עבור לתוכן העמוד
Menu

על נאומו הבעייתי של ברק אובאמה בקהיר

  החלטתו של ברק אובאמה לפנות בדברים אל העולם המוסלמי בנאומו היום בקהיר היא בעייתית. התקשורת הערבית מתייחסת אל הנאום כאל נאום פיוס ומצפה מאובאמה להתנצל על התנהגותה של ארצות הברית כלפי המדינות האסלאמיות הערביות. סביר להניח כי שאיפתו של אובאמה להשיג חזית ערבית מול איראן בעקבות הנאום לא תתממש.   בראיון שהעניק ל- BBC השבוע, אמר […]

 

החלטתו של ברק אובאמה לפנות בדברים אל העולם המוסלמי בנאומו היום בקהיר היא בעייתית. התקשורת הערבית מתייחסת אל הנאום כאל נאום פיוס ומצפה מאובאמה להתנצל על התנהגותה של ארצות הברית כלפי המדינות האסלאמיות הערביות. סביר להניח כי שאיפתו של אובאמה להשיג חזית ערבית מול איראן בעקבות הנאום לא תתממש.  

בראיון שהעניק ל- BBC השבוע, אמר נשיא ארצות הברית, ברק אובאמה, את הדברים הבאים:

“אני חושב שאנו, ארצות הברית והמערב באופן כללי, צריכים לחנך את עצמנו טוב יותר בכל הנוגע לאסלאם. בהתחשב במספר המוסלמים החיים בה, ארצות הברית היא אחת המדינות המוסלמיות הגדולות בעולם. לפיכך, חייבים להתפתח דיאלוג והבנה טובים יותר בין שני העמים”.

הצהרתו של אובאמה היא מפוקפקת, בלשון המעטה. ראשית, על פי ההערכות ישנם 3-2.5 מיליון מוסלמים החיים בארצות הברית, בכללם מהגרים ואפרו-אמריקאים שהתאסלמו. שנית, תרומתו של האסלאם לתרבות האמריקאית הייתה מאז ומעולם משנית. לאור זאת, לא ברור כיצד ניתן לתאר את אמריקה כמדינה אסלאמית חשובה.

דבריו של אובאמה בראיון ל- BBC מזכירים את הדירוג הבעייתי שעשה בנאום ההשבעה שלו, בו העמיד את האסלאם במקום השני אחרי הנצרות בדירוג הקהילות הדתיות בארצות הברית (היהדות הוצבה במקום השלישי). כיצד יכול נשיא ארצות הברית להתעלם מחשיבותה המכרעת של תרומת הקהילה היהודית לתרבותה וערכיה של אמריקה?

עצם החלטתו של אובאמה לפנות בדברים אל העולם המוסלמי בנאומו היום בקהיר בעייתית אף היא. התקשורת הערבית מתייחסת אל הנאום כאל נאום פיוס ומצפה מאובאמה “להכות על חטא” ולהתנצל על התנהגותה של ארצות הברית כלפי המדינות האסלאמיות הערביות.

בעולם הערבי כבר נשמעים קולות הטוענים כי מה שלא יאמר אובאמה, זה לא יהיה מספיק. האיש מספר שתיים באל-קעידה, איימן אלזוואהירי, קרא למצרים לדחות מראש את נאומו של אובאמה וארגון האחים המוסלמים בירדן קרא להחרים את הנשיא האמריקאי. האין אלה המוסלמים עצמם שצריכים להתנצל בפני האמריקאים על פיגועי ה- 11 בספטמבר, על אינספור התקפות הטרור על מוסדות ואזרחים אמריקאים, על שריפות דגלה של ארצות הברית, על ההסתה לשנאה ועל עיוות ההיסטוריה?

אשר למצרים, אובאמה מצוי בדילמה. קהיר היא בת בריתו הערבית העיקרית במזרח התיכון. מצרים היא עודנה המדינה הערבית החשובה ביותר וארצות הברית זקוקה לשיתוף הפעולה עמה על מנת לשמור על השלום עם ישראל ולהתנגד לאיראן.

עם זאת, מה יאמר הנשיא האמריקאי לאותם אזרחים מצרים המצפים לשמוע דברים נוקבים בגנות העריצות ובזכות הדמוקרטיה והפיתוח הכלכלי? אובאמה ייאלץ לברור את דבריו בקפידה על מנת שלא להכעיס את הנשיא מובארק, ובמקביל, לא לאכזב את המצרים.

גם על ישראל, כמובן, יהיו לנאום אובאמה השלכות. האם אובאמה יציג תכנית שלום שבכוונתו לכפות על ישראל, או שמא ידבר במונחים כלליים על הצורך בקיום שיחות בין הישראלים לפלסטינים?

על פי הדברים שהשמיעו אובאמה ויועציו בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי, נראה כי אובאמה יאמר דברים ברורים בנאומו בקהיר. בתוך כך, עליו להבין כי הוא מסתכן בכניסה לשדה מוקשים אפשרי. עימות גלוי מול ישראל יגרום נזק לא רק לידידות העמוקה בין אמריקה לישראל, אלא גם עלול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת על יציבותה של ממשלת ישראל, ושל מדינת ישראל בכלל.

אובאמה חפץ להשיג שלושה דברים בעקבות הנאום בקהיר: יצירת קואליציה ערבית מאוחדת – בהשתתפות מצרים, סעודיה, ירדן ומדינות המפרץ – שתהווה חזית התנגדות מול איראן; סיפוק רצונם של ההמונים בעולם הערבי המעוניינים בדמוקרטיה ובפיתוח כלכלי; וגיבוש נוסחה כלשהי לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים.

הסיכוי שאובאמה ישיג את שלושת המטרות שהציב לעצמו סביר בערך כמו הסיכוי שמחמוד אחמדינג’אד, אוסאמה בן לאדן או האחים המוסלמים ישנו את דעתם לגבי האסלאם והמערב.

מאמר זה התפרסם לראשונה ב”ג’רוזלם פוסט“.