עבור לתוכן העמוד
Menu

ירי הקסאמים והפגנות החולשה מול החמאס

ירי הקסאמים הרצחני של הבוקר מעלה שוב את אחד הכשלים הגדולים של מלחמת לבנון השנייה והוא העיסוק הלא-פרופורציונאלי של ישראל בשאלה "מי נראה יותר מסכן בטלביזיה"

למקד את המלחמה בקסאם במקום בטלביזיה

ירי הקסאמים הרצחני של הבוקר מעלה שוב את אחד הכשלים הגדולים של מלחמת לבנון השנייה והוא העיסוק הלא-פרופורציונאלי של ישראל בשאלה "מי נראה יותר מסכן בטלביזיה". בסיורים בצפון היה דובר צה"ל מראה לעיתונאים את ההרס שהפך להיות לנכס תעמולתי במקום החלטה ישראלית חד-משמעית להיכנס למערכה ולהכריע את המלחמה.

"מסמך האסירים" מסמך של תוקפנות

בהקשר של ההתקפה האחרונה יש לזכור שההתקפות על ישראל הן חלק מההסכמות שכלולות ב"מסמך האסירים" ושמהוות את הבסיס להקמה של הממשלה החדשה ברש"פ.

"מסמך האסירים" קרא למעשה לאחד כוחות נגד ישראל וזה גם מחייב את הפתח לפעולות. לכתחילה הפתח' רצה להגביל את פעולות הטרור רק לאזורים שבתוך יהודה שומרון ועזה אך החמאס התעקש שהמסמך יכלול פעילות טרור נגד ישראל גם מעבר לקו הירוק. באירופה ראו בכך התקדמות משום שקיוו שיוכלו לראות בחלוקה של מפת הטרור לפי קווי 67 הכרה של החמאס בישראל. אלא שמאז הנוסח הראשון נוספו למסמך מספר תיקונים שמקשים אפילו על האירופים להגיע למסקנה זו. על פי הנוסח הנוכחי כבר אין שום התחייבות לקוי 67 והגבלת הפעילות לשטחי יו"ש היא מעין המלצה לא מחייבת.

נכון לעכשיו אין שינוי במדיניות החמאס והוא ממשיך בתהדיאה שפירושה המילולי "רגיעה" (להבדיל "מהודנה" שהיא הפסקה) ובשטח הפסקת פיגועי ההתאבדות בתוך ערי ישראל אך המשך ירי הקסאמים. יש לשים לב שגם אבו מאזן עצמו לא יוצא נגד עצם הירי על ישראל מהבחינה העקרונית, אלא הוא מנסה למתן את הפעילות בטענה שהדבר נוגד את האינטרסים של הרש"פ.

חולשת אבו מאזן מול החמאס

אבו מאזן למעשה חלש מאוד הוא לא עומד באולטימאטומים שהוא עצמו הציב ונראה שהכוח שלו ושל החמאס עתיד להיחלש עוד יותר בקרוב.

כרגע ברש"פ מתקדמים לאחדות על בסיס מסמך האסירים (עם התיקונים של החמאס) ועל בסיס שינויים פרסונאליים. את הבעיות המרכזיות שמנעו את האחדות הם טרם פתרו ויש לראות  האם החמאס יתפשר בהמשך על הדרישות שהציב אבו-מאזן (למעשה דרישות הקוורטט הכרה בישראל, הכרה בהסכמים קודמים, הפסקת הטרור) -כרגע נראה שלא.

ייתכן ומדינות ערב ובהמשך ישראל והעולם יכירו בחמאס מבלי שזו עמדה בדרישות הבסיסיות

אבו מאזן יוצא בקרוב לירדן ולמצרים ותגובתם חשובה מאוד. אם העולם הערבי יאמר לאבו מאזן לקבל את הממשלה בלי לעמוד על הדרישות זה יהיה ניצחון משמעותי עבור החמאס שמשמעותו התפוררות הפתח בעזה ובגדה. מגמה זו תיתכן בעזרת הרוח הגבית הנושבת מארה"ב שמתפרשת כפייסנית יותר כלפי הטרור. הממשלה שתקום תצהיר שהיא משאירה את העיסוק בענייני החוץ לאבו מאזן וזאת מבלי להכיר בישראל. במידה ורוה"מ אולמרט, שחוזר שוב ושוב על נכונותו לשחרר אסירים ורצונו לחזור לפגישות עם אבו מאזן, יקבל את הסידור הזה הדבר יכשיר גם את הדרך עבור אירופה לחדש את הקשרים עם הרש"פ והחמאס.