סעודיה במרוץ נגד הזמן

סעודיה מתמודדת כיום עם בעיות קשות מבית ומחוץ. המלך עבדאללה בן עבד אלעזיז פועל נמרצות לשינוי תדמיתה ולקידום רפורמות בתחומי החברה והדת, אבל נאלץ להתמודד גם עם איומי הטרור של אלקאעדה והחתרנות של איראן, המסכנים את יציבות ממלכתו. 
 
הלחצים הגוברים על המונרכיה הסעודית
סעודיה היא מונרכיה אבסולוטית ואחת מהדיקטטורות העריצות ביותר בעולם. בהתאם לחוק יסוד מ-1992, היא נשלטת ע"י משפחה מלכותית – יוצאי חלציו של המלך הראשון עבד אלעזיז אאל סעוד. הקוראן הוא חוקת הממלכה וחוקיה מבוססים על ההלכה המוסלמית (השריעה). ככזאת, היא אמורה להיות אטומה לחדירה של השפעות המודרנה יותר מכל מדינה ערבית/אסלאמית אחרת. עם זאת, התרבות הגלובלית של העידן הנוכחי אינה פוסחת אף על ממלכה סגורה זו וכבר מדפקת על דלתה. המלך עבדאללה הבין שמשפחתו תצטרך לשלם מחיר כבד אם לא יתחיל ביישום רפורמות, שיענו ללחצים הגוברים של הדורות הצעירים ובכללם הנשים, הנתונות למשטר של אפליה ודיכוי. 
מאז עלייתו לשלטון ב-2005, מקדם המלך רפורמות במוסדות הדת, החינוך והמשפט, במטרה לשחרר את הממלכה, ולו במעט, מכבליו של הממסד הדתי הוואבי, הנחשב לאחד השמרנים באסלאם. 
 
לראשונה, אוניברסיטה סעודית מעורבת בה לנשים מותר לנהוג ברכב
אחת מפעולותיו הראשונות של המלך הייתה להפקיד את משרד החינוך בידי אנשים ליברלים וצעירים יותר, כדי שיוכל לשנות את תכני מערכת הלימוד. אומנם לא ברור איזה שינויים בוצעו עד כה, אולם ידוע שבעידוד בתו, הנסיכה עאדלה הידועה בפעילותה למען הנשים, הוכנסו שיעורי חינוך גופני לבתי הספר הציבוריים והפרטיים לבנות. כמו כן, הוקמו מועדוני ספורט ובריאות לנשים והותר לנשים להשתתף בתחרויות ספורט מקומיות ובחו"ל. בחודש שעבר חנך המלך ליד העיר ג'דה אוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה, המאובזרת בציוד העדכני ביותר הקיים בתחומי המדעים ומיועדת לשני המינים הלומדים יחדיו. זוהי תופעה חדשה במערכת החינוך הסעודית, הפועלת משכבר הימים על בסיס הפרדה מלאה בין גברים ונשים, אשר כידוע אינן מורשות לנהוג או לצאת העירה ללא ליווי קרוב משפחה. נאמר אף כי באוניברסיטה החדשה סטודנטיות תוכלנה לנהוג בעצמם במכוניותיהן ברחבי הקמפוס! 
 
עימותים מול החוגים השמרניים בסעודיה 
אין כאן פריצת דרך מרעישה המשנה את פני המדינה, מאחר שהשינויים מבוצעים רק בבתי ספר לבנות או בין כותלי המרכז האוניברסיטאי החדש, אך הם מצביעים על כוונה לפתיחות וכבר עוררו התנגדות עזה מצד החוגים השמרנים. הללו יצאו למאבק והביעו זעמם במיוחד נגד שחרור האשה מכבלי המסורת והדת ו"ערבוב" נשים וגברים. המלך, שזכה לתמיכה של חוגים אקדמאים וליברלים, לא היסס לפטר את אחד מבכירי חכמי הדת , השיח' סעד בן נאצר אלשטרי, על שמתח ביקורת חריפה על ביטול ההפרדה בין גברים ונשים באוניברסיטה. מהלך זה בא אמור להרתיע ולהזהיר את כל המתנגדים לרפורמות שלו.
אלא שבין המתנגדים נמצאים גם כמה מבני המשפחה המלכותית ובראשם הנסיך נאיף, המכהן כשר הפנים. הוא כבר הביע את התנגדותו ברבים לקדום מעמד האשה. לעומת זאת, הנסיך וואליד בן טלאל המקורב למלך והמוכר במערב בדעותיו הליברליות, צולם בחברת אשתו, שהצהירה כי היא נוהגת לבד במכונית בהיותה בחו"ל ומקווה שתוכל לעשות זאת  בקרוב גם  בסעודיה – מהלך שבוודאי קיבל את הסכמתו המוקדמת של המלך.
המלך גם החליט להתמודד עם מערכת המשפט ופיטר את ראש בית המשפט העליון וכמה מבכירי מועצת הפסיקה ההלכתית (דאר אלאפתאא'), שמשמעותו עימות ישיר עם מוסדות הממסד האסלאמי הנוקשה.
 
ביקורת מצד החוגים הליברליים בסעודיה 
אף אם הם מברכים על הרפורמות, טוענים החוגים הליברלים בסעודיה כי הן נעשות בקצב איטי מדי. בדו"ח השנתי שלה, "האגודה הלאומית לזכויות האדם" העיזה זו הפעם הראשונה למתוח ביקורת חריפה על מוסדות הציבור הפוגעים בזכויות האדם ובעיקר על משרד הפנים ועל משמרות הצניעות. לפני מספר חודשים פרסמה קבוצה של אזרחים הדוגלים במלוכה חוקתית מנשר שהופנה למלך וקרא להקמת מונרכיה קונסטיטוציונית, דהיינו הכפופה לחוקה, ולמינוי אזרחים שאינם מבני משפחת המלכות למשרות רמות, כגון זו של ראש הממשלה.
השבוע עשה המלך צעד נוסף כאשר חתם על צו המתיר פעילות של מוסדות ציבור וחינוך להפצת "תרבות זכויות האדם". מדובר במערכת עקרונות שעוצבה באופן המתיישב עם ההלכה המוסלמית והכוללת הסברים על זכויות האדם והמוסדות האחראים על שמירתם.
התקשורת הסעודית מקיימת דיון ער בכל אותן רפורמות והמלך אף סגר שני עיתונים אסלאמיים שהתנגדו להן. עם זאת, נראה שהאזרחים מתקשים לתפוס את מהותן. במיוחד אמור הדבר לגבי שחרור האישה וביטול ההפרדה בין נשים לגברים במערכות החינוך והתחבורה.  הרפורמות ללא ספק מתקשות להתמודד עם מסורת הדת והשבט.  
 
המאבק באלקאעדה שפועל להשתלט על הממלכה ש"בגדה באסלאם"
על הבעיות שיש למלך במישור הפנימי, התווספו פעולות הטרור של אלקאעדה והחתרנות של איראן. אלקאעדה ביצע בחמש השנים האחרונות פיגועים רבים, שהעמידו בסכנה את יציבות הממלכה. מטרתו המוצהרת של הארגון היא להשתלט על הממלכה ש"בגדה באסלאם", כאשר התירה להקים בשטחה בסיסים של צבא ארה"ב. בינתיים העבירה ארה"ב את הבסיסים לקטר, אך בכל הנוגע לאלקאעדה, כל עוד המשטר הסעודי מתיר הימצאותם של זרים בחצי האי ערב, מקום הולדתו וקבורתו של מחמד מקים דת האסלאם, יש להפילו ולהקים מדינה אסלאמית טהורה. הרפורמות שמבצע המלך רק מגבירות את העוינות של אלקאעדה. המלך עבדאללה, שהבין את גודל הסכנה, פעל נמרצות לשבור את הארגון בתחילת שנות האלפיים, עוד בהיותו יורש העצר ושר הביטחון. בשנה האחרונה הוא זכה להצלחה לא מבוטלת, לאחר ששלטונות הביטחון הצליחו להרוג ולעצור רבים מחברי הרשת. עם זאת, ההתנקשות (שנכשלה) בחייו של הנסיך מחמד בן נאיף, הממונה על הטיפול בטרור ועל החזרה למוטב של אלמנטים קיצוניים, מעידה על כך שאלקאעדה דבק ביעדו למוטט את משפחת המלוכה. במאבקו באלקאעדה, זכה לאחרונה המלך בתמיכתם של כמה מראשי השבטים השמרניים, שנטו בעבר לסייע לאלקאעדה. הם שינו את עמדתם לאחר ההתנקשות בנסיך מחמד בן נאיף ונראה שגם קבלו הבטחות לשיפור מעמדם בממלכה.
 
האיום המרכזי: איראן השיעית והמתגרענת
בשלב הנוכחי האיום החיצוני העיקרי מקורו באיראן השיעית, הרואה בסעודיה, מעוז האסלאם הסוני, מכשול מרכזי להפצת המהפכה האסלאמית על פי דרכה. איראן גרעינית מהלכת אימים על סעודיה, שאינה מסוגלת לעמוד מול שכנתה הגדולה מעבר למפרץ. לאיראן עוצמה צבאית העולה פי כמה וכמה על הפוטנציאל הסעודי. מצב זה יחמיר עד מאד אם יהיה בידיאיראן נשק גרעיני. הגנתה של סעודיה מול איראן מבוססת על המטריה האמריקאית ובסתר ליבה, כנראה, גם על התקווה שישראל תפציץ את מתקני הגרעין של איראן. בינתיים, עד שיתממשו או לא, תחזיות אפוקליפטיות אלה, חוששת סעודיה מחתרנות איראן במחוזותיה המזרחיים המאוכלסים במיעוט שיעי גדול ובהם גם מרוכזים עתודות הנפט הגדולות. אם תצליח איראן להמריד את השיעים ולנתק את המחוזות האלה מהמשטר הסעודי או להקים שם תנועת התנגדות מזוינת, תפגע סעודיה אנושות, שכן תחדל להיות מעצמה של ייצוא נפט. המלך ביקר  באזורים אלה בחודשים האחרונים והבטיח להזרים כספים רבים לפיתוח תשתיות ושיפור רמת החיים. גם המרד בצפון תימן, המונהג על ידי חמולת החות'יים והנתמך על ידי איראן, מדאיגה מאד את סעודיה. פירוקה של תימן, הנמצאת בעורפה הדרום מערבי, והקמת מדינה או אזור פרו-איראני בתימן, יהיו מקור לחתרנות ולחוסר יציבות בדרומה של הממלכה.
 
פוטנציאל ההסלמה ביחסי סעודיה-איראן בזמן העלייה למכה השנה
ההתפתחות האחרונה והחמורה ביחסי סעודיה-איראן היא האיומים שהשמיעו חמינאי ואחמדי נג'אד לבל יעזו שלטונות סעודיה לפגוע באיראנים, האמורים להגיע למכה במסגרת העלייה לרגל השנתית עוד בחודש זה. איומים  אלה התקבלו בסעודיה ובעולם הערבי כרמז לכוונה איראנית לגרום למהומות במכה, להשפיל את מלך סעודיה (הנושא את התואר של שומר שני המקומות הקדושים לאסלאם – מכה ומדינה) וכך לערער את היציבות בממלכה. שלטונות סעודיה הגיבו בחריפות והזהירו מפני פוליטיזציה של העלייה לרגל. גם חכמי דת של מוסד אלאזהר במצרים דחו את איומיה של איראן. יוזכר שב-1987 ערכו עולי הרגל האיראנים הפגנות  במכה, שחייבו את התערבותו של המשמר הלאומי הסעודי והביאו למותם של מאות שנפגעו בעימותים. על רקע תגובות אלה נסוגה איראן ודובר איראני הודיע כי אין שום כוונה לקיים הפגנות במכה וכי כל עולי הרגל האיראניים יפעלו בהתאם להנחיות מנהיג המהפכה האסלאמית, חמינאי, להדגיש את האחדות והסולידיות בין המוסלמים. לא נותר אלא להמתין ולראות כיצד יתנהגו עולי הרגל האיראניים והאם הם טומנים הפתעה לסעודיה.
 
המועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ
סעודיה אומנם פועלת גם בדרכים דיפלומטיות לסכל את הפעילות האיראנית באזור, אך ללא הצלחה יתרה. היא שוקדת על תיאום ושיתוף פעולה פוליטי, כלכלי ובטחוני בין מדינות המפרץ, במסגרת המועצה לשיתוף פעולה של מדינות אלה, אך מדובר במדינות חסרות עוצמה צבאית המתבססות על ארה"ב. בקטר שוכנים בסיסי הצבא האמריקאי באזור, בבחריין נמצא בסיס הצי האמריקאי הגדול באזור וכוויית משמשת מקום מעבר לצבא ארה"ב במלחמתו בעיראק. אבל גם בחזית זו נתגלו סדקים. קטר התקרבה לאיראן ולאחרונה גם עומאן. נעשים מאמצי פיוס עם קטר אך עדיין לא ברור אם צלחו.
 
ניסיונותיה של סעודיה לנטרל את הברית בין סוריה לאיראן
סעודיה ניסתה גם ללחוץ על סוריה שתתנתק מאיראן. סוריה היא כיום בת בריתה העיקרית של איראן במזרח התיכון ומסייעת לה לפעול באמצעות חיזבאללה וחמאס. הקורבן הראשון למדיניות זו הייתה לבנון, שם פעלה סוריה לבסס את השפעתה על ידי חיסול מתנגדיה. לאחר הרצח של  רה"מ לשעבר רפיק אלחרירי ב-2005, המקורב למשפחה המלכותית, פעלה סעודיה לבידודה של סוריה. גם מצרים חברה למהלך זה. נוצר ציר פוליטי של מדינות ערב הפרגמטיות – סעודיה ומצרים  – שנתמכו ע"י ירדן ומרוקו בעידוד ארה"ב והאיחוד האירופי. ארה"ב הטילה סנקציות על סוריה ואף החזירה את שגרירה מדמשק. האיחוד האירופי השעה את חתימת ההסכם הכלכלי עם דמשק. אלא שמדיניות זו כשלה לאחר שנשיא צרפת הזמין את הנשיא אסד להצטרף לארגון האירופי-ערבי, שהקים עם הגיעו לשלטון, ואירח אותו בפאריס. גם אובמה החל לחזר אחר אסד. בתנאים אלה החליטה גם סעודיה לשנות כיוון. היא פתחה בדיאלוג עם סוריה ומלך סעודיה הסכים למינוי שגרירים של שתי המדינות בבירותיהם. הוא ביקר בדמשק לפני שבועיים במטרה להגיע להבנה עם אסד על הסוגיות הבוערות של האזור. במיוחד ביקש המלך מאסד להפעיל לחצים על בן בריתו חיזבאללה, שיאפשר הקמת ממשלת אחדות לאומית בלבנון, אחרי חמישה חודשים של מאמצי השווא של סעד אלחרירי. בינתיים נראה ששיחות אלה לא נשאו פרי וסוריה ממשיכה במדיניותה הפרו איראנית.
 
המלך עבדאללה פועל לשיפור תדמיתה השלילי של סעודיה במערב 
לסעודיה תדמית גרועה ביותר במדינות המערב. אפלית נשים, דיכוי זכויות האדם והתעלמות טוטאלית מערכי הדמוקרטיה, הפעלת עונשי הקוראן כגון הוצאות רבות להורג, כריתת ידים לגנבים וסקילת נשים – כל אלה מצדיקים תדמית זו. סעודיה גם ידועה כמפיצה של האסלאם ההוואבי השמרני ואף מימנה הקמתם של אלפי מסגדים ומרכזי תרבות אסלאמיים ברחבי העולם, ששימשו ומשמשים בסיסים להוראת האסלאם הקיצוני. סעודיה גם נהגה לתמוך בטליבאן באפגניסטן ובחמאס, עד שהבינה את גודל הסכנה שהם מייצגים. תדמיתה הושחרה עוד יותר כאשר התברר ש-16 מתוך 18 המחבלים שביצעו את פיגועי 11 בספטמבר 2001 בארה"ב היו סעודים. מצבה של סעודיה בארה"ב הדרדר והיו רבים שתבעו לקרר את היחסים עימה.
 
"היוזמה הסעודית" ודיאלוגים בינדתיים-תרגיל יחצ"ני לשיפור התדמית הטרוריסטית
עוד בהיותו יורש העצר, הבין  המלך עבדאללה, שניהל מעשית את הממלכה (המלך פהד חלה ולא היה מסוגל למלא את תפקידו בשנים האחרונות למלכותו), כי עליו לשנות את תדמית ארצו. חודשים ספורים אחרי הפיגועים בניו יורק, הוא פרסם את מה שמכונה "היוזמה הסעודית" לשלום עם ישראל והציגה בפני וועידת הפיסגה של שליטי ערב שהתכנסה  במרס 2002 בבירות. הצעתו אומצה ע"י הפיסגה והפכה ליוזמה הערבית לשלום.  ההצעה, שהבטיחה נורמליזציה מלאה לישראל מצד כל מדינות ערב והאסלאם, אכן שיפרה את תדמיתה של סעודיה בארה"ב. עם התבססו על כס המלכות החל מ-2005, קרא עבדאללה לדיאלוג בין הדתות במטרה להשפיע על ערכי המוסר האנושי. אומנם יוזמתו של מלך סעודיה, מנהיג אבסולוטי המושל על בסיס הקוראן, נראית כפרדוקס, אך מדינות המערב קיבלו את ההצעה ונציגים של שלושת הדתות משתתפים בכינוסים. עד עכשיו התקיימו שלושה מפגשים במסגרת זו והאחרון שבהם בג'נבה בחודש ספטמבר.
 
החשש לאי-יציבות בממלכה-מי יהיה המלך הבא של סעודיה?
המלך עבדאללה פועל ללא לאות, הן לשפר את מעמדה של סעודיה באזור ובעיני המערב והן כדי לחזק את שלטון המשפחה תוך שחרור לחצים מבית. האם הוא הרפורמטור הגדול של סעודיה?  בהחלט לא. מתוקף חינוכו ועל רקע היחסים הבעייתיים בתוך המשפחה המלכותית ושלטונה, המבוסס על הממסד הוואבי השמרני, הוא לא יוכל להרחיק לכת ולהפוך את סעודיה למונרכיה חוקתית. הזמן העומד לרשותו קצר מאד. המלך הוא בן 86 ובגיל זה יכולות להיות הפתעות בלתי נעימות. יורש העצר הנסיך סולטאן הוא בן 83 וחולה מאד. הוא עבר השנה סדרת ניתוחים בארה"ב ועכשיו מחלים בארמונו במרוקו. ספק רב אם יוכל לקבל את המלוכה.  ב-2006 הקימה המשפחה המלכותית מועצת נאמנות כדי שתוכל לטפל במקרים מסוג זה, דהיינו ניהול זמני של המדינה ומציאת יורש עצר מקובל ומוסכם. בהמשך מונה הנסיך נאיף בן עבד אלעזיז לסגן ראש ממשלה שני ובכך הפך להיות האיש השלישי בחשיבותו בממלכה על אף שהוא החמישי בקו הירושה. נאיף בן 76 מכהן כשר פנים מאז 1975 ונחשב כאישיות חזקה וכריזמטית. יתכן מאד שיוכתר כמלך מעל לראשי אחיו אם המלך עבדאללה ילך לעולמו והנסיך סולטאן לא יהיה מסוגל לקחת את מקומו. 
 
העולם הערבי צופה בחשש
המלך עבדאללה, שמודע היטב לאתגרים מולו, פועל איפוא במטרה להשאיר ליורשיו, שזהותם לא לגמרי ברורה, מדינה יציבה ככל האפשר. העולם הערבי צופה על המתרחש בסעודיה בחששות רבים, שכן היא אחד מעוגני היציבות באזור מול הפעילות הגוברת של איראן והארגונים האסלאמיים הקיצונים. המשטר הסעודי מבוסס על ייצוא נפט, ידידותה ותמיכתה של ארה"ב ויכולתה של משפחת המלכות לנהל את המדינה ללא זעזועים גדולים. השאלה הגדולה היא האם שלושת הגורמים ימשיכו להתקיים גם בשנים הבאות, כפי שהיה בשמונים השנים האחרונות מאז שסעודיה התחילה לייצא את הנוזל השחור.