עבור לתוכן העמוד
Menu

חיזבאללה, סוריה והקשיים בהרכבת הממשלה החדשה בלבנון

לפני למעלה מחודש נערכו הבחירות לפרלמנט הלבנוני, וסעד אלחרירי, עליו הוטלה משימת הרכבת הממשלה, הולך וטובע בבוץ הלבנוני-סורי. חיזבאללה, בתמיכת סוריהואיראן, מסרב בתוקף להגמיש את דרישותיו הקואליציוניות. אפילו אם תימצא פשרה בסופו של דבר, מפלגות הרוב הן שישלמו את המחיר בוויתורים מרחיקי לכת. סעד חרירי הולך וטובע בבוץ הלבנוני-סורי משימת הרכבתה של הממשלה החדשה בלבנון הולכת […]

לפני למעלה מחודש נערכו הבחירות לפרלמנט הלבנוני, וסעד אלחרירי, עליו הוטלה משימת הרכבת הממשלה, הולך וטובע בבוץ הלבנוני-סורי. חיזבאללה, בתמיכת סוריהואיראן, מסרב בתוקף להגמיש את דרישותיו הקואליציוניות. אפילו אם תימצא פשרה בסופו של דבר, מפלגות הרוב הן שישלמו את המחיר בוויתורים מרחיקי לכת.

סעד חרירי הולך וטובע בבוץ הלבנוני-סורי

משימת הרכבתה של הממשלה החדשה בלבנון הולכת ומסתבכת והופכת לבעיה בין-ערבית ואפילו בינלאומית. לפני למעלה מחודש (7/6) נערכו הבחירות לפרלמנט הלבנוני, וסעד אלחרירי, עליו הוטלה משימת הרכבת הממשלה, הולך וטובע בבוץ הלבנוני-סורי. חרירי נועד כבר עם נציגי כל המפלגות, ואפילו עם חסן נסראללה, אך לא הצליח לגבש שום הסכמה שתאפשר את הקמת הממשלה.

חרירי מייצג את מפלגות הרוב של הפרלמנט היוצא, אשר הגבירו את כוחן בבחירות האחרונות ל- 71 צירים (מול 57 לאופוזיציה). לפיכך, על הנייר לפחות, הוא יכול היה להרכיב ממשלה תוך ימים ספורים. עם זאת, חרירי נאלץ לתמרן בין המצב העדתי המורכב בלבנון לבין הניסיון להדוף את לחצי החיזבאללה, שזוכה לתמיכתן של סוריה ואיראן. חרירי ואנשי תנועתו, “14 במרס”, מודעים לכך שכדי להקים ממשלה יציבה ולטפל בבעיות הכלכליות החמורות, עליהם לצרף לממשלה את מפלגות האופוזיציה בהנהגת חיזבאללה. בכך הם מקווים גם לרצות את סוריה ואיראן. חרירי אמר לאחר הניצחון בבחירות כי ישאף “להקמתה של ממשלת אחדות לאומית”.

דרישות החיזבאללה

חיזבאללה, מצידו, מתנה את כניסתו לממשלה בקבלת שליש חוסם – מינוי נציגיו לשליש משרי הממשלה וקבלת זכות וטו על החלטותיה החשובות, כפי שהיה בממשלה הקודמת על בסיס הסכם דוחה. במיוחד אמור הדבר לגבי גורל נשקו של חיזבאללה. הארגון ממשיך להחזיק במיליציה מזוינת, למרות הסכמים פנים-לבנוניים כגון הסכם טא’יפ והחלטות מועצת הביטחון (ובכללן החלטה 1701 שהביאה לסיומה של מלחמת לבנון השניה). חיזבאללה היה גם רוצה להמשיך לשמור על חופש הפעולה שלו ביחס להברחות הנשק הנרחבות מסוריה ולהיות בעל דעה לגבי כל החלטות הקשורות בישראל, לרבות פינוי חוות שבעא. יש להזכיר כי השבוע פורסם הדו”ח השנתי של האו”ם על החלטה 1701 ונושא נשקו של חיזבאללה והברחות הנשק דרך הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון נמצאו במרכזו. בעיה חשובה נוספת היא הנשק המוחזק בידי הפלסטינים במחנות הפליטים בלבנון. על פי הסכמים קודמים, לפלסטינים יש הזכות להחזיק בנשק בתוך המחנות. ברבות הזמן, הוברחו כלי נשק רבים למחנות והוקמו ארגונים פלסטינים קיצוניים הפועלים גם בזירה הבין-לבנונית ותורמים להגברת חוסר היציבות. חיזבאללה מעוניין לשמור על בכורתו הצבאית בלבנון ולפקח על הפעילות הפלסטינית.

חילוקי הדעות בקרב הקואליציה

בתוך כך, חילוקי הדעות אינן פוסחות על מפלגות הרוב. בעוד המפלגות הנוצריות ומפלגתו הסונית של חרירי מתנגדות להעניק לחיזבאללה את מעמד השליש החוסם, נראה שהצלע השלישית של קואליציית הרוב, המפלגה הפרוגרסיבית הסוציאליסטית בראשות וליד ג’נבלאט, נוטה לעבר חיזבאללה. לפני מספר שבועות נועד ג’נבלאט עם נסראללה, ומאז הוא מסביר כי יש להתחשב בעמדותיהם של השיעים המהווים חלק חשוב מעם הלבנוני. לאחרונה אף נערכה סולחה בין משלחת אנשי דת מטעם חיזבאללה לראשי הדת הדרוזים, לאחר עימות הדמים שהתרחש במאי שעבר בין לוחמי חיזבאללה והמיליציה הדרוזית בעת השתלטות חיזבאללה על מערב ביירות.

סעודיה ומצרים מנסות להתערב

על רקע מצב סבוך זה, עושות סעודיה ומצרים מאמצים נרחבים להשפיע על סוריה בתקווה שתלחץ על חיזבאללה למתן את דרישותיו. נראה כי מצרים וסעודיה חוששות מהתערערות המצב באזור על רקע שתי בעיות בוערות: המשבר הלבנוני והקרע בין הפתח לחמאס. יחסיהן של סעודיה ומצרים עם סוריה הידרדרו מאז רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חרירי, והוחרפו עוד יותר כשהתברר כי תא טרור של החיזבאללה פעל במצרים. המשבר הנוכחי הביא להערכת מצב מחודשת.  בשבוע האחרון נפגשו מלך סעודיה והנשיא מובארק פעמיים, ובנו של מלך סעודיה אף נשלח לדמשק לשיחות עם אסד. השבוע גם ביקרה משלחת של המודיעין המצרי בדמשק וככל הנראה ניסתה לדבר על ליבם של הסורים בעניין עמדת החמאס לגבי הפיוס עם פתח. סביר להניח שגם הנושא הלבנוני עלה בשיחות.

בשבוע האחרון נפוצו שמועות כי סעד חרירי עומד להיפגש עם אסד, או כי בכוונתו ליטול חלק בפסגה בדמשק בהשתתפות מלך סעודיה ונשיאי סוריה ולבנון, במטרה להגיע להסכמה שתאפשר את הקמת הממשלה בלבנון. בתגובה לשמועות, דחו ראשי המפלגות הנוצריות ואישים סונים בלבנון את האפשרות שחרירי יצא לדמשק בטרם תוקם הממשלה. הם חזרו והדגישו כי ממשלת לבנון תוקם בהתאם לאינטרסים הלבנוניים ולא הסוריים. אחרי הקמתה של הממשלה, אמרו, יוכל חרירי לצאת לדמשק ולדון ביחסים עם סוריה. אם אכן התכוון חרירי לצאת לדמשק, נראה כי כוונה זו הורדה בינתיים מן הפרק, לפחות עד לאחר שיקים את ממשלתו. חרירי, שמן הסתם אינו שש להיפגש עם ראשי חיזבאללה וראשי השלטון בסוריה ביודעו שהם אחראים לרצח אביו, נמצא אפוא במלכוד.

מפלגות הרוב ישלמו בסופו של דבר את המחיר

ארצות הברית וצרפת נרתמו אף הן למאמצים לשכנע את סוריה להגמיש את עמדותיה. בניגוד למדיניות האמריקאית שננקטה בעבר, ארצות הברית מקיימת עם סוריה דיאלוג נמרץ מאז נבחר ברק אובאמה לנשיאות. אין יותר דיבורים על “ציר הרשע”, מספר משלחות מטעם הקונגרס כבר ביקרו בסוריה והשגריר האמריקאי אף הוחזר לדמשק. השבוע ייערך בדמשק מפגש של השגרירים הצרפתים במזרח התיכון, אליו יגיע גם שר החוץ הצרפתי, ברנרד קושנייר. קושנייר ביקר בסוריה פעמים רבות בשנה האחרונה וסרקוזי אף אירח את אסד בפאריס.

עם זאת, למרות המאמצים, לא נראתה עד כה תפנית שתאפשר לחרירי להקים את הממשלה החדשה בלבנון. סוריה, איראן וחיזבאללה אינם מראים כל סימן על נכונות להגמיש את עמדותיהם. בסופו של דבר, סביר להניח שתימצא פשרה כלשהי, אך נראה כי דווקא מפלגות הרוב, אשר זכו בבחירות וזוכות לתמיכה במדינות ערב ובמערב, הן שישלמו את המחיר בוויתורים מרחיקי לכת.