ישראל וסוריה חידשו בשבוע שעבר את הדיאלוג הדיפלומטי ביניהן אחרי הפסקה בת שמונה שנים. עם זאת, מנהלי המו"מ יגלו בקרוב שישנן שלוש סוגיות שלא ייפתרו בקלות: שרטוט קו גבול מוסכם, הסדרי ביטחון והברית הסורית-איראנית. על אף ההתקדמות בתחום הטכנולוגיה הצבאית, רמת הגולן עודנה נכס אסטרטגי חיוני לביטחונה של מדינת ישראל.
שרטוט קו גבול מוסכם: ההשלכות על הכנרת
אם סוריה תתעקש על חזרה לקווי 67, הרי שתתעורר בעיה מהותית, שכן היא עצמה כבשה באופן בלתי חוקי שטחים ישראלים במהלך שנות ה- 50 ובהם רצועה בצפון מזרח הכנרת. דמשק אף הצהירה אז שחלק ממימי הכנרת מהווים שטח טריטוריאלי סורי. חזרה ישראלית לקווי 67 תהווה למעשה גמול לתוקפנות הסורית ותגרע מישראל שליטה על מקור המים הגדול ביותר שלה.
למען האמת, ישראל לא צריכה לדון עם הסורים בשאלה אם הגבול העתידי בין המדינות יסתמך על קווי 67 או על הקו הבינלאומי שקדם להם, משום ששני הגבולות אינם בני הגנה. יתרה מזאת, ארה"ב הבטיחה בעבר לישראל כי לא תצטרך לסגת מהגולן. בתקופת ממשל קלינטון חודשה הבטחתו של הנשיא לשעבר, ג'ראלד פורד, כי כל הסכם שלום עם סוריה יתבסס על "הישארותה של ישראל בגולן". ישראל, לפיכך, עדיין ניצבת בעמדה חזקה להתעקשות על גבול סופי שיבטיח את האינטרסים הביטחוניים שלה.
בעיית הסדרי הביטחון
בעיות הביטחון העיקריות בין ישראל לסוריה – הא-סימטריה בין הצבאות הסדירים שלהן – דומות לאלו עמן התמודדה ישראל בעבר מול מצרים. יחד עם זאת, הסדרי הביטחון שיושמו בסיני הופעלו על שטח שרוחבו כ- 220 ק"מ, ואילו רוחבו של הגולן עומד על 25 ק"מ ועל 12 ק"מ בלבד בנקודה הצרה ביותר שלו. על מנת ליצור הגנה מספקת לישראל, יש להגביל את כוחו של הצבא הסורי מעבר לרמת הגולן, עמוק אל תוך דרומה של סוריה. הבעיה מתגברת לנוכח רכישתם המאסיבית של טילים ורקטות בליסטיים על ידי סוריה, במיוחד לאחר מלחמת לבנון השנייה. ישראל חייבת להטיל מגבלות על אמצעי הנשק הללו ומיקומם בקרבת הגבול הישראלי. סוריה צפויה לעמוד בפני הכרעות קשות אם לקבל את הגבלות הביטחון או להשאיר את הסטטוס-קוו הטריטוריאלי על כנו.
נטרול הברית הסורית-איראנית
בקרב החוגים הדיפלומטיים בישראל, הדרישה המרכזית הנשמעת היום היא ניתוקה של סוריה מהברית עם איראן וממה שמכנה הנשיא בוש בשם "ציר הרשע". אלא שהברית האיראנית-סורית מבוססת על אינטרסים סורים שאין להם בהכרח קשר ליחסיה של סוריה עם ישראל. כך, לדוגמא, לו תפריד עצמה סוריה מאיראן, היא תאבד את הקשר המיוחד שלה עם החזבאללה, ארגון הממומן והנשלט על ידי איראן, ובעקבות כך תצומצם שליטתה של סוריה בלבנון.
סוגיה מרתיעה אחרת שעתידה לצוץ במו"מ היא העובדה שישראל מצפה ל"נורמליזציה מלאה" ביחסים עם סוריה, בעוד שהדובר הסורי כבר השתמש בזהירות במונח "יחסים נורמלים". "נורמליזציה" פירושה סוג היחסים ממנו נהנות היום יריבות לשעבר כצרפת וגרמניה. "יחסים נורמלים" משמעם קיום קשר באופן המינימלי ביותר ומימוש הרעיון של "שלום קר".
לאור המחלוקות המהותיות האלה, נראה כי ממאמצי ההידברות בין ישראל לסוריה עולים סיכונים מוחשיים. בהתחשב בחשיבות האסטרטגית המתמשכת של הגולן, תהא זו טעות קרדינלית מצדה של ישראל להעמיד בסכנה את ביטחונה שלה ולהסכים לנסיגה מחבל ארץ קריטי זה.
לקריאת המאמר המלא (באנגלית): לחצו כאן
