התראות

עזה – אבן הריחייים של ישראל ומצרים

הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס נמצא בשלבי מו"מ סופיים וההערכה שיושלם בתוך שבועיים • להסכם יתרונות וחסרונות,קיימים שני מכשולים להשגתו: התנגדות הרש"פ וסוגיית השבויים והנעדרים
שיתוף
קריקטורה פלסטינית
קריקטורה פלסטינית

עניינים

המגעים על הסכם הרגיעה בין המודיעין המצרי לבין חמאס ושאר הפלגים הפלסטינים יתחדשו לאחר חג הקורבן "עיד אלאדחא" ואז גם יתחדשו המגעים על הסכם הפיוס הפנים פלסטיני שמהווה חלק חשוב מהסכם הרגיעה בין חמאס לישראל.

בסוף השבוע, התרצה יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, אשר התחמק מפגישה עם שר המודיעין המצרי עבאס כאמל בעת שביקר בישראל,והסכים לשלוח משלחת של פת"ח לשיחות בקהיר לאחר שהחרים אותן במשך כמה ימים כדי לאותת למצרים על מורת רוחו מהתקרבותם לחמאס ומההסכם המתגבש.

גורם ביטחוני מצרי העריך באוזני העיתון "אלחיאת" ב-18 באוגוסט כי הסכם הרגיעה ייחתם בקהיר לאחר חג הקורבן.

ההסכם יהיה בין מצרים לחמאס ולשאר הפלגים הפלסטינים בתוקף היותה של מצרים המתווך בין חמאס לישראל ונותנת הערבויות ליישום ההסכם.

מצרים גם תיווכה בין ישראל לחמאס והביאה להסכם הפסקת האש בין שני הצדדים בקיץ 2014 לאחר מבצע "צוק איתן". ההסכם החזיק מעמד כ- 4 שנים עד שחמאס הפרה אותו ב-30 במרץ השנה כשפתחה בקמפיין "צעדת השיבה" וטרור ההצתות, הערבויות של מצרים לא מנעו זאת.

עפ"י הגורם הביטחוני המצרי, ההסכם הוא לתקופה של שנה עם אופציית הארכה לעוד 4 שנים, במסגרתו יוקם נמל ימי בקפריסין עבור רצועת עזה שיהיה תחת פיקוח ביטחוני ישראלי, ישראל אמורה לשחרר כמה מאות מחבלים בתמורה להחזרת 4 השבויים והנעדרים המוחזקים בידי חמאס.

העיתון "אלאח'באר" מקורב לחזבאללה דיווח ב-17 באוגוסט כי אבן הנגף העיקרית המונעת את ההגעה להסכם הינה התעקשותה של ישראל להכליל בהסכם הרגיעה את שחרור השבויים והנעדרים, חמאס מתנגדת בתוקף ועומדת על כך שעסקת חילופי השבויים תתבצע בהסכם נפרד.

 

כיצד התבשל ההסכם?

 

אינטרסים משותפים של ישראל ומצרים להרגעת המצב ברצועת עזה הם שהביאו למפגש הפסגה החשאי בין ראש הממשלה נתניהו לבין נשיא מצרי א-סיסי בקהיר בחודש מאי השנה.

רצועת עזה מהווה "אבן ריחיים" כבדה על צווארן של שתי המדינות, קמפיין צעדת השיבה של חמאס שהתחיל ב-30 במרץ הפך לקמפיין טרור שמלווה בטרור הצתות וירי רקטות ופצמ"רים לעבר ישראל ולמהלך המסכן את היציבות האזורית שעלול להתדרדר לעימות צבאי כולל בין ישראל לחמאס.

בתפיסת הביטחון הלאומי המצרי יש לרצועת עזה תפקיד חשוב, היא נחשבת ל"חצר האחורית" של מצרים ומפתח לשמירה על שקט ביטחוני באזור צפון סיני שמצרים משקיעה בו מאמצים גדולים כדי למגר את שלוחת דאע"ש הנקראת "מחוז סיני".

תנועת חמאס עדיין מחוברת לתנועת "האחים המוסלמים" במצרים שהינה תנועת האופוזיציה הראשית וכל מלחמה ברצועת עזה עלולה להביא לגל הפגנות נגד המשטר המצרי.

ממשל טראמפ היה בסוד הפגישה החשאית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא המצרי א-סיסי אך יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מודר ממנה.

היחסים בין מצרים לרש"פ הינם עכורים. אתר האינטרנט "אלח'ליג' און ליין" חשף ב-16 באוגוסט מפי בכיר בפת"ח כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס זועם על מצרים על שהתקרבה לחמאס, פתחה באופן רצוף את מעבר רפיח והכניסה סולר תעשייתי עבור התחנה לייצור חשמל בעזה.

בכך היא סייעה רבות, לדעתו, להפחתת הלחץ שמפעילה הרש"פ על הנהגת חמאס כדי שתעביר לידיה את השלטון ברצועת עזה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל את המתווה המצרי להסכם הרגיעה. הוא הסכים לרעין חזרת הרש"פ לשלוט ברצועת עזה במסגרת הסכם פיוס פנים פלסטיני לאחר 12 שנים של נתק בין הגדה לרצועה.

עפ"י הסכם אוסלו אמור לפעול "מעבר בטוח" בין הגדה לרצועה שיחבר בינהן ויהפוך אותן ליחידה טריטוריאלית אחת.

ייתכן שראש הממשלה הסכים לכך מתוך הערכה שהסיכויים לפיוס בין פת"ח לחמאס הינם קלושים.

בכל מקרה, המתווה המצרי לרגיעה זכה לברכת הדרך של ישראל, הבעיה היא שגם ראש הממשלה וגם הנשיא א-סיסי נתנו באמצעות המתווה הזה את זכות הוטו עליו ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

הפיוס הפנים-פלסטיני מהווה חלק חשוב בהסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס, אם תהליך הפיוס יכשל יוותר הסכם רגיעה שברירי מאוד שלא יחזיק מעמד לאורך זמן.

 

יו"ר הרש"פ מתנגד להסכם

 

יו"ר הרש"פ עושה הכל כדי לנסות ולטרפד את ההסכם המתגבש ומאותת לישראל, חמאס, מצרים וארה"ב כי אי אפשר לעקוף אותו, למרות חולשתו הפוליטית והמדינית, וכי יש לו עדיין את הכח לטרפד כל הסכם שהוא איננו שותף לו.

בכיר פת"ח עזאם אלאחמד האחראי על משלחת פת"ח לשיחות בקהיר הגדיר את הסכם הרגיעה במילים "מעשה בגידה".

מחמוד עבאס העביר במועצה המרכזית של אש"פ שהתכנסה ברמאללה בסוף השבוע שעבר החלטה נגד הסכם הרגיעה התגבש בין ישראל לחמאס.

בהודעת הסיכום של המועצה נאמר: "הרגיעה עם ישראל היא אחריות לאומית של אש"פ שהינו הנציג היחיד של העם הפלסטיני ולא פעולה של הפלגים-המו"מ על הרגיעה הורס את הפרוייקט הלאומי ומחסל את הבעיה הפלסטינית".

יו"ר הרש"פ רואה בהסכם הרגיעה חלק מהתוכנית לפצל את רצועת עזה מן הגדה במסגרת "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ כשלב ראשון להקמת מדינה פלסטינית ברצועת עזה ובחלקים בלבד של הגדה.

הוא עומד על שאש"פ צריך להוביל את הסכם הרגיעה ברצועת עזה ולחתום עליו מול ישראל ולא ארגון חמאס.

בסוף השבוע שעבר איימו מקורביו של מחוד עבאס כי אם ייחתם הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס יפסיק יו"ר הרש"פ את התקציב שהוא מעביר לרצועת עזה בכל חודש בסך 96 מיליון דולר, דבר שיחריף את המצוקה ההומניטארית ברצועה.

בתגובה תקף צלאח אלברדוויל, אחד מבכירי חמאס, את מחמוד עבאס ותהה האם יהיה לו האומץ לממש את איומו אם ישראל תסרב לכך מחשש לאינטרסים שלה, "קודם תגיע להסכמה בנושא אם אלה המשתמשים בך ואחר כך תאיים" אמר ברדוויל.

 

יתרונות וחסרונות

 

אם אכן יושג בסופו של דבר הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס הרי שהדבר יקח שבועיים לפחות.

בינתיים יש הבנות על הפסקת אש בין שני הצדדים, למרות זאת בסוף השבוע התחדשו ההפגנות בגבול רצועת עזה ו-2 פלסטינים נהרגו ו-240 אחרים נפצעו, גם טרור הבלונים והעפיפונים נמשך.

ישראל נמנעת מלתקוף מטרות בעומק הרצועה כדי לתת סיכוי להשגת הסכם הרגיעה.

ההערכה הרווחת במצרים ואצל שליח האו"ם ניקולא מלדאנוב המתווך לצידה של מצרים היא שהדרך היחידה להתקדם לעבר הסכם רגיעה ארוך טווח היא השגת פיוס פנים פלסיטיני.

הדרך היחידה להביא לשינוי משמעותי ברצועת עזה ולבניית פרוייקטים גדולים בתחום התשתיות מחייבת את חזרת הרש"פ לשלטון מלא ברצועה.

חמאס אינו מוכן לוותר על השליטה ברצועה, המקסימום מבחינתו הוא ליישם את מודל חזבאללה בלבנון ברצועה.

מחמוד עבאס מתנגד בתוקף ורוצה שליטה מלאה תחת הסיסמא "רשות אחת, חוק אחד ונשק אחד".

דהיינו שליטה מלאה של  הרש"פ על מנגנוני הביטחון, הנשק והמנהרות של חמאס.

אם אכן יושג הסכם רגיעה ארוך טווח בין ישראל לחמאס הרי שיש לדבר כמה יתרונות וחסרונות.

יושג שקט על גבול הרצועה עם ישראל  ויפסקו מעשי הטרור,ישובי עוטף עזה שבהם כ-20 אלף תושבים,יוכלו לשוב לשגרת חייהם והדבר יאפשר לצה"ל להשלים את המכשול הקרקעי הגדול המקיף את הרצועה נגד מנהרות חודרות.

כמו כן, ישראל תוכל להתרכז בהגנה על גבול הצפון נוכח סכנת המעורבות הצבאית של איראן בסוריה.

המגרעות של ההסכם הזה הן שאין בו שום הגבלה על ההתעצמות הצבאית של חמאס, הארגון יכול להמשיך ולהתעצם בתקופת ההסכם באין מפריע,לחפור מנהרות, לייצר רקטות ולפתח אמצעי לחימה חדשים.

אין בהסכם שום סעיף המדבר על פירוז הרצועה מנשק ויציבותו תלוייה למעשה ברצון הטוב של הצדדים וביחסים טובים בין הרש"פ לחמאס.

להסכם הרגיעה, ללא שיתוף הרש"פ,  יהיו השלכות חמורות על יחסי ישראל עם הרש"פ שמקיימת עם ישראל שיתוף פעולה הדוק ונלחמת בטרור בגדה.

ראש השב"כ נדב ארגמן הזהיר את הקבינט הביטחוני מפני סכנות הסכם כזה שאיננו כולל את שיתוף הרש"פ ושמשדר מסר כי ישראל מבינה רק את שפת הכוח ונכנעת לו לאחר 4 חודשים של מלחמת התשה, הדבר רק יעודד את הטרור.

ההסכם יחזק את חמאס וייתכן שיפחית את המוטיבציה של הרש"פ להילחם בטרור בגדה.

העיתון א"-שרק אלאווסט" דיווח ב-18 באוגוסט כי מחמוד עבאס לא יקבל שום הסכם רגיעה שהרש"פ לא תהייה אחראית עליו ומבלי שתרבל שליטה מלאה ברצועת עזה, האם ישראל מסתכנת בערעור קשריה הביטחוניים ההדוקים עם הרש"פ למען הסכם רגיעה שברירי עם חמאס ברצועת עזה?

ולגבי השבויים והנעדרים הישראלים המוחזקים בידי חמאס, עיתון אלאח'באר המקורב לחזבאללה דיווח ב-17 באוגוסט כי אבן הנגף העיקרית המונעת את השגת ההסכם הינה התעקשותה של ישראל להכליל בו את שחרור השבויים והעדרים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.

ארגון חמאס מתנגד לכך ועומד על כך שעסקת חילופי השבויים החדשה תתבצע במסגרת הסכם נפרד.

ישראל נדרשת לשחרר מאות מחבלים מבתי הכלא שלה, כולל מחבלים "כבדים" עם דם על הידיים, ישראל נדרשת לחזור על תקדים "עסקת שליט".

האם היא תסכים לכך? האם תסכים לחזרת מאות מחבלים מסוכנים לתחומי הגדה שעלולים לחדש את פעולות הטרור נגדה ולערער את יציבות שלטון הרש"פ?

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close