התראות

קנדה: הקרב על הגדרת האנטישמיות

  ארגוני שמאל קיצוניים, ובהם יהודיים, פתחו בקמפיין שנועד ללחוץ על חברי פרלמנט בקנדה שלא לאמץ את הגדרת אנטישמיות ע"י הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, בה חברות בין היתר קנדה, ארה"ב וישראל • מטרת המהלך להכשיר את שלילת זכות העם היהודי להגדרה עצמית ולמדינה כביקורת לגיטימית נגד ישראל
שיתוף
People rally against anti-Semitism in Toronto, March 13, 2017.Ernest Doroszuk/Postmedia
People rally against anti-Semitism in Toronto, March 13, 2017.Ernest Doroszuk/Postmedia

עניינים

ארגוני שמאל רדיקליים בקנדה, ובכללם ארגונים יהודיים אנטי ציוניים, ממקדמים בתקופה האחרונה את מאבקם הפוליטי בניסיון ללחוץ על הממשלה להתנער מאימוץ הגדרת האנטשימיות ע"י  הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (International Holocaust Remembrance Alliance – IHRA).

https://jcpa.org.il/article/%d7%97%d7%9e%d7%90%d7%a1-%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%a9-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a2%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a2%d7%95%d7%aa/

ב-26 במאי 2016 אימצה הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, – International Holocaust Remembrance Alliance IHRA, את הגדרת העבודה לאנטישמיות.  בדצמבר 2016 הצהירה ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי כי ממשלת בריטניה מאמצת את הגדרת העבודה הנ"ל כהגדרת העבודה שלה לאנטישמיות.

 

המדינות החברות ב-IHRA הינן: ארגנטינה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, בולגריה, קנדה, קוראטיה, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, אירלנד, ישראל, איטליה, לטביה, לוקסמבורג, הולנד, נורבגיה, פולין, רומניה, סרביה, סלובקיה, שוודיה, שוויץ,  אנגליה וארה"ב.[1]

 

הגדרת העבודה של אנטישמיות שאומצה ע"י IHRA[2]

 

הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) החליטה ב-26 במאי 2016 לאמץ את הגדרת העבודה של אנטישמיות שאינה מחייבת משפטית:[3]

 

"אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים מילוליים וגופניים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא-יהודים, ו-או נגד רכושם, נגד מוסדות של קהילה יהודית ואתרים דתיים".

 

כדי להנחות את IHRA  במלאכתו, הדוגמאות הבאות ישמשו להבהרה:

 

ביטויים מעין אלה יכולים גם להיות מכוונים נגד מדינת ישראל, כשזו נתפסת כקולקטיב יהודי. עם זאת, ביקורת כלפי ישראל הדומה לזו המופנית כלפי כל מדינה אחרת אינה יכולה להיתפס כאנטישמית. לעתים קרובות, אנטישמיות מאשימה יהודים ברקימת מזימות כדי להזיק לאנושות, ולעתים קרובות נעשה בה שימוש כדי להטיל את האחריות על היהודים בגין כל מה שמשתבש. אנטישמיות באה לידי ביטוי בדיבור, בכתיבה, באופנים ויזואליים ובמעשים, ועושה שימוש בסטריאוטיפים אפלים ובקווי אופי שליליים.

 

דוגמאות עכשוויות של אנטישמיות בחיים הציבוריים, בתקשורת, בבתי-ספר, במקומות עבודה ובמרחבים דתיים יכולות לכלול גם, אך לא רק, את הנקודות הבאות:

 

  • קריאה לעזרה או הצדקת הרג יהודים או פגיעה בהם בשם אידיאולוגיה קיצונית או בשם ראייה דתית קיצונית.
  • העלאת התייחסויות זדוניות השוללות מיהודים את אנושיותם, עושות להם ד-הומניזציה, דמוניזציה או מייחסות להם סטריאוטיפים כיחידים או כקשורים לעוצמה של היהודים כקבוצה – כמו, אם כי לא באופן בלעדי, המיתוס על מזימה יהודית עולמית לשלוט על התקשורת, הכלכלה, הממשלה או מוסדות אחרים של החברה.
  • האשמת היהודים כעם בהיותם אחראים למעשים שליליים, אמיתיים או מדומים, שבוצעו ע"י אדם יהודי אחד או קבוצה, או אפילו למעשים שבוצעו ע"י לא-יהודים.
  • הכחשת קיום, מטרת, המכניזם (למשל תאי-הגזים) והמגמתיות של השמדת העם היהודי בידי גרמניה הנאצית, תומכיה ובני בריתה במהלך מלה"ע השנייה (השואה).
  • האשמת היהודים כעם, או את ישראל כמדינה, בהמצאת השואה או הגזמת ממדיה.
  • האשמת אזרחים יהודים, שאינם חיים בישראל, בהיותם נאמנים יותר למדינת ישראל או בהעדפת האינטרסים של היהודים ברחבי העולם על פני האינטרסים של המדינה בה הם חיים.
  • הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, בין היתר באמצעות הטענה שקיומה של מדינת ישראל היא יוזמה גזענית.
  • יישום סטנדרטים כפולים כלפי ישראל בדרישה ממנה לנהוג באופן, שאינו צפוי או נדרש מכל אומה דמוקרטית אחרת.
  • שימוש בסמלים או בדימויים הקשורים לאנטישמיות הקלאסית (כמו למשל הטענה, שהיהודים הרגו את ישו או עלילות-דם) כדי לאפיין את ישראל או ישראלים.
  • השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים.
  • ראייה קיבוצית של היהודים כאחראים לפעולותיה של מדינת ישראל.

 

מעשים אנטישמיים הם פליליים כאשר הם מוגדרים כך בחוק (למשל, הכחשת שואה או הפצת חומרים אנטישמיים במדינות מסוימות).

 

מעשים פליליים הם אנטישמיים כאשר נשואי המתקפות, בין שהם אנשים או רכוש – כגון בנינים, בתי-ספר, מקומות תפילה ובתי-קברות – נבחרו לפגיעה משום שהינם, או נתפסים להיות, יהודיים או קשורים ליהודים.

 

אפליה אנטישמית היא מניעה מיהודים הזדמנויות או שירותים הפתוחים לאחרים והיא איננה חוקית במדינות רבות.

 

ארגון השמאל היהודי הרדיקלי, קולות יהודיים עצמאיים (Independent Jewish Voices Canada), מקדם יוזמה המצדדת בשינוי עמדת קנדה בנוגע לאנטישמיות, באמצעות עידוד הציבור לחתום על מכתב בנושא זה לחברי הפרלמנט.[4]

 

ארגון זה תומך באופן מוצהר בפלסטינים ובמימוש מלא של "זכות השיבה" של "הפליטים" הפלסטינים וצאצאיהם לשטח ישראל. נציגי הארגון משתתפים באופן קבוע באירועים אנטי ישראליים, ובכללם יום אל-קודס ויום ה"נכבה",[5] לצידם של פעילים אסלאמיסטיים פרו איראניים ופעילים התומכים בארגוני המאבק הפלסטיניים הלבנוניים והפלסטיניים דוגמת חיזבאללה וחמאס.

 

להלן תרגום נוסח המכתב המוצע:[6]

 

המאבק באנטישמיות חשוב. ואולם, אימוץ הנחת העבודה של אנטישמיות ע"י IHRA אינה הדרך שצריך לנהוג בה.

 

אין ספק שהאנטישמיות היא איום הולך ומתעצם. ההתקפות הרצחניות נגד יהודים בפיטסבורג ובסאן דיאגו הן הוכחה לשנאת היהודים הגוברת ברחבי העולם.

 

אנו מחויבים להילחם בשיח השנאה המסוכן במקביל למאבק שלנו למען שלום צודק בישראל/פלסטין ולהכיר בהבחנה בין דיעות קדומות נגד יהודים לביקורת לגיטימית של המדיניות הבלתי צודקת של ישראל.

 

לכן אנו מודאגים מהלחץ לאחרונה בקנדה ומחוצה לה לאמץ את הנחת העבודה של אנטישמיות שאומצה ע"י IHRA. הגדרה זו מנוסחת באופן שהיא עשויה בקלות להיות מנוצלת ליצור הקבלה בין ביקורת נגד ישראל לבין אנטישמיות, ובדרך זו לדכא ביטויי תמיכה בזכויות הפלסטינים. הנחת העבודה לא נועדה לשמש הגדרה משפטית מחייבת, והיא כלי חלש עבור קביעה אם פעולות או התבטאויות הינן אנטישמיות.

 

אף על פי כן, הנחת העבודה של אנטישמיות ע"י IHRA אומצה ומקודמת ככלי לזיהוי אנטישמיות ע"י ארגונים אוהדי ישראל אדוקים כמו המרכז לישראל ולעניינים יהודיים (CIJA), בני ברית קנדה וידידי מרכז שמעון וויזנטל.

 

אימוץ הגדרה זו עלולה לסכן את הפעילות למען זכויות האדם של הפלסטינים, להשתיק ביקורת לגיטימית נגד ישראל ולהפריע למאבק האמיתי נגד אנטישמיות. ונקודה קריטית – הנחת העבודה של אנטישמיות ע"י IHRA נמנעה מלזהות האנטישמיות כביטוי של גזענות.

 

עלינו להכיר בכך, שבהיותה ביטוי של גזענות האנטשימיות קשורה בטבורה לביטויים אחרים של גזענות. המאבק נגד אנטישמיות אינו בלתי נפרד מהמאבקים נגד הגזענות, שנאת זרים ושנאה כלפי קבוצות אתניות ודתיות.

 

אנו קוראים לממשלות ולמוסדות לדחות את הנחת העבודה של אנטישמיות ע"י IHRA ובמקום זאת לתמוך ביוזמות להביס את העליונות הלבנה, האנטישמיות על כל ביטוייה וכל ביטויי הגזענות, וכן לתמוך בשיוויון ובזכויות אדם לכל בני האדם בקנדה, בישראל-פלסטין ובכל העולם.

 

 

 

[1]    .https://wwwholocaustremembrance.com/countries-and-membership

[2]    https://www.holocaustremembrance.com/sites/default/files/press_release_document_antisemitism.pdf

[3]    https://archive.is/4jAkz

[4]    https://www.facebook.com/IJVcanada/posts/2599282133424460

[5]    https://www.bnaibrith.ca/_we_take_direction_from_palestinian_leadership_ijv_representative_admits

[6]    https://actionnetwork.org/petitions/fighting-antisemitism-is-essential-but-the-ihra-definition-is-the-wrong-approach

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close