התראות

עסקת המאה, פיגועים ועתיד הבירה הפלסטינית

פנחס ענברי ביקר באבו דיס וחזר עם כמה מסקנות מעניינות
שיתוף
  מי שולט באבו דיס? המיליציות. גרפיטי על                                                                                                                         החומה – צילם פנחס ענברי
  מי שולט באבו דיס? המיליציות. גרפיטי על                                                                                                                         החומה – צילם פנחס ענברי

תוכן העניינים

פיגוע הדריסה, ומייד לאחריו פיגוע הירי בירושלים ביום חמישי, שופך אור על תגובות הפלסטינים ל"עסקת המאה". אפשר לומר כי הציבור הפלסטיני לא יצא בהמוניו נגד התוכנית, לא בירושלים ולא בגדה.  אירגון הפת"ח, הבין שזה המצב והיה חייב להליט את השטח על ידי ביצוע פיגועים בכדי להראות כי תוכניתו של נשיא ארה"ב לא תעבור ללא תגובה.  גם הרג השוטר הפלסטיני בג'נין מאש צה"ל עלול להעיד על הסלמה בגדה.

ככל שהציבור הפלסטיני הרחב ימשיך להדיר את רגליו מן ההפגנות, וזה מה שצפוי לקרות, אנו נהיה עדים, לצערי, להמשך פיגועים מן הסוג הזה. את הדברים יש לבחון גם בהיבט של "עסקת המאה" כלפי  ירושלים וזו הסיבה לעליית המתיחות בבירה.

עקרי התכנית כפי שעמד עליהם חוקר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, נדב שרגאי, בסוגיה הדתית, יישמר הסטטוס קוו על הר הבית, כלומר: ירדן שמרה על מעמדה כשומרת המקומות הקדושים. אולם בהתאם לתכנית הר הבית יפתח לתפילת יהודים או כפי שנכתב "אחרים" על ההר תוך הסתייגויות חריפות השוללות את הפרקטיקה הזאת מכיוון שהתוכנית מרשה ל"שלווים" להתפלל, ומבחינת ירדן והפלסטינים, היהודים המבקשים להתפלל על הר הבית אינם "שלווים". כלומר: כפי שעניין סיפוח ההתנחלויות, הלכה למעשה, הותנה בהסכמה ערבית, כך גם הגדרת המתפללים "האחרים" כשלווים תלויה בהסכמת הערבים – כרגע ירדן. שלב ההסכמה על התפילה היהודית, כפי שמשתמע מן התוכנית, יגיע רק בשלב סיכום המהלך בהסכמה בין ישראל לבין הערבים.

אגב, עניין ה"שלווים" נוגע גם למוסלמים, וגם הם מחויבים לשמור על השקט במקום הקדוש, ולא להתיר התפרעויות. מכיוון שישראל הוכרה כסמכות האחראית על הסדר והשקט במתחם הקדוש, הרי פעילות צה"ל והמשטרה לשמירת השקט הינם לגיטימיים לחלוטין וישראל אחראית גם שהמתפללים המוסלמים יהיו "שלווים".

ואכן, ירדן נהגה איפוק רב בתגובותיה על השינוי הזה בעמדת ארה"ב ויש לשער כי לא הופתעה וכי הנוסח הזה הובא לידיעתה, והיא הסכימה לו.

מדוע היא הסכימה לו? מכיוון שמבחינתה מדובר בתסריט ההכי פחות גרוע מבין התסריטים שמהם חששה. עיקר חששה היה שינתן לסעודיה מעמד על הר הבית, וכי היא תשותף ב"וויסאיה", – פטרונות – על המקומות הקדושים לאיסלאם, או אפילו תדחוק את ירדן. אין להוציא מכלל אפשרות שירדן מעדיפה את הסדרת המצב על ההר עם ישראל, ובלבד שסעודיה לא תבוא.

מעמדה של ישראל כגורם האחראי על הסדר והביטחון על הר הבית אושר שוב – וזה חלק מן הסטטוס קוו המקובל על ירדן והווקף, כמו כן אושרה אחריותה של ישראל על הסדר והביטחון במקומות הקדושים האחרים לנצרות ולאיסלאם.

בסוגיה הטריטוריאלית נאמר כי ירושלים היא עיר מאוחדת תחת ריבונות ישראל, וכי השכונות שמעבר לחומה, מחנה שועפאט, וכפר עקב יועברו לרשות הפלסטינית, ויהיו חלק מן המדינה הפלסטינית, ואפילו ישמשו כבירה, לצד שכונת אבו דיס, שהיא כבר חלק מן הרשות הפלסטינית.

ופה יש בעיה גדולה. ישראל כבר נסוגה למעשה משועפאט ומכפר עקב והבדילה עצמה מהם בבניית החומה, ואילו הרשות לא נכנסה לשכונות האלה. נוצר מצב מסוכן של " NO MAN LAND". בשכונות חסרי שלטון אלה התבססה מנטליות של פריעת חוק. בבחינת איש הישר בעיניו יעשה. אין חוקי בנייה, אין טיפול בתשתית האזרחית, אין משטרה ואין שלטון. התוצאה –  התנזים ואירגוני הסירוב השתלטו עליהם, כנופיות פשע שלעיתים קרובות קשורות באירגוני הטרור, נשק רב מוחזק בהם, חיסול חשבונות אלים, יריות.

במילים אחרות: הרשות פוחדת להיכנס לשם, ועל מנת לקבוע שם את בירתה, היא תצטרך להילחם בתנזים של פת"ח, וביתר האירגונים. הרשות מוכנה להילחם רק בחמאס, וגם זאת רק בתיאום בטחוני עם ישראל, ובשום פנים ואופן לא בתנזים של פת"ח. ניסיונות שלה להילחם בתנזים בשכם ובג'נין נסתיימו בפיאסקו לרשות הפלסטינית. סגנית מושל שכם נרצחה, ומושל שכם נמלט לכפר בחברון. בתי מושלי ג'נין נורו בלילה. מושל אחד נבהל עד כדי התקף לב—ומאז השתררה הודנה בין ג'נין לרמאללה. רמאללה למדה את הלקח, והיא מניחה את התנזים לנפשו.

כלומר: בירה פלסטינית בשועפאט וכפר עקב היא עניין לא מעשי.

המצב באבו דיס שונה מעט, אבל לא ממש, כי אבו דיס היא חלק מן הרשות הפלסטינית, והיא כבר הייתה מיועדת להיות בירת פלסטין, והרשות הייתה אמורה לשלוט בה היום, שלא כמו בשועפאט וכפר עקב.

ביקרתי בשבוע שעבר באבו דיס, וראינו את בית המושל נטוש, ולא ראינו משטרה פלסטינית – כלומר: כלפי חוץ הרשות ויתרה על השליטה גם באבו דיס.

תרבות המאבק בכל מקום: פלסטין השלמה והמפתח. צילום פנחס ענברי
תרבות המאבק בכל מקום: פלסטין השלמה והמפתח. צילום פנחס ענברי

 

מי ששולט באבו דיס אלה האירגונים של אש"ף, ובראשם פת"ח, שאת דגליהם והסיסמאות שלהם רואים בכל מקום. בשיחות שקיימתי במקום התברר לנו שאכן אין שלטון מרכזי, "כל ממזר מלך", החוק לא נאכף. בנוסף לכך גם השירותים קורסים, ובגלל החובות של חברת החשמל הירושלמית יש הפסקות חשמל יזומות, והמצב שם מתחיל להזכיר את המצב בעזה.

בקצה אבו דיס ליד החומה הוקם בית הפרלמנט הפלסטיני, בניין מעוצב להפליא,  שהאירופים מיהרו לבנות מכספם, מבלי להבין את מה שהם לא מבינים עד היום,  הפלסטינים לא מעוניינים במדינה אלא ב"מאבק", וסיסמאות "המאבק" מעטרות את החומה הנושקת לבניין העצוב.

הבנו כי הרשות העבירה את הבניין לידי אוניברסיטת אל-קודס, כדי שתאכלס שם כמה מן הפקולטות שלה. באוניברסיטה הזו ישנם אלמנטים קיצוניים ואלימים, וכל עוד הם רחוקים מן החומה, ניחא. אבל העברתם לבניין הנושק לחומה עלולה לבשר על בעיות.

הפרלמנט הפלסטיני יועד לאבו דיס מכיוון שלא אחת הכפר הזה הוזכר כמקום מושבה של הבירה הפלסטינית.                                                             

 

אש"ף לא רצה בזאת, כי לא רצה לוותר על ירושלים. גם ירדן לא הסכימה לכונן את הבירה הפלסטינית שם, כי אבו דיס עומדת בדרך המחברת את רבת עמון עם ירושלים, כלומר: הפלסטינים יכלו לנתק את ההאשמים מן העיר, וקרבת בירתם למקומות הקדושים הייתה עלולה להדיח  את ירדן ממעמדה כאחראית על אל-אקסא.

כלומר: גם אבו דיס לא מתאימה לתפקיד הבירה, ואין מנוס מן המסקנה שכל עוד לא תוקעים בשופרות גדולים, ונותנים לחיים להתקדם במסלולם, בירת הפלסטינים תיקבע ברמאללה, לרווחת כולם.

 

בית הפרלמנט הפלסטיני המוזנח. צילם: פנחס ענברי
בית הפרלמנט הפלסטיני המוזנח. צילם: פנחס ענברי
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am

Close