העיתון "ג'ורדן טיימס" פרסם ראיון נרחב עם שר המים וההשקיה של ירדן ובו מתגלה תמונה עגומה של המצב בשכנה ממזרח.
אספקת המים הולכת ופוחתת על רקע אוכלוסייה גדלה יחד זאת בנוסף לזרם פליטים, משקעים נמוכים מהתחזיות והתאדות גבוהה יותר עקב עליית הטמפרטורות, כמו גם עלייה בתדירות ועוצמת הגשמים הקיצוניים, כולם גורמים שהורידו את נפח המים של ירדן לנפש. המצב בירדן עומד על פחות מעשירית מ- 1,000 מ"ק לאדם בשנה, אמר שר המים וההשקיה מוחמד אל נג'אר בראיון בלעדי ל"ג'ורדן טיימס".
מצב המים הוא "קריטי וזו השנה הקשה ביותר למשק המים בירדן", שכן 14 הסכרים הגדולים במדינה, בעלי קיבולת כוללת של 280 מיליון מ"ק (מ"ק), מחזיקים רק 25% מהקיבולת שלהם ורוב 12 אגני מי התהום במדינה התרוקנו עקב שאיבת יתר, אמר השר.
לפיכך, חלקה של ירדן לנפש במים עומד כיום על 90 מ"ק בשנה, שהם רק 10% מהקו האדום במים ונמוך ב-97.5% בהשוואה לחלק המים של ירדן לנפש של 3,600 מ"ק לשנה ב-1946, לפי השר.
הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן
"אנו מצפים שהנתח לנפש של המים יהיה עד לירידה נוספת כתוצאה משינויי האקלים וההשלכות שלו יחד עם גורמים אחרים", אמר נג'אר.
ירדן מצפה להשפעה חזקה יותר של שינויי האקלים בעשורים הבאים אם לא יינקטו פעולות.
בועידה הלאומית השלישית שלה בנושא שינויי אקלים שהוגשה לאמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים (UNFCCC), המדינה אמרה כי סביר להניח שאקלים יבש יותר בירדן.
https://jcpa.org.il/article/%d7%a8%d7%a2%d7%9e-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%9c%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%92%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%96%d7%9d/
בהתאם להערכות בין 2070-2100, המשקעים המצטברים עשויים לרדת ב-15-25 אחוזים. סביר יותר שיהיו לו סתיו וחורף יבשים יותר בהשוואה לאביב, כאשר הערך החציוני של ירידת המשקעים מגיע ל-35% בסתיו בשנים 2070-2100, לפי התקשורת.
תחזיות מנבאות גלי חום קיצוניים יותר שבהם ניתוח טמפרטורת הקיץ, הערכים החודשיים והשונות הבין-שנתית חושפים כי ניתן לחרוג מכמה ספים במיוחד עבור חודש קיץ שבו ממוצע הטמפרטורה המקסימלית לכל הארץ עשוי לעלות על 42-44 מעלות צלזיוס .
"עוצמת הגשם משתנה"
ירדן, שכמות המשקעים הממוצעת שלה היא פחות מ-50 מילימטרים מדי שנה, לא רק ראתה ירידה בכמות המשקעים במהלך השנים האחרונות, אלא גם הישנות של גשמים לא יציבים, שהביאו בהזדמנויות רבות לשיטפונות קטלניים.
"ירדן היא אחת המדינות המושפעות במידה רבה משינויי האקלים… בשתי העונות הגשומות האחרונות, לא היו מים בדרום ירדן וזה שטח גדול", אמר השר.
המשקעים ברחבי הממלכה היו 80 אחוז בשנה שעברה ובשנה שלפני כן היו 60 אחוזים ובמהלך עונת הגשמים האחרונה, כמות המשקעים התרכזה באזורים המרכזיים והצפוניים, אמר נג'אר.
באזורים הדרומיים של ירדן והחלקים הצפוניים-מזרחיים נרשמו פחות מ-40% משקעים בעונת הגשמים האחרונה, ציין השר.
"המצב קריטי ולא נוח… מספר התלונות שאנו מקבלים הוא גדול מאוד… אנו מספקים אספקה צנועה של מים לאזרחים, פעם בשבוע ובאזורים מסוימים באג'לון וג'רש זה פעם בשלושה שבועות". הוא אמר.
'לא צריך עוד סכרים'
המים של ירדן מגיעים ממשאבים עיליים ותת-קרקעיים, מתחדשים ולא מתחדשים, המספקים 911 מ"ק בשנה. נוסף על כך, ירדן מקבלת כ-170 מ"מ של שפכים מטופלים בשנה.
עם כמות גשמים לא סדירה, עוצמת גשם ומשקעים משתנים, אגנים הולכים וגדלים ואוכלוסייה גדלה, הפתרון של ירדן לטיפול במחסור במים אינו טמון בבניית סכרים נוספים, אלא דווקא בהתפלת מי הים, שלדברי השר לעולם אינם אוזלים.
מתוך 12 אגני מי התהום של ירדן, רובם נשאבים בגירעון והממלכה כבר הפסיקה לשאוב מכמה בארות מאחר שאיכות המים השתנתה עקב שאיבת יתר. מי תהום מופקים בקצב גבוה מזה שמתחדשים, אמר השר.
"אנחנו מסתמכים בעיקר על מים תת-קרקעיים לצורך קבלת מי שתייה ודללנו את רוב משאבי המים התת-קרקעיים", אמר נג'אר.
כדי לתת מענה לצורכי המים העולים, ירדן בנתה מספר סכרים וכיום ישנם 14 סכרים גדולים בעלי קיבולת כוללת של 280 מ"מ. בנוסף, ישנם 420 מבנים לקצירת מים הפזורים ברחבי ירדן. הקיבולת של מבנים אלה נעה בין כמה אלפי מ"ק במבנים מסוימים למקסימום של 250,000 מ"ק באחרים. הקיבולת הכוללת של מבנים אלה היא 112 מ"מ ולעתים רחוקות הם מלאים בכמויות קטנות של מים.
"אפילו בשנים טובות ורטובות וכאשר המשקעים נמצאים בממוצע, הסכרים והמבנים האלה אף פעם לא מלאים לגמרי… זה נדיר מאוד שסכר אחד או שניים מלאים במים אז אנחנו בהחלט לא צריכים עוד סכרים", הוסיף .
בשל עוצמת הגשמים המוגברת, הרשויות לא יכולות אפילו לחזות באילו אזורים ירד יותר גשם ומתי ולכמה זמן.
"הכל תלוי כעת באיזו מזל יש לנו והאם הגשם שיורד הולך לסכרים ולמבנים המשמשים למטרות שתייה או לסכרים המשמשים רק למגזר החקלאי", הוסיף.
עבור מי שתייה, ירדן מסתמכת לפעמים על קבלת כמה כמויות קטנות של מים מסכרי אל ווהדה ואל מוג'יב.
"השנה, אין מים בסכר אל מוג'יב… לא קיבלנו טיפה אחת של מים מהסכר הזה. לכן, התמודדנו עם בעיות רבות בקראק, למשל, ויש אזורים שעדיין סובלים ואנחנו עובדים יום ולילה כדי לתקן את המצב באזורים שנפגעו", הוסיף.
בתום עונת הגשמים האחרונה, 14 הסכרים של המדינה החזיקו רק 25 אחוזים מכלל האחסון שלהם.
"הפתרון ברור מאוד וזה התפלת מי ים לעת עתה", הוסיף.
"פרויקט עקבה-עמאן להפיח חיים במגזר"
פרויקט מובילי המים הלאומי בעלות של למעלה מ-2 מיליארד דולר (פרויקט התפלת מים ותחבורה של מים עקבה-עמאן) נמצא בראש סדר העדיפויות של ירדן בשלב זה. הפרויקט, שייושם על בסיס מערכת בנייה-הפעלה-העברה (BOT), יפיק מים ממפרץ עקבה וישאב אותם ברחבי הארץ בקיבולת שנתית של 300 מ"מ מים מותפלים.
"אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי לוודא שהפרויקט יתנהל כמתוכנן מכיוון שאיננו יכולים לסבול עיכובים כלשהם", אמר.
"זה הפתרון שיעשה לנו נוח לכל היותר ב-15-20 השנים הקרובות. ה-300 מ"מ שנקבל מהפרויקט ימלאו את המחסור באספקת המים ויסייעו לענות על הצרכים העולים", הוסיף.
הפרויקט יאפשר לירדן "להשאיר חלק מבארות המים התת-קרקעיות כדי שיתמלאו שוב והיא תוכל לתחזר אליהן אחרי 15-25 שנה ומי יודע אולי נצטרך להתפיל יותר בעתיד כשהביקוש יגדל", הוא הוסיף.
פרויקט עקבה-עמאן יגדיל מעט את נתח המים לנפש בירדן, אמר. "אבל לא נגיע לשלב נוח. אם אנחנו רוצים לקבל 500 מ"מ מים מדי שנה מהפרויקט, נזדקק ל-5 מיליארד דולר, שהם כפול ממה שצריך להשקעה כרגע".
יש כיום 800 מיליון דולר של מענקים ותרומות ממשלתיות לפרויקט, בנוסף למימון והלוואות זיכיות ממספר מוסדות מימון של כמיליארד דולר והשאר מהיזמים שיבנו על בסיס BOT.
"אנחנו צריכים את זה כככל שהאוכלוסייה עולה. בשנת 2040, אנו מצפים שהאוכלוסייה תהיה 16 מיליון", אמר נג'אר.
'תוספת מים מישראל'
מתוך צריכת המים הכוללת של ירדן, ירדן צורכת בסביבות 500 מ"מ למטרות שתייה מדי שנה והביקוש למי שתייה גדל בלא פחות מ-8 אחוזים בשנה.
"אבל השנה מי השתייה שיש לנו פחות ממה שאנחנו צריכים… יש לנו בסביבות 470 מ"מ… יש לנו מחסור במי שתייה השנה בהשוואה לשנה שעברה", אמר השר.
"אם לא יהיה לנו מקור אחר לשנים הקרובות. המצב שלנו יהפוך יותר ויותר קריטי מדי שנה. אלא אם כן תהיה לנו עונה גשומה טובה שהיא מעל הממוצע ואז רק בשנה המסוימת, יהיה לנו איכשהו נוח", הוסיף.
לירדן עדיין יש מחסור במי שתייה של 30 מ"מ השנה, לדברי השר.
כדי לתת מענה לצרכים, ירדן רכשה בשנה שעברה 50 מ"מ של מים מישראל.
בנוסף לכמויות המים המוסכמות שקיבלה ירדן במסגרת הסכם השלום של ואדי ערבה עם ישראל משנת 1994, ירדן החלה גם השנה ברכישת 50 מ"ק נוספים שאספקתו תושלם עד ספטמבר.
בשנת 2023, ירדן גם תקנה 50 מ"מ נוספים של מים מישראל כדי לענות על צרכי השתייה העולים, אמר השר.
"חבל הצלה מקיים לכלכלה"
הבטחת אספקת מים מתמשכת ומספקת למגזר החקלאי בירדן היא בראש סדר העדיפויות של ירדן הפועלת על חיזוק הביטחון התזונתי שלה בחזיתות שונות.
המגזר החקלאי בירדן, אשר תורם כ-5% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה, מקבל כ-49% ממשאבי המים הזמינים בירדן וזה מייצג רק כ-60% מהצרכים בפועל של המגזר.
חשובה לא פחות היא הבטחת אספקה מתמשכת של מים למגזרי הכרייה, התעשייה, האירוח ואחרים, שהם המנועים העיקריים המניעים את הצמיחה הכלכלית.
"אנחנו צריכים לאזן את המשאבים שלנו ולהבטיח אספקת מים מתמשכת למגזר החקלאי… יש מחסור במים עיליים. צריך לאזן בין צורכי שתייה לצרכים חקלאיים וכל טיפת מים חשובה", אמר השר.
"אנחנו מדברים על הביטחון התזונתי של ירדן. ירדן מסתמכת על בקעת הירדן כדי לספק את צורכי הירקות שלה וחלק גדול מצרכיה של פירות טריים… לא נוכל לצמצם עוד יותר את הכמויות המסופקות למגזר החקלאי. אנחנו צריכים למצוא איזון ואנחנו מודעים להשפעה של אתגרי שינויי האקלים על המגזר", הוסיף.
המגזר התעשייתי של ירדן צורך בסביבות 50 מ"מ בשנה, בעוד שבערך 15 מ"מ נחוצים מדי שנה למטרות אחרות כולל גידול בעלי חיים באזורים מרוחקים, המהווים מקור מחיה חשוב עבור רבים. יש גם צרכים עולים למגזר התיירות.
"שמירה על האיזון הזה בין כל המגזרים היא תהליך מאוד מרתיע אך חשוב מאוד שעלינו לשמור עליו, ועם עליית הטמפרטורות ופחות גשמים האתגרים הולכים וגוברים", המשיך נג'אר.
למרות כל האתגרים, לירדן יש מגזר חקלאי "שאפשר להתגאות בו".
"אנחנו אחת המדינות העניות ביותר מבחינת משאבי מים, אבל איכות המים שלנו מאוד גבוהה ויש לנו ייצור מספיק של פירות וירקות, ואפילו מייצאים וזה אומר הרבה במדינה שאין בה מים". הוא הוסיף.
"עלות האנרגיה נותרה אתגר"
משק המים בירדן צורך 15% מסך ייצור החשמל במדינה. עלות שאיבת והעברת מים ממשאבים לאזורים מורגלים היא גבוהה וזו אחת המגבלות העיקריות במגזר שכן ירדן מייבאת את רוב צרכי האנרגיה שלה.
"עם הפרויקטים הגדולים הקרובים, צריכת החשמל של המגזר שלנו תגיע ל-20% וזה יגדיל את העלויות והלחץ על משק המים, במיוחד הלחץ הפיננסי", אמר.
הממשלה שוקדת על פרויקטים לקראת מעבר אנרגיה במגזר באמצעות הסתמכות מוגברת על אנרגיה מתחדשת והפקת חשמל מביו-אנרגיה במכוני טיהור שפכים, אך יש צורך ביותר ומימון הוא אתגר, לדברי השר.
"המרחק בין משאבי המים לאזורים מאוכלסים הוא עצום ודבר זה מגדיל את עלויות העברת המים. בנוסף, אנחנו הולכים יותר ויותר לתוך משאבי המים התת-קרקעיים שלנו וזה צורך יותר אנרגיה ואנחנו לא יכולים להסתמך על אנרגיה מתחדשת בלילה למשל, אלא אם כן יש פתרונות לאגירת האנרגיה", הוסיף.
"אין עלייה בתעריף המים"
הבטחת קיימות פיננסית במגזר חשובה וכך גם הבטחת שירות ואספקה מתמשכים ואיכותיים למשקי בית ולצרכנים.
"אנחנו מסתכלים על המצב הכלכלי הכולל בירדן. אנחנו לא רוצים להגביר את הלחץ על האזרחים או להגדיל את הנטל. בעתיד הקרוב אין תוכניות כלל להעלות את תעריפי המים", אמר.
"אנו מבינים שבלי שיפור השירות לא ניתן להטיל על האזרחים עלויות נוספות. מתי זה אפשרי? רק כאשר האזרחים מרגישים שאספקת המים סדירה ומספיקה מבחינת איכות וכמות ורק אז אנחנו בודקים אם אנחנו משנים את התעריף או לא. מתי זה אמור לקרות? זה רק כשהשירות ישתפר", אמר.
"מים ללא הכנסה נותרו אתגר גדול"
מים ללא הכנסה – מים שאבדו דרך צנרת דולפת, גניבה ותת חיוב – נותרה בעיה גדולה, שכן אחוז המים האבודים עומד על כ-50%.
אחד האתגרים המרכזיים הוא שמדי המים במשקי הבית ישנים.
"יש להחליף את מדי המים כיום במשקי בית כל שלוש עד חמש שנים. אבל יש מאות אלפי מדי מים שלא הוחלפו במשך 10 עד 15 ואפילו 20 שנה. לכן, לכל מד מים יש תוחלת חיים ואם המונה לא יוחלף הוא לא ימדוד במדויק את צריכת המים ואת מה שנצרך בפועל", הוסיף.
הוא הוסיף כי מונים באזורים מסוימים חובלו ואחוז אובדן המים ירד כאשר המונים החלו לקבל קריאות מדויקות.
"יש לנו רשתות ישנות ושחוקות… לחלקן יש דליפות גדולות ובאזורים מסוימים הרשתות בנות 30 שנה", הוסיף.
השר אמר כאשר שואבים מים פעם בשבוע, הרשת נלחצת והאפשרות לדליפות עולה.
"ברגע שפרויקט עמאן-עקבה יהיה פעיל, ברוב הערים יהיו מים זורמים בצנרת מסביב לשעון ולאנשים תהיה אספקה מספקת וזה יפחית את הלחץ על הרשתות. זה יאפשר לנו לזהות טוב יותר רשתות בלויות", אמר השר.
"צרכים עולים, שינוי הרגלים"
ירדן היא מדינה שמעולם לא סגרה את גבולותיה בפני הפליטים. "ירדן מושפעת מאוד מהפעילות של המדינות המתועשות והמתקדמות בשל הפליטות הגבוהות שלהן" והשפעת שינויי האקלים על הממלכה הופכת בולטת יותר ויותר, מה שמצריך תמיכה מתמשכת ומוגברת.
"יש סיוע, אבל זה לא מספיק כדי לענות על הצרכים. הסיוע המחויב לתוכנית התגובה של ירדן למשל היה חלש", אמר השר.
הביקוש למים עולה בכל המגזרים וירדן זקוקה לתמיכה מתמשכת בהקשר זה.
השר אמר כי יש צורך חמור בשינוי הרגלי הצריכה בקרב משקי הבית וקיצוב השימוש במים או "נהיה במצב חסר קנאה".
"השימוש בצינורות מים לשטיפת מכוניות וחצרות צריך להיעלם מהשיטות שלנו. גם אם אתה יכול לעמוד במחיר המים זה לא אומר שאתה מבזבז אותם", הוסיף.
המשרד פועל נגד גניבות מים ופועל בחזיתות שונות להתמודדות עם האתגרים במגזר.
"כולנו באותה סירה. שמירה על אספקת המים היא שמירה על חבל הצלה לכלכלה שלנו ולחיים שלנו", אמר.
