נמשך המאבק בין רוחאני לבין המג'לס

ממשלת איראן מנסה לכרסם ביישום החוק שאישר המג'לס וקורא להגביר את הפעילות הגרעינית ולסגת מיישום הפרוטוקול הנוסף אם לא יצליחו המדינות החתומות על הסכם הגרעין לאפשר לאיראן לכונן מחדש יחסי סחר ולייצא נפט כפי העולה מן ההסכם.

טיוטת החוק אושרה כבר בנובמבר ומשקפת אל נכון את הדומיננטיות של המחנה השמרני במג'לס מאז הבחירות שנערכו בפברואר 2020 ואת השפעת נסיגתה של ארה"ב מההסכם ב-2018 והסנקציות שהוטלו על איראן מחדש על תומכי ומתנגדי ההסכם באיראן. גם מדיניות השחיקה ההדרגתית במחויבויותיה להסכם הגרעין שנקטה איראן לא הביאה לשיפור במצבה הכלכלי והיא לא הצליחה למנפה מול מדינות אירופה שנותרו תחת השפעת איום הסנקציות האמריקניות.

אסחאק' ג'האנגיריEs’haq Jahangiri) ), הסגן הראשון של הנשיא רוחאני, העביר (28.12) למוסדות הנוגעים בדבר תקנון לביצוע בעקבות החוק שאימץ לאחרונה המג'לס תחת הכותרת, "הפעולה האסטרטגית לביטול הסנקציות והגנת האינטרסים של האומה האיראנית", המחייב את הממשלה לפעולה. החוק גם מכוון ליישום מלא של הסכם הגרעין מ-2015 ולעמידת של המדינות החתומות עליו בכל התחייבויותיהן על פי ההסכם.

התקנון אושר בממשלה ב-20 דצמבר בהתאם להצעות של משרד החוץ, הארגון לאנרגיה אטומית של איראן ((AEOI, הארגון לתכנון ולתקצוב והמחלקה המשפטית של משרד הנשיא וברוח יישום החוק[1]. מכל מקום, נראה, כי הממשלה האיראנית תגרור רגלים בכל הקשור ליישומו הלכה למעשה של החוק, נוכח התנגדותה בעיקר לסעיפים הקוראים להפרה בוטה של הסכם הגרעין – העשרה לעשרים אחוז וביטול הפרוטוקול הנוסף.

בהתאם לתקנון הארגון האיראני לאנרגיה אטומית יכין דו"ח מקיף על הייצור במצב הנוכחי וכן את המקרים בהם תידרש העשרה לרמה של 20 אחוז, ויגיש אותו לממשלה בתוך חודשיים ממועד כניסת החוק לתוקף – (עד ה-20 לפברואר 2021). לאחר עמידה בדרישות הטכניות והכספיות הארגון האיראני לאנרגיה אטומית ינקוט בצעדים הדרושים להעשיר אורניום למטרות שלום באופן שיוכל לצבור לפחות 120 ק"ג של חומר מועשר בשנה.

מעבר לזאת, כדי להגיע ליכולת ייצור של 500 ק"ג אורניום מועשר לרמה נמוכה (LEU), הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, לאחר הקצאת המימון והמשאבים הנדרשים, יתקין ויכניס לשימוש 1000 הצנטריפוגות מסוג IR2M בתוך שלושה חודשים ומספר גדול ככל היותר של הצנטריפוגות המתקדמות מהסוג IR-6 בתוך כשנה. בד בבד, הארגון  יקים ויפעיל במחוז אספהאן מפעל אורניום מתכתי. כמו כן על הארגון להגיש לוח זמנים לממשלה כדי שזו תעבירו למג'לס.

בנוסף, להתחייבויות שהוטלו על הארגון האיראני לאנרגיה אטומית משרדי הממשלה הרלוונטיים ובכלל זה משרדי החוץ, הנפט, הכלכלה, האוצר, התעשייה, המסחר והמכרות, הבנק המרכזי והמחלקה המשפטית של משרד הנשיאות, להגיש אף הם בתיאום עם משרד החוץ דו"חות רלוונטיים בכל הקשור לעמידה בהתחייבויות של המדינות החתומות על הסכם הגרעין והצעדים שננקטו להסיר חסמים בפניה של איראן. הדו"חות יאספו על ידי משרד החוץ ויועברו לידי הממשלה שתקבל את ההחלטות הנדרשות במסגרת הזמן שהוקצה בהתבסס על דו"חות אלה ובהתאם להנחיות המועצה העליונה לביטחון לאומי, מטרות החקיקה והאינטרסים הלאומיים של איראן.

משרדי ההגנה והתמיכה בכוחות המזוינים, משפטים, נפט, חוץ, כלכלה והאוצר, תעשייה והמסחר, הארגון לאנרגיה אטומית והבנק המרכזי נדרשים לכתוב דו"חות  על יישום התחייבויות של המדינות החברות בהסכם הגרעין להסרה אפקטיבית של הסנקציות ולאפשר לאיראן ליהנות מפירות הסכם הגרעין. הארגון לתכנון ותקצוב יקצה את התקציבים הנדרשים ליישום החקיקה בחוק התקציב השנתי (שנת התקציב האיראנית מתחילה במרץ 2021). יצוין כי הממשלה כבר הגישה לאישור הפרלמנט את התקציב 2021-2022 לשנה הבאה בראשית חודש דצמבר 2020.

החלטת ממשלת רוחאני התנתה את קבלת ההחלטה בדבר נסיגת איראן מיישום הפרוטוקול הנוסף ב"אישורי המועצה העליונה לביטחון הלאומי ובהתאם למטרות החוק והאינטרסים הלאומיים". זאת שעה שהפרלמנט האיראני לפני מספר ימים אישר חוק שקבע, כי במקרה של "אי מילוי ההתחייבויות" של המעצמות החתומות עדיין על הסכם הגרעין ובהעדר יחסי בנקאות רגילים ואי הסרת החסמים לייצוא ומכירת הנפט של איראן", הממשלה צריכה להפסיק מפברואר 2021 את יישום הפרוטוקול הנוסף[2] [3].

יודגש, כי עד כה לא עמדו מדינות אירופה בהתחייבויותיהן הכלכליות לאיראן בשל הסנקציות האמריקניות וחששן להיפגע בעצמן מהסנקציות. גם המנגנונים השונים שהוקמו לעקוף את הסנקציות לא הצליחו להביא לשיפור המצב הכלכלי באיראן ולמעשה כמעט ולא תפקדו.

הנשיא רוחאני הביע במספר הזדמנויות את התנגדותו הנחרצת לחוק הפרלמנט ואמר כי כל גופי המדינה צריכים לפעול בתאום להסרת הסנקציות האמריקאיות ולא באופן נפרד. המשך מורת הרוח של ממשלת איראן מלוח הזמנים ובעיקר מהקריאה להעלאת ההעשרה לעשרים אחוזים מלמדת כי ממשלת רוחאני מנסה לעכב את ביצועו ובכל מקרה רואה במועצה העליונה לביטחון הלאומי כגוף המחליט והסמכות העליונה בנושא הגרעין ולא הפרלמנט. זאת מעבר למחלוקת בין הנשיא רוחאני, המסיים באמצע השנה את תפקידו, לבין השמרנים בנושא הסכם הגרעין עם המעצמות בפרט והיחסים על ארה"ב בכלל.

גם עלי אכבר צאלחי, ראש הארגון לאנרגיה האטומית של איראן, מתח לפני שבוע ביקורת חריפה וגלויה על החלטת המג'לס ואמר, כי "הם (השמרנים בפרלמנט) אומרים לנו לבנות אלף צנטריפוגות מתקדמות להעשרת אורניום מהסוג IR- 6. לנו כמובן יש את היכולת הזו אבל הם לא אמרו מי ישלם על זה?". צאלחי מתח ביקורת גם על מועצת שומרי החוקה, המפקחת על החלטות המג'לס, והדגיש כי חברי המועצה "או שלא יודעים את מצב המשאבים הפנימיים שלנו או שהם לא יודעים כמה עולה להרכיב כל צנטריפוגה מהסוג IR-6."

לקראת כניסתו של הנשיא הנבחר ג'ון ביידן לתפקידו בעוד קצת פחות מחודש והבחירות לנישאות הצפויות באיראן בעוד כחצי שנה נמשכים באיראן המאבקים בין מוקדי הכוח השונים, סביב הסכם הגרעין ועתיד היחסים עם ארצות הברית. השמרנים מעוניינים להמעיט מהישגיו (הלא רבים) של הנשיא רוחאני ולהציג עמדה קשוחה ובלתי מתפשרת לקראת כניסתו לתפקיד של ביידן, שכבר הצהיר כי בכוונתו לחדש את המו"מ עם איראן בנושא הגרעין. העמדה הנוקשה שמציגה טהראן נובעת הן מתסכולה מאז נחתם ההסכם לשפר את מצבה הכלכלי ומהסנקציות שהטילה עליה ארצות הברית, אך גם כדי לנסות ולשפר את עמדת המיקוח שלה לקראת כניסתו לתפקיד של ביידן ולהוסיף עוד מכשולים אותם תוכל להסיר ולהציג כהגמשה במהלך המו"מ עם ארה"ב. מכל מקום הצעדים עלולים להביא גם להתארכות המו"מ עם ארה"ב הרבה מעבר למועד הבחירות לנשיאות באיראן. בכל מקרה סוגיית הסכם הגרעין והיחסים עם ארצות הברית עתידה לתפוס מקום מרכזי בתעמולת הבחירות לקראת הבחירות לנשיאות באיראן ושני המחנות כבר נערכים לקראתן.

[1]https://www.irna.ir/news/84164479/%D8%AC%D9%87%D8%A7%D9%86%DA%AF%DB%8C%D8%B1%DB%8C-%D8%A2%DB%8C%DB%8C%D9%86-%D9%86%D8%A7%D9%85%D9%87-%D8%A7%D8%AC%D8%B1%D8%A7%DB%8C%DB%8C-%D9%82%D8%A7%D9%86%D9%88%D9%86-%D8%A7%D9%82%D8%AF%D8%A7%D9%85-%D8%B1%D8%A7%D9%87%D8%A8%D8%B1%D8%AF%DB%8C-%D9%84%D8%BA%D9%88-%D8%AA%D8%AD%D8%B1%DB%8C%D9%85-%D9%87%D8%A7%D8%B1%D8%A7

[2] כל מדינה, שהיא צד באמנה למניעת ההפצה של נשק גרעיני (NPT) מחוייבת לגבש הסכם אימות עם  הסוכנות הבין–לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בעקבות מלחמת המפרץ, כאשר בעיראק התגלו מתקנים ופעילויות לא מוכרים בתחום הגרעין, סבא“א החלה בניסוחה של מתכונת הסכם מקיפה יותר, שנועדה  בשם  “הפרוטוקול  הנוסף“ (Additional Protocol) המחייב, בין היתר, את המדינות החתומות לספק מידע מקיף יותר בהצהרותיהן לסבא"א, מרחיב את סמכויות הגישה של הפקחים למתקני גרעין ומתיר שימוש בטכנולוגיות מגוונות ליישומו היעיל של משטר האימות.

[3] https://www.radiofarda.com/a/31022910.html