עבור לתוכן העמוד
Menu

קווי הדמיון בין חיזבאללה והחמאס

לבנון והרשות הפלשתינית נמצאים במשבר פוליטי המאיים על יציבותן. בלבנון קורא חיזבאללה תיגר על משלת סניורה, מאשימה במעשים הגובלים בבגידה ותובע, תוך איום בעימות, להקים ממשלת אחדות שתייצג נאמנה את העם הלבנוני.

לבנון והרשות הפלשתינית נמצאים במשבר פוליטי המאיים על יציבותן. בלבנון קורא חיזבאללה תיגר על משלת סניורה, מאשימה במעשים הגובלים בבגידה ותובע, תוך איום בעימות, להקים ממשלת אחדות שתייצג נאמנה את העם הלבנוני. ברשות הפלשתינית ממשלת החמאס מסרבת להקמת ממשלת אחדות על בסיס הכרה ביוזמת השלום הערבית, ומאיימת לסכל בכוח כל ניסיון חוקתי של יו”ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, לפטר את הממשלה או להכריז על בחירות חדשות.
‘מרכז המידע למודיעין ולטרור’ פרסם באחרונה מסמכי שלל, בהם ניתן לראות את עומק ההשפעה האידיאולוגית של איראן בקרב העדה השיעית בלבנון. חומר אינדוקטרינציה תורגם לערבית והופץ בקרב הלוחמים ואף במוסדות החינוך של חיזבאללה.

דר’ אל”מ (מיל’) ראובן ארליך, הוא מנהל ה’מרכז המידע למודיעין ולטרור’ בשיחה שערכתי עימו ב- 8 באוקטובר 2006, הוא מצביע על קווי דמיון רבים בין חיזבאללה לחמאס, הן במאפייני הפעילות של הארגונים השונים והן ביעדים לטווח הארוך.

שני הארגונים מציין דר’ ארליך, נשענים על אידיאולוגיות אסלאמיות רדיקליות שיובאו מאיראן, משלטון האייתולות השיעי
וממצרים מתנועת האחים המוסלמים הסונית. גם מקור הסמכות של חיזבאללה והחמאס, לדברי דר’ ארליך, נמצא מחוץ ללבנון ולפלשתין, והוא נשען על מנהיג איראן עלי ח’אמנאי והנהגת ‘החוץ’ של החמאס, בראשותו של ח’אלד משעל, שלה המילה האחרונה בקבלת ההחלטות המרכזיות. שני הארגונים מקיימים ביניהם ברית אסטרטגית על בסיס מצע רעיוני דומה, הרואה בשטח פלשתין אדמת הקדש מוסלמי, שחובה לשחררה בג’יהאד ובהקרבה עצמית בדרכו של אללה, שאינה אלא דרך של טרור ומלחמת קודש.

עוד מציין דר’ ארליך, כי במישור הפנימי חותרים חיזבאללה והחמאס להשתלט על המשטר בדרך פוליטית דמוקרטית על מנת להחיל שלטון הלכה אסלאמי שיבטל את הדמוקרטיה. מסייעת בידיהם התשתית האזרחית הענפה שפיתחו (אגודות צדקה, בתי ספר, מוסדות כלכליים ועוד) והסיוע הכלכלי הנדיב שהם מקבלים מאיראן וממדינות המפרץ (בעיקר החמאס). גורם זה מעניק להם במידה רבה יתרון על פי הממסד, המתקשה לספק את צורכי התושבים, ומותיר וואקום אליו הם נכנסים במטרה להרחיב את מעגל התמיכה העממית בהם. כך היה בסיוע שהגישה החמאס לפלשתינים שנפגעו באינתיפאדה, וכעת בתמיכה ביד רחבה שמושיט חיזבאללה לתושבי לבנון, המתבצעת גם בהתרסה גלויה כלפי השלטון המרכזי.

שני הארגונים, מדגיש דר’ ארליך, למרות האיומים שהם משמיעים, אינם ששים אלי עימות חזיתי כולל עם יריביהם הפוליטיים, אלא מעדיפים את הכלים הפוליטיים לצד המשך בניית היכולות הצבאיות ליום פקודה. חיזבאללה מעוניין להביא להקמת ממשלה חדשה שתהיה “מאוזנת” יותר, קרי – לצמצם את ההשפעה המערבית, לחזק את האוריינטציה הפרו הסורית, ובעיקר לבנות מקור כוח פוליטי שיגן על הזרוע הצבאית מפני כל ניסיון לפרקה או לצמצם את כוחה. המוראות של מלחמת האזרחים שהסתיימה ב- 1989 עדיין טריים, ולכן סבור דר’ ארליך, כי אין בלבנון גורמים המעוניינים לחזור לאותה תקופה. בראיית חיזבאללה, הזמן והדמוגרפיה משחקים לצידו, ובטווח הארוך כוח זה יזכה בהכרח למשקל פוליטי גדול יותר, גם אם עתה אין חיזבאללה מדבר בגלוי על שינוי חוקת 1943, על המשטר העדתי שנקבע בה.

המלחמה בלבנון החריפה את המתחים הבינעדתיים, אך לא עד כדי כך שהרובים יחליפו את המילים, מסכם דר’ ארליך