התראות

בצער אב

הבן לחם באפגניסטן ובעיראק ונרצח בישראל, אביו נלחם לעשות עימו צדק: אחרי אישור "חוק טיילור פורס" בקונגרס, הגיע האב לארץ כדי לברך על חקיקת הגרסה הישראלית • פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות"
שיתוף
בתמונה (מימין לשמאל): תא"ל במיל. יוסי קופרווסר, סטיוראט פורס, ד"ר דורי גולד, סנדר גרבר
בתמונה (מימין לשמאל): תא"ל במיל. יוסי קופרווסר, סטיוראט פורס, ד"ר דורי גולד, סנדר גרבר

עניינים

  1. בתחילת השבוע נחת כאן לביקור בזק סטיוארט פורס בן ה־67 מהעיר צ'רלסטון שבדרום קרוליינה. במארס 2016 נרצח בנו טיילור במהלך פיגוע דקירה קטלני בטיילת של יפו.

טיילור פורס, קצין ארטילריה לשעבר בצבא ארצות־הברית ששירת גם בעיראק ובאפגניסטן, נדקר למוות כשסייר במקום עם קבוצת סטודנטים שעימם הגיע לישראל, כחלק מתוכנית לימודים באוניברסיטה שבה למד. "בערך בשעה שתיים בצהריים קיבלתי שיחת טלפון מאחד מאנשי האוניברסיטה", סיפר השבוע פורס. "הוא עידכן אותי שהייתה התקפת טרור בישראל ושהרבה אנשים נפצעו ושגם טיילור נדקר. לא עבר הרבה זמן והבנו שהוא איבד הרבה דם ונפטר. טיילור רצה מאוד לנסוע ולהכיר את מה שקורה אצלכם. לא חשבנו בכלל שתהיה סכנה בביקור שלו בישראל. אם היינו חושבים על משהו כזה, אז ברור שהוא לא היה נוסע, אבל זה מה שקרה", הוסיף פורס האב, טייס לשעבר שמאז רצח בנו הפך בעצמו ללוחם נגד הטרור. ובצורה מדויקת יותר – נגד מימון טרוריסטים.

לטיילת של נמל יפו, שבה נרצח בנו, סירב להגיע. "זה עדיין מאוד רגיש אצלי. אני אחכה לביקור הבא בישראל. אולי כשאבקר יחד עם אשתי ובתי אצליח להגיע לשם"

זמן קצר לאחר שאיבד את בנו יצר עימו קשר סנדר גרבר, שמשמש כעמית במכון המחקר העצמאי "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה". הוא חשף בפני פורס את העובדה שהרשות הפלסטינית מממנת מחבלים בבתי כלא ואת משפחותיהם. "סנדר הציג בפניו מחקר שפירסמנו שנינו במרכז הירושלמי בתחילת 2017", מספר תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, לשעבר מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. "הוא חשף לראשונה את היקף הכספים העצום שהרשות הפלסטינית מעבירה לטרוריסטים ובני משפחותיהם".

גרבר ביקש להראות דרך המחקר לפורס – אמריקאי לא יהודי שבנו נרצח על ידי מחבל פלסטיני – כיצד המקרה שלו ממחיש את האבסורד שנגדו הם יוצאים. מאותו רגע נרתם פורס בכל הכוח לעניין תוך שהוא מקיים פגישות עם נבחרי ציבור אמריקאים ועם גורמים בעלי השפעה בכדי לשכנע את הממשל לפגוע בתשתית העברת הכסף לטרוריסטים.

במארס השנה המאמצים הצליחו ובגדול: הנשיא דונלד טראמפ חתם על "חוק טיילור פורס" שאושר בשני בתי הקונגרס, ולפיו כל סכום שהרשות הפלסטינית מעבירה לצורכי תמיכה בטרור, יקוזז מכספי סיוע שארה"ב מעבירה לרשות. מדובר במאות מיליוני דולרים.

"היינו שמחים ונרגשים שהחוק עבר. ממה שנאמר לי הליכי החקיקה היו מהירים וכנראה שלא במקרה. רוב עצום מכל הקשת הפוליטית הביעו בו תמיכה כי זה פשוט מהלך נכון וצודק", אמר לנו השבוע פורס, במהלך ביקורו הראשון אי פעם בישראל, שאליו הגיע בתזמון לא מקרי בכלל.

ביום שני השבוע הצטרפה הכנסת למהלך: היא אישרה סופית וברוב עצום חוק שיזמו חברי הכנסת אלעזר שטרן ואבי דיכטר, ולפיו כל עוד הרשות הפלסטינית מעבירה כספים למחבלים ולבני משפחותיהם, תקזז המדינה כסף בהיקף שווה מכספים שהיא מעבירה בכל שנה לרשות. לא מדובר בפרוטות, אלא בסכום משמעותי ביותר – כ־1.2 מיליארד שקל בשנה שייגרעו מחשבון הבנק של הרשות הפלסטינית.

זמן קצר לפני שהניפו חברי הכנסת את הידיים בעד החוק, הגיע פורס למשכן הכנסת ופגש בשטרן, בדיכטר וגם ביו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. "התרגשתי מאוד כשסנדר דיבר איתי והציע שאגיע לישראל בזמן שמעבירים את החוק. פגשתי בכנסת אנשים נפלאים שריגשו אותי מאוד בעשייה שלהם נגד הטרור. זה טוב לראות שמדינות מתחילות להבין את העניין הזה שאסור לקבל פרס על טרור", אמר פורס. גם מהצד הישראלי נרשמה התרגשות.

"האמת כשהתקשרו בהתחלה והציעו שנפגוש את סטיוארט, התגובה הראשונית שלי הייתה מהוססת כי לצערנו יש לנו בישראל המון משפחות שכולות. אבל במחשבה שנייה הבנתי שזה יכול לשרת אותנו בעולם כדי להציג את האחדות במלחמה נגד הטרור", אמר לנו השבוע ח"כ שטרן, שסיפר על המפגש המיוחד בכנסת השבוע עם פורס. "אמרתי לו שיש לרצח של הבן שלו, ולפעילות שלו בעניין, חלק חשוב בחקיקת החוק הזה בישראל וראיתי שהוא ממש נחנק מדמעות והאמת שגם אנחנו", אמר שטרן שביקש להסביר כי "כל אחד צריך משהו שידליק אותו כדי להתחיל לפעול בעניין מסוים, וחקיקת חוק טיילור פורס בארה"ב פתאום מיקדה את תשומת הלב שלי. הנושא של הכסף שמועבר לטרוריסטים היה ידוע, אבל רק כשהחוק עבר בארה"ב אמרתי לעצמי איך זה שהאמריקאים עושים משהו שאנחנו לא עושים". לדברי שטרן, אחרי שהוא התייעץ עם גורמים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבה הוא חבר, והשתכנע שהחוק יביא לצמצום הטרור, הוא החל לפעול לקידומו, תוך סיוע צמוד לדבריו מצידו של דיכטר.

ברשות הפלסטינית היה מי שניסה להוריד אותך מהעניין?

"אף אחד לא דיבר איתי. ואני אומר לך עכשיו: אם היו באים ואומרים לי שברשות ימשיכו לשלם את מה שהתחייבו עליו עד היום, אבל מרגע זה הם מפסיקים את המימון, וכל נער פלסטיני שיוצא לרצוח יודע שהוא או משפחתו לא יקבלו כסף – הייתי מוכן להתגמש וללכת על הפשרה הזו. אני באמת מאמין שהמטרה של החוק הזה היא לחסוך בחיי אדם ולא להרחיב את משפחת נפגעי הטרור".

לדברי פורס, הוא לא מתכוון לעצור כאן. "גם באוסטרליה עשו השבוע צעד אמיץ בנושא כשהודיעו שהם מפסיקים מימון אוטומטי לרשות הפלסטינית כל עוד מתברר שהם תומכים כספית בטרוריסטים. אני חושב שיש עוד מדינות שמתעניינות בדרך הפעולה הזו וזה מצוין וחשוב מאוד. ככל שיהיו יותר מדינות שיחתכו מימון שמהווה תמריץ לטרור – יהיו פחות אנשים שיהיו מוכנים לקחת חלק במעשי טרור".

ביום רביעי סיים פורס את ביקורו הקצר והאינטנסיבי בישראל וטס חזרה לארה"ב. לטיילת של נמל יפו, שבה נרצח בנו, סירב להגיע. "זה עדיין מאוד־מאוד רגיש אצלי. אני אחכה לביקור הבא בישראל שאליו אני מתכוון להגיע עם אשתי ובתי. אולי יחד איתן אצליח להגיע לשם".

  • כתבתו של גיא ליברמן במוסף סופ"ש של "ידיעות אחרונות" – לקריאת המאמר לחץ כאן.
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close