נראה שהדרך להסדר בסוריה עוד ארוכה. חילוקי הדעות העמוקים בין הצדדים המעורבים מונעים הבנה שתוביל להפסקת אש כללית ולפתרון פוליטי.
סוריה נראית יותר כמלכודת שאליה נמשכו מספר מדינות כגון רוסיה, איראן וטורקיה, שחשבו לנצל את הכאוס להשגת יתרונות אסטרטגיים לטווח הארוך ועכשיו מוצאות את עצמן מסובכות ואולי אף בפני מערכת דמים נוספת.
מנהיגי רוסיה, איראן וסוריה הכריזו בנובמבר שעבר ניצחון על דעא"ש. בכך התקבל הרושם כי הבעיה המרכזית של המשבר הסורי נפתרה. אומנם אסד הצליח בעזרת רוסיה, איראן וסוכניה המוכרים חיזבאללה והמיליציות השיעיות, להשתלט מחדש על מרבית שטחה המיושב של המדינה אבל המצב בשטח מקרין תמונה שונה הן במישור הפוליטי והן בעימותים הצבאיים הנמשכים.
הטורקים יוצאים נגד ארה"ב
ההתפתחות המרכזית בתחום הפוליטי היא הודעתה של ארה"ב כי תסייע לכורדים להקים כוח צבאי של 30.000 איש האמור למנוע את תחייתו של דעא"ש באזור ולפקח על הגבולות עם טורקיה ועיראק. מדובר בכוח שיבנה על בסיס "הכוחות הדמוקרטים הסורים" (מיליציה ברובה כורדית) אשר כבשו, בתמיכתה הצבאית של ארה"ב את קובני ואחר כך את אלרקה, בירת המדינה האסלאמית, והמשיכו את המערכה מעבר לנהר הפרת עד לגבול עם עיראק.
האזור, המשתרע על שטח של כ- 30.000 קמ"ר לאורך הגבול עם טורקיה ועד לגבול עם עיראק מהווה כשליש משטחה של סוריה. המשמעות היא כי ארה"ב פתחה את תיק חלוקת סוריה והיא תומכת לפחות באוטונומיה כורדית.
ניתן היה לצפות כי האמריקאים לא יוותרו על עמדה פוליטית צבאית בסוריה שנרכשה במחיר כה גבוה ויעבירוה לאסד השולט בחסות אירן ורוסיה. יתכן שהאיחור בהודעה האמריקאית נובע מניסיונות שלא צלחו להגיע להבנה או לעסקה עם רוסיה בנושאים אחרים כגון אוקראינה או צפון קוריאה. שר החוץ האמריקאי טילרסון הודיע כי ארה"ב תתחיל בשיקום האזור ותשגר לשם צוותות אזרחים ודיפלומטים.
טורקיה, רוסיה, איראן ושלטון אסד כמובן הודיעו על התנגדותן ההחלטית להצהרה האמריקאית וקבעו כי זו החלטה הנוגדת את החוק הבינלאומי ומהווה התערבות בעניינה הפנימים של סוריה. גם משלחת האופוזיציה הסורית לשיחות אסטנה הודיעה על התנגדותה למהלך האמריקאי.
הגדיל לעשות ארדואן נשיא טורקיה שהודיע כי צבאו יחסל את ניצני הצבא הכורדי החדש. כוחות טורקים התחילו כבר לנוע לעבר מובלעת ע'פרין הכורדית בצפון מערב סוריה הנושקת לגבול עם טורקיה ואף התחילו להפציץ אותה. בכך מתנגש ארדואן ראש בראש עם ארה"ב ומעמיד בסכנה את חברותו בנאט"ו.
גם כוחות של האופוזיציה הסורית המקורבת לטורקיה הצטרפה להתקפה.
רוסיה ואיראן אומנם אמנם התערבו במשבר הסורי בהסכמת אסד, אך זה האחרון אבד מזמן את הלגיטימיות שלו ושלטונו מבוסס על הפעלת בכוח בסיוע כוחות זרים. גם התערבותה של טורקיה נוגדת את המשפט הבינלאומי מאחר שכוחותיה חדרו לסוריה להילחם בכורדים שהקימו אוטונומיה דה פקטו בשטחיהם בתוך סוריה – מהלך המהווה התערבות בענייניה הפנימים של סוריה. לעומת זאת ההצהרה האמריקאי נעשתה על בסיס החלטתה של קואליציה בינלאומית המונה 60 מדינות הפועלת בסוריה נגד ארגוני הטרור.
הניסיון האחרון של פוטין בסוריה ?
ועוד במישור הפוליטי. שני המסלולים הפוליטיים שהוקמו כדי להגיע להסדר כשלו. מדובר במסגרת למו"מ שהקים האו"ם, המכונה תהליך ג'נבה, המבוסס על החלטת מועבי"ט 2254 מדצמבר 2014 הכוללת מפת דרכים ולוח זמנים לפתרון של שלום. עיקרו פתיחת תהליך פוליטי להקמת ממשלה זמנית לשנתיים שתכלול את נציגי הממשל ואת פלגי האופוזיציה ולבסוף עריכת בחירות חדשות לנשיאות תחת פיקוח בינלאומי. שבעה מפגשים בג'נבה בהובלת נציג האו"ם לסוריה, סטפן דה מיסטורה, לא הניבו תוצאות על רקע עמדת האופוזיציה הדורשת את סילוקו המידי של אסד וסירובו של הממשל הסורי להדברות ישירה עם האופוזיציה. עם זאת המכשול העיקרי נובע מעמדתה של רוסיה המחייבת את הישארותו של אסד עד לבחירות למרות שזו היא שיזמה את החלטה 2254 אשר נתקבלה פה אחד.
המסלול השני הוא מסלול רוסי העוקף את תהליך ג'נבה ונועד להפגין את ההשפעה שרכשה רוסיה באמצעות התערבותה בסוריה והחזרת היתרון הפוליטי – צבאי לאסד.
במהלך 2016 כינסו הרוסים שבעה מפגשים באסטנה בירת קזחסטאן, בשיתוף איראן וטורקיה, במטרה לייצר הסכמה ראשונית בין הממשל הסורי לארגוני האופוזיציה לקראת פתרון פוליטי ובאותה עת גם לקבע את ההגמוניה הרוסית-איראנית- טורקית על מפת העתיד הסורית.
בהתאם לתוכנית הרוסית הוקמו ארבעה אזורי אי-הסלמה בהם הוכרז על הפסקת אש מלבד – במאבק נגד ארגוני המורדים – אם כי לא נקבע סופית מי הם המורדים, חל שם איסור טיסות, האזרחים אמורים לחיות בביטחון ופליטים יוכלו להגיע לשם בבטחה.
האזורים הם, ע'וטה המזרחית (פרבר חקלאי פורה של דמשק), חלקים של מחוז אדליב, אזור צפון חומס ואזור לאורך גבולה הצפוני של ירדן ודרום רמת הגולן. אלא שגבולותיהם של האזורים מעולם לא נקבעו וצבאו של אסד המשיך להילחם באירגוני האופוזיציה הסונים המתונים בסיוע רוסי בטענה כי אלה ארגוני מורדים. במפגש אסטנה האחרון בדצמבר הודיעה רוסיה כי הסתיים תהליך זה וקראה לכנס בסוצ'י ב- 29-30 בינואר את "קונגרס העם הסורי" בו ישתתפו 1600 נציגים ממיגון הכוחות הפוליטיים של המדינה.
ארגוני המורדים הסונים הודיעו כי ספק רב אם ישתתפו בהתחשב בעמדה הרוסית התומכת בהישארותו של אסד ובהמשך ההתקפות של הצבא הסורי ומטוסי הצבא הרוסי באזורי אי ההסלמה הפוגעים גם ללא הבחנה באזרחים.
אם אכן תכשל ועידת סוצ'י יעמוד פוטין בפני שוקת שבורה. הוא לא יוכל לפנות את מרבית כוחותיו מסוריה כפי שהבטיח לפני מספר שבועות. יש להניח גם שהלחימה תמשך וגם בסיסי רוסיה וחייליה יהוו מטרה להתקפות של הארגונים הסורים.
האם רוסיה תסתבך צבאית?
מתקפת המזל"טים על הבסיסים הרוסים בחמיימים ובטרטוס היא עדות מוחשית לגבי מה שטומן העתיד. גדלו הסיכויים שפוטין ימצא את עצמו שקוע בביצה הסורית שתדרוש הפנית כוח אדם ותקציבים נוספים לתקופה בלתי ידועה. יהיה עליו גם להתמודד עם איראן וטורקיה בני בריתו בתהליך אסטנה שלכל אחת מהן אינטרסים שונים. פעולה צבאית טורקית באזור הכורדי תצית מחדש את המלחמה.
האם תתערב רוסיה? לגבי איראן – התבססותה בתוך סוריה וכוונתה להקים בסיסים צבאיים ומפעלים לייצור טילים מתקדמים יהוו איום על ישראל ועלולים לגרום למלחמה רחבת הקף בה ישתתפו חיזבאללה, מיליציות שיעיות וכנראה גם לבנון שתסחף למערכה ע"י חיזבאללה. ושוב, מה תהיה עמדת רוסיה? פוטין מודע עכשיו בוודאי לכל הבעיות האלה, אך ספק אם יש בידו פתרונות. האם צפה אפשרות להסתבכות כאשר החליט לסייע לאסד? הוא יכול היה ללמוד ממלחמת ברית המועצות באפגניסטאן וממלחמת ארה"ב בוויטנאם, אך נראה שהעדיף להתעלם מן ההיסטוריה.
הלחימה נמשכת
במישור הצבאי מעטים הסיכויים לרגיעה ואין לצפות להפסקת אש כללית. הלחימה בינתיים נמשכת במוקדים שונים. מחוז אידליב הגדול בצפונה של סוריה השוכן בין חלב לאזור העלאווי נמצא עדין בידי ארגוני אופוזיציה סונים ומקשה על הקשר בין דמשק לחלב; חלק מן הארגונים המחזיקים בו נתמכים ע"י טורקיה, אך עיקר השטח מוחזק ע"י ארגון פתאח אלשאם לשעבר אלנוסרה המקושר לאלקאעדה. בימים האחרונים התפתחו באזור קרבות קשים כאשר צבאו של אסד בסיוע רוסי אווירי ניסה להשתלט על נמל התעופה הצבאי הגדול אבו אלט'והור והצליח לכבוש מספר כפרים. פתאח אלשאם השיב מלחמה שערה, פתח בהתקפת נגד וכבש מחדש את הכפרים. ההתקפה במרגמות ובמז"לטים על הבסיס האווירי הרוסי בחמיימים ועל הבסיס הימי בטרטוס היו כנראה חלק ממתקפת הנגד של ארגון פתאח אלשאם. ארגוני אופוזיציה סונים גם עדין שולטים על שטחים באזור ע'וטה המזרחית וגם שם נמסר על קרבות בלתי פוסקים. בצפון ירדן ודרום רמת הגולן הביס צבא סוריה את המורדים, אך עדין קיימת שם מובלעת של ארגון המקורב לדעא"ש. באזור טנפ ליד משולש הגבולות סוריה, עיראק, ירדן עדין שולטים כוחות של האופוזיציה הנתמכים ע"י כוחות מיוחדים של ארה"ב. אפילו לדעא"ש יש עדין מובלעות, אחת ליד הגבול עם עיראק והשנייה במדבר הסורי דרומית לדיר אלזור.
היכן מנהיג דאעש?
בהקשר דעא"ש נשאלת השאלה היכן נמצא אבו בכר אלבגדאדי והצוות הבכיר שלו המוסיף לנהל את הארגון. בכירי דעא"ש הם בחלקם הגדול קצינים עיראקים סונים שלא הסכימו לקבל את השלטון השיעי שארה"ב כפתה על עיראק וסייעו להקמת דעא"ש כאשר התחיל את דרכו בעיראק. לא ברור מה עלה בגורלם. על כל פנים אין מידע שנתפסו.
מכל מקום בכל השטחים האלה נמשכת הלחימה כאשר צבאו של אסד הנתמך במיליציות פרו איראניות וחיזבאללה בנוסף לסיוע אווירי רוסי מנסה לנגוס שטחים נוספים מן המורדים – לא תמיד בהצלחה כפי שהוכיחו הימים האחרונים בקרבות באדליב ובע'וטה המזרחית. כל זאת תוך שימוש בנשק כימי, בדרך כלל גז הכלור, והתקפות חוזרות ונשנות על מטרות אזרחיות מול תגובה רפה של מדינות המערב.
סוריה – אין מוצא
לסיכום המצב בסוריה ממשיך להיות מסוכן לאזור ולעולם כולו מאחר שמעורבות בו שתי המעצמות העולמיות הגדולות ושתי המעצמות המוסלמיות האזוריות איראן וטורקיה מבלי שניתן למצוא ביניהן מכנה משותף שישמש בסיס לפתרון פוליטי של הבעיה ובעצם אין איש היודע כיצד לצאת מן המלכודת הסורית. נציג האו"ם, דה מיסטורה עושה מאמץ לכנס את פורום האו"ם בג'נבה עוד לפני "קונגרס העם הסורי" בסוצ'י בעוד רוסיה ממשיכה במאמציה לשכנע את האופוזיציה הסורית להשתתף בו ומבטיחה שכוונתה היחידה היא לקדם את תהליך ג'נבה. נראה שהמדינה היחידה המרוצה ממצב זה איראן שהאינטרס העיקרי שלה להקים את הסהר השיעי הולך ומתגשם על רקע חתרנותה במדינות האזור ובעיקר התערבותה בסוריה.
