תוכנית הבנייה הישראלית בשטח המכונה אי־1 (E1 – East-1), בין ירושלים לבין מעלה אדומים, מונחת זה כ־20 שנה על סדר היום הציבורי בארץ ובעולם. היא נתונה במחלוקת קשה בין ישראל לפלסטינים ונתפסת בהתנגדות בינלאומית חריפה. סיבה זו לא מנעה עד כה את התוכנית מלהתקדם.
ב־30 בנובמבר 2012, אחרי שנים רבות שבהן נמנעה ישראל מהקפאת תכניות ממשיות להוצאתה של התכנית, התכנס פורום מצומצם של שרים במשרד ראש הממשלה והחליט להחזיר לקדמת הבמה את התכנון, ואישר את כינוסה של הוועדה לתכנון תכניות בשטח. ההחלטה התקבלה ברקע של תסכול ממשלת ישראל מהחלטת האו"ם להעניק לרשות הפלסטינית מעמד של מדינה משקיפה שאינה חברה.
מדינות רבות בעולם גילו חוסר נחת מהחלטת ישראל להמשיך בתכנית, ולתמוך בבנייתה. דובר הבית הלבן ציין כי החלטת ישראל לבנות באזור זה מנוגדת לעמדת הקונצנזוס של מדינות האו"ם ואינה מועילה לפתרון שתי המדינות. לדברי ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, ההחלטה הישראלית לבנות ב־אי־1 היא "על מסלול מסוכן".
בתחילת ינואר 2013 הקימו פלסטינים, בגיבוי הרשות הפלסטינית, מאחז מחאה בתחום תכנית אי־1. ישראל פינתה את המאחז בתוך ימים אחדים ובאישור בג"ץ פינתה את המאחז.
ממשלת ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו דחו את הביקורת על ההחלטה לבנות באי־1. בלשכת ראש הממשלה הבהירו, כי "נמשיך לעמוד על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל גם מול לחצים בינלאומיים כבדים, ולא יהיה שינוי בהחלטה שהתקבלה".
היוזמה הישראלית לקדם את תכנון תכנית אי־1 נתקלה בהתנגדות פנימית בממשלת ישראל.
בתחילת דצמבר 2012 החליטה הוועדה לתכנון בראשות היועץ המשפטי להנהלת המדינה, לא לאשר את הפקדת תכניות הבינוי של שכונות מגורים על תוואי תוכנית אי־1 ולהתנגדות הציבורית הרחבה שהתעוררה בישראל ובעולם. על פי הערכות, ברגע האחרון, על פי הייעוץ המשפטי, נמנע ביצוע המהלך ועד היום התכנית טרם הופקדה.
מחקר זה עוסק בתכנית אי־1, ובוחן את חשיבותה הרבה עבור מדינת ישראל, ומנתח את גלגוליה לאורך השנים.
הקונספציה הרווחת בישראל לאורך השנים מחברת בין רעיון פתרון שתי המדינות לבין הצורך לקבוע את גבולה המזרחי של ירושלים המאוחדת, וחיזוק ההתיישבות במעלה אדומים כעוגן מזרחי.
המיקום של מעלה אדומים ותפיסת עוגן גוש אדומים בתפיסת "ירושלים רבתי" הופכים את השטח לחלק בלתי נפרד ממנה, אך גם מחברים אותו באופן הדוק לתפיסת הביטחון ולהתיישבות של מדינת ישראל. בנייה ישראלית בשטח אי־1 עלולה להביא לניתוק של מזרח ירושלים מהגדה הדרומית.
תוכנית הבנייה הפלסטינית המתרחשת בשטח C, ובה תכניות מגוונות לבנייה פלסטינית לאורך ציר ירושלים־יריחו, היא עדות מובהקת לכך שהרשות הפלסטינית יוזמת בנייה מכוונת בשטח, וזאת בניגוד להסכמות אוסלו וללא תיאום עם ישראל.
לכן, האינטרס הישראלי לשמור על הרצף הטריטוריאלי של מדינת ישראל ועל האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, מחייב להניח תשתית תכנונית משמעותית באזור זה.
