עשרים ושש שנה מתמודדת מדינת ישראל עם חסן נצראללה, מזכ"ל ארגון הטרור שנוסד בשנת 1992 בחסות איראנית. האיש נותר כחידה בעיני רבים בישראל, שהפך למנהיג שיעי של העדה הנרדפת בלבנון והעניק לה כוח לקבוע את סדר היום הפוליטי והצבאי של ארץ הארזים.
תומכיו של נצראללה רואים בו אדם העומד מאחורי מילתו ומאחורי הצהרותיו – "פוליטיקאי ערבי נדיר" שהוכיח שהוא מתכוון למה שהוא אומר, ואדם בעל הבנה עמוקה של ישראל.
האמת היא קצת אחרת: נצראללה, העמיד עצמו ואת ארגון הטרור שהוא עומד בראשו כחזית "תנועת ההתנגדות" הלבנונית הצליח לחדור ו"להזריק" את הארגון אל האומה הלבנונית זאת בשל חולשתה המובנית והשיתוק העדתי המובנה בה. הוא ניצל את הנסיגה הישראלית מדרום לבנון במאי 2000 וכן את מלחמת לבנון השנייה ב-2006 על מנת להציג את החיזבאללה כאלטרנטיבת המגן של לבנון במקום הצבא הלבנוני שהורד בדרגה לצרכי מצעדים צבאיים ופתרון בעיות שיטור מקומי.
החיזבאללה הוא הכלי של איראן
חיזבאללה נהנה ממעמד ייחודי בלבנון בשל "הצלחותיו" אל מול ישראל. אבל המעורבות של החיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה בהוראה ישירה של המשטר בטהראן, העלה את חמתם של מתנגדיו הפוליטיים בלבנון, שנוכחו לראות כי הכוח הצבאי של חיזבאללה, שכביכול נבנה על מנת להילחם בישראל, נועד למעשה, לסייע לאסד הסוני – בעל בריתו ובן כוחו של טהראן. המעורבות בת ששת השנים של הארגון עלתה לחיזבאללה לא רק יותר מ -2,000 הרוגים מספר לא ידוע של פצועים, אלא שהכתימה באופן בלתי הפיך את דמותה כ"תנועת ההתנגדות" נגד ישראל.
לאחר ששילם מחיר כואב על מעורבותו הצבאית , חיזבאללה מתרכז בבניין כוחו מחדש ומסיג את כוחותיו בצורה משמעותית מסוריה. המשבר הכלכלי בלבנון, במשותף עם הסנקציות הכלכליות שהטילה ארה"ב על איראן ועל הארגון הביאו לירידה משמעותית במימון המגיע מאיראן ולניצול המצב על ידי יריבו הפוליטיים – הנוצרים המארונים והסונים המוסלמים, הקוראים תיגר על המעורבות של חיזבאללה בשיתוקה הפוליטי של המדינה.
הקרבות בסוריה דעכו; עם זאת, חיזבאללה עדיין מעורב במערכה באידליב, בצפון מערב סוריה. לחיזבאללה, ככוח פרוקסי של איראן, מחזיק יחידות ויועצים הפרוסים בדמשק, דיר אלזור, תימן ועירק. בכל הקשור לישראל, הצליחו כוחות החיזבאללה להסתנן אל רמת הגולן הסורית ולעמוד על קווי הגבול של ישראל. מקורות ערביים מצביעים על כך שחיזבאללה אף הצליח למקם יחידות מודיעין לאורך הגבול עם ישראל. לפי הדיווחים מספר עמדות של החיזבאללה ממוקמות פחות מ -200 מטר מעמדותיהם של שומרי השלום של UNDOF בגולן.
במקום בו נמצאים כוחות חיזבאללה, אנשי משמרות המהפכה של איראן לעולם אינם רחוקים משם. מפקד "אל-קודס" של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני ביקר בדמשק ולאחר מכן פגש את נצראללה בביירות ב -3 בספטמבר 2019, על פי דיווחים בעיתונות.
מאז אוגוסט 2006, ישראל נמנעה מלפעול נגד החיזבאללה בלבנון ריכזה את מאמציה באיסוף מודיעני אודות מניעת התבססותה של איראן בסוריה אירני בסוריה ומאמציה של טהראן לחמש ולשדרג א ארסנל הנשק של החיזבאללה. ישראל ביצעה בהצלחה רבה מאות תקיפות אווירות על אדמת סוריה בלי לחשוף את מעשיה. לפי דיווחים לא מאושרים הותקפו בעיראק עמדות טילים, מחסני אספקה ומשלוחי נשק בדרכם מאיראן בדרך הים, האוויר והיבשה אל כוחות החיזבאללה. המאמץ הישראלי התרחב לניסיון לסכל את מערך דיוק הטילים האיראני-חיזבאללה, אבל לא מנע מהארגון להקים מערך של 120 אלף רקטות וטילים מסוגים שונים.
החיזבאללה לא הגיב על אף אחת מן ההתקפות הללו בסוריה מכיוון שהיה ברור לכול עליוניתה של ישראל במקרה זה. גם מקרי בהם נהרגו פעילי ארגון בעבר, נענה בתגובה מינורית של חיזבאללה.
במשך השנים נוצרה משוואה: ישראל תוקפת מטרות מחוץ ללבנון ולהשתמש במרחב האווירי של לבנון למטרתה. בינתיים החיזבאללה היה חסין מפני תקיפות בלבנון עצמה ונהנה מחופש תמרון מוחלט, דבר שהוביל אותו למסקנה מוטעית כלפי הארגון מצדה של ישראל, כחולשה וחוסר נחישות. בפועל, חיזבאללה וישראל סיכמו על שורה של הבנות לא כתובות, שקבעו את מרחב הפעילות והמגבלות של ישראל בלבנון. בעניין זה, רובע ה"דחאייה" (מטה החיזבאללה בדרום ביירות), שנחשב ל"קדוש הקודשים" של הארגון השיעי, היה בהחלט מחוץ לתחום פעילותו של צה"ל.
החסינות של החיזבאללה
מעודד מהמשוואה הזו ותחת חסותה פעל החיזבאללה יום אחר יום. מנהיגים ודוברי חיזבאללה החלו לדבר על תכניות לפלישה ולכיבוש חלקים מהגליל הישראלי. חיזבאללה החל לחפור מנהרות התקפה כדי להגיע ללב ליבם של היישובים הכפריים והעירוניים בצפון ישראל תוך הכנת מערך חפור היטב של מערכת מנהרות ובונקרים לאורך הגבול עם ישראל באזור בו לארגון השיעי אסור לשהות לפי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701 (אוגוסט 2006) .
לאחרונה התגברות ההתקפות הישראליות בסוריה והרס יעדים בעלי ערך גבוה על אדמתה הביאו לשינוי ביחסו של נצראללה. הרטוריקה שלו השתנתה באופן קיצוני כשפתאום בישר על ציר חדש המקשר בין הכוחות הושנים בזירות מול ישראל. בהתאם לכך, כל תקיפה ישראלית על סוריה, עזה או לבנון תביא לתגובה אוטומטית של הארגון נגד יעדים ישראליים.
ישראל, התעלמה מהרטוריקה של נצראללה והמשיכה להכתיב את קצב האירועים. ישראל המשיכה להכריז כי מטרתה היא מניעת התבססות איראן וכחות הפרוקסי שלה בסוריה ובסמוך לגבול ישראל בגולן, ישראל פעל לסכל המאמץ של איראן וחיזבאללה לשדרג הטילים שבידי חיזבאללה לכלי נשק מדויקים. מאז ספטמבר 2018, הזהירה ישראל בפני פורמים בינ"ל מפני תכנית דיוק הטילים של ארגון החיזבאללה על אדמת לבנון והזהירה את ממשלת לבנון כי תשלם מחיר כבד אם תתעלם מהאיום החדש.
ב -30 באוגוסט 2019 טען נצראללה שישראל ביצעה פיגוע בעזרת שני רחפנים בשכונת דאחייה, תוך שהיא פונה ליעדים לא ברורים (העיתון "לונדון טיימס" דיווח כי היעד היה מכונת ערבוב מתוחכמת המשמשת לייצור דלק מוצק לטילים). הוא הבטיח להגיב למעשה. נצראללה הצהיר כי מעתה והלאה הוא ובהתאם לשיקול דעתו הוא יחליט האם ליירט כלי טיס ישראליים החודרים למרחב האווירי של לבנון. ואכן בבוקר ה-9 לספטמבר הצליחו אנשי חיזבאללה ליירט רחפן ישראלי.
בהחלטתו להתקיף כלי רכב צבאי ישראלי בעזרת טילי נ"ט באזור אביבים, הכריז למעשה מנהיג החיזבאללה על החלטתו לקבוע כללים חדשים לפיהם ייאסר על ישראל לטוס במרחב האווירי של לבנון בכל מצב. נצראללה הזהיר כי פעולות התגמול של חיזבאללה לא יוגבלו עוד לאזור חוות שעבא (אזור שנמצא במחלוקת בין ישראל לסוריה, ולא לבנון, על פי האו"ם) אלא התגובה תקיף את כל אזור הגבול בין ישראל ללבנון וכן בתוך ישראל עצמה.
נצראללה "השליך את הכפפה" לעבר ישראל במטרה לאתגר אותה ולראות האם היא מחזירה לו אותה חזרה. ישראל מצדה ממשיכה להצהיר כי לא תאפשר לתוכנית של חיזבאללה לפתח טילים מדויקים. אם התגובות בשדה הפוליטי הפנימי הלבנוני אינן לטובת החיזבאללה (ואיראן) בעקבות החשש כי הדברים ידרדרו את לבנון למלחמה מיותרת ויקרה שתביא הרס על לבנון, כמו כן העיתונות הלבנונית הציגה את הפעולה באביבים כפעולה כושלת ולעגה לארגון. נראה כי חיזבאללה היה ממצמץ ראשון. ישראל וגם חיזבאללה מעוניינים בשלב זה להכיל את האירועים, אך כל התכתשות יכולה לפתע להפוך לעימות צבאי גדול, כאשר ישראל תמשיל להתמקד בהשמדת האיום הקיומי שנוצר על ידי תוכנית הטילים המדויקים.
