הערכות המחנות באיראן לבחירת מנהיגה הבא
בשבועות האחרונים, ובעיתוי רגיש מבית ומחוץ, שבה ועלתה על סדר היום באיראן שאלת ירושתו של מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי (75), ומאבקי הכוח שילוו את תהליך הבחירה. בתחילת ספטמבר 2014 אושפז מנהיגה השני של איראן לניתוח בפרוסטטה ושבו ונפוצו שמועות כי הוא חולה בסרטן הערמונית. לאחר הניתוח פרסמה התקשורת האיראנית בהבלטה תמונות של המנהיג כשהוא מטייל בהרים ליד טהראן, במטרה להראות שבכל הקשור לבריאותו "העסקים כרגיל" והוא שב לסדר יומו הרגיל.
מפקחים על המנהיג
בחלוף כחודשיים מאז אשפוזו המתוקשר של המנהיג, נפטר ב-21 אוקטובר, בגיל 83, האייתוללה מוחמד רזא מהדוי-כני, שעמד בראש מועצת המומחים של איראן, הגוף בו חברים 86 אנשי דת בכירים ושתפקידו לפקח על תפקודו של המנהיג וכשירותו, כמו גם לבחור את מנהיגה הבא של איראן. בנוסף, המועצה אמורה לייעץ למנהיג בהכרזת מלחמה. ב-1989, שעות ספורות לאחר מותו של ח'ומייני, בחרה מועצת המומחים בעלי ח'אמנאי כיורשו והותירה את מי שנחשב למועמד "הטבעי" להחליפו, האייתוללה חוסיין עלי מֻנְתט'רי (שנפטר בינתיים), ואת תומכיו מתוסכלים.
לסמיכותם של שני אירועים אלה השלכות על בחירת מנהיגה הבא של איראן והם מחדדים גם את המאבקים בין קבוצות הכוח השונות באיראן: הן בשורות המחנה השמרני עצמו (הממשיך לבכות את הפסדו הצורב בבחירות לנשיאות באיראן) והן בין המחנה השמרני למחנה הרפורמה.
מהדוי-כני כיהן בתפקיד ראש מועצת המומחים האיראני מאז מרץ 2011 (עד לאשפוזו ביוני השנה), לאחר שקודמו בתפקיד ומי שעתיד להפוך לשחקן מרכזי בקביעת יורשו של ח'אמנאי, הנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני, העומד כיום בראש המועצה לקביעת אינטרס המשטר באיראן, נאלץ לפרוש מן המירוץ בשל מחלוקות קשות עם מספר אנשי דת בכירים ועם בכירים במשמרות המהפכה. בהמשך הביע רפסנג'אני תמיכה במיר חוסיין מוסאוי הרפורמיסטי, שהתמודד מול מחמוד אחמדינג'אד בבחירות המזויפות ב-2009. בכך, הציב עצמו רפסנג'אני במחנה "המתון" באיראן, תוך שהוא מעמיק את הקרע בינו לבן השמרנים ו"משמרות המהפכה" ובין היתר גם מודח בשל כך מתפקידו כדרשן תפילות יום השישי בטהראן
מתוקף סעיף 110 של החוקה האיראנית שמורות למנהיג איראן סמכויות רבות ורחבות בכל הקשור לעיצוב דמותה האסלאמית של איראן, מדיניות החוץ שלה ועוצמתה הצבאית, בדגש על תוכניתה הגרעינית. מכאן נגזרת חשיבות התפקיד של "מועצת המומחים" והעומד בראשה. חשיבות זו גוברת בעיתוי הרגיש הנוכחי, כאשר מצבו הבריאותי של המנהיג ח'אמנאי עולה שוב לכותרות והוא לוט בערפל, ומעת לעת מופיעים דיווחים שונים, חלקם מגמתיים, כי הוא חולה בסרטן וזמנו קצוב.
חברי מועצת המומחים אמנם נבחרים אחת לשמונה שנים על ידי אזרחי איראן, אך כמו בבחירות למג'לס (הפרלמנט האיראני) ולנשיאות איראן, המועמדים מסוננים על ידי 12 חברי מועצת שומרי החוקה, שאת חלק מחבריה ממנה מנהיג איראן. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות הולך וגובר כוחם של הגורמים הקיצוניים במחנה השמרני במועצת המומחים. נראה גם כי מגמה זו תלך ותגבר נוכח האפשרות הסבירה כי אנשי דת, שתמכו או הביעו אהדה למחאה הירוקה ב-2009, ותומכי מגמות הרפורמה, שמנסה הנשיא רוחאני לקדם, לא יעברו את מבחני הסינון של מועצת שומרי החוקה לקראת הבחירות הצפויות למועצת המומחים בפברואר 2016.
מאזן כוחות עדין
המאבק הצפוי על ראשות מועצת המומחים עתיד לשקף את מאזן הכוחות העדין והמסובך בצמרת האיראנית בין מחנה הנשיא חסן רוחאני, המקבל מאחורי הקלעים גיבוי מנשיאה לשעבר של איראן רפסנג'אני, שמעניק רוח גבית למדיניותו, לבין האגף הימני-רדיקלי במחנה השמרני, שזוכה לתמיכת משמרות המהפכה ולשכת המנהיג. בחירתו של רוחאני לנשיא איראן בלמה במידה מסוימת את הסחף במעמדו של רפסנג'נאני, הנחשב עדין ל"יקיר" מדינות המערב, הממשיכות לראות בו ובגורמים "המתונים" בהם הוא תומך, את מי שיכולים להעלות את איראן על מסלול של הידברות בונה עם המערב בסוגיות שונות ובעיקר בעניין התוכנית הגרעינית, אותה ממשיכה איראן לקדם בחסות המו"מ.
הבחירות למועצת המומחים אמורות להתקיים רק בתחילת 2016 ונראה כי כדאי לא לזעזע את מאזן הכוחות השברירי. האייתוללה מחמוד האשמי שהרודי, שממלא את מקומו של מהדוי-כני מאז ההתדרדרות בבריאותו ביוני 2014, ימשיך בתפקיד זה עד לקיום הבחירות.
מותו של מהדוי-כני, שנחשב לבכיר מנהיגי הזרם השמרני המסורתי, עלול להביא לחיזוק בכוחם של השמרנים הימנים, שמציגים קו נוקשה ובלתי מתפשר, דוגמת הנשיא לשעבר מחמוד אחמדיניג'אד ו"חזית העמידה האיתנה", שבראשה עומד האייתוללה מוחמד-תקי מסבאח-יזדי, שינסו לבסס את מעמדם לקראת הבחירות למועצת המומחים.
בחירת המנהיג הבא
מועצת המומחים הבאה, האמורה לכהן עד שנת 2024, צפויה ככל הנראה להיות זו שתבחר בסופו של דבר את מנהיגה הבא של איראן. כפועל יוצא, תגבר הרגישות ויחודדו המאבקים סביב מועמדיה בדגש על מי שעתיד לעמוד בראשה. רמז למאבקים מאחורי הקלעים ולעומק היריבות בקרב המחנה השמרני ניתן לראות בכך שמצבאח-יזדי לא שלח מסר תנחומים לאחר מותו של מהדוי-כני.[1].
בחירתו של המנהיג הבא (השלישי במספר) של איראן לא תהיה פשוטה. לצד שיקולים ומאבקים פוליטיים וכלכליים ומאזני כוח פנימיים עדינים, אין בנמצא מנהיגים בשיעור קומתו של ח'ומייני. האחרון היה ייחודי בכך שניחן בכישורים דתיים ופוליטיים כאחד ובכריזמה עצומה שהובילה להדחתו של השאה ולהעלתה של איראן על מסלול מהפכני. אף מועמד המוזכר מעת לעת לא ניחן בכישורים האלה. גם ח'אמנאי, לאחר 25 שנים בתפקיד, אינו נתפס כבעל כישורים דתיים מספיקים, אך הוא ניחן ביכולת תמרון רבה בין גורמי הכוח השונים באיראן.
לפי שעה, בנק השמות הלא גדול לתפקיד "ראש מועצת המומחים" כולל את הנשיא לשעבר רפסנג'אני, שכאמור עמד כבר בראש המועצה עד לבחירתו של מהדוי-כני. רפסנג'אני נמנה בעבר על תומכיו של ח'אמנאי ואף תרם לבחירתו למנהיג, אך בהמשך הלכה וגברה המתיחות בין השניים, נוכח התמיכה לה זוכה רפסנג'אני במערב ובעקבות תמיכתו במועמדים רפורמיסטיים לנשיאות איראן. לאחר מותו של מהדוי-כני הודיע רפסנג'אני (ששמש יו"ר מועצת המומחים בין 2007-2011) כי יתכן ויתמודד שוב על משרת ראש מועצת המומחים "אם מישהו לא ראוי יתמודד על משרה זו".[2] ייתכן כי בסופו של דבר יעדיף רפסנג'אני לא להיכנס שוב למאבק של "ראש בראש" מול המנהיג ומשמרות המהפכה ויתמוך במועמדים מטעמו מאחורי הקלעים, כפי שתמך בבחירות האחרונות לנשיאות ברוחאני. כך או אחרת, רפסנג'אני ובני משפחתו צפויים להמשיך ולשמש יעד לביקורת מצד גורמים קיצוניים במחנה השמרני, ביקורת שעתידה לגבור על רקע התחדדות מאבק ירושת המנהיג באיראן.
מצד המחנה השמרני המסורתי מוצפים שמותיהם של האייתוללה שהרודי, לשעבר ראש הרשות השופטת, וצאדק לאריג'אני, ראש הרשות השופטת הנוכחי. האחרון הוא אחיו של עלי לריג'אני, יו"ר המג'לס. מצד המחנה השמרני-ימני הנוקשה עולים שמותיהם של האייתוללה מצבאח-יזדי, האייתוללה עבאס ואעט'-טבסי והאייתוללה אחמד ח'אתמי, אחד מדרשני יום השישי הקיצוניים בטהראן.
לחלק מן המועמדים הנוספים המוזכרים קשרים למנהיגי איראן בעבר מוג'תבא ח'אמנאי, בנו של ח'אמנאי, המקורב לשמרנים הרדיקליים, וחסן ח'ומייני, נכדו של ח'ומייני, התומך בשמרנים המסורתיים. לממסד השמרני בקום ולסמינרים הדתיים שם יש השפעה רבה על הפוליטיקה האיראנית, אליהם "עולים לרגל" מעת לעת בכירי הפוליטיקאים, ועתידה להיות להם השפעה רבה על גיבוש רשימת המועמדים הסופית לתפקיד המנהיג ועל הישורת האחרונה לבחירתו. בקרב שורות המחנה השמרני על גווניו ופלגיו קיים מתח מתמיד. הוא אינו נראה על פני השטח, אך מתחתיו קיימים מאבקים על ההשפעה, על המנהיג ועל דרכה המהפכנית של איראן. בסופו של דבר, המטרה של כל הזרמים היא לשמר את המשטר האסלאמי ולהבטיח את הישרדותו לאורך זמן. כך למשל, כל הזרמים השמרניים דוגלים בהמשך קידום תוכנית הגרעין כערובה להישרדות זו.
שובו של הכריש ?
הגם שכך, רפסנג'אני (המכונה לעיתים "הכריש"), ממשיך להוות דמות מרכזית ומשפיעה בפוליטיקה האיראנית, למרות עליות וירידות שידעה הקריירה שלו, בעיקר בשל יחסיו המתוחים עם המנהיג ועם "משמרות המהפכה", שמנסים לבלום את הרפורמה אותה מנסה רוחאני להנהיג מבית ומחוץ. רפסנג'אני מעוניין לקדם מדיניות ליברלית יותר בתחום הכלכלי ולפתוח את איראן בפני השקעות זרות, ממש כמו בתקופת נשיאותו.
על רקע זה במערב, הממשיך עדיין להאמין בחלוקה של טובים ורעים באיראן, מכנים אותו לעיתים "השמרני הטוב", זאת למרות המשך התקדמותה של איראן בתוכנית הגרעין, במקביל למו"מ המתנהל עמה זה למעלה מעשור, והמשך הפגיעה בזכויות האדם באיראן (הוצאתה המתריסה להורג של ריחאנה ג'עברי) – התרחשויות שמתקיימות גם תחת נשיאותו של רוחאני "המתון". המערב, ממשיך לדבוק בחלוקה זו בניסיון להגיע להידברות עם "הגורמים המתונים". הסיוע האיראני העקיף במאבק בדאעש מחזק מגמות אלה במערב, כאשר בפועל, המערב ובראשו ארצות הברית, משחקים לידיה של איראן הנהנית מהחלשתו של גורם סוני חוצה גבולות, שיכול לאיים לאורך זמן על אינטרסיה.
רפסנג'אני היה בין המנהיגים האיראניים שניסו, ללא הצלחה עד כה, להכיל ולצמצם את השפעתם הגוברת של "משמרות המהפכה" לאורך השנים, משהכיר בסכנה הטמונה בהמשך התעצמותם. הוא ממשיך להיתפס גם כיריבם ההיסטורי בתור מי שלחש על אוזנו של ח'ומייני להפסיק את המלחמה נגד עיראק.
סעיף 150 לחוקה האיראנית קובע כי "חיל משמרות המהפכה האסלאמית, אשר הוקם בימים הראשונים של ניצחון מהפכה זו, יעמוד על תילו לשם המשך תפקידו להגן על המהפכה והישגיה". מאז הקמתם, יוצקים משמרות המהפכה בהדרגה תכנים רבים להגדרת תפקידם ומשלבים בו יותר ויותר תכנים פוליטיים וחוקתיים, בניסיון לעגן את אחיזתם בשלטון ואת מעורבותם העמוקה בכלכלה. יוצאי משמרות המהפכה משתלבים בפוליטיקה האיראנית ומתוכה משפיעים על מעמד משמרות המהפכה ומשפחותיהם בחברה ובכלכלה האיראנית. משמרות המהפכה קובעים למעשה לעצמם באילו אמצעים יש לנקוט כדי "להגן על ערכי המהפכה והישגיה". בכוחם להשפיע מאחורי הקלעים הן על המועמדים לתפקיד המנהיג והן על הדיונים בתוך מועצת המומחים לבחירת המנהיג הבא. הם לא יאפשרו לבחור מועצה שבסופו של דבר לא תבחר "מנהיג כלבבם".
תקופת נשיאותו של אחמדינג'אד (2005-2013), יוצא משמרות המהפכה בעצמו, מהווה את "תור הזהב" עבור הארגון, המנסה לשחזר את ימי המהפכה הראשונים ואת הלהט המהפכני המוצא ביטוי בין היתר בייצוא המהפכה, תמיכה בארגוני טרור וקידום מעמדן של אוכלוסיות שיעיות מחוץ לאיראן (לבנון, עיראק, בחריין ועוד). תחת שתי הקדנציות של נשיאותו של אחמדינג'אד מונו קצינים לשעבר במשמרות המהפכה לקבינט כמושלי מחוזות ולתפקידי מפתח פוליטיים אחרים.
המשימות השונות שנטלו על עצמם המשמרות מאז המהפכה שינו את הארגון ואת מקומו בחברה האיראנית ללא היכר. מקבוצות מפוזרות בעלות קשרים רופפים בערים השונות באיראן של ערב המהפכה, הפך הארגון לבעל עוצמה כלכלית-צבאית, אותה הוא מתרגם בהדרגה גם לעוצמה פוליטית, שלעיתים מטילה צל גם על הממסד הדתי וגם על המנהיג. האם יצליח רפסנג'אני, ששיקם מעט מעוצמתו בעקבות בחירתו של רוחאני, לבלום מגמה זו דווקא כשהיא בשיאה, מהמקום (מועצת המומחים) בו ניתן, אולי, עוד להשפיע עליה? נראה כי ככל שחולפות השנים והמשמרות המהפכה מבססים את מוקדי השפעתם, הופכת משימה זו לקשה יותר ויותר.
בעבר, הציע רפסנג'אני במספר הזדמנויות לבחור "מועצה של אנשי דת בכירים" במקום לבחור מנהיג אחד. הצעה זו לא צברה תאוצה וגם המנהיג פעל בהתמדה לסכלה. עתה, מששבה ועולה סוגית הירושה, ייתכן כי הצעה זו תשוב ותעלה על סדר היום באיראן כמעין פשרה בין גורמי הכוח השונים המתחרים ביניהם על בחירת מנהיג. כך או אחרת, האווירה שנוצרה סביב אפשרות בחירתו של מנהיג חדש מפיחה רוח הן במפרשי הזרמים השמרנים, המבקשים להבטיח את המשכיות המהפכה האסלאמית ומוטרדים מדרכו של רוחאני, והן במפרשי הרפורמיסטים, המחפשים לבסס את דרכו של רוחאני.
דרוש: בעל כושר תמרון מתקדם
המנהיג ח'אמנאי, שהשתתף בטקס ההלוויה של מהדוי-כני, ממשיך לאחוז בסמכויות הרחבות ביותר באיראן בתחומים המשפיעים על צביונה האסלאמי ועל סוגיות קריטיות במדיניות החוץ שלה והתעצמותה הצבאית, כאשר המוקד הוא עיצוב הקווים האדומים במו"מ על תכניתה הגרעינית. ח'אמנאי הינו מפקד הכוחות המזויינים והוא זה שממנה את ראש הראשות השופטת, ראש רשות השידור האיראנית (IRIB) וכן למעלה ממחצית חברי מועצת שומרי החוקה של איראן. ח'אמנאי הוא גם זה שהורה מספר פעמים על מעצר בית של בכירים בתנועה הירוקה, דוגמת מיר חוסיין מוסאווי.
בינתיים, מנהיג איראן ממשיך לתמרן בזהירות בין גורמי הכוח השונים וקבוצות ההשפעה באיראן, זאת כדי להבטיח כי שום קבוצה או פלג לא יהפכו לדומיננטיים ויוכלו לקרוא תיגר על סמכותו הדתי, הפוליטית והצבאית. ח'אמנאי, שלא היה הבחירה המועדפת אחרי ח'ומייני בשל חוסר בכירותו הדתית, הצליח במהלך 25 שנות כהונתו לבסס את מעמדו והשכיל לרתום לצדו את משמרות המהפכה ולרכז בידיו עוצמה כלכלית רבה, תוך שהוא מתמרן בהצלחה בין גורמי הכוח השונים. יהיה אשר יהיה המועמד הבא למנהיג, הוא יצטרך להיות בעל יכולת תמרון טובה, לפחות כמו זו של המנהיג הנוכחי.
אין השפעה על הקווים האדומים
בסיכומו של דבר, המהלכים לקראת החלפתו של מהדוי-כני בעוד שנה וחצי יכולים לשמש מעין מדד למאזן ולמאבק הכוחות בין הזרמים השונים הפועלים כיום בזירה הפנימית באיראן ומעצבים אותה. מועצת המומחים מהווה מעין מראה בה משתקפים מאזני הכוח אלה, בעיקר בקרב המחנה השמרני, והם יוכלו להוות אינדיקטור לפניה של איראן בעתיד. מותו של מהדוי-כני אמנם הותיר חלל במוסד המהפכני היחיד לו הסמכות לבחור, לפקח ולהדיח מתפקידו את מנהיג איראן. יחד עם זאת, לא נראה כי מותו, כמו גם תחילת המאבק על החלפתו (הבחירות צפויות להתקיים בתחילת 2016), יובילו לשינוי דרמטי במדיניות החוץ האיראנית. מותו גם לא יגרום לשינוי בכל הקשור לשיחות הגרעין בין איראן למערב והמשך קידום תוכנית הגרעין, בה ממשיכה איראן לגלות נחישות.
החיבור בין הניתוח המתוקשר שעבר ח'אמנאי לגל השמועות שעורר לגבי חומרת מחלתו ומותו של ראש מועצת המומחים – העצימו את העיסוק בזירה הפנימית והבינלאומית בהשלכות מותו האפשרי, ביורשו ובתהליך בחירתו. עיתוי ההתרחשויות בזירה הפנימית באיראן בא בזמן רגיש במיוחד, לאור צמתי ההכרעה בה נתונה איראן: מבית, מתנהל באיראן קרב איתנים, כאשר רוחאני, המעוניין לקדם רפורמות, נאלץ להיכנע מעת לעת לתכתיבי ומעשי הגורמים השמרניים הקיצוניים (המשך הוצאות להורג, שפיכת חומצה על נשים וכו'). הירידה הנמשכת במחירי הנפט (80 דולר לחבית) פוגעת ביכולתו של רוחאני לקיים את הבטחותיו לבוחר, חותרת תחת תכנוני התקציב ומשחקת לידי המנהיג ומשמרות המהפכה, הקוראים ל"כלכלת התנגדות". ומחוץ, הגעתן של שיחות הגרעין (שוב) לצומת הכרעה ב-24 בנובמבר (סביר שיינתן פרק זמן נוסף להגעה לפתרון מוסכם), כשברקע מתחדדים הקווים האדומים של מנהיג איראן והמעורבות האיראנית בהתמודדות עם דאעש (כולל אפשרות לתיאום עקיף עם ארה"ב ומעורבות של כוחות איראניים בלוחמה בעיראק).[3]
הקווים האדומים של ח'אמנאי, שהועלו ב-12 אוקטובר לחשבון הטוויטר שלו באנגלית (לאחר הניתוח שעבר), מקשים על צוות המו"מ האיראני לתמרן במהלך המו"מ עם המערב. בין היתר, קבע ח'אמנאי כי על חברי המשלחת להתעקש על המשך המו"פ (D&R), לא להיכנע לתכתיבים, להגן על מתקן העשרת האורניום בפורדו, לאפשר לאיראן להחזיק ב-190,000 יחידות עבודה הפרדתית (Separative Work Unit) להעשרת אורניום (סוגיה המהווה את אחד מסלעי המחלוקת העיקריים והקשים ביותר בשיחות הגרעין) ולפעול לניתוק הזיקה בין שיחות הגרעין לסוגיית הסנקציות.
ח'אמנאי רוצה להבהיר גם לגורמי הכוח מבית וגם למערכת הבינ"ל כי בכל הקשור לסוגיית הגרעין הוא זה הממשיך להכתיב את הכללים. נראה, כי בחודשים הקרובים לצד התארגנות המחנות השונים לקראת "הקרב על המנהיג הבא של איראן", ימשיך ח'אמנאי לאותת כי הוא ממשיך להחזיק ברסן השלטון ולנווט את איראן במים הסוערים בדרך לביסוס המהפכה האסלאמית מבית ולהשלמת פרויקט הגרעין, העתיד להבטיח את עתידו של המשטר האסלאמי באיראן.
[1]https://www.digarban.com/node/20107
[2] https://www.dana.ir/News/162246.html
[3]https://twitter.com/khamenei_ir/status/521212555587383296
