התראות

שבדיה וישראל: היסטוריה של יחסים טעונים

שיתוף
מזאל צבי, בין מצרים וחמאס

תוכן העניינים

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השבדית אינה ידועה באהדתה לישראל, אך צמד מנהיגיה הנוכחיים רה"מ סטפן לאבנס ושרת החוץ מרגט וולסטרום הפליאו לעשות ומנהלים מערכה עוינת שיטתית נגד ישראל.

הכרה במדינה הפלסטינית

המפלגה זכתה בבחירות בספטמבר 2014 וחזרה לשלטון אחרי העדרות קצרה. הודעתו הראשונה של רה"מ סטפן לאבנס אחרי הקמת ממשלתו הייתה על הכרה במדינה פלסטינית. הודעה זו היתה חריגה אפילו בנוף העויין של האיחוד האירופי שעדין לא אימץ מדיניות כה קיצונית נגד ישראל, וגרמה לגל של הכרות במדינה פלסטינית ע"י פרלמנטים של מדינות חשובות כמו אנגליה, צרפת ואחרות. אמנם ההחלטות הינן בלתי מחייבות, אך נגרם נזק מדיני לישראל. למרות זאת בשבדיה לא נכרה כל חרטה או מחשבה שניה וההתקפות על ישראל נמשכו כאילו היא היא האויב מספר אחד שלה וכאילו כל בעיותיה הכלכליות והחברתיות – שהן רבות – נמחקו בצל "האיום" שמהווה ישראל על מדינה שלווה זו.

ההכרה במדינה פלסטינית לא הייתה אלא המשך המדיניות העוינת לישראל של השמאל השבדי, אבל נועדה גם לקרב למפלגה עוד יותר את המיעוט המוסלמי הגדול – כ- 700 אלף איש – במטרה שמרכיביו יתמכו בה בבחירות הבאות. בחירות אלה היו אמורות להערך תוך מספר חודשים מאחר שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית זכתה רק ב-31.2% מן הקולות ולא הצליחה להקים אלא ממשלת מיעוט יחד עם מפלגת הירוקים – מפלגה רדיקלית עוינת לישראל. כל מאמצי בזמן כהונתי בשבדיה בתחילת שנות ה- 2000 להדבר עם מפלגה זו נפלו על אוזן אטומה. בסופו של דבר הבחירות המוקדמות בוטלו בהנחה שממשלה זו תשרוד(?) את תקופת כהונתה של ארבע השנים – מה שלא מנע ממנה להמשיך בגילויי עוינות לישראל ויחסי שתי המדינות נכנסו למעגל של עימותים.

התגובות לארועים בפאריס

בהגיבה לפיגועים בפאריס בנובמבר האחרון הצליחה שרת החוץ לקשר בין דאע"ש לבעיה הפלסטינית. היא הציגה את מחבלי דאע"ש כצעירים מתוסכלים בדומה, לדבריה, למחבלים הפלסטינים היוצאים לרצוח יהודים. ימים ספורים לאחר מכן בדיון שנערך בפרלמנט השבדי ב-4 בדצמבר בעניין גל הטרור הנוכחי המתבטא בדקירות ובדריסה בישראל אמרה אמרה שרת החוץ כי היא מגנה פעולות אלה, אך הוסיפה שהתשובה אינה צריכה להיות דומה, כי משמעותה הוצאות להורג מחוץ למערכת המשפט או חוסר פרופורציה במספר האנשים שנהרגים – יותר תוקפים מאשר מותקפים. דהיינו מרגוט וולסטרום הייתה שמחה אם היהודים המותקפים היו נהרגים במספרים יותר גדולים ואם כל אדם מותקף, יהיה זה ילד, אישה או זקן ואפילו חיל, היה מתמודד עם התוקף אחוז האמוק והמנפנף בסכין כדי להביאו למשפט. היינו רוצים לראות אם חס וחלילה גב' וולסטרום היתה מותקפת ע"י מחבל בסכין האם הייתה אומרת לו אדוני המחבל, אנא עצור, אני מבינה כי אתה מיואש, אקרא לשוטר, הוא יעצור אותך ותזכה למשפט הוגן.

במהלך הדיון חשפה השרה בורות מוחלטת לגבי המתרחש בישראל. השאלה היא האם אכן לא הייתה מודעת או התעלמה בכוונה מסרובם של הפלסטינים למו"מ עם ישראל ומההסתה החמורה המתנהלת נגד ישראל ע"י הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן עצמו, ע"י החמאס ובכל הרשתות החברתיות ובהן מאות דוגמאות והנחיות כיצד לדקור יהודים וקריאות להשמיד את ישראל. טענתה הייתה כי אבו מאזן אמר לה כי הוא מעוניין בשלום! ראש הממשלה לאבנס שיצא להגנתה הסתבך באומרו כי דקירות סכינים אינן טרור!

התגובה הישראלית

ההתקפות הנ"ל הביאו כמובן לתגובות דיפלומטיות ישראליות. מול ההכרה במדינה פלסטינית החזירה ישראל את שגרירה לתקופה קצרה. בתגובה להצהרות שהוזכרו הגיב רה"מ בחריפות. אך נראה כי קשה להתמודד עם עוינות שיטתית הנובעת מאידאולוגיה של שנאה רבת שנים בה לוקה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

מסורת של התנכלויות

במבט לאחור ניתן להבחין בקלות כי למעשיו של הצמד לאבנס – וולסטרום יש מסורת ארוכה. למפלגה שהם מיצגים כיום יש עבר עשיר בהתנכלות לישראל. השינוי לרעה במדינות שבדיה כלפי ישראל חל עם הגיעו של אולוף פלמה למנהיגות המפלגה בסוף שנות ה-60. במישור האידאולגי הוא העביר את שבדיה מהמחנה המערבי שתמך בארה"ב למה שהיה מכונה בשעתו "מחנה השלום" ותנועת הבלתי מזדהות שכירסמו במדיניות ארה"ב מול ברית המועצות. הוא תמך בגלוי בצפון וייטנאם ודרדר את יחסי ארצו עם ארה"ב. במקביל התרחק מישראל וגיבש מדיניות פרו ערבית. מדיניות זו התבטאה בנקיטת עמדות אנטי ישראליות באו"ם ובמוסדות האיחוד האירופי וגינויים לישראל מבלי להתחשב בתוקפנות הערבית ובמעשי הטרור שמעולם לא פסקו.  יוזכר ששבדיה היתה המדינה האירופית הראשונה הראשונה שהזמינה את ערפאת לביקור רשמי. זכורים לי היטב הגינויים שהופנו לישראל במהלך האינתיפדה השניה. הפלסטינים פוצצו אוטובוסים ומסעדות והרגו מאות ישראלים וממשלת שבדיה בחרה לגנות את ישראל ואף להעניק את פרס זכויות האדם לחנן אשראווי הידועה בעויינותה הבלתי מתפשרת לישראל.

 

אין חדש איפוא בעמדתם של לאבנס-וולסטרום. אלא שכיום נמצאת שבדיה יותר ויותר תחת השפעה מוסלמית. נראה כי הגיעה למצב משברי ואינה מסוגלת לקלוט יותר את מאות אלפי המהגרים המוסלמים המדפקים על דלתה על רקע קבלת הפנים הנאה והנדיבה שלה זכו ב- 40 השנים האחרונות. רה"מ לאבנס אמר לאחרונה ששבדיה היתה נאיבית לגבי הסיכון של התקפה בשטחה וכי יש בשבדיה אזרחים שיש להם אהדה לרוצחי דאע"ש. לכן, הוא אמר, יוגברו אמצעי הביטחון וישונו חוקים אשר יאפשרו מעקב והאזנה של אזרחים ותחודש הביקורת בגבולת באופן זמני. נמסר אף כי יש כוונה, במידת הצורך, לסגור את הגשר מעל מיצר האורסונד המחבר את קופנהגן למלמה שנחשב לסמל של ארכיטקטורה מוצלחת וחופש תנועה באירופה. נודע גם כי אזלו התקציבים לקליטת מהגרים וכי יתכן שהממשלה תעלה את המיסים בשנה הבאה.

מקור ההתנכלויות הנוכחיות

כאן נשאלת השאלה האם המדיניות החדשה המאולצת של שבדיה מול המהגרים דחקה בצמד לאבנס-וולסטרום להגביר את העוינות לישראל כפיצוי לעולם המוסלמי? על כך נוסיף כי שבדיה מועמדת למושב לא קבוע של מועצת הביטחון לשנים 2017-18 וזקוקה לתמיכה של מדינות האסלאם! בהקשר זה ראוי להזכיר אפיזודה מעניינת בין שבדיה לסעודיה. בחודש מרס האחרון "העיזה" מרגוט וולסטאום לצאת מאדישותה כלפי מצב זכויות האדם בסעודיה ומתחה ביקורת על פסק דין חמור שניתן נגד הבלוגר הסעודי ראיף בדווי וגם על מערכת המשפט בסעודיה המבוססת על השריעה. בתגובה ביטלה סעודיה את הנאום המתוכנן של השרה השבדית בפני הליגה הערבית בנושא זכויות האדם שיש להניח שמדינות ערב לא היו מעוניינות בו. היא גם החזירה את שגרירה משטוקהולם, הפסיקה מתן אשרות לאנשי עסקים שבדים והצהירה כי דברי וולסטרום הם התערבות בענייניה הפנימיים ונוגדים את משפט הבינלאומי. מדינת האמירויות החזירה, גם היא, את שגרירה משבדיה. הליגה הערבית ואירגון מדינות האסלאם לשיתוף פעולה גינו, גם הם, את ההצהרות של השרה השבדית. גב' וולסטרום שנתקפה בבהלה פן יפגעו יחסי הסחר של שבדיה עם מדינות האסלאם, גייסה את מלך שבדיה, שאין לו שום קשר עם מלך סעודיה, לפרסם הצהרה פוליטית, שאסורה עליו בהתאם לחוקה, כי הוא "מודאג" מן העימות עם סעודיה. היא עצמה חשה לפלרמנט ובהצהרה ארוכה שיבחה את האסלאם ואת תרומתו להתפתחות האנושות ואת סעודיה כמדינה חשובה בקהילייה הבינלאומית.

כאן טמונה הבעיה: הערבים הם רבים, בעלי עוצמה פוליטית וכלכלית ונכונים לאיים בכל רגע ואילו ישראל היא מדינת היהודים היחידה עלי אדמות – נראה שכאן גם טמונה החוכמה הפוליטית של שבדיה הנאורה והיא אינה צריכה להתגאות בכך.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close