האם תופשר הבנייה המוקפאת בגבעת המטוס שבדרום מזרח ירושלים עוד לפני הבחירות לכנסת בחודש מרץ הקרוב? בימין האידיאולוגי לוחצים עתה על רהמ"ש בנימין נתניהו לקבל החלטה בעניין. אחת מאבני הדרך של מדיניות התכנון הישראלי במזרח ירושלים היא שימוש ברצפים התיישבות אורבאניים כדי למנוע בעתיד תרחישים של חלוקת ירושלים. תוכנית הבניה המוקפאת בגבעת המטוס, אינה יוצאת דופן מבחינה זו.
מנקודת המבט הישראלית הוא נועדה למנוע טריז פלסטיני שיסכל את הרצף המתוכנן בין גילה והר חומה בגבולה הדרומי של ירושלים. מנקודת מבט פלסטינית, גבעת המטוס היא המפתח שמותיר בידיהם אפשרות מעשית, אחרונה אולי, לחלוקת ירושלים מכיוון דרום. החלום הפלסטיני הוא ליצור בעתיד רצף אורבני בנוי מבית לחם, דרך בית ג'אלה וגבעת המטוס ועד לשארפאת ובית צפאפא, בואכה קניון מלחה. הם רואים ברצף הזה חלק מ"בירתם העתידית – מזרח ירושלים".
גורמים פוליטים ורבנים מבקשים לנצל את המצב הפוליטי בישראל ולהפשיר את הבניה הזאת, שאושרה זה מכבר בכל האינסטנציות התכנוניות, ושמוקפאת מאז 2014 בשל לחצן של ארה"ב, גרמניה, ומדינות נוספות באיחוד האירופי.
פרסום המכרזים לבניית גבעת המטוס מושהה פעם אחר פעם, כבר כשש שנים. מדובר יש להדגיש, בתוכנית בניה שאינה רק בעלת משמעות אסטרטגית, אלא היא גם נושקת לקו הירוק (אך מחוצה לו) במרחק של כ – 300 מטרים בלבד מאיזור התעשייה תלפיות וסמוך ל'דרך חברון' – ציר תנועה ראשי במה שהעולם מכנה: מערב ירושלים.
בדיונים פנימיים של של גורמים פוליטים מקווים לנצל את המצב הפוליטי בישראל, לפני הבחירות ואחריהן, כדי להניע סוף סוף את הבניה במקום. כך – הם מזכירים – נהג הימין, ובהצלחה, בימים שטרם ההחלטה על בניית הר חומה, בקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, כאשר 'כוח 17', (קבוצה של 17 חכי"ם מהליכוד וממפלגות שמימין לליכוד), הכריחו למעשה את נתניהו להתחיל בבניית השכונה, תחת איום פוליטי, שיפילו אותו אם לא יעשה כן. הסיטואציה היום אמנם מעט שונה, אבל מבחינות רבות גם דומה.
הצעד הראשון במהלך, שטרם הבשיל, נעשה בסוף השבוע שעבר כאשר שורת רבנים מובילים בציונות הדתית ובראשם הרב חיים דרוקמן, הרב שלמה אבינר, הרב דב ליאור, הרב צפניה דרורי, הרב יעקב מדן, והרב שמואל אליהו, יחד עם רב העיר ירושלים, הרב אריה שטרן וקבוצה של רבני שכונות, חתמו על מכתב משותף, שקורא לראש הממשלה נתניהו להפשיר מיידית את הבנייה בשכונת גבעת המטוס.
הרבנים קוראים לראש הממשלה "לאשר מיידית את תכנית 14295 בגבעת המטוס. התכנית לבניית -2610 יחידות דיור, שאושרה על ידי ועדות התכנון כבר לפני שש שנים. הם מציינים, כי
"שכונת גבעת המטוס היא שכונה אסטרטגית שבכוחה למנוע את חלוקת ירושלים וכן למנוע את סיכון תושבי השכונות גילה, הר חומה ותלפיות, ולחסום רצף טריטוריאלי פלסטיני אפשרי מהעיר בית לחם ועד השכונות בית צפאפא ושראפת, בואכה שכונת מלחה ואף לסכן את תושבי השכונות הללו".
לדברי הרבנים, "על פי בדיקה מעמיקה של גורמים משפטיים, תכנוניים ופוליטיים אין שום מניעה לאפשר לחברת "ערים" שאחראית על קידום התכנית מטעמו של משרד השיכון, להתחיל בביצוע עבודות התשתית בגבעת המטוס. להבנתנו, ביצוע ומימוש התכנית יעצור בוודאות את הסכנה של פגיעה באחדותה ושלמותה של ירושלים"
גבעת המטוס, היא אחת מעתודות הקרקע האחרונות, שזמינות לבנייה עבור יהודים בתחום השיפוט של ירושלים. במקום מתוכננות כ-2,610 יח"ד עבור האוכלוסייה היהודית. בסמוך, צמוד לבית צפאפא אושר עיבוי של שטח מבונה על קרקעות פרטיות, עבור בית צפאפא, (600-900 יח"ד) בעיקר באמצעות הגדלת אחוזי הבנייה במקום וציפוף הבנייה בו.
בשל הרצון להימנע מעימות עם הממשל האמריקני, הן בימי אובמה, והן בתקופת טראמפ, ובשל הרצון להימנע מעימות עם הממשל בגרמניה, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את שר השיכון הקודם יואב גלנט, ואת שרת השיכון הנוכחית, יפעת שאשא-ביטון, שלא לקדמה כרגע.
מיקום
גבעת המטוס שוכנת בדרום ירושלים, בגובה של 813 מ' מעל פני הים, מדרום לקו הירוק, צפונית מערבית למנזר מר אליאס, בצמוד לבית צפאפא, לא הרחק מאיזור התעשייה תלפיות. קודם מלחמת ששת הימים היו במקום עמדות ירדניות, ולעיתים נורתה אש מגבעה זו לעבר השכונות היהודיות תלפיות ובקעה. ביומה השני של מלחמת ששת הימים, ה-6 ליוני 1967 נפל במקום מטוס פוגה מגייסר וטייסו סגן דן גבעון נהרג. מאז זכתה הגבעה לשמה: גבעת המטוס, והיא מהווה את אחת מעתודות הקרקע האחרונות לבנייה בירושלים, שעדיין פנויות. בפי תושבי בית צפאפא מכונה הגבעה 'אט – טבאלייה'. הם רואים בה עתודת קרקע שיש להקצותה לטובת בית צפאפא, בטענה כי חלק מהקרקעות במקום נרכשו על ידם עוד בתקופה הירדנית, אך לא נרשמו על שמם, וכן על רקע מצוקת הדיור בכפר והפקעות הקרקע הרבות שחווה לאורך עשרות בשנים, לטובת כבישים ושכונות יהודיות סמוכות.
אתר הקרוואנים
ב-1991 הוקם בגבעת המטוס אתר קרוואנים עבור עולים מאתיופיה, שהגיעו ארצה במסגרת מבצע משה ומבצע שלמה. בשיא גודלו מנה האתר 400 קרוואנים, שהתפרסו על שטח של כ-170 דונם. כיום נותרו בו כמה עשרות קרוואנים בלבד, בעיקר של ישראלים מחוסרי דיור, שלא מקרב בני העדה האתיופית. בסמוך לאתר הוקמה אנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. כן ניתן לזהות במקום שרידים מתקופת בית שני וגם תעלות קשר ירדניות.
פרטי התוכנית
תוכנית גבעת המטוס א', שאושרה ופורסמה ברשומות, כוללת 2610 יח"ד 'ממשלתיות', אך המכרזים לבנייתם הוקפאו. גובה הבינוי במרכז השכונה הינו 12 קומות ובמורדות השכונה 4-6 קומות, והיא מיועדת לאכלס למעלה מ – 10,000 תושבים. במקום מתוכננים: מרכז מסחרי, מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים. התוכנית יוצרת חיבור והמשך רציף ליישוב בית צפאפא וכוללת בתחומה ובסמוך אליה אתרי עתיקות לשימור, ביניהם שרידי מבנים מימי בית שני.
תוכנית גבעת המטוס ב', היא תוכנית לבניית 600-900 יח"ד, שאושרה על ידי הועדה המחוזית ופורסמה ברשומות, לטובת ציפוף ועיבוי של שטח מבונה, ומעט בנייה חדשה, על קרקעות פרטיות בצמוד לבית צפאפא.
תוכנית גבעת המטוס ג' – היא תוכנית לבנייה מצפון לגבעת המטוס א', שועדות התכנון קיבלו את ההתנגדויות לה ודחו אותה, על רקע פגמים בתהליך 'איחוד וחלוקה' של אדמות בבעלויות שונות.
תוכנית גבעת המטוס ד' היא תוכנית תיירותית לבניית 1,100 חדרי מלון, שחלקן יוכלו בעתיד להיות מוסבים למגורים.
שטח הפרויקט
כ-400 דונם בבעלות המדינה. 10% מהשטח הינו בבעלות פרטית של ערבים מבית צפאפא ושל הכנסייה היוונית. השטח המיועד לבנייה היהודית הוא אדמת מנהל. השטח שמיועד לבנייה ערבית הוא אדמות פרטיות.
מקומה של התוכנית במדיניות הישראלית לשמירה על הרוב היהודי בירושלים ולמניעת חלוקתה:
התוכנית לבניית השכונה היהודית בגבעת המטוס, היא המשך להקמת 12 שכונות יהודיות גדולות, שנבנו מאז 1967, בתחומי השטחים שצורפו לירושלים המאוחדת. הקמת השכונות נועדה למנוע את חלוקת העיר בשנית ובמקביל לשמר את הרוב היהודי בירושלים. הקמת השכונות היהודיות בשטחים הריקים הרבים שסופחו לירושלים, שכונות שבהן מתגוררים היום כ-215 אלף יהודים, נועדה להבטיח, הן טריטוריאלית והן דמוגרפית, את הרוב היהודי בירושלים ולמנוע אפשרות של חלוקתה מחדש.
אחת הסיבות המרכזיות להתמעטות הרוב היהודי בירושלים מ-73.5% לכ-60% כיום נובעת מעזיבה גדולה של יהודים את העיר. הגורם המרכזי לעזיבה – כך נמצא בסקרים חוזרים ונשנים של העירייה ושל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, קשורה ישירות למיעוט הבנייה למגורים בעיר, למחסור חריף בדירות, ולמחירי הדירות הגבוהים שנובעים מכך. בחצי יובל השנים האחרונות עזבו את ירושלים למעלה מ -400 אלף יהודים, ונכנסו לגור בה רק כ-250 אלף.
*
בועידת אנפוליס ( 2007) הציעו הפלסטינים חילופי שטחים עם ישראל שכללו את המשך קיומן של כל השכונות היהודיות הגדולות במזרח ירושלים, כולל הרובע היהודי, למעט הר חומה וגבעת המטוס, שאותן הם תבעו שישראל תפנה.
ב-2017 החל משרד השיכון בשורה של קידוחי ניסיון במקום, לקראת אפשרות של ביצוע תשתיות יסוד על הגבעה, אולם הפלסטינים שהבחינו בכך הקימו קול צעקה, ובעקבות כך התערבו ארה"ב ומדינות באירופה, לחצו על ישראל, והביאו להפסקת העבודות.
