סקר דעת קהל חדש שנערך באחרונה באיראן על ידי מכון הסקרים Keyou Polling Agency ופורסם ב-15 ינואר מצביע על נטייה גוברת של כלל האזרחים להגר ממולדתם . על פי הסקר 33.4% – אחד מכל שלושה איראנים – חפץ להגר זמנית או לצמיתות. 80% מהנשאלים הדגישו, כי בעיות כלכליות הן הסיבה העיקרית. במוקדן – אבטלה, שחיקה גוברת בערך הריאל האיראני מול הדולר, התייקרויות של מצרכי יסוד, יוקר מסחרר של דיור, חוסר יציבות במדינה והעדר חירויות.
הצטרפו עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו – לחץ כאן
37% מהמעוניינים בהגירה הם גברים ו-30% מהם נשים. רק 7% אמרו כי העדר חופש פוליטי מפריע להם עד כדי מחשבות או רצון להגירה, 6% הזכירו סוגיות חינוכיות, 22% התייחסו לנושאים תרבותיים.
על פי הסקר הנטייה לעזוב את איראן הייתה חזק היותר בטהראן ובערים גדולות נוספות , כמו גם בקרב השכבות המשכילות והלא נשואים. 47% מהאזרחים המוכנים לעזוב את איראן הם בעלי תארים אקדמיים ו-43% הם מתחת לגיל 30, כלומר כמעט אחד מכל שני צעירים מתחת לגיל 30 חושב על הגירה. בסרטו שהופץ ברשת האינסטגרם משיבים צעירים רבים בחיוב על השאלה האם חשבו אי פעם לעזוב את איראן.
מספר האיראנים החושבים להגר כפול מהממוצע שנקבע בסקר של מכון גאלופ Gallup poll שנערך ב-2018. שהעלה כי 15 אחוז מהבוגרים ברחבי העולם מעוניין לעבור למדינה אחרת. אותו סקר קבע כי במזרח התיכון וצפון אפריקה אחוז המעוניינים להגר עומד על 24% .
בסקר דומה, שנערך לפני חמש שנים, הביעו 29% מהאיראנים רצון לעזוב את איראן. נראה, כי נוכח הסנקציות שהוטלו על המדינה במהלך כהונת ממשל טראמפ גבר מספר האזרחים, בייחוד הצעירים, השואפים לעזוב. 46% מהצעירים מתחת לגיל 30 אמרו כי מוכנים לעזוב לצמיתות כי אין מה לחפש באיראן.
תופעת בריחת המוחות מאיראן היא תופעה מוכרת עימה מנסה המשטר להתמודד במשך שנים רבות והיא התעצמה בשל משבר הקורונה והתהדקות הסנקציות האמריקניות במהלך כהונת ממשל טראמפ. עיקר החשש באיראן הוא מהמשך הגירת רופאים ואחיות ומחסור חמור בצוותים רפואיים ומומחים. בגלל הגירה גדולה של רופאים ואחים ואחיות בשנים האחרונות, איראן זקוקה בדחיפות להכשיר רופאים וצוותים רפואיים חדשים. חמיד רצ'א עזיזי, העומד בראש המועצה העליונה לאחיות ציין לאחרונה כי מידי חודש עוזבות את איראן מעלה 100 אחיות ומדובר בתופעה מדאיגה.
הנשיא ראיסי הודה לאחרונה כי המשך הגירת רופאים וצוותים רפואיים ומשכילים, "מדאיגה מאוד" וקרא לשגרירי איראן ברחבי העולם לנסות ולהשפיע על המהגרים לחזור למולדת ואף הבטיח, בנאום מאה הימים הראשונים לכהונתו, כי ממשלו יפעל לבנות עבורם עתיד טוב יותר באיראן. ממשלת איראן גם בוחנת אפשרות לגייס צוותי רפואה זרים או לממן יציאה לחו"ל לטיפול.
מנהיג איראן, ח'אמנהאי רואה בתופעת "בריחת המוחות" תופעה חמורה מאד. במהלך פגישה עם סטודנטים במהלך נובמבר אמר מנהיג "כי צעירים מוכשרים יכולים להתקדם באיראן, אך חלקם מעדיף להגר לארצות אחרות. יהיה זה אך נאות אם הם יכירו תודה למדינה וישובו בתום לימודיהם". הוא הוסיף כי בקרב כמה אוניברסיטאות ישנם אלמנטים הנוטעים ייאוש בקרב הצעירים ומעודדים אותם לעזוב את איראן…מדובר בבגידה ואיבה כלפי המדינה" .
צבח צאדק, המזוהה עם הלשכה הפוליטית במשמרו המהפכה ) טען במאמר תחת הכותרת "פרוייקט המהגרים" כי במערב "מפתים בשיטות של מאפיה את האליטות האינטלקטואליות" לעזוב בהציעם הזדמנויות עבודה קורצות ו"חיים טובים יותר מחוץ לאיראן" . חלק מהשגרירויות הזרות באיראן מעורבות בפעילות, אך גם חוגים בתוך איראן עצמה המרפים את ידי הצעירים ומרוקנים מתוכן את הססמא "כן אנחנו יכולים". על רקע זה טוען העיתון נדרשת מעורבות וערנות של מנגנוני הביטחון והמודיעין עם התופעה כדי לנטרלה .
פרופ' מוחסן רנאני, כלכלן בכיר איראני, קרא לצעירים וכלל האזרחים להישאר במולדת. הוא אמר כי המצב הכלכלי קשה מאוד אך יש לחשוב כי המדינה היא כמו הורים ואם הורים לוקים במחלה קשה זה לא מוסרי שהילדים נוטשים אותם במצב קשה. מוחמד האדי-אימאניה מושל מחוז פארס קרא בימים האחרונים לכל הגורמים וגופים במשטר לחשוב על דרכים כדי למנוע את הגירת צעירים, בייחוד צעירים משכילים . גם חברי מג'לס מודים כי השכר באוניברסיטאות נמוך והדבר גורם להגירה ומחסור במרצים למשך במדעי המחשב.
לפי נתונים שונים, בין 6 עד 10 מיליון איראנים עזבו את מדינתם מאז הקמת המשטר האסלאמי באיראן לפני 43 שנים ובממוצע עוזבים את איראן בין 150-180 אלף איש בשנה. מעת לעת מגיעים לכותרות דיווחים על הגירת ספורטאים , עיתונאים , רופאים מאיראן. סוכנות הידיעות של הסטודנטים (SNN) דיווחה כי בשני העשורים האחרונים 56 אחוז מבין אלה המחזיקים במדלה אולימפית עזבו את איראן . עוד נטען כי %78.3 מבוגרי האוניברסיטאות שעברו את בחינת הכניסה בציונים הגבוהים ביותר עזבו את איראן עם סיום הלימודים.
האתר עסר-ה-איראן כתב, כי האזרחים שלא חושבים על הגירה הם למעשה אותם האנשים שאין להם כל אמצעי או אופציה או יכולת פיזית להגירה. האתר מדגיש, כי האזרחים רואים מדי יום שעוד ועוד חברים, שכנים או קרוביהם היגרו מאיראן ואלה שנשארים ולא רואים שום אופציה או יכולת להגירה, הופכים להר געש שעלול להתפרץ כל רגע נוכח ההרעה בתנאים הכלכליים הנובעים מהמשך הסנקציות אמריקאיות המשתקות . גם חזרת ארה"ב להסכם הגרעין לא צפויה להפחית בטווח הזמן הקצר-בינוני ממדי התופעה.
