ההפסדים המחפירים של הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי בסבוב הראשון ושל אלן ז'יפה, שהיה ראש ממשלה ושר חוץ, בסבוב השני בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית, הכתירו במפתיע את פרנסואה פיון למנהיג החדש של הימין והמרכז בצרפת. פיון ניצח ביד רמה את כל המתחרים וזכה ביותר מ-67% של הקולות. ניצחונו מחזקת את הערכה כי תם שלטון הסוציאליסטים ומפלגות השמאל, ושאכן קיימים סיכויים טובים שבחודש מאי 2017, בתום הבחירות, יתיישב בארמון האליזה נשיא חדש: פרנסואה פיון.
נפילתו של סרקוזי
ההחלטה לא לבחור שנית בניקולא סרקוזי נעוצה בכמה גורמים:
סרקוזי כבר נכשל בבחירות הקודמות שנערכו במאי 2012 כאשר ניסה להאריך את המנדט שלו לעוד חמש שנים.
כישלונו איפשר לסוציאליסטים לשלוט ולמחוק את הישגיו בתחום הכלכלה וביטחון הפנים.
סרקוזי חשוד בכמה פרשיות של שוחד ואי סדרים במהלך מערכות בחירות. שמו נקשר עם עבריינים ועם הקולונל קאדפי. למרות שהוא זוכה מחוסר ראיות העננה עדיין רובצת עליו.
סרקוזי היה שונה מקודמיו. הוא משך ומיקד את תשומת הלב על משפחתו, על רעייתו השנייה הדוגמנית קארלה ברוני, ועל שלל רכילויות סרק. הוא היה בנו של מהגר שדיבר לפעמים בשפה בוטה. מנהיג ששבר מוסכמות ונלחם במערכת המשפט ובאיגודים המקצועיים, וששאף לרפורמות מרחיקות לכת.
סרקוזי היה שנוא על רוב התקשורת. הוא נלחם נגדה במהלך כל כהונתו.
הצרפתים בוחרים בערכים של יציבות ומשקל נגד לאסלאם הרדיקלי
הצרפתים מאסו בפרשיות וברכילות והעדיפו למועמד לנשיאות את פרנסוא פיון כי הוא בעל משפחה יציבה, קתולי, רציני וקשוח, ואיש ישר ללא רבב. פטריוט שמסוגל להלחם בשחיתות, באגודים מקצועיים, למען ערכי המשפחה המלוכדת, ובמיוחד נגד התפשטות האסלאם הרדיקלי.
FRANCOIS FILLON בן ה-62 חלם כנער להיות עיתונאי. הוא חובב מושבע של מכוניות מרוץ והוא משתתף קבוע בכמה מרוצים.הוא גם מטפס הרים ששואף תמיד להצטיינות ולהגיע ראשון לפסגה.
כבר בהיותו סטודנט לתואר שני הוא פנה לפוליטיקה והצטרף למפלגה הגוליסטית. הגנרל דה גול והערכים הגוליסטיים גילמו עבורו את עוצמתה של צרפת בכל המישורים: הצבאי, הכלכלי, המדעי והתרבותי. היום הוא שואף להחזיר את צרפת לחיק ההחלטות המדיניות הגורליות בעולם ולחוד החנית של מדינות אירופה.
בתחילת שנות ה-80 ואחרי תקופה קצרה כעוזר פרלמנטארי הוא נבחר בגיל 28 להיות חבר בבית הנבחרים. מאז, הוא כיהן כשר חינוך, שר העבודה ושר התקשורת, וראש ממשלה במשך כל חמש שנות כהונתו של הנשיא ניקולא סרקוזי.
אין ספק כי פיון מגלם את הבורגנות הצרפתית השמרנית והמסורתית שחיה ברובה בערי השדה. כנוצרי קתולי הוא משתתף קבוע במיסות הכנסייה עם רעייתו וחמשת ילדיו.
בתחום הכלכלי, פיון מאמץ את התורה הליברלית והקשוחה של מרגרט תאצ'יר ותכניתו מרחיקה לכת. הוא חותר לפטר 500 אלף עובדי מדינה, לדחות את גיל הפרישה בשלוש שנים,לגיל 65 ,לצמצם את הבירוקרטיה, ולהחזיר למפעלים את האוטונומיה, עם ועד עובדים מקומי, וקבלת החלטות עצמאיות בכל הנושאים הקשורים למשאבי אנוש. בכך, הוא מעוניין להרחיק את האגודים המקצועיים, כי הם ברובם פועלים בשרות השמאל הרדיקלי, והוא מעוניין להפסיק את מעורבותם ונסיונם להכתיב כיצד לנהל את המשק. התערבותם הישירה שיתקה את התשתיות בשביתות בכל המגזרים שפרצו בתדירות גבוהה.
משנתו הכלכלית של פיון
פיון אמנם התנגד להסכמי מאסטריכט שהובילו ליצירת האיחוד האירופי, אך כאדם פרגמאטי וכאיש של רפורמות ושל עשייה, הוא מקבל את גזרת האיחוד האירופי. עם זאת היה מעדיף לצמצם את מספר המדינות ולהקים ממשלה כלכלית אירופית רק לגוש האירו. הוא דורש לקיים משאל עם בנושא. הוא אף הרחיק לכת כאשר הציע לצרף גם את רוסיה עם מעמד מיוחד. הוא גם שואף לחזק את הברית עם גרמניה ולהקים קונפדרציה בין שתי המדינות. מול התחרות עם ארה"ב והשווקים האסייתיים פיון פועל לחזק את המטבע האחיד וההשקעות, במסגרת מסחר חופשי בתנאי שיהיה מאוד מבוקר כלפי השאיפות ההגמוניות של סין.
כגוליסט וכפטריוט הוא מתנגד חריף של מכירת נכסים צרפתיים לנסיכים מסעודיה ומנסיכויות המפרץ שגברה בשנים האחרונות עם נסיכות קטאר.
פרנסוא פיון היה אמנם חמש שנים ראש ממשלה אך כנהוג בצרפת ענייני החוץ הם DOMAINE RESERVE והם מנוהלים על ידי הנשיא עצמו בסיוע משרד החוץ.
תפיסה בטחונית
פרנסוא פיון ימקד את מדיניותו בביטחון הצרפתים לאור גל הטרור שפוקד היום את אירופה. הוא יגדיל את התקציבים ויערוך רפורמות במצבת כוח האדם, של הצבא, של המשטרה, ושל שרותי הביטחון והמודיעין. הוא יצייד אותם במערכות חדישות ומתוחכמות. בספר שפרסם בימים אלה הוא קורה להלחם עד חורמה באסלאם הרדיקלי. הוא הבטיח לגרש את הסלפים והאחים המוסלמים מצרפת, ואף לסגור את כל המסגדים שבהם מטיפים להסתה ולטרור. הוא ינקוט בצעדים דרסטיים,יפעיל ביקורת קפדנית בגבולות המדינה, ולא יהסס לגרש כל מהגר זר שאין ברשותו אישורי שהייה ועבודה.
תפיסת עולמו מתמקדת ב"גרעין המשפחתי". למרות שהוא מתנגד חריף לתופעה ההומוסקסואלית, לנשואים חד מיניים ולהפלות, הוא כנראה לא ישנה את החוקים הליברליים הקיימים ושהונהגו על ידי השמאל, אך הוא ידאג להבטחת שלום הילד ועתידו בחברה. פיון גם יפעל ללמודי ההיסטוריה הצרפתית בבתי הספר כבר מכיתה א'. לדבריו התלמידים הם חסרי כל הבנה בסיסית על תולדות העם הצרפתי ובבתי הספר התיכוניים מלמדים היום היסטוריה על פי קריטריונים אידיאולוגיים ומפלגתיים ואת זה הוא רוצה לשנות מהיסוד.
יחס למהגרים
בניגוד לסרקוזי ואף בניגוד לנשיא המכהן הולנד שניסו לטפח את הקומוניטאריזם-טיפוח המסגרת הקהילתית- פיון מתנגד חריף לאי שילובם של המהגרים לחיק "המשפחה הצרפתית". תורתו שנויה במחלוקת בעיקר בנושאי ברית המילה, מזון החלאל למוסלמים, ואף בעניין הכשרות. דבריו הכעיסו גם את היהודים למרות הבהרותיו בנושא. הוא שב והדגיש כי מדיניותו תושתת על ערכים יהודים-ונוצרים כאחד. המחאה הייתה מוצדקת כי בניגוד למהגרים המוסלמים,יהודים קיימים בצרפת מאז גירוש בית שני, והם אזרחים צרפתים מן המניין לכל דבר ועניין.
המזה"ת והבעיה הפלסטינית
בנושאי הסכסוכים במזרח התיכון, פיון מאמץ גישה פרגמאטית האומרת כי יש להגיע להסדרים עם השחקנים המרכזיים בשטח. מאחר ומלחמת האזרחים בסוריה לא פסקה מאז 2011 ובשאר אל אסד עדיין בשלטון, יש להגיע לדעתו להסדר מדיני עם רוסיה ואיראן כדי להפסיק את הטבח.לדבריו כל הניסיונות להפיל את אסד ולהפסיק את מרחץ הדמים עלו בתוהו גם בגלל אזלת יד אמריקנית וצרפתית. יש לציין כי הוא פעל להצלת הנוצרים בסוריה ובעירק אך ללא הצלחה גדולה. פיון גם מעוניין להדק את הקשרים הבילטראליים עם איראן אך הוא גם ינקוט בצעדים וסנקציות אם וכאשר יתברר כי איראן מפרה את ההסכם שהיא חתמה על הגרעין.
בנושא פתרון הבעיה הפלשתינית, אין ספק כי פיון ימשיך את הקו של קודמיו. הוא בעד שתי מדינות לשני העמים ולהבטחת ביטחונה של ישראל, אך הוא ישאף להסכם אזורי גלובלי ולא יכפה הסדר לא מקובל עלינו. הוא כבר הפנים כי עידן אובמה חלף ובבית הלבן ישב נשיא חדש הרואה את הזירה במזרח התיכון אחרת לחלוטין.
פיון כסרקוזי מכיר היטב את ישראל ואת הקהילה היהודית. הוא ביקר בארץ מספר פעמים. על פי הצהרותיו והראיונות שהוא העניק ואף בשיחה שניהל עם הח.מ, הוא שב ואומר כי הוא ידיד אמת של מדינת ישראל וקשוב לערכי היהדות.
מוקדם כמובן לשפוט אם אכן יפעל בהתאם אם וכאשר יתיישב בחודש מאי הקרוב בארמון האליזה. פרנסוא פיון צריך קודם כל להבחר לנשיאות, וכקודמיו הוא יישפט אך רק על פי מדיניותו ומעשיו בעתיד.
