אזרחי לבנון הצביעו השבוע בצורה ברורה נגד החדירה האיראנית לארצם ובעד ממשלה שתקדיש את מרצה לפיתוח כלכלי ולרווחה. הבעיה היא שחיזבאללה, אף שספג מכה מוראלית, עדיין שומר על מלוא עוצמתו. גם לאיראן אין כל כוונה לוותר על שאיפותיה להפוך את לבנון לראש הגשר שלה במזרח התיכון.
ניצחונה של הקואליציה הנוצרית-סונית-דרוזית בבחירות שנערכו בתחילת השבוע לפרלמנט בלבנון הוא אכן מרשים. הקואליציה לא רק שלא איבדה את הרוב שהיה לה בפרלמנט, היא גם הצליחה להגדיל את כוחה בנציג אחד נוסף (71 חברים בסה"כ). האופוזיציה בראשות חיזבאללה ובהשתתפות מפלגת אמל השיעית בהנהגת נביה ברי ומפלגת "השינוי והרפורמה" הנוצרית בהנהגת מישל עאון, איבדה מנדט אחד וצמצמה את כוחה מ- 58 מנדטים ל- 57.
בפרלמנט הלבנוני, המונה 128 צירים ומחולק על פי מפתח עדתי, תוצאות אלה הן בעלות משמעות. הן מעניקות לממשלה שתוקם עוצמה פוליטית יחסית ואפשרות לנהל את עניינילבנון ללא חיזבאללה ושותפיו. יתרה מכך, העובדה שאזרחי לבנון היו נתונים תחת לחץ פוליטי ותקשורתי כבד מצד חיזבאללה במהלך מערכת הבחירות, ובשנתיים שקדמו לה, רק מחזקת את מימדי הניצחון. יש כאן הצהרה ברורה כי הלבנונים אינם מתקפלים בפני איומי החיזבאללה ודוחים שלטון דתי שיעי בחסות איראן וסוריה, אשר היה עלול להפוך את ארצם לעזה שנייה.
תחזיות השווא של התקשורת הלבנונית
כותרות העיתונים וניתוחי הפרשנים בעקבות תוצאות הבחירות בלבנון הדגישו כי הייתה זו הפתעה. נראה כי חיזבאללה הצליח לשכנע, לפחות את התקשורת, כי הניצחון בכיסו. הארגון היטיב להשתמש בצורה מושכלת בכלי התקשורת הרבים העומדים לרשותו – לרבות ערוץ הטלוויזיה "אלמנאר" ועיתונים יומיים כ"אלאח'באר" – על מנת ליצור אווירה של "כבר ניצחנו, העם רוצה בנו, אנו מייצגים את ההתנגדות הלבנונית" (לישראל). יש הסוברים כי חיזבאללה לא היסס לשחד עורכי סקרים על מנה שיטו את התוצאות לטובתו. יש לזכור כי במדינות ערב סקרי דעת קהל נחשבים בדרך כלל לבעיתיים, וזאת בשל קשרים חמולתיים, חששות מפני השלטון או פחד מגורמי טרור מאיימים, כמו חיזבאללה במקרה זה. גם במדינות המערב ראינו לאחרונה כיצד הסקרים הציגו תוצאות רחוקות מאלה שנתקבלו בסופו של דבר בקלפיות.
בדיקת תוצאות האמת בלבנון מלמדת על מימדי ההטעיה התקשורתית וטעויות הסוקרים. חיזבאללה, שהחזיק ב- 11 צירים בפרלמנט הקודם, הפסיד בבחירות הנוכחיות בדרום לבנוןציר אחד לטובת מפלגתו של בן בריתו הנוצרי, מישל עאון. מפלגתו של נביה ברי, אמל, הפסידה לעאון שלושה צירים. הדבר מלמד כי גם בדרום השיעי יש סדקים בעוצמתן של המפלגות השיעיות. ביום ההצבעה, העדיפו נוצרים ושיעים, שכנראה חוששים מחיזבאללה, להטיל את קולם בקלפי בהתאם לצו מצפונם. מפלגתו של עאון אמנם העצימה את כוחה מ- 21 ל- 26 מנדטים, אבל הייתה רחוקה מ- 35 המנדטים שניבאו לה הסקרים. יצוין כי שתי המפלגות הנוצריות החברות בקואליציית הרוב, "הכוחות הלבנונים" ו"הפלנגות", קיבלו יחדיו 38 מנדטים. המשמעות היא כי העדה הנוצרית מפולגת ובכך יש פגיעה בכוחה הפוטנציאלי מול חיזבאללה.
מסר של פיוס מצד הקואליציה
ראשי המפלגות המנצחות נשאו לאחר הבחירות דברים פייסניים ורמזו כי ירצו לעבוד בהרמוניה עם האופוזיציה. ווליד ג'נבלאט הדרוזי אף אמר כי צריך להתחשב בגודלה של העדה השיעית ולשתפה בשלטון. לעומתם, נציגי חיזבאללה לא רק שנמנעו מלברך את המנצחים, אלא אף האשימו אותם בהסתה ובתשלום שוחד לבוחרים – כאשר ידוע היטב כי שיטות אלה הן נחלתו של חיזבאללה. מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, ועוזריו אף הכריזו כי לעולם לא יסכימו לפרק את הארגון מנשקו ואיימו כי ישתמשו בחיזבאללה בתוך לבנון אם הממשלה תפעל בניגוד לרצונם.
מנהיגי הרוב המנצח עומדים עכשיו בפני דילמות לא קלות. עליהם להחליט אם להקים ממשלה חדשה בשיתוף חיזבאללה ולהעניק לארגון את האפשרות להיות שליש חוסם – קרי למנות שליש מהשרים ממפלגות האופוזיציה, דבר שיעניק להם את הזכות להטיל וטו על החלטות ממשלה חשובות, כפי שסוכם בהסכם דוחה – או להקים ממשלה על בסיס הרוב המנצח בלבד ולפעול לקראת רפורמות כלכליות ופוליטיות שלבנון זקוקה להן, תוך ידיעה שחיזבאללה עלול לסכל בכוח את יישומן. בנוסף, לא ברור עדיין מי ימונה לתפקיד ראש הממשלה. המועמדים הם פואד סניורה, שאינו אהוד על חיזבאללה בלשון המעטה, נציג שיהווה פשרה, או אולי סעד חרירי, ראש המפלגה הסונית הגדולה שהייתה המנצחת העיקרית בבחירות עם 33 צירים.
חיזבאללה – ספג מכה מוראלית אך ישמור על כוחו
אזרחי לבנון הצביעו בצורה ברורה נגד החדירה האיראנית לארצם ובעד ממשלה שתקדיש את מרצה לפיתוח כלכלי ולרווחה. הבעיה היא שחיזבאללה, אף שספג מכה מוראלית, עדיין שומר על מלוא עוצמתו וממשיך לשמש כנציגה של איראן בלבנון. לאיראן עצמה אין כל כוונה לוותר על שאיפותיה להפוך את לבנון לראש הגשר שלה במזרח התיכון.
אחת הבעיות הבוערות ביותר העומדות על הפרק היא שיתוף הפעולה של ממשלת לבנון ומערכת המשפט במדינה עם בית הדין הבינלאומי החוקר את פרשת רצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק חרירי. לפני מספר שבועות, דיווח העיתון הגרמני "דר שפיגל" כי במהלך החקירה נתגלו הוכחות לכך שתכנון וביצוע ההתנקשות בחרירי נעשו על ידי חיזבאללה. בעבר פורסמו ידיעות כי גם המודיעין הסורי היה מעורב ברצח וכי ישנם עקבות המגיעים עד נשיא סוריה עצמו. העמקת החקירה והגשת כתבי אישום נגד חברי חיזבאללה ובכירים סורים עלולות לגרום למהומה רבתי בלבנון. חיזבאלללה וסוריה יפעילו את כל כובד משקלם, לרבות שימוש באלימות, על מנת להביא להפסקת ההליכים המשפטיים.
עתיד היחסים עם ישראל וארצות הברית
אשר לבעיית היחסים עם ישראל, זו נשארה פתוחה גם אחרי הפסד החיזבאללה בבחירות. חיזבאללה אינו נלאה מלהסית נגד ישראל ולהציג עצמו כמי שמגן על לבנון מאימת שכנתה. הארגון גם ימשיך בוודאי ללחוץ לנסיגת ישראל מחוות שבעא – אף כי סוריה לא ויתרה על ריבונותה עליהן – ויעמיד במבוכה את ממשלת לבנון. הברחות הטילים והנשק המתקדם מאיראן ומסוריה לידי החיזבאללה נמשכות בכל העוז. חיזבאללה הולך ומחזק את כוחו לקראת העימות הבא מול ישראל, עימות שעדיין אין לו מועד ברור אך אין ספק כי הוא עלול לסכן את לבנון והאזור כולו.
היבט חשוב נוסף הוא מדיניותו החדשה של נשיא ארצות הברית, ברק אובאמה. האם אובאמה יקדם דיאלוג עם סוריה וינסה ללחוץ על ישראל לעשות וויתורים לדמשק, ובכך להניע אותה לצמצם את יחסיה עם איראן? האם תפעל ארצות הברית לקידום פשרות במסגרת חקירת בית הדין הבינלאומי במטרה לרצות את חיזבאללה וסוריה? גם האיחוד האירופי בודק את האפשרות לקיים דיאלוג עם סוריה וחיזבאללה, ובריטניה כבר עשתה צעדים ראשונים בעניין. עם זאת, סוריה וחיזבאללה לא הראו עד כה שום כוונות לסגת מעמדותיהם הנוקשות.
