עבור לתוכן העמוד
Menu

ארגונים לא-ממשלתיים משתמשים במימון אירופי כדי לקדם את הנרטיב הפלסטיני בירושלים

למרות שירושלים היא אחת מסוגיות המחלוקת הרגישות ביותר בסכסוך הישראלי-ערבי, ממשלות אירופיות מממנות ביד רחבה ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים לקידום הנרטיב הפלסטיני. מחקר של ארגון NGO Monitor מראה כיצד הארגונים הלא-ממשלתיים מנצלים את התמיכה הזרה לקידום האג’נדה הפלסטינית בנושא ירושלים. לקריאת המאמר באנגלית:  EU-funded NGOs Promote the Palestinian Narrative in Jerusalem ירושלים היא אחת מסוגיות המחלוקת הרגישות ביותר […]

למרות שירושלים היא אחת מסוגיות המחלוקת הרגישות ביותר בסכסוך הישראלי-ערבי, ממשלות אירופיות מממנות ביד רחבה ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים לקידום הנרטיב הפלסטיני. מחקר של ארגון NGO Monitor מראה כיצד הארגונים הלא-ממשלתיים מנצלים את התמיכה הזרה לקידום האג’נדה הפלסטינית בנושא ירושלים.

לקריאת המאמר באנגלית:  EU-funded NGOs Promote the Palestinian Narrative in Jerusalem

ירושלים היא אחת מסוגיות המחלוקת הרגישות ביותר בסכסוך הישראלי-ערבי. אי לכך, מפתיע לגלות שממשלות אירופיות והנציבות האירופית מממנות ביד רחבה ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים לקידום הנרטיב הפלסטיני. ארגונים לא-ממשלתיים רבי השפעה פוליטית, כגון “עיר עמים”, “בצלם” ו- ARIJ, מנצלים את התמיכה הזרה לקידום אג’נדות בנושא ירושלים הנמצאות בסתירה מוחלטת למדיניות הישראלית, וכך עוקפים את ההליך הדמוקרטי בסוגיה רגישה זו.

המימון האירופי של הארגונים הלא-ממשלתיים

“עיר עמים” – שמשקיעה את כל משאביה בסוגיית ירושלים – מקבלת 67% מתקציבה השנתי מהאיחוד האירופי ומממשלות אירופיות. בשנת 2007, “עיר עמים” קיבלה 1.6 מיליון ש”ח מ”תכנית השותפות למען שלום” של הנציבות האירופית, בנוסף ל- 790 אלף ש”ח מהממשלה הבריטית, 164 אלף ש”ח מנורבגיה, ו- 71 אלף ש”ח מהולנד.

באופן דומה, חלק הארי של תקציב ARIJ הגיע מהאיחוד האירופי, ספרד ושוויץ. אשר לארגון “בצלם” – 35% מתקציבו לשנת 2007 הגיעו מהאיחוד האירופי, בריטניה, הולנד ודנמרק.

שיתוף הפעולה נגד ישראל

האיחוד האירופי ורשת הארגונים הלא-ממשלתיים פועלים בתיאום מלא. לעיתים קרובות, הטיות והאשמות בלתי מבוססות נגד ישראל שמשמיעים הארגונים הלא-ממשלתיים עושים דרכם למסמכים מדיניים של האיחוד האירופי. כך, למשל, נייר עמדה של האיחוד האירופי מדצמבר 2008 כלל חלקים שנלקחו ישירות מדו”חות של ארגונים לא-ממשלתיים, אשר התעלמו לחלוטין מזכויותיה ההיסטוריות והחוקיות של ישראל בירושלים. נתונים סטטיסטיים המופיעים בנייר העמדה, ואשר נלקחו בבירור מחומר של “בצלם”, קובעים שרק 12% משטחי ירושלים המזרחית משמשים להתיישבות פלסטינית וכי 10%-5% בלבד מהתקציב העירוני מיועד לאוכלוסיה הפלסטינית. הנייר אינו מביא כל תימוכין לדברים, או ניסיון לאמת את טענות הארגונים הלא-ממשלתיים.

הפעילות והרטוריקה של הארגונים הלא-ממשלתיים בנושא ירושלים

המימון שמקבל ארגון ARIJ מהנציבות האירופית מיועד עבור פרויקט המכונה באתר האינטרנט של הארגון “פיקוח על פעילויות הכיבוש הישראליות בגדה המערבית ובעזה”. כותרת הפרויקט מקדמת במובהק את הנרטיב הפלסטיני ומתעלמת כליל מהאלימות וההסתה הפלסטיניות שקדמו למלחמת ששת הימים וממשיכות עד היום למנוע את השגתו של הסכם שלום הוגן בין ישראל לפלסטינים. כחלק מהפרויקט, ARIJ אף פרסם דו”ח בו הואשמה ישראל ב”מחיקת כל זכר לנוכחות הפלסטינית בירושלים”. בדו”ח נטען, מבלי להסתמך על אף מקור רשמי, כי עיריית ירושלים הוציאה צווי הריסה ליותר מ- 349 בתים של פלסטינים בשנה. מידע שהתקבל מעיריית ירושלים, עם זאת, מוכיח כי מספר צווי ההריסה עומד על ממוצע של כ- 75 בתים במהלך חמש השנים האחרונות.

גם ארגון “בצלם” שב וטוען בפרסומיו בנושא ירושלים כי מאז שנת 1967, ממשלת ישראל מנסה “ליצור מצב דמוגרפי וגיאוגרפי שימנע כל אפשרות להציב אתגר בעתיד על הריבונות הישראלית בעיר”. בהתאם ל”בצלם”, ישראל עושה זאת באמצעות “הפקעת אדמות, הריסת בתים ואכיפת חוקי בנייה באופן מחמיר יותר על פלסטינים מאשר על ישראלים”. מנגד,מחקר עצמאי שערך עמית המרכז הירושלמי, ג’סטוס ויינר, גילה כי מרבית הבתים הפלסטינים נבנו באופן לא חוקי, בהפרה של חוקי הבנייה, ותוך הצבת סיכון על חיי התושבים ושכניהם.