לאחר נתק של שנתיים ימים נועד יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ב-28 באוקטובר בדוחא שבקטאר עם מנהיג חמאס ח'אלד משעל בניסיון לחדש את שיחות הפיוס בין הרש"פ לחמאס שהגיעו למבוי סתום.
בפגישה שהתקיימה בביתו של שר החוץ הקטארי מחמד עבד אלרחמן אל-ת'אני השתתפו גם אסמעיל הניה,סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, אשר עפ"י הערכות שונות הוא המועמד המוביל לרשת את ח'אלד משעל בסוף השנה לכשיסיים את תפקידו, וצאיב עריקאת מזכ"ל הועד הפועל של אש"פ.
ברקע הפגישה זעם גדול של חמאס על ביטול הבחירות המקומיות ברצועת עזה עפ"י החלטת בית המשפט העליון ברמאללה וטענות כי הרש"פ מזניחה את רצועת עזה בכל הקשור לתקציבים ודאגה לצרכי האוכלוסיה שהגיעה לשני מיליון נפש.
יו"ר הרש"פ הגיע לפגישה מתוך עמדת חולשה בניסיון לרתום את תנועת חמאס לעזרתו, למחמוד עבאס יש מחלוקת קשה עם "הרביעייה הערבית" (מצרים, ירדן, סעודיה ומאע"מ) אשר דורשת ממנו להתפייס עם מחמד דחלאן כדי להכשירו ליורשו בעוד מחמד דחלאן נושף בעורפו.
דחלאן הצליח להתסיס כמה ממחנות הפליטים בגדה נגד מחמוד עבאס, דבר שהביא להתנגשויות אלימות בין תומכי דחלאן למנגנוני הביטחון של הרש"פ והוא מנסה גם לטרפד את כינוסה של הועידה ה-7 של פת"ח האמורה להתכנס בעוד חודש ושבאמצעותה מתכנן מחמוד עבאס לטהר את כל תנועת פת"ח מתומכי מחמד דחלאן.
לקראת פגישתו של עבאס עם מנהיגי חמאס בקטאר, קראו בכירים בחמאס ברצועה כמו פתחי חמאד ויחיא מוסא בגלוי ליו"ר הרש"פ "ללכת הביתה" והאשימו אותו כי הוא מצטלם עם מנהיגי חמאס בניסיון לחדש את הלגיטימיות שלו שהדרדרה לשפל חסר תקדים בשטחים.
בגלל הלחץ הכבד המופעל עליו מצד מדינות ערב המתונות והלחץ מהשטח למטה, החליט מחמוד עבאס לשנות כיוון ולהתקרב לטורקיה וקטאר כדי שישפיעו על תנועת חמאס להגיע להסכם פיוס חדש ולהקים ממשלת אחדות לאומית.
להערכתו, הסכם פיוס כזה יסייע לו להדוף את הלחצים של מדינות ערב ולגמד את השפעתו של מחמד דחלאן וקריאת התגר שלו על מנהיגותו.
עפ"י הודעת סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "וופא" שני הצדדים סיכמו בפגישה כי "אין מדינה פלסטינית בעזה וכי לא (תקום) מדינה פלסטינית ללא רצועת עזה".
מקורות בתנועת חמאס אמרו כי מנהיגי התנועה הציגו בפגישה את תפיסתם השלמה כיצד צריך להתקיים הפיוס.
העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח ב-29 באוקטובר כי הפגישה נמשכה שלוש שעות ו"לא הייתה רעה".
עבאס התלונן על הלחצים המופעלים עליו מצד מדינות ערב להתפייס עם דחלאן ועל כך שחמאס שחררה מהכלא בעזה כמה מתומכיו ואפשרה לרעייתו להסתובב באופן חופשי ברצועה דבר שמגביר את הלחצים עליו.
אסמעיל הניה השיב לו כי חמאס איננה מתערבת במשבר הפנימי בפת"ח ואיננה פועלת לחזק צד כזה או אחר.
הפגישה אמורה להוליד לוח זמנים לחידוש שיחות הפיוס בין הצדדים אבל היא התקבלה באדישות רבה בקרב הציבור הפלסטיני בשטחים שמאס מלשמוע את המילה פיוס לאומי.
כל המגעים האלה בין חמאס לרש"פ נתפסים ע"י הציבור הפלסטיני כמשחק בלתי נגמר שבו כל צד מכדרר את הכדור למגרשו של הצד השני כדי לשמור על מעמדו מבלי להתחשב באינטרס הלאומי הכללי.
מבחינתו מדובר ב"טחינת מים" שלא תוביל לשום מקום.
העיתון "אלקודס אלערבי" דיווח ב-29 באוקטובר כי ישם סימנים מעודדים לכך שבקרוב תתקיים פגישה בין שתי משלחות של פת"ח וחמאס בדוחא כדי לדון בהקמת ממשלת אחדות לאומית.
מחמוד עבאס אמור לשוב לרמאללה ולעדכן את הועדה המרכזית של פת"ח בהתפתחויות במגעים מול חמאס.
קיימת אפשרות סבירה שהפגישה בין מחמוד עבאס לבין ח'אלד משעל תביא לחידוש השיחות, לשניהם יש מכנה משותף והוא השנאה האדירה למחמד דחלאן אבל המכנה משותף הזה איננו מספיק כדי להתגבר על חילוקי הדעות המהותיים והעמוקים ביניהם.
גורמים בחמאס אומרים כי אינם מאמינים שמחמוד עבאס באמת מעוניין בפיוס לאומי, הריצה שלו לטורקיה וקטאר לבקש פגישה עם הנהגת חמאס נבעה מהלחץ האדיר שבו הוא נמצא בגלל הקרע עם מדינות ערב המתונות וכוחו הגובר של מחמד דחלאן ולא מתוך רצון אמיתי להתפייס עם חמאס.
תנועת חמאס מאשימה את מחמוד עבאס בכל מצוקותיה של רצועת עזה האם היא באמת מאמינה שממשלת אחדות לאומית היא הפיתרון לבעיות הקשות של הרצועה?
לישראל יש גם השפעה על התרחיש הזה, סביר להניח שממשלת ישראל לא תשתף פעולה עם ממשלה פלסטינית שבה יושבים נציגים רשמיים של חמאס, במקום ממשלת אחדות לאומית יקבלו הפלסטינים ממשלת שיתוק לאומי במיוחד לאור העובדה שהתחילה כבר הספירה לאחור לסיום שלטונו של מחמוד עבאס.
גם מצרים חייבת להיות שותפה מלאה לתהליך הפיוס ולא קטאר, למצרים יש גבול משותף עם רצועת עזה ואם היא תמודר מהתהליך היא יכולה לנקוט צעדים שיטרפדו כל פיוס פנים-פלסטיני.
