עבור לתוכן העמוד
Menu

ועידת דרבן 2: האו"ם ניסה למנוע הסתה, אבל נתן במה לאחמדינג'אד

נאומו של אחמדינג'אד בוועידת "דרבן 2" אישר את תחזיותיהן המוקדמות של מדינות רבות במערב – שהוועידה תנוצל שוב כבמה לדמוניזציה, דה-לגיטימציה וגזענות. ניסיונותיו של האו"ם למנוע שידור חוזר של ועידת דרבן הראשונה, אף שהיו חשובים, הפכו חסרי משמעות לנוכח ההסתה שנשמעה באולם הדיונים.     לקריאת המאמר באנגלית: UN tries to avoid NGO incitement, but gives Ahmadinejad […]


נאומו של אחמדינג'אד בוועידת "דרבן 2" אישר את תחזיותיהן המוקדמות של מדינות רבות במערב – שהוועידה תנוצל שוב כבמה לדמוניזציה, דה-לגיטימציה וגזענות. ניסיונותיו של האו"ם למנוע שידור חוזר של ועידת דרבן הראשונה, אף שהיו חשובים, הפכו חסרי משמעות לנוכח ההסתה שנשמעה באולם הדיונים.    

לקריאת המאמר באנגלית: UN tries to avoid NGO incitement, but gives Ahmadinejad a platform

בועידת "דרבן 2" שנפתחה השבוע בז'נבה, ניסה האו"ם למנוע את פעילותם התקיפה של הארגונים הלא-ממשלתיים, אשר זכורה היטב מוועידת דרבן הראשונה שנערכה בשנת 2001. לשם כך, שלח האו"ם כוחות ביטחון שהתעמתו עם מפגינים שנשאו כרזות שנאה ואף דחה, כך על פי הדיווחים, את דרישתם של כמה ארגונים לא-ממשלתיים לקיים ועידה חד-צדדית באופן רשמי.

עם זאת, כבר בהתכנסות הדיפלומטית הראשונה של הוועידה, נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד – המנהיג הבכיר ביותר שהגיע לז'נבה – השתמש בנאומו בביטויים פוגעניים וגזעניים כלפי ישראל, אשר תאמו, אם לא התעלו מעל, ללשון הדמוניזציה הנהוגה בפי הארגונים הלא-ממשלתיים. הלחץ שהפעילו ארגונים לא-ממשלתיים כגון Human Rights Watch על ארצות הברית ומדינות אחרות שסירבו להשתתף בוועידת "דרבן 2", יחד עם ההזמנה שנשלחה לאחמדינג'אד, מעידים על חוסר יכולתם של אותם ארגונים והאו"ם לקדם את העקרונות המוסריים של זכויות האדם הבינלאומיות.

אחמדינג'אד נכנס לאולם הכינוסים המרכזי ברוב הוד והדר, לאחר שכל הנוכחים התיישבו בכיסאותיהם. הוא הוצג על ידי נשיא הוועידה כ"הוד מעלתו, ד"ר מחמוד אחמדינג'אד", וזכה לליווי של נציג או"ם רשמי עד לפודיום. מעל הבמה, נשיא איראן פתח במתקפה חריפה על ישראל, אותה כינה "המשטר האכזרי, המדכא והגזעני ביותר בפלסטין", ועל ארצות הברית, שתכננה לטענתו את המלחמה בעיראק עם "בני בריתה הציונים".

כשהחל אחמדינג'אד להשמיע את הצהרותיו האנטי-ישראליות, משלחות ממדינות האיחוד האירופי וכמה ארגונים לא-ממשלתיים יהודיים עזבו את האולם במחאה. צ'כיה, מצדה, פרשה לחלוטין מן הוועידה והצטרפה לעשר המדינות שעשו זאת לפניה. מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, והנציבה העליונה לזכויות האדם, נאבי פילאי, גינו את דבריו של אחמדינג'אד, אך לשווא. הנזק שנגרם לאו"ם הוא חסר תקנה.

ארגונים לא-ממשלתיים, אשר גינו את המדינות שפרשו מוועידת "דרבן 2", הסתפקו בהצהרות לקוניות לאחר נאומו של אחמדינג'אד ותיארו אותו "מעורר דאגה" ו"מעורר מחלוקת". אפילו לאחר נאומו נוטף השנאה של המנהיג האיראני, טענו אותם ארגונים כי תגובתה הולמת מצד הממשלות המשתתפות תהיה הישארותן בוועידה. הגדיל לעשות ארגון Human Rights Watch, שהשווה בין אחמדינג'אד למדינות שסירבו להשתתף בוועידה, בטענה כי הן השתמשו ברטוריקה דומה לזו של נשיא איראן וערערו על הוועידה עוד לפניו.

ניתן לסכם כי נאומו של אחמדינג'אד בוועידת "דרבן 2" אישר את תחזיותיהן המוקדמות של מדינות רבות במערב – שהוועידה תנוצל שוב כבמה לדמוניזציה, דה-לגיטימציה וגזענות. ניסיונותיו של האו"ם למנוע שידור חוזר של ועידת דרבן הראשונה, אף שהיו חשובים, הפכו חסרי משמעות לנוכח ההסתה שנשמעה באולם הדיונים.

1. נאומו של נשיא איראן
אלי חדרה (24/04/2009 06:20:55)

2. אחמדניג'ד
נחמה צפון (24/04/2009 11:21:27)