בטרם תשלים את המלאכה.

את ההתקדמות האיראנית בנושא הגרעין ניתן למדוד באמצעות דו”חות גלויים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א). דו”ח סבא”א מה- 19 בפברואר, 2009, גילה כי האיראנים הצליחו לייצר כ- 1000 ק”ג של אורניום מועשר ברמה נמוכה. על פי דו”ח חודש יוני, הם הצליחו להוסיף למלאי הזה עוד 30%, דהיינו 1300 ק”ג בסה”כ. על פי שיקולים של גורמי הערכה בארה”ב, איראן זקוקה ל- 700 ק”ג של אורניום מועשר ברמה נמוכה כדי לייצר 20 ק”ג של אורניום ברמה גבוהה, כלומר ברמת שימוש צבאית. הערכות אחרות מדברות על 30 ק”ג ככמות המינימלית הדרושה. ברור שבמידה ויש מתקנים גרעיניים שאינם כלולים בדו”חות של סבא”א, הרי שהכמויות יכולות להיות גדולות עוד יותר. כך או אחרת, גם בהנחה שהדו”חות של סבא”א מדוייקים, מה שמפריד בין איראן והפצצה הוא החלטה מדינית בדרג הבכיר ביותר. לכן, מעניין לשים לב לוויכוח שהתעורר בארה”ב על כוונותיו של האייתוללה עלי חמינאי בנושא הגרעין.

פאריד זכרייה נחשב למומחה החשוב ביותר ביחב”ל בקרב האליטה האינטלקטואלית של ארה”ב. זכרייה משמש כעורך הבינלאומי של המגזין “ניוזוויק” וכמגיש תוכנית בנושא מדיניות חוץ ב-  CNN וספרו האחרון נקרא על ידי הנשיא אובאמה. זכרייה טען במאמר שער פרובוקטיבי ב”ניוזוויק” בחודש מאי האחרון כי חמינאי לא ייתן את ההוראה לייצר את הפצצה בגלל שקודמו בתפקיד, האייתוללה חומייני, הגדיר את הנשק הגרעיני כ”לא-אסלאמי” וחמינאי עצמו הוציא פתווה שתיארה את הנשק הגרעיני כ”לא מוסרי”.

במילים אחרות, העולם יכול להירגע מכיוון שיש פתווה איראנית נגד האמצעים הללו. למרות שנים של דיווחים של סבא”א על הפיתוחים הגרעיניים האיראניים, שכללו שרטוטים מפורטים של ראשי חץ גרעיניים (שנלקחו ממחשב לפטופ איראני שה- CIA  השיג), זכרייה עמד על כך שהאיראנים לא יעברו את הסף הגרעיני. לפני שזכרייה העלה טיעון זה, דיפלומטים איראניים בעצמם הציגו טיעון זהה בפני סבא”א במהלך 2005. יש לציין שחבר פרלמנט איראני בשם חוג’את אל-אסלאם טאקי רהבר, שהינו חבר בהנהגה הדתית, טען שנה לפני כן כי אין מגבלות מבחינת השריעה ליצור נשק גרעיני כאמצעי הרתעתי. בנוסף, מאחד ממחקריו של ד”ר שמואל בר, מומחה מוביל לענייני איראן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, עולה כי “הפתווה הגרעינית” של חמינאי כלל לא פורסמה על ידי לשכת המנהיג העליון, אשר בדרך כלל מעדכנת בקפדנות את הצהרותיו של חמינאי.

כך, אנחנו עדים לנטייה של פרשנים רמי-דרג בארה”ב להפחית ממימדי האיום האיראני כדי להשפיע על ממשל אובאמה להסתפק בדו-שיח מדיני עם איראן בלי לנקוט במדיניות קשוחה כדי לעצור את התוכנית הגרעינית. נראה שבעקבות ההתמודדות במלחמה עם עיראק, ישנה עייפות גוברת בקרב פרשנים רבים מהתמודדות כלשהי עם האתגר שמציבה טהראן.

במגזין ה”ניו-יורק טיימס” שפורסם ביום ראשון (02.08.09), פירט הפרשן רוג’ר כהן את הדיונים הפנימיים בממשל בנושא המדיניות האמריקאית כלפי איראן. כהן, שבעצמו מקדם את הנורמליזציה של יחסי ארה”ב עם איראן, כותב שבסופו של דבר ברירת המחדל של ממשל אובאמה תהיה להישען על הרתעה אמריקאית מול איראן בזמן שטהראן מתקרבת ליכולת גרעין.

ברור שלמדינת ישראל יש הרבה עבודה לעשות כדי להסביר את ההשלכות ההרסניות שיהיו על המזרח התיכון כולו – לא רק על ישראל – במידה שאיראן תצטייד בנשק גרעיני בעתיד הלא רחוק.