עבור לתוכן העמוד
Menu

סיכום התגובות באירופה למבצע “עופרת יצוקה” בעזה

  למרות הניסיונות של האיחוד האירופי להגיע לקונצנזוס בנושאים בינלאומיים, הרי שבאופן מסורתי בנושאי המזרח התיכון וישראל לא קיימת הסכמה, כפי שממחישה סקירת התגובות למבצע בעזה. עם זאת, הנשיאות של צ’כיה נותנת תקווה להתחממות יחסים בין ישראל ואירופה. לקריאת המאמר באנגלית: European Reactions to Israel’s Gaza Operation האיחוד האירופי מתאמץ להשיג קונצנזוס בזירה הבינלאומית, ובאופן מסורתי […]


 

למרות הניסיונות של האיחוד האירופי להגיע לקונצנזוס בנושאים בינלאומיים, הרי שבאופן מסורתי בנושאי המזרח התיכון וישראל לא קיימת הסכמה, כפי שממחישה סקירת התגובות למבצע בעזה. עם זאת, הנשיאות של צ’כיה נותנת תקווה להתחממות יחסים בין ישראל ואירופה.

לקריאת המאמר באנגלית: European Reactions to Israel’s Gaza Operation

האיחוד האירופי מתאמץ להשיג קונצנזוס בזירה הבינלאומית, ובאופן מסורתי מתקשה בכך במיוחד בכל הקשור למזרח התיכון ולישראל. בדרך כלל, קיימים חילוקי דעות באיחוד האירופי בנוגע להחלטות אנטי-ישראליות במועצת האו”ם. מבצע “עופרת יצוקה” בעזה עורר גם הוא קשת של תגובות באיחוד האירופי.

עד כה, המדינה שגילתה הכי פחות סימפטיה לישראל היא אירלנד. מיד עם פתיחת המתקפה האווירית של ישראל, שר החוץ האירי, מייקל מרטין, גינה בחריפות את ההתקפות וכינה אותן “הרסניות”. בהמשך, מרטין טען כי הפעולה הקרקעית היא “התקפה חסרת אבחנה” והצהיר כי לא ניתן להצדיק בשום דרך את המשך המבצע ויש להפסיקו לאלתר.

רוב מדינות אירופה הטילו בבירור את האחריות למצב בעזה על החמאס. עם זאת, הן גם קראו להפסקת אש מיידית וטענו כי ההתקפות האוויריות של צה”ל היו “לא מידתיות”. ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, קרא בתחילת המבצע לישראל להפגין איפוק, אך בהמשך תבע הפסקת אש מיידית.

מן העבר השני, מדינות כאיטליה, גרמניה וצ’כיה הביעו הבנה כלפי ישראל ותיארו את פעולותיה כהגנה עצמית. מדינות אלה גם הקפידו להשתמש בלשון תקיפה נגד החמאס ודרשו ממנו להפסיק לאלתר את ירי הרקטות על ישראל. אפילו לאחר תחילת הפעולה הקרקעית, איטליה, גרמניה וצ’כיה המשיכו לתמוך בישראל ודיברו על הצורך בהשגת הסכם הפסקת אש לטווח ארוך שישקף את האינטרסים של ישראל.

בעת תחילת המתקפה האווירית על עזה, צרפת כיהנה כנשיאת האיחוד האירופי. ב- 27 בדצמבר, 2008, היא גינתה הן את המתקפה האווירית מצד ישראל והן את ירי הרקטות מצד הפלסטינים וקראה להפסקה מיידית של האלימות. החל מה- 1 בינואר, 2009, צ’כיה החליפה את צרפת כנשיאת האיחוד האירופי. יומיים לאחר מכן, היא תיארה את מעשיה של ישראל בעזה כהגנה עצמית. ההודעה עוררה ביקורת רבה באירופה, והצ’כים נאלצו להתנצל על “אי ההבנה” ולפרסם הצהרה חדשה לפיה אפילו זכותה הבלתי מעורערת של מדינה להגן על עצמה לא מותירה ביצוע פעולות שפוגעות לרוב באזרחים.

נסיגתה של צ’כיה מההצהרה המקורית סוקרה בהרחבה בתקשורת הבינלאומית. עם זאת, לא ניתנה מספיק תשומת לב לתוכן ההודעה השנייה, אשר ציינה את זכותה של כל מדינה להגנה עצמית. ההודעה הצ’כית שפורסמה עם פתיחת המהלך הקרקעי הייתה אוהדת בהרבה כלפי ישראל מאשר ההודעה הצרפתית שפורסמה עם פתיחת המהלך האווירי.

צרפת תמיד שימשה באופן מסורתי ככוח המניע העיקרי מאחורי מדיניות החוץ של האיחוד האירופי. ביקורו בישראל של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, וההצעה הצרפתית להפסקת האש הוכיחו שצרפת לא מיהרה לוותר על נשיאות האיחוד האירופי לטובת צ’כיה. המדינות הקטנות באיחוד האירופי מותירות בדרך כלל את העיסוק במדיניות החוץ למדינות הגדולות כגון צרפת, גרמניה ובריטניה. עם זאת, ההודעה הצ’כית בעניין המבצע בעזה העידה על כך שצ’כיה רצינית בכוונתה להפוך למנהיגת האיחוד האירופי.

יחסיה של ישראל עם צ’כיה מתוארים כחזקים ביותר שיש לישראל עם מדינה אירופית כלשהי. לפיכך, קיימת אפשרות לשיפור ביחסי ישראל ואירופה במהלך תקופת נשיאותה של צ’כיה. יש לזכור כי לנשיאת האיחוד האירופי תפקיד חשוב בקביעת האג’נדה וההצהרות שלו.

בשנה הקרובה, צפויה ישראל להתמודד עם אתגרים בינלאומיים משמעותיים, בהם איום הגרעין האיראני וועידת דרבן השנייה נגד גזענות. עמדותיה של צ’כיה במהלך המבצע בעזה מוכיחות שנשיאת האיחוד האירופי תפעל ליצירת אווירה בינלאומית אוהדת יותר כלפי ישראל. עם זאת, לנוכח התקופה הקשה המצפה לישראל, אין ספק שעליה להמשיך ולפעול בזירה הדיפלומטית הבינלאומית.

טומש ברזי הוא מתאם פרויקטים במכון לעניינים יהודיים במרכז הירושלמי.