ההודעות האחרונות מכיוונן של ירושלים, אנקרה ודמשק מלמדות ששלוש המדינות אכן מעוניינות בחשיפת ערוץ השיחות ומחויבות להמשכן. מדוע? ישראל רוצה לנתק את סוריה מאיראן במטרה להחליש את החזבאללה ולבודד את איראן כהכנה למלחמה לצד ארה"ב. הנשיא הסורי, בשאר אסד, מעוניין בשני דברים: שיקום מעמדו בעיני המערב וחזרה ללבנון. פוזה של "בוגר אחראי" יכולה לשוב ולהעניק לו את האמון כשומר על החוק והסדר בלבנון. מכאן, שאפשר לקבוע בביטחון כי אסד לא יסכים לקבלת הגולן בתמורה לוויתור על לבנון. הסכם דוחה ואירועי השבוע שעבר בלבנון חשפו למעשה את העובדה שסוריה היא שוב הכוח המוביל בלבנון ומה שהיא זקוקה לו כרגע הוא הכרה מערבית בעובדה הזו. קבלת הסכם דוחה על ידי המעצמות המערביות הגדולות מסמנת את תחילתו של התהליך הזה, שברקע שלו ניצבים שני מונחי יסוד: קווי 67 ונוסחת מדריד.
קווי 67: לאחר מלחמת העצמאות, סוריה הייתה המדינה הערבית היחידה שכבשה שטחים ישראלים מעבר לגבולות הבינלאומיים. בעוד שישראל נסוגה משטחים נרחבים בסיני ובלבנון, סוריה סירבה לעשות זאת וקווי שביתת הנשק נקבעו בהתאם. סוריה התמקמה על חופי הכנרת וגיבשה מאז דרישה להתחלק במי האגם עם ישראל. שיחותיו של ברק עם אסד האב נכשלו בדיוק בגלל הנקודה הזו. אסד האב אמר בנוכחות קרטר: "אני זוכר שכילד הלכתי עם אבא לכינרת. בעוד הוא דג דגים, אני שכשכתי רגליי באגם". יש להניח שישראל וסוריה הסכימו לפתח שיתוף פעולה אזורי בתחום המים שיתאים לאינטרס התורכי למכור מים למזרח התיכון הצמא.
נוסחת מדריד: לאחר ועידת מדריד ב- 1991, ישראל ומדינות ערב השתתפו בדיונים על סוגיות אזוריות כביטחון, מים, כלכלה ועוד. מלבד השיחות הרב-ערוציות, נוסד ערוץ פוליטי בוושינגטון לשיחות שלום נפרדות בין ישראל למשלחות הפלסטינית, הירדנית, הלבנונית והסורית. סוריה הוכרה כמשלחת המובילה וכל שאר המשלחות נאלצו לתאם עמדות עמה – כלומר: הייתה הכרה מעשית בעקרון "סוריה הגדולה". אשר למצב הנוכחי, נראה שסוריה תתפוס פיקוד על פתירת הבעיה הפלסטינית ותתמוך בתהליך אנאפוליס במקום סעודיה. מנגד, סוריה ומצרים אינן מרוצות מההתפתחויות האחרונות. הן רוצות לבודד את אסד ולא לתת לו תפקיד בסוגיה הפלסטינית או להכיר במעמדו המחודש בלבנון. יש להניח שבדומה לתקופת מדריד, גם עכשיו מצריםקווי תנסה לחתור תחת עליונותה של סוריה מאחורי הקלעים.
הזכות להתנגדות: בשיחות דוחה על לבנון, נדונה זכותו של החיזבאללה ל"התנגדות". הוסכם כי לארגון יש זכות כזאת כל עוד "ההתנגדות" מופנית כלפי ישראל. סוריה תעמוד גם על זכותם של הפלסטינים להתנגדות, ושלא כמו בתקופת ועידת מדריד, הפעם עומדת לרשותם תשתית טרוריסטית ענפה בשטחים הפלסטיניים. בפיגוע הגדול שנמנע היום במחסום ארז יש כדי ללמד כי סוריה לא תירתע משימוש בכלי הזה כדי ללחוץ על ישראל גם בענייני הגולן.
