סעודיה מחפשת פשרה עם קטאר
בעימות הנוכחי עם חמאס בעזה האינטרסים הלאומיים של מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ, למעט קטאר, זהים לאלה של ישראל. חמאס הוא ארגון של האחים המוסלמים, אויבן של מדינות אלה המאיים על יציבותן. בישראל מרבים בימים אלה לדבר על קואליציה עמן מול החמאס, אך בכלל לא בטוח שאותן מדינות חושבות במושגים דומים. המזרח התיכון דומה לחולות נודדים, המשנים את נוף המדבר ללא הרף, ורצוי לבדוק מקרוב את האינטרסים של כל הצדדים בטרם נראה פאטה מורגאנה כנווה מדבר.
בימים אלה פועלת סעודיה למצוא פשרה עם קטאר, ייתכן אף מבלי לדרוש שזו האחרונה תוותר על קשריה עם האחים המוסלמים ותסלקם משטחה. לסעודיה חשוב מאד לשמור על אחדותה של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות מפרץ, שאותה היא מובילה מול איראן ושבאמצעותה היא מפקחת על יציבותן. אלא שתמיכת קטאר באחים המוסלמים, עוינותה לשלטונו של אל-סיסי וההסתה הבלתי פוסקת בערוץ אלג'זירה נגד מצרים יצרה מצב שסעודיה וחברותיה במפרץ לא יכלו לקבל. מדינות אלה הפעילו לחץ קשה על קטאר לגרש משטחה את פעילי האחים, וביניהם גם השייח' יוסוף קרדאווי. אולם, היא התחמקה ואף המשיכה בדרכה גם לאחר שסעודיה, בחריין ומדינת האמירויות משכו את שגריריהן מדוחא יחד עם מצרים.
על רקע זה התכנסו בחודש אפריל האחרון שרי החוץ של מדינות המפרץ בריאד והסכימו על הצעת החלטה שעיקרה דרישה מקטאר, מבלי לנקוב בשמה, להפסיק את חתרנותה נגד שותפותיה במפרץ כדי לא לשבור את אחדותן. הצעת ההחלטה התקבלה פה אחד, כולל קטאר, וכונתה "הסכם ריאד". הכוונה הייתה שקטאר תמצא דרך למתן את תמיכתה באחים, ותפסיק את ההסתה נגד מדינות המפרץ ומצרים. התנאים המדויקים לא פורסמו כדי למנוע את העלבתה של קטאר ולתת לה מוצא של כבוד. הוקמה וועדה שהייתה אמורה לבדוק האם קטאר מצייתת ועומדת בתנאים הנדרשים. בשבוע שעבר הודלף ליומון הסעודי אלשרק אלאווסט, היוצא לאור בלונדון, כי קטאר סירבה לקבל את מסקנות הוועדה לפיהן לא עמדה בדרישות מדינות המועצה ונציגה נמנע מלחתום על דו"ח הוועדה, כפי שעשו שאר מדינות מפרץ. על רקע זה הוחלט להביא את הדו"ח לדיון במועצת שרי החוץ של מדינות המפרץ, האמורה להתכנס ב-30 באוגוסט בג'דה. השאלה המרחפת בחלל היא האם תמצא פשרה כלשהי ושגרירי סעודיה, בחריין והאמרויות יחזרו לדוחא, או מדינות אלה דווקא יחמירו את לחציהן וינתקו את יחסיהן הדיפלומטיים עמה.
עמדה אסלאמית מאוחדת לסולידריות עם עזה
סעודיה עשתה ניסיון לפייס את קטאר לפני כשבועיים, כאשר קראה לכינוס שלא מן המניין עם שרי החוץ של המועצה לשיתוף פעולה של מדינות האסלאם וניסחה הצעת החלטה המגנה את ישראל על התוקפנות בעזה. קטאר הסכימה לניסוח האנטי ישראלי ובכך נוצרה "עמדה אסלאמית מאוחדת לסולידריות עם עזה".
ימים ספורים לאחר מכן יזמה סעודיה כינוס של שרי החוץ של מועצת מדינות המפרץ, שהסכימה על פרסום הודעה בה הוצגה עמדה משותפת לגבי כל הבעיות העומדות על הפרק בעולם הערבי והמשבחת גם את מצרים על יוזמתה להשיג הפסקת אש בעזה. קטאר הצביעה בעד, יחד עם שאר המדינות ובכך ניתן הרושם כי שני הצדדים מעוניינים בפשרה.
היסטוריית האחים המוסלמים בסעודיה וקטאר
האחים המוסלמים הגיעו לשתי המדינות הנ"ל החל מ- 1954, לאחר שברחו מכובד ידו של ג'מאל עבד אל-נאצר. שתי המדינות פתחו את שעריהן לרווחה לאחים וראו בהם כוח של "אינטלקטואלים אסלאמיים" היכולים לסייע להן בפיתוח מערכת החינוך והדת, שהייתה רק בראשיתה בשנים אלה.
בקטאר, שהייתה אמירות בדואית קטנה, ענייה ובלתי מפותחת, הקימו האחים את מוסדות החינוך והדת וחינכו את הדורות הבאים ברוח משנתם האסלאמית ליסוד הח'ליפות מחדש. הם הרביצו בתלמידיהם את תורתם של חסן אלבנא, מייסד תנועת האחים, ושל סייד קוטוב, חלוץ המחשבה "התכפירית", שפירושה הכרזת החברה ככופרת וכפיית מדינת הלכה בכוח בהתאם לשריעה. הוקם אף ארגון של האחים המוסלמים, שלימים פיזר את עצמו, לאחר שהאחים הבינו כי לא כל הציבור בקטאר מרוצה מחדירתם העמוקה לחברה המקומית. במקום להתעמת, הם החלו פועלים בצורה אישית ושמרו על השפעתם – לדוגמה השייח' קרדאווי, מנהיגם הרוחני של האחים המתגורר בדוחא ובעל תוכנית הדת השבועית באלג'זירה "החיים והשריעה", וודאח ח'נפר מנכ"ל אלגזירה עד לפני שנה ורבים אחרים. גם ח'אלד משעל נמצא בדוחא כמו גם כמה ממנהיגי האחים, שברחו לאחרונה ממצרים.
בסעודיה, שהייתה מפותחת יותר מקטאר, השתלבו גם כן האחים במערכת החינוך והשתלטו כמעט לחלוטין על החינוך הגבוה. בכירי האחים כמו עבדאללה עזאם ומחמד קוטוב, אחיו של סייד, שמשו פרופסורים לאסלאם באוניבסיטת ג'דה ובין תלמידיהם היה אוסמה בן לאדן, שלימים הפך למייסד אלקאעידה ומשך אליו אלפי צעירים סעודיים. עבדאללה עזאם נתמנה לאמיר (מנהיג רוחני) הראשון של אלקאעידה. במשך הזמן נתגלעו חילוקי דעות בין משפחת המלוכה לבין האחים. כבר במלחמת המפרץ הראשונה התנגדו האחים המוסלמים לשיתוף פעולה בין סעודיה לבין ארה"ב מול עיראק ובמיוחד שצבא ארה"ב יפעל מתוך "האדמה האסאלמית הקדושה". בהמשך, הבחינו הסעודים כי השפעת האחים על החינוך והדת לא הביאה אלא לגיוס של צעירים לארגוני טרור. ההלם הגדול היה כאשר התברר כי מתוך 18 המחבלים שהשתתפו בפיגוע מגדלי הסחר בניו יורק 16 היו צעירים סעודים מ"בתים טובים". כך הגיע הקץ לשיתוף הפעולה עם האחים ופעיליהם סולקו מסעודיה. הם כמובן הלכו להתגורר בקטאר.
ניתן להאריך ולספר על כל מעללי האחים במפרץ, אך השורה התחתונה היא כי סעודיה רואה בקטאר בסיס של האחים המוסלמים, סכנה ליציבותן של מדינות המפרץ ופגיעה במערך מול איראן ומול אירגוני האסלאם הרדיקלי הסוני. כדאי אולי להזכיר כי סעודיה תמכה בחמאס ובאלקאעידה בראשית דרכם, עד שנתפכחה. חמאס וחיזבאללה הוכרזו בסעודיה לאחרונה כארגוני טרור ואלה המצטרפים אליהם צפויים למאסר ממושך.
מצרים וסעודיה תלויות זו בזו
גורם נוסף בשיקוליה של סעודיה הוא מצרים של אל-סיסי, שהיא בת בריתה הנאמנה ביותר בתקופה הנוכחית. שתי מדינות אלה נאבקות באסלאם הרדיקלי וזקוקות האחת לשנייה. מצרים זקוקה לסיוע הפיננסי הסעודי וסעודיה לתמיכה הפוליטית של מצרים. אם תיפול האחת בידי דאע"ש או אלקאעידה, תיוותר השנייה מבודדת ללא תמיכה. מצרים נמצאת כיום תחת מתקפה של הטרור האסלאמי, הן בסיני והן מן הגבול הלובי, כאשר האחים המוסלמים ממשיכים לארגן הפגנות עוינות ברחבי המדינה וכבר עברו לביצוע פעולות טרור. עזה נחשבת במצרים כבסיס לטרור בסיני ופעילותו של חמאס אסורה במצרים ונמצאת בחקירה משפטית. מצרים היא אכן החוליה החזקה בחזית זו. אולם, יש לזכור כי האמפתיה לפלסטינים והאיבה לישראל לא נמוגו ואפשר למצוא אותן יום יום בתקשורת הסעודית והמצרית.
סעודיה בדילמה: אחדות עם מדינות המפרץ קטאר או מאבק באחים המוסלמים
נראה כי לסעודיה יש דילמה לא קטנה. מצד אחד היא רואה באחים המוסלמים סכנה מוחשית ותומכת במצרים הנאבקת בהם, ומאידך גיסא היא רוצה מאד לשמור את אחדות מדינות המפרץ ולהכניס לתלם את קטאר. קטאר לעומת זאת מוכנה לסכן את יחסיה עם שכנותיה, על רקע שמירה על יחסים קרובים ביותר עם האחים. היא מארחת אותם בשטחה וערוץ אלג'זירה משמש כדוברם לכל דבר, אפילו תוך התכחשות למציאות.
יש איפוא להמתין ולראות כיצד יתפתחו הדברים בימים הקרובים. האם תמצא פשרה בין סעודיה לקטאר שתהיה גם מקובלת על מצרים, או שמא יגדל הקרע בין מדינות המפרץ – מה שסעודיה רוצה להימנע ממנו.
בשלב זה אכן לישראל, מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ יש אויב משותף בדמותם של האחים המוסלמים ובכללם חמאס ושותפיהם הגי'הדיסטים ואינטרס מובהק לעמוד מולם. אלא שלמדינות אלה שיקולים נוספים הקשורים במצבן הפנימי ובמעמדן בעולם הערבי. נראה לכן כי יש לנקוט במשנה זהירות כאשר עולה לדיון האפשרות לקואליציה אפקטיבית יציבה שתהווה חזית אחת יחד עם ישראל מול האסלאם הרדיקלי.
