התראות

קרב ההישרדות של שליט קטאר

סוף לשלטון תמים? "הבידוד יימשך שנים. יש צורך בשינוי המדיניות וההתנהלות, נקווה שיש אנשים בעלי שכל במשפחה השלטת בקטאר שיכולים להשפיע על השליט" אומרים ברביעייה
שיתוף
המשבר עם קטאר: האם השלטון בדוחא בסכנה מיידית? (תמים בן חמד - קטאר)
דאגה במזרח התיכון תמים בן חמד - קטאר

עניינים

חודש רמאדאן מתקרב לקיצו, וכעת נראה כי קרב ההישרדות של שליט קטאר החל. הציפיות לפתרון המשבר של קטאר עם מדינות ערב לקראת עיד אלפיטר יתבדו. נראה כי בעולם הערבי התרגלו למשבר והוא הופך לחלק מהתמונה המדינית והכלכלית של המזרח התיכון לצד משברים מתמשכים וארוכים אחרים כמו המשבר בתימן.

ייתכן גם כי "הרביעיה הערבית" (מצרים, סעודיה, מאע"מ ובחריין) רוצה לשחוק אט אט את המשפחה השלטת בקטאר ולהביא להפיכה מבפנים או מרי אזרחי. ד"ר אנואר קרקאש, השר לענייני מדינה של מאע"מ נתן השבוע ביטוי לההערכות האלה ואמר כי "הבידוד  של קטאר יימשך כמה שנים, אין צורך בשינוי המשטר אלא בשינוי המדיניות וההתנהלות, נקווה שיש אנשים בעלי שכל במשפחה השלטת בקטאר שיכולים להשפיע על השליט תמים", הוא הדגיש ובעצם רמז וניסה לעודד בעקיפין את בני המשפחה האחרים של משפחת אלת'אני להתעורר ולהדיח את שליט קטאר השיח' תמים בן חמד.

"אשת הברזל" של קטאר

פרשנים בעולם הערבי מעריכים כי מאחורי העמדות הנוקשות של קטאר שנכנסה לעימות חזיתי עם מדינות ערב עומדת אימו של שליט קטאר, מוזה אלמוסנד, הידועה כאישה החזקה בקטאר ומי שמנהלת למעשה את מדיניותה מאחרוי הקלעים ב-20 השנים האחרונות. מוזה, היא רעיתו השלישית של שליט קטאר חמד בן ח'ליפה אל ת'אני אשר נשא אותה לאישה במסגרת "עסקה פוליטית" עם אביה האופוזיציונר הידוע נאצר אל מוסנד. ברבות הימים היא הפכה לשליטה בפועל של קטאר מאחורי הקלעים.

היא שכנעה את בעלה למרוד באביו ולהדיחו מהשלטון ב-1995 וחזרה על אותו התרחיש כאשר שכנעה את בנה תמים להשתלט על השלטון ביוני 2013. שליט קטאר החדש תמים בן חמד הוא "הילד של אימא" למעשה היא זו שמכתיבה גם כיום את המדיניות של הנסיכות בכל הקשור למשבר עם מדינות ערב. היא גם מנהלת את המדיניות התקשורתית של הנסיכות ובראשה את מדיניות השידור של ערוץ אל-'גזירה.

עפ"י גורמים ערבים, מוזה אלמוסנד היא שייעצה לבנה תמים להיערך לאפשרות כי יודח בכוח מהשלטון באמצעות הצבא או חלקים אחרים מהמשפחה השלטת. לכן, הסכים השליט תמים להכניס כוחות של "משמרות המהפכה" האיראנים ושל צבא טורקיה לקטאר כדי להגן על ארמונו מאפשרות ההפיכה הצבאית.

הכנסת הכוחות הזרים לנסיכות מעוררת תרעומת רבה בקרב הקצונה הבכירה של צבא קטאר והחשש הוא שהם יסרבו לצאת ממנה בבוא היום כדי להשתלט עליה באופן סופי.

האסטרטגיה של קטאר

התשובה של קטאר לחרם עליה מצד מדינות ערב בגלל תמיכה בטרור והתקרבותה לאיראן בניגוד לעמדת מדינות המפרץ הינה הקשחת עמדות. מטרת המדיניות הזו שכוללת גם הכחשה והיתממות היא לקנות זמן רב ככל האפשר בתקווה למוסס ולפורר בהדרגה את הקואליציה הערבית נגדה וניסיון לקנות בעלי ברית חדשים ולשכנע את הקהילה הבינלאומית כי היא קורבן לקונספירציה.

בינתיים, שר החוץ של קטאר נכשל במסעו באירופה וניסיונותיו לשכנע כמה מדינות אירופיות כי ארצו איננו תומכת בטרור. שירותי המודיעין המערביים מכירים היטב את החומר המודיעיני ואת הקשר ההדוק של קטאר לארגון "האחים המוסלמים", חמאס, דאע"ש ואל-קאעדה.

שר החוץ הקטארי נתן ביטוי פומבי לקו המנחה את קטאר כשאמר השבוע "לא יהיה משא ומתן כל עוד קטאר נתונה במצור". למעשה, הוא הציב תנאי מוקדם למשא ומתן והוא הפסקת הסנקציות נגד קטאר והסרת המצור היבשתי והאווירי מעליה. זו הסיבה שעד כה נכשלו מאמצי התיווך של וושינגטון, כווית וטורקיה במשבר.

קטאר מעודדת מחילוקי הדעות בממשל האמריקני, בעוד הנשיא טראמפ נוקט קו נוקשה ונחרץ ואף האשים את קטאר בתמיכה היסטורית במימון הטרור הרי ששר ההגנה מאטיס ושר החוץ טילרסון, רואים את הדברים אחרת, שר הגנה מאטיס ציין כי "קטאר נלחמת בטרור" ואילו שר החוץ טילרסון תומך בדיאלוג מהיר לפתרון המשבר ללא החרפת הסנקציות נגד קטאר.

"הרביעיה הערבית" לעומת זאת שוקלת להחריף את הסנקציות נגד קטאר והיא נעזרת ביועצים חיצוניים ממדינות המערב  כדי לגבש את רשימת הדרישות מקטאר, הרשימה תושלם בימים הקרובים. "הרביעיה הערבית" נחושה לשים קץ למדיניות של קטאר התומכת בטרור ומתערבת בעניינים הפנימים של מדינות ערב ורואה בה איום ישיר על הביטחון הלאומי של מצרים ומדינות המפרץ והציר הסוני בראשות סעודיה.

קטאר הופתעה מהחרם החריף נגדה, המשחק הכפול שלה נחשף לעיני כל העולם והיא מסתכנת בכך שהעולם יגנה אותה בסופו של דבר ויכריז עליה כ "מדינה תומכת טרור". שר החוץ של קטאר מנסה לתמרן ולברוח מההאשמות נגד ארצו, "אין סיבות ברורות להטלת החרם על קטאר,לא קיבלנו דרישות ברורות ולא נקבל תכתיבים" הוא אומר.

מה צפוי בהמשך?

אם הדברים יימשכו בקצב הנוכחי נראה כי המשבר עם קטאר יביא את "הרביעיה הערבית" להגביר את הלחץ על קטאר עוד יותר. על הפרק עומדות בינתיים שלוש הצעות:

א.הקפאת כספים של קטאר בבנקים במדינות ערב.

ב. משיכת כספים של סעודיה ומאע"מ מהבנקים של קטאר.

ג. גירוש קטאר מהליגה הערבית.

איראן מנסה להעביר את קטאר לצדה ולהשתלט בהדרגה, תוך ניצול המשבר, על הבירה דוחא כפי שהשתלטה בעבר על 4 בירות ערביות אחרות: בגדאד, ביירות,דמשק וצנעא. כוחות "משמרות המהפכה" האיראניים קיבלו כבר דריסת רגל בתוך קטאר דבר שמאפשר להרחיב בהדרגה את נוכחותם בנסיכות עד להשתלטות מלאה עליה תוך ניצול נכון של הנסיבות והמתנה לשעת הכושר המתאימה.

לכן, מדינות "הרביעיה הערבית" נזעקות ומתכננות להגביר את הלחץ על קטאר כדי שלא לאפשר לאיראן את הזחילה האיטית לתוך הנסיכות וההשתלטות עליה, דבר שעלול להנחית מכה קשה לציר הסוני בראשות סעודיה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close