תוצאות הבחירות לכנסת ה-22, והאפשרות של הקמת ממשלת אחדות שבמרכזה 'הליכוד' ו'כחול – לבן', עשויים להציב אתגרים לא פשוטים ואף קשים אל מול ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון – 'ההתנחלויות'. בתקופת ממשלת נתניהו נהנו 'ההתנחלויות' משקט יחסי בכל הקשור לעתידן המדיני. ערב בחירות 2019 מועד א' וערב בחירות 2019 מועד ב' הבהיר רה"מ נתניהו ששום יישוב לא יפונה. לא זו אף זו: ערב הבחירות האחרונות, הצהיר נתניהו שבדעתו להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן מיד לאחר הבחירות, ובשלב מאוחר יותר בתיאום עם ארה"ב להחיל את הריבונות הישראלית על היישובים היהודיים ב'גדה'.
תוצאות בחירות 2019 מועד ב', מעמידות בספק את ההיתכנות למהלך שכזה עתה. ב'כחול לבן', השותף המרכזי הפוטנציאלי של הליכוד לממשלת 'אחדות', יש ח"כים לא מעטים שמגיעים מהשמאל המובהק ומתנגדים להסכמות שהשיג לכאורה נתניהו מול טראמפ, בסוגיית המשך קיומן של כל ההתנחלויות, במסגרת 'תוכנית המאה'. הח"כים הללו 'עוקפים' בהשקפותיהם את טראמפ משמאל. הם מתנגדים למשל להמשך שליטתה של ישראל ביישובי עומק השטח ומבקשים לצמצם את דרישתה של ישראל בסוגיית ההתנחלויות לאזורי 'הגושים' בלבד. באזורי הגושים חיים כשלשה רבעים מהמתנחלים , כ-350 אלף נפש, בעיקר באזור ירושלים רבתי, באזור מערב השומרון, ובאזורים הסמוכים לקו הירוק בדרום הר חברון ובצפון השומרון.
נוסחת 'הגושים' הייתה פופולרית יחסית בתקופת ממשלת רבין השנייה
(1992-1995) וכן בתקופת ממשלת האחדות הלאומית, שבה כיהנו יחדיו ברוטציה יצחק שמיר ושמעון פרס (1984-1988). תחייתה האפשרית המחודשת של נוסחה זו עתה עלולה להציב מחדש סימן שאלה, שנדמה היה לרגע כי הוסר, על גורלם של יישובי עומק השטח בשומרון, בבנימין וביהודה.
סימן שאלה נוסף מרחף עתה על נוסחת ההסדרה של אישורי בנייה בהתנחלויות, כפי שהייתה נהוגה בימי הממשלה היוצאת. נוסחה זו גובשה בתיאום עם ממשל טראמפ. היא קבעה כי אחת לשלשה חודשים תדון ותאשר ועדת התכנון העליונה יו"ש בניה, קידום תוכניות בניה בהתנחלויות. האישורים הללו עברו את אישורו האישי של נתניהו ושל היועצים לענייני התיישבות שלו, אך גם את 'העין' האמריקנית. בדרך זו אושרו בשנים 2017 ו-2018 ( שתי שנות טראמפ) 3,742 התחלות בניה בישובים היהודיים בגדה; פחות אגב ממה שאושר בשתי שנות אובמה האחרונות ( 2015 ו-2016) – כ-5000 התחלות בנייה.
סביר להניח שמבחינת ממשל טראמפ הסידור הקודם יכול להימשך, אך השאלה היא מה תהיה עמדתם של ראשי 'כחול לבן' בסוגיה זו. בצמרת כחול לבן אין תמימות דעים בסוגיית ההתנחלויות. לבני גנץ, גבי אשכנזי ויאיר לפיד דעה אחת, שבעקרון – תומכת בהקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסדר קבע עם הפלסטינים. השקפה זו אינה שוללת בהכרח פינוי של 'התנחלויות מבודדות', או 'התנחלויות עומק השטח'. לעומת זאת שר הביטחון לשעבר משה ( בוגי) יעלון, סייע להתנחלויות בתקופת כהונתו במשרד הביטחון. הוא אינו מאמין שניתן בעתיד הנראה לעין להקים מדינה פלסטינית, וסביר להניח שינסה לאזן את ההשקפה הנגדית ב'כחול לבן' בסוגיית ההתנחלויות.
סוגיה נוספת היא שאלת הסדרת מעמדם של המאחזים. ביהודה ושומרון – 242 יישובים ומאחזים. 132 מהם הוקמו כיישובים מוסדרים. כ-110 הוקמו ללא אישור רשמי, אך לרוב בתמיכה וסיוע של משרדי ממשלה. מבין המאחזים שפונו לאורך השנים – שני מאחזים פונו ( מגרון ועמונה). 16 מאחזים הוכשרו והשלימו את הליך ההכשרה (ארבע מאחזים כשכונות עצמאיות ו-12 כ'שכונות' של התנחלויות קיימות). ה'מאחז' האחרון שהוכשר ממש ערב הבחירות, היה 'מבואות יריחו' שבבקעת הירדן. על פי דרישת הצלע 'הימנית' בממשלה היוצאת ( הבית היהודי- האיחוד הלאומי) מינה נתניהו צוות להסדרת המאחזים, בהתאם למתווה שהיה מוסכם גם על היועמ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט.
עם זאת הצוות, לא הצליח לקדם הסדרה של מאחזים רבים, בשל עיכובים – אולי מכוונים – בכל הקשור לאיוש תקנים שלו, וגם על רקע העדר אישור מדיני מצד רה"מ – לצעדים רבים בהם ביקש לנקוט. לאור תוצאות הבחירות – גם גורלו של הצוות הזה – אינו ברור.
הנה מעט נתוני רקע על 'ההתנחלויות', שפרסמנו כאן באתר 'המרכז הירושלמי' באפריל האחרון, שיש בהם כדי לסייע בהבנת ממדי הסוגיה, שעשויה לעלות על על סדר היום הציבור, מוקדם מהצפוי:
*בסוף 2018 חיו בהתנחלויות 448,672 אלף יהודים. שיעורם מקרב אוכלוסיית יו"ש הגיע לכ-17%
*שטחי יהודה ושומרון מחזיקים 5,722 קמ"ר. לפי הסכמי אוסלו הם מחולקים כיום לפי קטגוריות אלה: שטחי אי שבשליטה בטחון ואזרחית של הרש"פ – 17.1% מהשטח; שטחי בי שבשליטה אזרחית של הרש"פ אך ביטחונית של ישראל – 18.10 מהשטח; שטחי סי שבשליטה ביטחונית ואזרחית של ישראל – 61.9% מהשטח.
*על פי נתוני מועצת יש"ע השטח הבנוי של ההתנחלויות מחזיק כיום 87 אלף דונם ומשתרע על 1.52% בלבד מכלל שטחי יו"ש
*תחום השפוט של ההתנחלויות רחב יותר. ומשתרע כיום על 9.38% משטחי יו"ש – 537 אלף דונם.
*לפיכך השטח הפנוי והלא מנוצל שלהן לתכנון ובנייה – 450 אלף דונם – משתרע כיום על 7.9% משטחי יו"ש.
בראיון רדיו, ערב הבחירות, אמר שר החוץ ישראל כץ כי התוכנית של נתניהו להחיל ריבונות על היישובים היהודיים ביו"ש, כוללת גם את שטחי השיפוט שלהם. 'ימינה' האשימו את נתניהו על רקע זה בתוכנית לבודד את ההתיישבות במסגרת 'אייים', ולוותר על מירב השטחים ביו"ש במסגרת 'תוכנית המאה' של טראמפ ( נתניהו הכחיש זאת).
עתה כאמור, השתנתה המציאות הפוליטית. ישראל עלולה למצוא את עצמה נאבקת לא על שטחי סי, בהם היא מחזיקה כעת, אלא על תחום מצומצם יותר: השטח הבנוי של היישובים בתוספת גבולות השיפוט שלהם בלבד.
