התראות

סוף עידן סרקוזי וחזרה לערכים הגוליסטיים של פיון

שיתוף
François_Fillon Credit: Marie-Lan Nguyen
François_Fillon Credit: Marie-Lan Nguyen

עניינים

ההפסדים המחפירים של הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי בסבוב הראשון ושל אלן ז'יפה, שהיה ראש ממשלה ושר חוץ, בסבוב השני בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית, הכתירו במפתיע את פרנסואה פיון למנהיג החדש של הימין והמרכז בצרפת. פיון ניצח ביד רמה את כל המתחרים וזכה ביותר מ-67% של הקולות. ניצחונו מחזקת את הערכה כי תם שלטון הסוציאליסטים ומפלגות השמאל, ושאכן קיימים סיכויים טובים שבחודש מאי 2017, בתום הבחירות, יתיישב בארמון האליזה נשיא חדש: פרנסואה פיון.

נפילתו של סרקוזי

ההחלטה לא לבחור שנית בניקולא סרקוזי נעוצה בכמה גורמים:
סרקוזי כבר נכשל בבחירות הקודמות שנערכו במאי 2012 כאשר ניסה להאריך את המנדט שלו לעוד חמש שנים.
כישלונו איפשר לסוציאליסטים לשלוט ולמחוק את הישגיו בתחום הכלכלה וביטחון הפנים.
סרקוזי חשוד בכמה פרשיות של שוחד ואי סדרים במהלך מערכות בחירות. שמו נקשר עם עבריינים ועם הקולונל קאדפי. למרות שהוא זוכה מחוסר ראיות העננה עדיין רובצת עליו.
סרקוזי היה שונה מקודמיו. הוא משך ומיקד את תשומת הלב על משפחתו, על רעייתו השנייה הדוגמנית קארלה ברוני, ועל שלל רכילויות סרק. הוא היה בנו של מהגר שדיבר לפעמים בשפה בוטה. מנהיג ששבר מוסכמות ונלחם במערכת המשפט ובאיגודים המקצועיים, וששאף לרפורמות מרחיקות לכת.
סרקוזי היה שנוא על רוב התקשורת. הוא נלחם נגדה במהלך כל כהונתו.

הצרפתים בוחרים בערכים של יציבות ומשקל נגד לאסלאם הרדיקלי

הצרפתים מאסו בפרשיות וברכילות והעדיפו למועמד לנשיאות את פרנסוא פיון כי הוא בעל משפחה יציבה, קתולי, רציני וקשוח, ואיש ישר ללא רבב. פטריוט שמסוגל להלחם בשחיתות, באגודים מקצועיים, למען ערכי המשפחה המלוכדת, ובמיוחד נגד התפשטות האסלאם הרדיקלי.
FRANCOIS FILLON בן ה-62 חלם כנער להיות עיתונאי. הוא חובב מושבע של מכוניות מרוץ והוא משתתף קבוע בכמה מרוצים.הוא גם מטפס הרים ששואף תמיד להצטיינות ולהגיע ראשון לפסגה.
כבר בהיותו סטודנט לתואר שני הוא פנה לפוליטיקה והצטרף למפלגה הגוליסטית. הגנרל דה גול והערכים הגוליסטיים גילמו עבורו את עוצמתה של צרפת בכל המישורים: הצבאי, הכלכלי, המדעי והתרבותי. היום הוא שואף להחזיר את צרפת לחיק ההחלטות המדיניות הגורליות בעולם ולחוד החנית של מדינות אירופה.
בתחילת שנות ה-80 ואחרי תקופה קצרה כעוזר פרלמנטארי הוא נבחר בגיל 28 להיות חבר בבית הנבחרים. מאז, הוא כיהן כשר חינוך, שר העבודה ושר התקשורת, וראש ממשלה במשך כל חמש שנות כהונתו של הנשיא ניקולא סרקוזי.
אין ספק כי פיון מגלם את הבורגנות הצרפתית השמרנית והמסורתית שחיה ברובה בערי השדה. כנוצרי קתולי הוא משתתף קבוע במיסות הכנסייה עם רעייתו וחמשת ילדיו.
בתחום הכלכלי, פיון מאמץ את התורה הליברלית והקשוחה של מרגרט תאצ'יר ותכניתו מרחיקה לכת. הוא חותר לפטר 500 אלף עובדי מדינה, לדחות את גיל הפרישה בשלוש שנים,לגיל 65 ,לצמצם את הבירוקרטיה, ולהחזיר למפעלים את האוטונומיה, עם ועד עובדים מקומי, וקבלת החלטות עצמאיות בכל הנושאים הקשורים למשאבי אנוש. בכך, הוא מעוניין להרחיק את האגודים המקצועיים, כי הם ברובם פועלים בשרות השמאל הרדיקלי, והוא מעוניין להפסיק את מעורבותם ונסיונם להכתיב כיצד לנהל את המשק. התערבותם הישירה שיתקה את התשתיות בשביתות בכל המגזרים שפרצו בתדירות גבוהה.

משנתו הכלכלית של פיון

פיון אמנם התנגד להסכמי מאסטריכט שהובילו ליצירת האיחוד האירופי, אך כאדם פרגמאטי וכאיש של רפורמות ושל עשייה, הוא מקבל את גזרת האיחוד האירופי. עם זאת היה מעדיף לצמצם את מספר המדינות ולהקים ממשלה כלכלית אירופית רק לגוש האירו. הוא דורש לקיים משאל עם בנושא. הוא אף הרחיק לכת כאשר הציע לצרף גם את רוסיה עם מעמד מיוחד. הוא גם שואף לחזק את הברית עם גרמניה ולהקים קונפדרציה בין שתי המדינות. מול התחרות עם ארה"ב והשווקים האסייתיים פיון פועל לחזק את המטבע האחיד וההשקעות, במסגרת מסחר חופשי בתנאי שיהיה מאוד מבוקר כלפי השאיפות ההגמוניות של סין.
כגוליסט וכפטריוט הוא מתנגד חריף של מכירת נכסים צרפתיים לנסיכים מסעודיה ומנסיכויות המפרץ שגברה בשנים האחרונות עם נסיכות קטאר.
פרנסוא פיון היה אמנם חמש שנים ראש ממשלה אך כנהוג בצרפת ענייני החוץ הם DOMAINE RESERVE והם מנוהלים על ידי הנשיא עצמו בסיוע משרד החוץ.

תפיסה בטחונית
פרנסוא פיון ימקד את מדיניותו בביטחון הצרפתים לאור גל הטרור שפוקד היום את אירופה. הוא יגדיל את התקציבים ויערוך רפורמות במצבת כוח האדם, של הצבא, של המשטרה, ושל שרותי הביטחון והמודיעין. הוא יצייד אותם במערכות חדישות ומתוחכמות. בספר שפרסם בימים אלה הוא קורה להלחם עד חורמה באסלאם הרדיקלי. הוא הבטיח לגרש את הסלפים והאחים המוסלמים מצרפת, ואף לסגור את כל המסגדים שבהם מטיפים להסתה ולטרור. הוא ינקוט בצעדים דרסטיים,יפעיל ביקורת קפדנית בגבולות המדינה, ולא יהסס לגרש כל מהגר זר שאין ברשותו אישורי שהייה ועבודה.
תפיסת עולמו מתמקדת ב"גרעין המשפחתי". למרות שהוא מתנגד חריף לתופעה ההומוסקסואלית, לנשואים חד מיניים ולהפלות, הוא כנראה לא ישנה את החוקים הליברליים הקיימים ושהונהגו על ידי השמאל, אך הוא ידאג להבטחת שלום הילד ועתידו בחברה. פיון גם יפעל ללמודי ההיסטוריה הצרפתית בבתי הספר כבר מכיתה א'. לדבריו התלמידים הם חסרי כל הבנה בסיסית על תולדות העם הצרפתי ובבתי הספר התיכוניים מלמדים היום היסטוריה על פי קריטריונים אידיאולוגיים ומפלגתיים ואת זה הוא רוצה לשנות מהיסוד.

יחס למהגרים

בניגוד לסרקוזי ואף בניגוד לנשיא המכהן הולנד שניסו לטפח את הקומוניטאריזם-טיפוח המסגרת הקהילתית- פיון מתנגד חריף לאי שילובם של המהגרים לחיק "המשפחה הצרפתית". תורתו שנויה במחלוקת בעיקר בנושאי ברית המילה, מזון החלאל למוסלמים, ואף בעניין הכשרות. דבריו הכעיסו גם את היהודים למרות הבהרותיו בנושא. הוא שב והדגיש כי מדיניותו תושתת על ערכים יהודים-ונוצרים כאחד. המחאה הייתה מוצדקת כי בניגוד למהגרים המוסלמים,יהודים קיימים בצרפת מאז גירוש בית שני, והם אזרחים צרפתים מן המניין לכל דבר ועניין.

המזה"ת והבעיה הפלסטינית

בנושאי הסכסוכים במזרח התיכון, פיון מאמץ גישה פרגמאטית האומרת כי יש להגיע להסדרים עם השחקנים המרכזיים בשטח. מאחר ומלחמת האזרחים בסוריה לא פסקה מאז 2011 ובשאר אל אסד עדיין בשלטון, יש להגיע לדעתו להסדר מדיני עם רוסיה ואיראן כדי להפסיק את הטבח.לדבריו כל הניסיונות להפיל את אסד ולהפסיק את מרחץ הדמים עלו בתוהו גם בגלל אזלת יד אמריקנית וצרפתית. יש לציין כי הוא פעל להצלת הנוצרים בסוריה ובעירק אך ללא הצלחה גדולה. פיון גם מעוניין להדק את הקשרים הבילטראליים עם איראן אך הוא גם ינקוט בצעדים וסנקציות אם וכאשר יתברר כי איראן מפרה את ההסכם שהיא חתמה על הגרעין.
בנושא פתרון הבעיה הפלשתינית, אין ספק כי פיון ימשיך את הקו של קודמיו. הוא בעד שתי מדינות לשני העמים ולהבטחת ביטחונה של ישראל, אך הוא ישאף להסכם אזורי גלובלי ולא יכפה הסדר לא מקובל עלינו. הוא כבר הפנים כי עידן אובמה חלף ובבית הלבן ישב נשיא חדש הרואה את הזירה במזרח התיכון אחרת לחלוטין.
פיון כסרקוזי מכיר היטב את ישראל ואת הקהילה היהודית. הוא ביקר בארץ מספר פעמים. על פי הצהרותיו והראיונות שהוא העניק ואף בשיחה שניהל עם הח.מ, הוא שב ואומר כי הוא ידיד אמת של מדינת ישראל וקשוב לערכי היהדות.
מוקדם כמובן לשפוט אם אכן יפעל בהתאם אם וכאשר יתיישב בחודש מאי הקרוב בארמון האליזה. פרנסוא פיון צריך קודם כל להבחר לנשיאות, וכקודמיו הוא יישפט אך רק על פי מדיניותו ומעשיו בעתיד.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close