|
המהפכה במצרים ובעקבותיה הבחירות לפרלמנט, העלו את המפלגות האסלאמיות לעמדת כוח עם רוב פרלמנטרי מוחלט שהושג בשני השלבים הראשונים של הבחירות לפרלמנט. מפלגת החירות והצדק של תנועת האחים המוסלמים זכתה בשלב הראשון של הבחירות ב-49 אחוזים מכלל המושבים עליהם הייתה התמודדות (73 מתוך 150) ומפלגת אל-נור הסלפית זכתה ב-20 אחוזים מהמושבים (30 מושבים). בשלב השני של הבחירות זכתה מפלגת האחים המוסלמים ב-40 אחוזים מהקולות ומפלגת אל-נור ב-35. השלב האחרון של הבחירות יתקיים בינואר 2012, ואולם כבר עתה ניתן להתרשם כי הפרלמנט המצרי יהיה נתון לרוב מוחלט של שתי המפלגות האסלאמיות הקיצוניות הללו. בדיווחים עיתונאים חזרה ונשמעה באחרונה הטענה, כי מפלגת החירות והצדק ומפלגת נור יוסיפו לכבד את הסכם השלום עם ישראל, "הסכם קמפ דיוויד", לאחר התבססות השלטון החדש בהנהגתם. דיווחים אלה נשענו בעיקר על אמירות כלליות של בכירים בשתי המפלגות, לפיהן על מצרים לכבד הסכמים בינלאומיים שהיא חתומה עליהם. ואולם, בחינה מדוקדקת של עמדות שתי המפלגות מצביעה על מגמה שונה בתכלית ועניינה חתירה של שתי המפלגות למצוא דרך להתנער מהסכמי קמפ דיוויד בדרך שתגרום למצרים נזק מדיני וכלכלי קטן ככל האפשר. סוגית הדבקות בהסכם קמפ דיוויד נידונה בשיחות שקיים הסנטור ג'ון קרי, בלווית השגרירה האמריקנית בקהיר אן פטרסון עם מנהיגי מפלגת החירות והצדק (10.12.11). דר' מוחמד מורסי, מנהיג המפלגה, התייחס לנושא זה בלשון כללית. בדיווח של האתר הרשמי של האחים המוסלמים על הפגישה נאמר, כי מורסי "ציין כי מצרים הינה מדינה גדולה ולה היסטוריה מושרשת, והיא ממלאת תפקיד חשוב במישור הערבי, האסלאמי והבינלאומי, ולכן היא מכבדת את ההסכמים והחוזים אשר חתמה עליהם. הוא דרש מהממשל האמריקני להאזין לעמים, ולא להאזין למה שאומרים עליהם, בהדגישו כי ארה"ב יכולה למלא תפקיד ביציבות ובפריחה הכלכלית לכל העמים, אם היא רוצה בכך"."[1] האחים המוסלמים מעמידים מספר קריטריונים לבחינת ההסכמים הבינלאומיים, ובכללם הסכם קמפ דיוויד. הראשון שבהם היא ההלכה האסלאמית (שריעה), השני הינו עמדת העם המצרי, אותה הזכיר מורסי בשיחתו של הסנטור קרי, והשלישי הינו עמידת הצד האחר בהסכם שנחתם עם מצרים. מצע מפלגת החירות והצדק קובע, כי היא תכבד הסכמים בינלאומיים של זכויות אדם, כל עוד הם אינם סותרים את השריעה האסלאמית. בהקשר להסכם השלום עם ישראל קובע המצע, כי הסכמים בין מדינות חייבים להיות מקובלים על העם, ולהלום את עקרונות הצדק ואת האינטרסים של בעליהם. כיבוד ההסכמים הללו מותנה במחויבות של בעליהם ליישומם המדויק, כפי שמקובל ביחסים הבינלאומיים. "על כן, המפלגה רואה כהכרח לעיין מחדש ברבים מההסכמים שנחתמו בתחומים שונים תחת המשטר הקודם".[2] בחודשים האחרונים, בכירים במפלגת החירות והצדק צידדו לא אחת בתיקון או ביטול הסכם קמפ דיוויד וניתוק היחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל. דר' מוחמד מורסי, מנהיג מפלגת החירות והצדק תבע (25.8.11) לבחון מחדש את הסכם קמפ דיוויד, וטען כי "התקיפה" של ישראל עמדה של צבא מצרים בגבול (שהייתה בתגובה לירי של טרוריסטים מעמדה זו לעבר צה"ל) ממחיש את ההפרה השיטתית של ההסכם על ידי ישראל.[3] דר' אחמד אבו ברכה, היועץ המשפטי של מפלגת החירות והצדק ובכיר במפלגה, אמר (28.8.11) כי יש צורך לבחון מחדש את כל סעיפי הסכם קמפ דיוויד ולבדוק אם נדרש לבטל אותו. הוא הדגיש את חשיבות פריסת כוחות צבא מצריים בסיני, מצויידים בנשק כבד ומתקדם, על מנת להתריע את ישראל.[4] דר' מוחמד ג'מאל חישמת, בכיר במפלגת החירות והצדק ולשעבר חבר פרלמנט, הציע (24.8.11) להקים ועדה משפטית שתבחן את הסכם קמפ דיוויד לאור "ההפרה המתמשכת" של ההסכם בידי ישראל.[5] דר' עיסאם אל-עריאן, סגן מנהיג מפלגת החירות והצדק, המעיט (23.8.11) בערך האיומים האמריקניים להפסיק את הסיוע למצרים אם תתנער זו מהסכם קמפ דיוויד וטען, כי ישראל מפרה "באופן בוטה" את ההסכם.[6] דר' חמדי איסמאעיל, מזכיר המפלגה במחוז איסמאעיליה, הבהיר (31.10.11) כי סוגית הסכם קמפ דיוויד נוגעת ישירות באזרח המצרי, ולפיכך הועלה במפלגה הרעיון להביא את הנושא להכרעה במשאל עם.[7] דר' אחמד ראמי, בכיר במפלגת החירות והצדק במחוז אל-קליוביה, קרא (27.8.11) לבחינה מחדש של הסכם קמפ דיוויד, בציינו כי המהפכה במצרים היא תחילת הדרך לשחרור ירושלים לאור היותה של "הישות הציונית קרובה לקריסה".[8] עמדות אלה מקבלות משנה תוקף מפיו של מנהיג האחים המוסלמים דר' מוחמד בדיע, אשר באיגרות השבועיות לפעילי התנועה הוא פרס את משנתו ועמדתו ביחס לישראל ולארה"ב בעקבות המהפכה במצרים ובעולם הערבי. בדיע מכנה את הסכם קמפ דיוויד כהסכם "כניעה", והוא הציג שורה של דרישות בעניין זה. באיגרתו מ-5 במאי 2011 כותב בדיע: "אנו דורשים בקול רם את הפסקת הנורמליזציה, אשר העניקה יציבות לאויב שלנו [ישראל], שימת קץ לאבטחת הגבולות הציוניים והריגת המסתננים ל[שטח] האויב, ביטול סוגית האינטרסים הכלכליים כמו ה'קוויז'[9], [הפסקת] ייצוא הגז שגרם לנזק לביטחון הלאומי שלנו, פעולה דחופה להשלמת פתיחת מעבר רפיח באופן קבוע ובחינה מחדש של הסכם קמפ דיוויד כדי שיוצג בפני מועצת העם הנבחרת בבחירות חופשיות על מנת שיאמר את דברו לאחר שהדבר נמנע ממנו במשך שנים…"[10] בדיע מגדיר את ישראל וארה"ב כאויבים העיקריים של מצרים. באיגרתו השבועית מ-6 באוקטובר 2011 הוא קובע באופן ברור, כי "האויב הבסיסי שלנו הוא התכנית הציונית האמריקנית, אשר חותרת להשתלט על האיזור כולו כדי להקים את ישראל הגדולה ואת המזרח התיכון החדש".[11] בדיע אינו מעלה כלל אפשרות לשיתוף פעולה עם ישראל או ארה"ב ואדרבא הוא מעריך כי שתי מדינות אלה, המייצגות כאמור בעיניו את האיום המסוכן ביותר למצרים, מצויות בתהליך של שקיעה היסטורית. וכך הוא כותב בהקשר זה: "הכוחות העולמיים, הציוניים והאמריקניים, סופגים מפלות ותבוסות בזו אחר זו, החל מהבידוד של ישראל ואובדן תומכיה באיזור, והכישלונות האמריקניים בתחום הצבאי (בעיראק ובאפגניסטן) ובתחום הכלכלי, המאיים להביא לקריסת המשטר הקפיטליסטי כתוצאה ממדיניות כושלת וההוצאות העצומות במלחמות באמתלה של חיסול של מה שהם מכנים "טרור". הם איבדו את האמינות שלהם בקרב העמים וכעת איבדו את המקורות הפיננסיים שלהם, ואיננו מוצאים מכלל אפשרות שגורלם יהיה כגורל בריה"מ… במקביל, המהפכות המבורכות של האביב הערבי מבשרות על שינוי כולל במפה של האומה הערבית…".[12] חוסר הרלוונטיות של הסכם קמפ דיוויד בא לידי ביטוי בשאיפתה הבלתי מוסתרת של תנועת האחים המוסלמים להביא ל"שחרורו" של כל שטח "פלסטין", תפיסה העולה בקנה אחד עם מצעה האידאולוגי האסלאמי, ואשר מקבל ביטוי בהערכה העדכנית והאופטימית של מנהיג האחים המוסלמים באשר לסיכוי לממש את החזון הלכה למעשה. באיגרתו השבועית מ-9 ביוני 2011 כותב מוחמד בדיע: "הניצחון קרוב בעזרת אללה, בוודאי ואין ספק בכך, והחזרת פלסטין, אל-קודס [ירושלים] והגולן וכל האדמות שכבשה 'ישראל' אינו עוד דימיון פראי, אלא תקווה קרובה להשגה לאחר שהעמים [הערביים] התקוממו… הסתיים זמן העליונות ה'ישראלית', 'ישראל' החלה להטיל ספק בהמשכיותה ובשרידותה".[13] עמדתה הרשמית של מפלגת אל-נור הסלפית דומה לזו של האחים המוסלמים. דר' עימאד עבד אל-ר'פור, מנהיג המפלגה, אמר כי "חובה לכבד את ההסכמים בהן קשורה מצרים, ואנו דורשים לעמוד בהם. קיימים סעיפים רבים בחוזה השלום אשר לא בוצעו [על ידי ישראל], כמו פתרון הבעיה הפלסטינית, הזכות לגדרה העצמית [של העם הפלסטיני], אוטונומיה מדינה פלסטינית על אדמה פלסטינית. קיימים עניינים רבים שחובה לבצעם, כדי שהעם הפלסטיני יחוש שהוא הרוויח מתהליך השלום… הסכם השלום של קמפ דיוויד זקוק לבחינה מחדש."[14] דובר מפלגת אל-נור, דר' יוסרי חמאד, הבהיר כי עמדת המפלגה בנוגע להסכם קמפ דיוויד תתקבל על בסיס ההלכה האסלאמית (שריעה)[15] והכחיש בתוקף את הדיווחים העיתונאיים שמסרו, כי המפלגה מוכנה כביכול לקיים מגעים עם שגריר ישראל בקהיר.[16] האופטימיות בדבר שינוי רדיקאלי בעמדות התנועות האסלאמיות הקיצוניות במצרים ביחס לישראל נאחזת בקש של אמירות כלליות, שאין בהן כדי להעיד על תפנית אידאולוגית, אלא מבטאות את הטקטיקה להשגת היעד האסטרטגי והוא התנערות מהסכמי קמפ דיוויד והפיכתה של מצרים לגורם איזורי המוביל את המערכה המדינית והצבאית נגד ישראל. האחים המוסלמים, ונראה כי זו גם עמדתה של מפלגת אל-נור, מחפשים נקודת יציאה נוחה מהסכם קמפ דיוויד, מתוך מודעות למשמעות הפרת חוזה מדיני מחייב בדין הבינלאומי ולנזק המיידי שעלולה כלכלת מצרים לספוג כפועל יוצא מביטול יזום של הסכם קמפ דיוויד. מצרים מקבלת מדי שנה מארה"ב סיוע ביטחוני בסך של 1.3 מיליארד דולר ובשנה שעברה (2010) הסתכם הסיוע האזרחי האמריקני ב-250 מיליון דולר. עיקר כוחו של הצבא המצרי נשען על מערכות נשק אמריקניות, וביניהן מטוסי אף 16 ואף 4, מסוקי אפאצ'י, טנקים מסוג M-60A3 ו-M1A1, טילי קרקע אוויר, מטוסי מודיעין ועוד. צבאות שתי המדינות נהגו לקיים אימונים ותמרונים משותפים במסגרת שיתוף הפעולה הצבאי. הפור נפל והבחירה האסטרטגית כבר נעשתה. השאלה העומדת על הפרק היא הדרך לביצועה במחיר המדיני והכלכלי הנמוך ביותר. מהתבטאויות בכירי האחים המוסלמים ניתן ללמוד כי הם מעוניינים לשחק את "המשחק הדמוקרטי" עד תומו גם בנושא זה. הווה אומר: לבחון מחדש את הסכם קמפ דיוויד להביא להכרעה בעניינו בפרלמנט החדש שיהיה בשליטת המפלגות האסלאמיות או במשאל עם. העילה המיידית תהיה אי עמידה של ישראל בסעיפי ההסכם, וזאת על מנת להטיל עליה את האחריות לביטולו. נראה, כי האחים המוסלמים מעריכים שלאחר תפיסת השלטון וההישגים הנוספים של האביב הערבי, ארה"ב תיאלץ לקבל את המציאות החדשה, כפי שהשלימה איתה עד עתה, ומנהיגיה אף חזרו ושיבחו את התהליך הדמוקרטי, על אף שהעלה לעמדות הכוח החדשות את הכוחות האסלאמיים הרדיקליים החותרים לרוקן את הדמוקרטיה מתוכנה וליישם בהדרגה (האחים המוסלמים) או מיידית (מפלגת אל-נור) את ההלכה האסלאמית. מבחינתה של ישראל, המהפכה המצרים שתורגמה בקלפי למהפכה אסלאמית, טומנת בחובה את זרעי הפורענות להפיכתה של מצרים בטווח הנראה לעין לאויבת ולחזרתה למעגל מדינות העימות. ישראל מנסה בכל כוחה לשמר ולו למראית עין את הסכם קמפ דיוויד, ואולם ההתפתחויות במצרים מובילות בהכרח להיווצרותו של אתגר ביטחוני חמור בגבול הדרומי. מצרים החדשה תשאף לממש את ריבונותה המלאה בסיני ולפרוס בו כוחות צבא סדירים באמתלות שונות, החל מ"ההפרות" הישראליות של ההסכם, דרך הצורך להתגונן מול "מתקפה ישראלית" וכלה במחויבות של מצרים להגן על "האחים" הפלסטינים ברצועת עזה. מעבר לכך, תנועת האחים המוסלמים במצרים, תנועת האם של חמאס, מושיטה סיוע שוטף לחמאס ומעניקה לו משענת אסטרטגית, שאף הולכת ומתחזקת בעקבות עליית כוחה בבחירות האחרונות. שיעור גבוה של פעילי גדודי אל-קסאם שנהרגו בשנים האחרונות ברצועת עזה, היו פעילים גם בתנועת האחים המוסלמים במקביל לחברותם בחמאס. סביר להניח כי אחד היעדים הראשונים של האחים המוסלמים לאחר קבלת מושכות השלטון בידיהם יהיה להבטיח מעבר גבול פתוח בין רצועת עזה למצרים וסיוע כלכלי וצבאי מקיף לחמאס שיציב סיכונים ביטחוניים חדשים בפני ישראל. הברית האסטרטגית בין האחים המוסלמים וחמאס עשויה להגביל את יכולת הפעולה הצבאית של ישראל ברצועת עזה (וגם באיו"ש), שכן זו עשויה לגרור תגובה צבאית מצרית (העברת סיוע ומערכות נשק לחמאס, העברת מודיעין לחמאס, פריסת כוחות בסיני ו/או ברצועת עזה, הצבת מערכות נ"מ בגבול רצועת עזה, איומים בפעולה צבאית, תקיפה צבאית). הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
[1] https://www.ikhwanonline.com/new/Article.aspx?ArtID=96953&SecID=0 [2] https://www.hurryh.com/Party_Program.aspx [3] https://www.hurryh.com/Provinces/Our_news_Details.aspx?News_ID=1933&ID=23 [4] https://www.hurryh.com/Provinces/Our_news_Details.aspx?News_ID=2000 [5] https://www.hurryh.com/Party_Article_Details.aspx?News_ID=1872 [6] https://www.hurryh.com/Our_news_Details.aspx?News_ID=1850 [7] https://www.hurryh.com/ar_print.aspx?print_ID=4579 [8] https://www.hurryh.com/Our_news_Details.aspx?News_ID=1954 [9] הסכם הקוויז (QIZ – Qualified Industrial Zones) נחתם בשנת 2005 בין ממשלות ארצות הברית, ישראל ומצרים, ולפיו הוגדרו אזורי תעשייה, אשר המפעלים בהם מקבלים פטור ממכס על ייצוא לארצות הברית אם ייבוא חומרי הגלם נעשה מישראל. [10] https://www.ikhwanonline.com/new/Article.aspx?ArtID=83759&SecID=0 [11] https://www.ikhwanonline.com/new/Article.aspx?SecID=213&ArtID=92523 [12] https://www.ikhwanonline.com/new/Article.aspx?SecID=213&ArtID=92523 [13] https://www.ikhwanonline.com/new/Article.aspx?ArtID=85754&SecID=0 [14] https://www.tayyar.org/Tayyar/News/PoliticalNews/ar-LB/salafi-egypte-pb-5363323219.htm [15] https://www.youtube.com/watch?v=8tCfUs6upxQ&feature=youtu.be [16] https://www.facebook.com/AlnourParty/posts/211082628974957 |
| הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה |
