תנועת חמאס טרם גיבשה עמדה רשמית בנוגע למו"מ על התהדיה עם ישראל. נציגי חמאס קיבלו בקהיר את העמדה הישראלית להצעת התהדיה מידי ראש המודיעין המצרי, עומר סולימאן, והנושא נמצא כעת בדיון בצמרת הארגון ברצועת עזה ובסוריה.
על אף השתיקה הזמנית שגזרה על עצמה הנהגת חמאס, ניתן להתרשם כי אין היא שבעת רצון מהתשובה הישראלית. הסימן המובהק לכך ניתן הבוקר בפיגוע משאית התופת סמוך למעבר ארז שהסתיים ללא נפגעים, אך נועד לגרום להרס כבד ביותר במעבר. במקביל, יזמה ממשלת חמאס הפגנה אלימה מול מחסום קרני שהסתיימה במותו של פלשתיני ובפציעתם של אחרים. אין אלה אירועים מקריים או תגובות פלשתיניות ספונטאניות. מדובר ביישום הלכה למעשה של אסטרטגיית חמאס להפעיל לחץ על ישראל במו"מ ולהפגין את נחישות הארגון לפרוץ את המצור על רצועת עזה.
למדיניות הפיגועים של חמאס מסר נוסף המופנה לעבר השכנה מדרום, מצרים, אשר הנהגתה זוכרת היטב כיצד פרצו אנשי חמאס את הגבול באמצעות פיצוץ מטענים וכינו אותה "בוגדת" ו"משתפת פעולה" עם ישראל וארה"ב. למרות הכעס המצרי על דרך הפעולה של ממשלת חמאס, מצרים היא החוליה החלשה והנהגתה מודעת לכך.
המשטר המצרי יתקשה מסיבות פנימיות להמשיך בסגירת גבול רפיח ולו למראית עין (זהו המצב בפועל בגבול). מסיבה זו, ממשיכים בכירי חמאס, לצד המשך ההנחיות לזרוע הטרור של הארגונים הפלשתיניים להמשיך בפיגועי התופת במעברי הגבול עם ישראל, לדרוש ממצרים לעשות מעשה, בין אם המו"מ על התהדיה יצליח ובין אם לאו, ולפתוח באופן חד צדדי את גבולה עם רצועת עזה. גישה זו ביטא היטב סלאח ברדוויל, מראשי חמאס, באומרו בראיון ל"רמתאן" (22 במאי): "מצרים מחזיקה בידיה את המפתח לשבירת המצור באמצעות פתיחת מעבר רפיח".
ויש עוד מסר המגולם במדיניות הפיגועים הפלשתינית. חמאס אינו חס על חיי התושבים הפלשתינים ורואה בהם בשר תותחים לגיטימי, פשוטו כמשמעו, במערכה נגד ישראל. פיצוץ משאית התופת במעבר ארז עלול היה להביא למותם של עשרות פלשתינים שהמתינו לעבור לישראל לצורך קבלת טיפולים רפואיים. הוצאת הילדים והנערים להפגנות אלימות מול מעבר קרני נעשתה מתוך ידיעה ברורה, ובכוונת מכוון, כי ייפגעו פלשתינים בעת פיזור ההפגנות. בחינת דפוסי הלחימה של חמאס ושאר ארגוני הטרור הפלשתיניים עם כוחות צה"ל מלמדת כי הפלשתינים יורים ללא אבחנה לעבר כל בית שעשוי לשמש מחסה לחיילי צה"ל. במסגרת זו נורית גם אש מרגמות בלתי מדויקת תוך סיכון מוחשי לכלל התושבים הפלשתינים באזור הפעולה.
הדרך ארוכה לתהדיה. ממשלת חמאס אינה מחפשת פשרה עם ישראל שתאפשר דו קיום, אלא מעוניינת בכניעה ישראלית ללא תנאי לתביעותיה, ובמקביל, אינה מסתירה את כוונתה להמשיך בטרור. ל"הסכמים" עם פושעי המלחמה הפלשתינים שאינם מהססים להקריב אף את בני עמם בהינד עפעף, אין כל ערך מעשי.
