התראות

שיחות הגרעין: מדוע פרישת ארה"ב אינה הסיבה למצב הקיים

עדיפות המשך הסנקציות והלחץ הבינלאומי על אירן, תוך ביסוס איום צבאי אמין, על הסכם רע שייחתם ויאפשר למשטר בטהרן להתקדם לעבר הגרעין תחת לגיטימציה בינלאומית על פני הסכם רע מאוד
שיתוף
שיחות הגרעין בווינה
שיחות הגרעין בווינה

עניינים

הדיונים בווינה על החייאת הסכם הגרעין עם אירן מ-2015 נמשכים. בפועל, כל האפשרויות העומדות על הפרק בשיחות הן מסוכנות לישראל. הגעה להסכם "טוב", שיחסום באמת את דרכה של אירן להשגת היכולת לייצר נשק גרעיני, איננה עומדת עוד על סדר היום. העמדה האמריקנית היא שיש לחזור להסכם הגרעין ללא שינויים. זו אפשרות מסוכנת, שכן היא תסלול את הדרך עבור אירן להשיג יכולת לייצר כמות גדולה של פצצות אטום בתוך פחות מעשור. זאת, ללא פיקוח ממשי על פעולותיה, ללא הגבלת מאמציה לפתח טילים שישמשו לנשיאת פצצות אטום ותוך ביטול הצורך הנוכחי לחצות מרחב סף בעייתי בו היא נתונה לאפשרות שישראל או ארצות הברית יסכלו השגת יכולת לייצר פצצה אחת.

הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

מעבר לסכנה זו, יש לומר שאפשרות זו בעצם איננה אפשרית, שכן אי אפשר לשלול מאירן את הידע והניסיון שצברה כבר בכל הקשור להפעלת צנטריפוגות מתקדמות, העשרת אורניום לרמה גבוהה של 60% וייצור אורניום מתכתי. אפשרות זו גם איננה פותרת את התעלומות שהתעוררו בעקבות חשיפת ארכיון הגרעין לגבי מידת ההתקדמות שהשיגה אירן בתוכנית הגרעין עד 2003 ואחר כך.

יתר על כן, הסרת הסנקציות תעמיד לרשות אירן משאבים כלכליים עצומים, שיאפשרו לה להגביר את מאמציה לבסס את ההגמוניה שלה בחלקים נרחבים של המזרח התיכון. חזרה להסכם גם תפגע בחופש הפעולה של ישראל לפעול לטרפוד ההתקדמות האירנית לגרעין. ישראל אמנם מבהירה כי היא לא תהיה מחויבת להסכם שהיא איננה צד לו, אבל מערכת היחסים עם ארצות הברית תכפה עליה לרסן את פעולותיה.

האפשרויות האחרות העומדות על הפרק בווינה הן חזרה להסכם על פי התנאים האירניים (התחייבות של ארצות הברית שלא לחזור בה בעתיד ממחויבותה להסכם ולהסיר את כל הסנקציות שהוטלו מאז הושג ההסכם), או הסכם ביניים בו יוסרו חלק מהסנקציות בתמורה להקפאת מצב בתוכנית הגרעין, כך שאירן תחדל לצבור כמויות נוספות של אורניום מועשר. אפשרויות אלה חמורות יותר מבחינת ישראל מהאפשרות המועדפת על ידי ארצות הברית, שגם היא, כאמור, מסוכנת עבור ישראל ועבור הערבים מהמחנה הפרגמטי במזרח התיכון.

במציאות זו, האופציה המועדפת מבחינת ישראל היא כישלון השיחות, שמשמעותו תהיה המשך הסנקציות על אירן, אולי גם מצד אירופה, ייתכן תוך הפעלת המנגנון האוטומטי לחידוש הסנקציות (SNAP BACK) על ידי אחת ממדינות אירופה שעדיין מחויבות להסכם. אירן תוכל אמנם במצב כזה לנסות להמשיך להתקדם לקראת השגת יכולת לייצר מספר מצומצם של פצצות גרעין, אך זאת תחת איום של פעולה צבאית ישראלית או אמריקנית ותחת לחץ כלכלי העלול להגביר את אי היציבות מבית.

(שיגור באמצעות משגר הלווינים סימורג)
(שיגור באמצעות משגר הלווינים סימורג)

בתוך כך נמשך הניסיון של גורמים רבים, כולל בכירים אמריקנים, להטיל את האשמה לבעייתיות הנוכחית על החלטת הנשיא טראמפ, בעידודה של ישראל בראשות ראש הממשלה לשעבר נתניהו, לפרוש מהסכם הגרעין ב-2018. זאת בטענה שאירן מילאה את חלקה בהסכם ושדבקות בה הייתה מאפשרת להרוויח זמן ולהימנע מההתקדמות שביצעו האירנים בשנתיים האחרונות בתוכנית הגרעין.

בפועל, לא רק שההסכם עצמו היה מסוכן מאוד כפי שהוסבר לעיל, אלא שהאירנים, באופן ממולח, נשארו נאמנים לחלקים הטכניים של התחייבויותיהם במסגרתו (שבלאו הכי היו נוחים מאוד עבורם, כאמור, שכן העסקה סיפקה להם הטבות כספיות משמעותיות ומסלול להשיג יכולת ייצור ארסנל גרעיני גדול בלי הצורך לחצות מרחב סף ארוך יחסית ומסוכן מאוד בדרך), אלא שהם הפרו את רוח ההסכם, בכך שהשאירו ברשותם את התוכניות והידע שצברו בתחום הנשק והסתירו מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מידע קריטי בנוגע לממדים הצבאיים של התוכנית שלהם. בכך, הם הפרו את האמנה לאי הפצת נשק גרעיני. עד עתה אירן לא סיפקה הסבר לאורניום המעובד שנמצא במחסן בטורקוזאבאד ובמתקן באבדה ולא מסרה את המיקום ואת כמות האורניום שברשותה, שעקבותיו נמצאו במתקנים אלה. כל אלו מלמדים כי טהרן מעולם לא התכוונה לציית להגבלות משמעותיות על שאיפותיה הגרעיניות.

מה שדרוש הוא הסכם אחר לגמרי – כזה שמבטיח בפועל שלאירן לעולם לא תהיה היכולת לייצר נשק גרעיני. כדי להשיגו, על ארצות הברית להגביר את הלחץ על אירן לדווח על ההתקדמות שהשיגה בפרויקט הגרעין הצבאי שלה ולספק את המידע על המתקנים שלא נחשפו והאורניום הלא ידוע. רק אז, הסכם המבטיח שטהרן לא מסוגלת לייצר נשק גרעיני יכול להיות רלוונטית. הסכם כזה צריך לא לכלול מועדים לפקיעת ההגבלות על תוכנית הגרעין האירנית, לאפשר פיקוח בכל עת ובכל מקום, כולל על המדענים האירנים, לחייב את פירוק מתקן הגרעין התת-קרקעי בפורדו, שנועד לצרכים צבאיים ולהגביל את פיתוח הטילים על ידי אירן.

ממשלת אירן ממשיכה לאיים על ישראל בהשמדה ולממן טרור ברחבי המזרח התיכון, ובכך מפרה באופן בוטה את אמנת האו"ם. אין שום הצדקה להסיר ממנה את הסנקציות ולסלול עבורה דרך בטוחה להשגת יכולת לייצר ארסנל של נשק גרעיני. מניעת אירן מלהשיג נשק גרעיני היא אפשרית וקריטית. לרוע המזל, הוכח כי ה-JCPOA מאפשר למשטר האירני להתקדם לגרעין ולהרחיב את השפעתו האזורית, במקום לרסן אותו.

תרגיל “Blue Flag״ (צילום: דובר צה"ל)
ישראל לא מחויבת להסכם, וצריכה לשמור לעצמה את הזכות להגיב (חיל האוויר) | צילום: דובר צה"ל

לאור כל זאת, על ישראל להמשיך במאמץ להבהיר לארצות הברית שאל לה לדבוק במאמץ להגיע להסכם רע עם אירן, ולהשלים בינתיים עם משיכת הזמן של אירן, שהולכת ומתקדמת לקראת השגת היכולת לפרוץ לעבר ייצור מספר פצצות אטום. אירן כבר הפכה בפועל את האפשרות של חזרה להסכם המקורי לבלתי רלוונטית. הזמן הולך ואוזל וכדי למנוע מאירן השגת יכולת לייצר נשק גרעיני, ארצות הברית צריכה, ללא קשר לוויכוח על העבר, להגביר את הלחץ על המשטר האיסלאמיסטי הקיצוני, כולל באמצעות הצבת איום אמין בפעולה צבאית. במקביל על ישראל להאיץ את הכנותיה לפיתוח יכולות לנטרול תוכנית הגרעין האירנית ולהתמודדות עם התגובות הצפויות למהלך כזה.

פורסם באתר N12

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close