עבור לתוכן העמוד
Menu

על הביקור של חברי בל”ד בדמשק

שלושה חברי כנסת מבל"ד ובראשם מנהיג המפלגה, עזמי בשארה, הגיעו ביום שישי (8 באוגוסט 2006) לביקור בדמשק ונועדו עם בכירים בצמרת המשטר הסורי.

חברי הכנסת של מפלגת בל”ד עוררו פעם נוספת בסוף השבוע סערה פוליטית בישראל. שלושה חברי כנסת מבל”ד ובראשם מנהיג המפלגה, עזמי בשארה, הגיעו ביום שישי (8 באוגוסט 2006) לביקור בדמשק ונועדו עם בכירים בצמרת המשטר הסורי. בהודעה רשמית של בל”ד נאמר, כי הביקור הינו “הזדמנות לחילופי דעות על בעיות האזור לאחר המלחמה והתוקפנות, שיזמה ישראל נגד לבנון והאיום הישראלי – אמריקני לפתוח במלחמה נגד סוריה”. בשארה ציין (כמצוטט בסוכנות הידיעות הסורית), כי “הלחצים על סוריה הם תגובה למדיניות ההתרעה (הסורית), עמידתה לימין ההתנגדות, דחייתה את ההגמוניה האמריקנית על האזור, התעקשותה לשחרר את האדמות הערביות הכבושות משנת 1967 והגנתה על זכות העמים להתנגד לכיבוש”. הוא הוסיף, כי חברי הכנסת של בל”ד “בעלי ברית של סוריה”.

בדצמבר 2001 נפתח בבית משפט השלום בנצרת משפט נגד חה”כ עזמי בשארה, לאחר שוועדת הכנסת הסירה את חסינותו. בשארה הואשם בסיוע לערבים ישראלים לבקר בסוריה (שמוגדרת בחוק כ”מדינת אויב”), וכן ב”המרדה” ו”תמיכה בארגון טרור”.

בכנס, שארגנה בל”ד באוגוסט 2000 באום אל פחם לציון 33 שנה למלחמת ששת הימים, שיבח בשארה את חיזבאללה, וכינה את אנשיו “לוחמי ההתנגדות בדרום לבנון”. בשארה אמר עוד בכנס: “החיזבאללה ניצח, ולראשונה מאז 1967 טעמנו את טעמו של הניצחון. זכותו של החיזבאללה להתגאות בהישגו ולהשפיל את ישראל… לבנון הציגה מודל קטנטן, שאם נביט לעומקו, ניתן להסיק מקצת המסקנות הנחוצות להצלחה וניצחון”.

ביוני 2001 אמר בשארה בסוריה באזכרה לציון שנה למותו של הנשיא חאפז אל אסד: “הממשלה הישראלית מציבה ברירה: לקבל את התנאים הישראליים, ולא – מלחמה כוללת. אין אפשרות להמשיך באופציה השלישית, דרך ההתנגדות, אלא באמצעות הרחבתו מחדש של התחום הזה”. הוא אף קרא לפלשתינאים לאמץ שיטות, שנקט חיזבאללה, במאבקם בישראל.

בפברואר 2006 קיבל בג”ץ את עתירתו של בשארה, וביטל את הסרת חסינותו ואת העמדתו לדין בגין תמיכה בארגון טרור. בשארה טען בעתירה שהגיש, כי נאומיו מוגנים בחסינות המהותית שאינה ניתנת להסרה, החלה על נאומי חברי כנסת ומוענקת להם לצורך מילוי תפקידם.

ביקור ההזדהות של חברי הכנסת של בל”ד בסוריה הינו בבחינת התרסה גלויה נגד שלטון החוק בישראל והוא מבטא תפיסה, המתחזקת בקרב ההנהגה של ערביי ישראל, הקוראת להתנתקות מהמדינה ולהכרה במיעוט הערבי (הזמני) כבעל זכויות תרבותיות ולאומיות עצמאיות. העמדות שמבטאים בשארה ועמיתיו למפלגה מובילים בהכרח לעימות במישורים המשפטי, ויתכן אף הביטחוני, עם הממסד הישראלי. נוכח ההתגרויות החוזרות ונשנות, גם תוך כדי הלחימה בלבנון, נראה כי הנהגת בל”ד מודעת למשמעויות צעדיה וסביר שהיא מעוניינת לגרור את הממשלה ומערכת המשפט לחזית עימות עימה ועם שאר הכוחות הפוליטיים הערביים בישראל. נקיטת צעדים משפטיים נגד שלושת חברי הכנסת של בל”ד, או הוצאת המפלגה מחוץ לחוק, עשוי לשחק לידיהם לצורך גיוס תמיכת ההמונים בתפיסת ההתנגדות הפעילה כנגד המדיניות הישראלית, לה הטיף בשארה בשבועות האחרונים. היא עשויה לעלות בקנה אחד גם עם עניינה המוצהר של דמשק לפתוח “חזית התנגדות” ברמת הגולן, אם תסרב ישראל לסגת משטח זה במו”מ.