יום השנה הראשון לתחילת ההפגנות בכיכר אלתחריר בשנה שעברה (25.1) צויין השבוע באווירת כעס ואכזבה. לפני שנה צעדו המצרים ונופפו בסיסמאות "ייפול השלטון", "מובארק הסתלק", "אנו רוצים חירות ודמוקרטיה". בליבם פעמה התקווה כי הפלתו של המשטר המושחת תביא להקמת מצרים חדשה שתצעד לעבר הפיתוח הכלכלי והמודרנה. השבוע, האווירה באלחריר הייתה שונה לחלוטין. התברר להמונים כי למרות הדחתו של מובארק, משטרו ממשיך להתקיים – המועצה העליונה של הצבא המנהלת את המדינה אינה שונה בשיטותיה מן הממשל הקודם ותהליך המעבר למוסדות אזרחים חדשים נבחרים עדיין רחוק מלהסתיים, ובאותה העת הכלכלה ממשיכה להידרדר.
שמחת המפגינים התנפצה נוכח המציאות הפוליטית
מצב רוחם הקודר של המצרים מצא לו ביטוי בתהלוכות ובאספות שהתקיימו ביום ד' בקהיר ובמרכזי הערים הגדולות אלכסנדריה וסואץ, תחת סיסמאות התובעות את השלמת יעדי המהפכה. במיוחד תבעו המפגינים את טיהור מוסדות המדינה מאנשי המשטר הישן, ענישתם של האחראים להרג המפגינים, יישום רפורמות חברתיות וכלכליות וגם את הדחתה של המועצה הצבאית. שמחה לא הייתה כאן. גם לא אחדות. היא התנפצה אל המציאות הפוליטית. לפני שנה האמינו המפגינים כי "העם והצבא יד אחת", הפעם הם ביקשו כי הצבא ילך ולא יחזור. לפני שנה צעירים ואסלאמיסטים התפללו ביחד בכיכר אלתחריר, ציפו לשיתוף פעולה ביניהם ולעתיד חדש. עכשיו, הצעירים, הבלוגרים של ה-6 באפריל, אלו שהציתו את אש המהפכה, מוצאים את עצמם במיעוט מול גל אסלאמי בלתי צפוי המאיים להחזיר את מצרים לתקופתו של הנביא. לפני שנה מוסלמים וקופטים צעדו יחדיו והניפו שלטים בהם נראה הצלב משולב בחצי סהר. הפעם, לאחר שעשרות קופטים נהרגו על ידי מוסלמים וכנסיותיהם נשרפו בעוד הצבא עמד מנגד, הקופטים צעדו בנפרד ודרשו שוויון.
הפילוג וחוסר האמון בין המפגינים קיבל ביטוי חד בכיכר אלתחריר, שם הוקמו לפחות שבע במות נפרדות. היו גם תגרות בין צעירי ה-6 באפריל לבין פעילים של האחים המוסלמים וגם בין הצעירים לבין קבוצות של תומכי המועצה הצבאית. הייתה שם קבוצת המשפחות של 850 הרוגי המהפכה אשר קראה לדון את מובארק ובניו למוות וגם קבוצת משפחות של קורבנות הדיכוי של הצבא והמשטרה אחרי סילוקו של מובארק, שקראו לא רק לסילוקה המיידי של המועצה הצבאית מן השלטון, אלא אף להוצאתו להורג את המרשל טנטאווי, ראש המועצה הצבאית.
תוצאות הבחירות במצרים: הזרם האסלאמי קבל מונופול לניהול המדינה
מצרים במצב ביש. אחרי תהליך בחירות ארוך של שלושה סיבובים שנמשך חודשיים, מצאו המצרים את עצמם עם פרלמנט בעל רוב אסלאמי רדיקאלי של 72% אשר משמעותו – הענקת מונופול לחסידי האסלאם הקיצוני. מפלגת האחים המוסלמים קבלה 47% ומפלגת "אל-נור" הסלפית קבלה 25% ממושבי הפרלמנט. הזרם האסלאמי קבל למעשה מונופול לניהול המדינה. ספק רב אם המצרים עצמם רצו בכך.
מצרים החליפה דיקטטורה מושחתת בדיקטטורה אסלאמית העלולה להיות אבסולוטית יותר מקודמתה. מתן אחוז כה גבוה לזרם פוליטי אחד, ובמיוחד זרם דתי קיצוני, מלמדת כי הדמוקרטיה וערכיה, שהם קבלת האחר, הבטחת זכויות האדם לאזרח, שוויון לנשים וחופש הפולחן הדתי, זרים לעם המצרי. יתרה מכך, בזירה המצרית אין מפלגות ליבראליות של המרכז שמסוגלות לקלוט את המהפכה ולכוונה לעבר הדמוקרטיה והפיתוח. המפלגות שהקימו צעירי המהפכה לא דברו אל לב ההמונים, שסברו כי בעזרת האסלאם המוכר להם, אשר מהווה את יסוד תרבותם ואמונתם, יפתרו כל בעיותיה של המדינה על פי סיסמתם העתיקה של האחים המוסלמים – "אלאסלאם הווא אלחל" (האסלאם הוא הפתרון). מפלגות אלה נחלו מפלה צורבת והשפעתם בפרלמנט תהיה מינורית. תעבורנה עוד שנים רבות לפני שתוקמנה במצרים מפלגות מרכז משמעותיות שתדענה להציג את רעיונותיהן בפני הציבור.
האחים המוסלמים וגם הסלפים מנסים להרגיע את דעת הקהל המצרית והבינלאומית וטוענים כי ינהגו בפרגמאטיות וכי אין בכוונתם לכפות את האסלאם על מצרים. ספק רב אם ניתן לייחס חשיבות להצהרות אלה. האחים המוסלמים הגיעו לבחירות כמפלגה אסלאמית בעלת אידיאולוגיה קיצונית מוכרת. במשך 80 שנה הם עשו כל מאמץ, למרות הדיכוי של תנועתם, לשמור על כוחם ולפתח תשתית פוליטית עממית. עכשיו הם השיגו את מטרתם – הם זכו להגיע לשלטון בבחירות חופשיות ואין שום סיבה שיוותרו כעת על האידיאולוגיה שלהם. אמנם בתחילה הם יצטרכו לטפל בבעיות הכלכלה והחברה, אך נראה כי במקביל ובהדרגה הם ימשיכו לממש גם את האג'נדה האסלאמית לשמה הם קיימים. המדריך הכללי שלהם, מוחמד בדיע, הודיע בשבוע שעבר באגרת לחברי התנועה כי הם מתקרבים למימוש היעדים שהציב חסן אלבנא, מייסד התנועה, והם הקמת "ממשלה צודקת ונכונה" במצרים, שתאפשר להם לפעול להקמת ח'ליפות אסלאמית בעולם כולו. האחים המוסלמים נצחו והם לא יוותרו על מטרתם.
העימותים בזירה הפנימית במצרים צפויים להתגבר
עתה נראה כי יש לצפות להתגברות העימותים בזירה הפנימית. האחים המוסלמים עשויים לדרוש מהמועצה הצבאית העליונה להפסיק למשול באמצעות צווים, כפי שהיא עושה זאת מאז תפיסת השלטון, ולהעביר לפרלמנט הנבחר החדש את סמכויות החקיקה שלה. עוד לפני הבחירות הצבא הודיע כי לא יוותר על אף אחת מסמכויותיו לפני שתנוסח החוקה החדשה ולפני שתתקיימנה הבחירות לנשיאות. הצבא זקוק לכל סמכויותיו כדי להיות בעל השפעה על ניסוח החוקה וקביעת המועמדים לנשיאות.
עימות נוסף צפוי להתרחש לאחר הבחירות למועצה המייעצת "מגלס אלשורא", הבית העליון של הפרלמנט, האמורות להתקיים בחודש פברואר הקרוב. שני בתי הפרלמנט אמורים לבחור במועצה בת 100 אנשים, עליה יוטל ניסוח החוקה החדשה אשר תובא לאישור במשאל עם. יש באירועים אלה מקום רב לחילוקי דעות ואף לאלימות. הרוב האסלאמי יפעיל ללא ספק את כוחו כדי לבחור במחוקקים הקרובים לאמונתו כדי לנסח חוקה בעלת מאפיינים אסלאמיים, אשר יאפשרו לו לנהל חקיקה שתעמוד באמות המידה האסלאמיות. כמו כן, האחים המוסלמים יעשו גם כל מאמץ כדי להבטיח כי החוקה תגביל את סמכויותיו של הנשיא ותרחיב את אלה של הפרלמנט, דהיינו תעביר את מצרים למשטר יותר פרלמנטארי מאשר נשיאותי, וזאת על מנת להבטיח כי ממשלת האחים המוסלמים תהיה בעלת השליטה האמיתית במצרים.
האם המועצה הצבאית העליונה תנסה להישאר בשלטון?
סוגיה נוספת הנידונה כעת בציבור המצרי היא האם הצבא ינסה להישאר בשלטון או לפחות יבטיח לעצמו חסינות מלאה לגבי תביעות עתידיות נגד חברי המועצה הצבאית העליונה. הללו מואשמים בכך שהיו חלק ממעגל השחיתות שהקיף את מובארק ואם יתברר כי כך היו פני הדברים, הרי שיש להעמידם לדין, כפי שהדברים נעשים כלפי בני משפחתו ומקורביו של הנשיא הקודם. בנוסף, הולכת ומתגברת התביעה להעמיד לדין את הגנרלים על חלקם בדיכוי האכזרי של ההפגנות בחודשים האחרונים, אשר במהלכם נהרגו לפחות 60 אנשים ונפצעו אלפים. יש הטוענים כי המועצה הצבאית הגיעה להסכם בעניין זה עם האחים המוסלמים. עם זאת, ספק רב כי הצבא ינסה להיאחז בשלטון, שכן הוא יצטרך להתמודד עם התנגדותו הרחבה של הציבור והפגנות ענק העלולות להידרדר למלחמת אחים.
הכלכלה המצרית הולכת ומדרדרת
בעוד המצרים מתכתשים בזירה הפוליטית וצופים בחרדה לעבר העתיד, הכלכלה המצרית הולכת ומדרדרת. הצמיחה ב-2011 כנראה הייתה קרובה לאפס. הון רב הוברח לחו"ל. אנשי העסקים המרכזיים, שהם המשקיעים העיקריים, ברחו מהמדינה או שהם נמצאים בבתי סוהר ומצפים למשפטם. שביתות אין ספור משתקות את הייצור ואת היצוא. התיירות, שהיא מקור הכנסה העיקרי של מצרים, ירדה בכ-50%. צינורות הגז לישראל ולירדן הופצצו 10 פעמים ומצרים הפסידה מאות מיליוני דולרים לאחר שנאלצה להפסיק את הספקת הגז לשתי המדינות. המשא ומתן לקבלת סיוע ממדינות הנפט הערביות, מארה"ב ומקרן המטבע נתקל בקשיים, שכן מצרים אינה מוכנה להסכים לתנאים הנלווים, כגון ייעול והפרטה של מפעלים ממשלתיים כושלים. מצרים זקוקה בדחיפות לסיוע כספי כדי להמשיך ביבוא מוצרים חיוניים וכדי לממן סובסידיות למוצרים בסיסיים עבור הקבוצות החלשות בחברה, המהוות כ-40% מאוכלוסייתה. אם בעיות אלה לא תטופלנה בהקדם, ייתכן מאוד שנהיה עדים למהפכה חדשה – מהפכת הרעבים שידרשו לחם ועבודה.
צפויים ימים לא קלים ליחסי ישראל מצרים
באשר ליחסים עם ישראל, גם כאן פרסמו האחים המוסלמים לסירוגין הודעות, מאיימות ומרגיעות. יש להניח כי לא יבטלו את הסכם השלום עם ישראל בשלב ראשון בשל הזדקקותם לסיוע של ארה"ב וגם כדי להציג תדמית חיובית מול הקהילה הבינלאומית. ניתן עם זאת להניח כי יפעלו לצמצם למינימום את הדיאלוג עם ממשלת ישראל ואת יחסי המסחר בין שתי המדינות ובכך יביאו בהדרגה למותו של ההסכם. כמו כן, יש להניח כי הם גם יתמכו בחמאס ויסיעו לו בהספקת נשק וציוד. נראה שיש לצפות לימים לא קלים ביחסי ישראל מצרים.
