עבור לתוכן העמוד
Menu

שחרור אסירים כמחווה לאבו-מאזן מהווה נזק כפול לישראל

רב"ט גלעד שליט, שנחטף בפעולה משותפת של החמאס, ועדות ההתנגדות העממית וצבא האסלאם, הפך לקלף מיקוח בידי הממשלה הפלשתינית מול ישראל לצורך שחרור אסירים פלשתינים.

רב”ט גלעד שליט, שנחטף בפעולה משותפת של החמאס, ועדות ההתנגדות העממית וצבא האסלאם, הפך לקלף מיקוח בידי הממשלה הפלשתינית מול ישראל לצורך שחרור אסירים פלשתינים. החמאס דורשת עבור החזרת גלעד שליט לישראל את שחרורם של 1,500 אסירים ובהם: אסירות, אסירים נערים, חולים וותיקים (המרצים תקופת מאסר ארוכה והשפוטים לתקופות ארוכות).

הפלשתינים, ללא קשר לפרשת גלעד שליט, מאוחדים בדרישתם מישראל לשחרר מיידית את כל האסירים הביטחוניים שנשפטו על עבירה קלה כבחמורה. בראייתם, מדובר באסירים פוליטיים שנידונו שלא כדין בבתי המשפט הישראליים. הפעילות במסגרתה הובאו לדין נתפסת כמייצגת מאבק צודק נגד “כיבוש בלתי חוקי של אדמת פלשתין”, ולפיכך, טוענים כי בתי המשפט הצבאיים והאזרחיים נעדרים כל סמכות חוקית לשפוט את “לוחמי החופש” הפלשתינים.

בשיחה שניהלתי לא מכבר עם גורם בכיר בתנועה האסלאמית בישראל אמר לי הלה, כי התנועה דורשת לשחרר את כל האסירים הביטחוניים הערבים ישראליים בהיותם אסירים פוליטיים. משהקשיתי אם יתמוך גם בשחרור האסירים היהודים שביצעו פשעים דומים נגד ערבים, הוא השיב בחיוב מתוך דבקות באותו עקרון.

לעצם העילה בה תשחרר ישראל אסירים פלשתינים תהיה השלכה על מעמדם של האסירים, אם כפושעים או כאסירים פוליטיים. בכניעתה בעבר תחת לחץ של ארגוני טרור המחזיקים בבני ערובה, המדינה דבקה בראייתה את האסירים כ”פושעים”, אך נאלצה לשחררם מחשש לחיי אזרחיה שהיו נתונים בידי ארגוני הטרור. בכל מקרה, לא היה בכך משום הכרה, ולו משתמעת, בזכות האסירים להשתחרר בהיותם, כטענת הפלשתינים, אסירים פוליטיים.

לאור הנאמר לעיל, הנכונות הישראלית הפומבית לשחרר “אסירים פלשתינים רבים עבור אבו מאזן אבל לא לחמאס”, משחקת דווקא לידי הצד הפלשתיני, שכן היא מביעה במשתמע עמדה הרואה באסירים מעין קלפי מיקוח פוליטיים, ומכאן שעצם מעצרם בידי ישראל עשוי להתפרש מלכתחילה כבעל משמעות פוליטית. הרווח המדיני בשחרור ההפגנתי של אסירים לצורך חיזוק מעמדו של אבו מאזן יוצא בהפסדו, לא רק בשל העובדה שאבו מאזן מצטייר מבית כמשתף פעולה עם ישראל, אלא גם בזילות המשתמעת באשר לפשעיהם החמורים של האסירים הפלשתינים ובפגיעה בקו ההסברה הישראלי.

אם ישראל מוכנה לשחרר אסירים רבים עבור אבו מאזן, יקשה הטוען, מדוע שלא תשחרר את כולם כדי לחזק עוד יותר את יריבי החמאס? וממזרח, בממלכת ירדן, הנמצאת ביחסי שלום עם ישראל, יוסיפו לתמוה מדוע ישראל מתעקשת שלא לשחרר ארבעה אסירים ירדנים רוצחים שנעצרו קודם לחוזה השלום ובה בעת מפגינה נדיבות כה רבה מול הפלשתינים? ובימין הקיצוני ידרשו מידה שווה כנגד רוצחים יהודים מ”סיבות לאומיות”. ממשלת ישראל תנהג נכונה לו תימנע מקלות דעת בעניינם של האסירים הפלשתינים, תדבק במיצוי הדין עימם הראוי חוקית ומוסרית ותפגין את הייסורים הכרוכים בשחרור מחבלים טרם עת.