חכמי דת מפרשים מחדש פסקי הלכה קדומים
בתקופה האחרונה אנו עדים למאמץ של חכמי דת וחוקרים מוסלמים מהזרם המרכזי לפרש מחדש פסקי הלכה קדומים, המשמשים כיום את הקבוצות האסלאמיות הקיצוניות לפגוע במוסלמים ולחתור תחת המשטרים של מדינות האסלאם. קבוצות אלו מכונות על ידם "תכפיריות", כאשר משמעות המילה "תכפיר" בערבית היא הכרזה של מוסלמים על מוסלמים אחרים (החברה המוסלמית כולה, או בודדים) ככופרים בעיקרי האסלאם.
מדובר בפסקי הלכה שניתנו על ידי חכמי דת ופוסקים משחר האסלאם ועד לימינו אנו. פסיקותיהם ניתנו מתוך קנאות לשימורו של האיסלאם כפי שיושם, לדעתם, בתקופת הנביא מחמד וארבעת הח'ליפים הראשונים המכונים "ישרי הדרך", תקופה הנחשבת לעידן הטהור של האסלאם, או בהתאם לנסיבות פוליטיות של השעה. הם פרשו והוסיפו על הנאמר בקוראן לגבי משמעות הג'יהאד והתירו שימוש באלימות כלפי מוסלמים וזרים.
אבן תיימיה – "תכפיר" ומלחמה
מתוך שורה ארוכה של חכמי דת בתחום הפסק ההילכתי הקיצוני, בולטים אבן תיימיה (1328 – 1263) וסייד קוטוב (1966 – 1906), התיאולוג המרכזי של תנועת האחים המוסלמים.
אבן תיימיה, כורדי במוצאו, שהיה אחד מן הפוסקים הגדולים בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה-14, קבע בין השאר כי מוסלמי יכול להכריז על בן דתו ככופר אם נראה לו שאינו מקיים את מצוות הדת כהלכתם, ולהלחם נגדו. קביעה זו מוכרת כפסק מארדין, כיום עיר השוכנת בדרום מזרח תורכיה. היא באה לענות על דרישות השעה, על רקע המאבק במונגולים שהרסו את הח'ליפות בבגדאד והשתלטו על חלקים גדולים של האימפריה המוסלמית. המונגולים אומנם התאסלמו, אך המשיכו לקיים את מנהגיהם והעמידו את המוסלמים בפני דילמה. תושבי העיר מארדין שהיו תחת שלטונם פנו לאבן תיימיה בשאלה כיצד עליהם לנהוג. תשובתו היתה כאמור לעיל: "תכפיר" ומלחמה. הלכה זו נשתרשה ובמשך הזמן היו לה תומכים בין חכמי האסלאם, אם כי במרבית תקופת גדולתה של האימפריה המוסלמית לא היה בה צורך. מפסיקתו נגזרה חלוקת העולם ל"דאר אלאסלאם," הארצות בהם מושל האסלאם ו"דאר אלחרב," הארצות שאין נשלטות על ידי האסלאם ושנגדם מתנהלת מלחמה.
סייב קוטוב הניח את היסודות לתנועה הסלפית
סייד קוטוב, יליד מצרים, הרחיב את משמעות פסיקתו של אבן תימיה. הוא חי בתקופת שקיעת האסלאם, היה עד לנפילת האימפריה העותומנית וביטול הח'ליפות על ידי אתאטורק במקביל לעליית המערב. בהיותו מורה ולאחר מכן בעל תפקידים במשרד החינוך נשלח פעמיים לארה"ב בשנים 1948 ו-1951 ללמוד שיטות הוראה. שם חזה בפלצות בהתפתחות כוחה הכלכלי והמדעי של ארה"ב במקביל להתפתחותה של חברה חופשית, שהלכה והשתחררה מהכפייה הדתית והמקדמת את מעמד האישה. הוא אומנם היה חבר במפלגת הוופד הליברלית, אך כמוסלמי אדוק סבר כי האסלאם צריך להוביל את העולם. נראה שהידרדרות האסלאם מול המערב דחקה אותו לעבר תנועת האחים המוסלמים, שהייתה בשיא כוחה באותה עת. בתנועה הוא מצא את ייעודו, התעמק בסוגיות האסלאם ופירסם ספרים רבים, שהפכו הבסיס לתורתה של תנועת האחים המוסלמים. הוא לא הסתפק בכך והיה מן הראשונים ששם את היסודות למה שמכונה כיום התנועה הסלפית, דהיינו חזרה ליישום האסלאם בתקופת הנביא מחמד. הוא קבע בכתביו, בהסתמך על אבן תיימיה ואחרים, כי החברה המוסלמית בזמנו, דהיינו באמצע המאה-20, נמצאת ב"ג'אהליה" דהיינו חזרה למצב של בערות שקדם לאיסלאם. לכן יש צורך להכריז עליה ככופרת ולהחזירה למוטב, אפילו בכוח. לשם כך הוא קרא למאבק אלים במשטרים של מדינות האסלאם וגם נגד המדינות הלא מוסלמיות, כדי להפיל את ממשלותיהם ולהעבירן לחסות האיסלאם.
קוטוב – מבשר האיסלאם הפוליטי הקיצוני בעת החדשה
בכך הפך סייד קוטוב למבשר האיסלאם הפוליטי הקיצוני בעת החדשה. ספריו הפכו לבסיס ההלכתי של האידיאולוגיה הסלפית-תכפירית. אלקאעידה והארגונים, או הפעילים הבודדים, הפועלים בהשראתה במדינות האסלאם ובמערב, אימצו את מושג ה"תכפיר" ש"העניק" להם את ההיתר להרוג מוסלמים ולא מאמינים ללא הבחנה ולמרוד בשלטון. זאת במטרה להשליט את האסלאם הקדום. התכפיר הפך להיות סיסמתה של אלקאעדה. אנשי דת שהצטרפו לארגון הוסיפו פרשנויות והעמיקו את הבסיס האידיאלוגי לתכפיר ולהפעלת האלימות. עשרות ספרים נכתבו על ידי אנשים אלה, שחלקם אף כיהנו כאמיר (המנהיג הדתי) הארגון.
האידיאולוגיה הדתית הביאה להעמקת העימות בין מזרח למערב
האידאולוגיה הדתית, שתורגמה לאין ספור פעולות טרור, זעזעה את העולם הערבי-מוסלמי וגרמה לנזקים חמורים בנפש וברכוש בכל רחבי העולם. בעיקר היא הביאה להעמקת העימות בין מזרח למערב והיא מונעת הבנה ודו-קיום בשלום.
אומנם בעולם המוסלמי מכריזים מדי יום כי האסלאם היא דת של שלום ודו קיום, אך המציאות שונה לחלוטין. רובם המכריע של הטרוריסטים בעולם כיום הם מוסלמים, החוזרים ומדגישים כי הם פועלים בשם האסלאם ולמען האסלאם ופסיקותיהם של אבן תיימיה, סייד קוטוב ואחרים מככבים בהכרזותיהם. אלה עובדות יבשות שקשה להפריכן. על רקע זה הועמדו חכמי הדת המוסלמים בדילמה לא קטנה. מצד אחד הם נאמנים כולם למסר החד משמעי של הקוראן בדבר האוניברסליות של האסלאם והצורך להשליטו בעולם. מאידך, האלימות המופעלת על ידי הקבוצות הקיצוניות הביאה את האסלאם לעימות גלובאלי בתקופה שהאסלאם נמצא בנחיתות מול המערב. התברר גם שאלקאעידה ואחיותיה פוגעים יותר במוסלמים מאשר בלא מאמינים, ואף מסכנים את יציבותם של רבות ממדינות ערב והאסלאם. ע"ע המתרחש בפקיסטאן, אפגניסטאן, סעודיה תימן, לבנון, הרשות הפלסטינית ועזה ועוד.
חכמי דת פועלים לעצירת הזרם הקיצוני
הציבור במדינות האסלאם אינו מפעיל בינתיים כל לחץ על ממשלותיו להלחם בקיצוניים. במדינות אלה, שכולן דיקטטורות במידה זו או אחרת, אין מסורת של הפגנות או מחאות ובוודאי שלא כאשר מדובר באסלאם שעל ברכיו הם חונכו וחלקם הגדול מאמין באוניברסליות של דתם. רובם גם חיים מתחת לקו העוני ועסוקים בדאגה לפרנסתם. ובכל זאת, נראה שבקרב חוגים מסויימים של חכמי האסלאם במדינות שונות "נפל האסימון". הם הבינו כי עליהם לפעול לעצירת הזרם הקיצוני ולסייע למאבק של השלטונות בתופעת הקיצוניות והטרור.
נראה שזו הסיבה שלאחרונה ראינו הן יוזמות במישור השלטון והן פעילות של חכמי דת במישור ההלכתי, במטרה להקהות את פסקי ההלכה המשמשים את הקבוצות הקיצוניות.
סעודיה נלחמת בטרור
בסעודיה התכנסה מועצת גדולי חכמי האסלאם לישיבה סודית בשבת האחרונה (24/4) והוציאה פסק הלכה הקובע כי הטרור על כל צורותיו, כולל מימונו, הוא פשע בר ענישה. מידת העונש הושארה לרשות המשפטית. הפסיקה קובעת במפורש הגדרה לטרור וכאן יש חידוש, שכן העולם המוסלמי תמיד התנגד לקבלת הגדרה של הטרור בארגונים הבינלאומים. מבחינת חכמי ההלכה הסעודים, טרור הוא כל הפעולות האלימות המבוצעות נגד מוסדות ותשתיות ציבור, מעשי חבלה למיניהם, חטיפת מטוסים ופיצוץ בניינים וגם מימון הפעולות. עוד נאמר בפסיקה כי היא מתייחסת לכל פעולות הטרור שבוצעו בסעודיה ובמדינות העולם כולו. יוזכר שכבר בשנה שעברה אסרה מועצת חכמי אסלאם הסעודים על צעירים להתגייס לאלקאעידה וארגוניה.
ניסיון לנקות את סייד קוטוב מאשמת הקריאה לתכפיר
במצרים הודיע השבוע משרד החינוך כי עמל בעשר השנים האחרונות יחד עם המופתי הכללי על רפורמה בספרי הלמוד שעיקרה ניפוי כל הקטעים והביטויים העלולים להוביל להקצנה דתית. השבוע פירסם חוקר האסלאם, וואאיל אלסמרה, כתבה בעיתון "אליום אלשאבע" (15/4), בה הוא מנסה לנקות את סייד קוטוב מאשמת הקריאה לתכפיר. הוא מביא מספר עדויות של אישים אסלאמים שהכירו את סייד קוטוב והתעמקו במשנתו. מדובר בפרופ' מחמד קוטוב, אחיו של סייד קוטוב, עמר אלתלמסאני, שהיה המדריך הכללי השלישי של תנועת האחים המוסלמים (מת ב-1986) ושל חכם האסלאם פייסל מוולאווי המכהן כסגן ראש המועצה האירופית להלכה ומחקר. הללו מעידים שסייד קוטוב מעולם לא קרא לתכפיר של החברה מוסלמית. לדבריהם, בכתביו הוא רק הציג מצב מסויים באותה עת של המוסלמים מבלי שקרא לפעולה כלשהי. ספק רב אם דברים אלה יתקבלו בקרב חכמי האסלאם וחוקרים, שכן כתבי סייד קוטוב נחקרו רבות והיו אובייקט לאין ספור פרשנויות, שכולן הדגישו את קריאתו לתכפיר ולאלימות למען השלטת האסלאם. עם זאת, נראה שנפתח דיון על תורתו של קוטוב.
כנס חכמי דת בתורכיה יוצא נגד ה"תכפיר"
הנסיון המעניין ביותר לשנות את הבסיס ההלכתי לפסיקות הקיצוניות נעשה בחודש שעבר בימים 27-28/3 בעיר מארדין שבדרום מזרח תורכיה, שם התכנסו 15 חכמי דת בולטים ממדינות כגון סעודיה, תורכיה, הודו, סנגל, כוויית, איראן, מרוקו, אינדונזיה, בוסניה ותימן. הם באו דווקא לעיר זו כדי לדון בפסיקה של אבן תימיה במטרה לבטלה ולהסיר את האפשרות לשימוש בה על ידי הקבוצות האיסלמיות הקיצוניות. בסיום הכנס פורסמה הודעה בה נקבע כי אין מקום בימינו אנו ליישום פסיקתו של אבן תיימיה שחי במאה ה-14 ואשר התאימה לנסיבות באותה עת בה שלטו המונגולים בשטחי האסלאם. כמו כן, נאמר שם כי אין שום צידוק בשום מצב להכריז על מוסלמים ככופרים ("תכפיר"), למרוד בשליטיהם ולהתיר את דמם ורכושם. גם אין לפגוע בזרים המתגוררים לצד המוסלמים או בזרים שהמוסלמים מתגוררים בקרבם (ארצות המערב). אסור לחלוטין למוסלמי או לקבוצה מוסלמית לפתוח בג'יהאד.
ההודעה גם קראה להתרחק מהחלוקה הקודמת של העולם לשני אזורים בעימות ולהתאים את הפרשנות על מקומו של האסלאם לנסיבות החדשות בעולם משתנה. ההודעה קוראת לראות במדינות המודרניות בעלות המשטרים האזרחים (קרי דמוקרטיות) המבטיחות את זכויותיהם הדתיות האתניות והלאומיות של כל תושביהן, מרחב של סובלנות ודו קיום בשלום, מלבד המדינות הנלחמות במוסלמים (אחד העיתונים הערביים המדווח על הכנס מזכיר את ישראל כמדינה עויינת, אבל בהודעה עצמה אין אזכור לישראל).
לבסוף, ההודעה מאיצה בחכמי האסלאם באשר הם להעמיק את מחקריהם בפרשנות האסלאם שהתגבשה בימי הביניים ולהתאימה לזמנים החדשים ומציגה שורת המלצות כגון קיום ועידה שנתית באירופה לדיון בדו-קיום בשלום בין העמים, הקמת מרכז למחקר "מארדין" ללימוד הנושא הפוליטי באסלאם ועוד.
יוזכר שבחודש שעבר פירסם משפטן פקיסטאני מחקר של 600 דפים, המסיר כל בסיס הלכתי לטרור. בל נשכח גם כי כבר ב-2007 פירסם אחד מפוסקי ההלכה של אלקאעידה הכלוא במצרים פסיקה השוללת את האלימות בג'האד. מדובר בדר' סייד אמאם אלשריף, המכונה דר' פאדל, אשר יחד עם איימאן אלזוהאירי ובן לאדן היה ממייסדיו של ארגון אלקאעדה והאמיר הראשון של הארגון.
מה משמעות הפעילות הנמרצת למתיחת פניו של האיסלאם?
השאלה היא מה משמעותה של הפעילות המואצת למתיחת פניו של האסלאם. האם היא נובעת ממניעים כנים ואמיתיים לשינוי מושגי יסוד באסלאם על רקע המציאות החדשה בעולם המודרני? האם זו פעולה למזער נזקים, דהיינו נסיון לצמצם את הטרור הפוגע ביציבותם של משטרי ערב והאסלאם ובמקביל גם להפגין רצון טוב כלפי מדינות המערב, שם הציבור מאבד את סבלנותו מול הטרור וכפיית מנהגים אסלאמים במולדתו? האם יוזמות אלה הן בבחינת שימוש ב"תקייה," שמשמעותה העמדת פנים או הסתרה זמנית של המניעים האמיתיים לצורך הישרדות עד למועד בו יוכל האסלאם להתמודד ממעמד של כוח עם המערב? אין תשובה ברורה לכל התהיות האלה ונראה שיש בהן מכולן. גורמים אסלאמים טוענים כי יוזמות אלה לא יעצרו את אלקאעידה, אבל אולי יקטינו את מספר המצטרפים החדשים לארגון שבינתיים אינו פוחת. מכל פנים, נפתח באסלאם צוהר קטן לדיון על מקומו בעולם המתחדש, וזה חשוב.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
