באופן מוזר וחריג, הרש"פ נמנעה מתגובה כלשהי על החלטת מרוקו לנרמל את יחסיה עם ישראל. בעבר תקפה הרש"פ בחריפות את החלטות איחוד האמירויות ובחריין על נורמליזציה עם ישראל וכינתה אותם "בגידה בירושלים ובבעיה הפלסטינית" ו"תקיעת סכין בגבם של הפלסטינים", אולם הפעם השתיקה הפלסטינית היא רועמת.
אמצעי התקשורת הרשמיים של הרש"פ נמנעו מלהתייחס לאירוע. אפילו סוכנות הידיעות הרשמית "וופא" לא הזכירה ולו במילה אחת את הנושא, כאילו שאיננו קיים.
שמונה פלגים פלסטינים שונים ובראשם חמאס והג'יהאד האסלאמי גינו את החלטתה של מרוקו, ארגון חמאס כינה אותה "טעות פוליטית" ואילו הג'יהאד האסלאמי קרא לה "בגידה בעם הפלסטיני", אך תנועת פת"ח שמרה על שתיקה מוחלטת.
בחדרי חדרים הרש"פ זועמת על החלטת מרוקו שעומדת בראש הועדה לנושא ירושלים של ארגון "הועידה האסלאמית" שאמורה לשמור על צביונה האסלאמי של ירושלים.
גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי השתיקה הפלסטינית המוחלטת נובעת מהנחייה של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, למוסדות אש"פ, לרש"פ ולתנועת פת"ח שלא להגיב על החלטתה של מרוקו לנרמול היחסים עם ישראל בשום אמצעי תקשורת או ברשתות החברתיות. יו"ר הרש"פ חושש שאם ההתנגדות הפלסטינית העזה להחלטת מרוקו תתפרסם באמצעי התקשורת היא תסבך את הקשרים בינה לבין הרש"פ.
מלך מרוקו שוחח בשבוע שעבר בטלפון עם יו"ר הרש"פ והסביר לו את החלטתו. מחמוד עבאס לא השתכנע ואפילו על שיחת הטלפון הזו הטילה הרש"פ איפול תקשורתי.
עד כה נשמרת ההנחייה הזו בקפדנות.
גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי החלטתו של מחמוד עבאס נובעת מהסיבות הבאות:
א.חשש לאבד את תמיכתן של מדינות ערב כפי שקודמו יאסר ערפאת איבד אותה בשנת-2002. מחמד עבאס הפנים כבר כי מדובר בתהליך בלתי נמנע ואיננו רוצה להסתכסך עם מדינות ערב, הוא זקוק לתמיכתן המדינית והכספית במיוחד בשנה הקרובה שבה הוא מתכנן לקדם את יוזמתו המדינית החדשה לכינוס ועידת שלום בינלאומית בחסות הקוורטט.
ב.רצון להצטייר בעיני הנשיא האמריקני החדש, ג'ו ביידן, כ"רודף שלום" ולא כ"סרבן שלום". מחמוד עבאס הפנים כי ההחלטה שלו להחרים את איחוד האמירויות ובחריין הייתה טעות מדינית קשה, הוא חזר בו והחליט להחזיר את השגרירים הפלסטינים למנאמה ולאב דאבי.
ג. יו"ר הרש"פ זכה לביקורת קשה בתוך הרחוב הפלסטיני ובקרב כמה מדינות ערביות על ה"פליק פלאק" המדיני שעשה ובסופו חידש את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל, לאחר חרם של כחצי שנה, ואף הסכים לקבל ממנה סכום של יותר מ-3 מיליארד ש"ח מכספי המיסים שהיא גובה עבור הרש"פ.
הוא הוצג בכמה אמצעי תקשורת ערביים כ "צבוע" ו"אינטרסנט" שמבקש את הקשר עם ישראל בעודו תוקף מדיניות ערביות שמנרמלות את היחסים עמה.
את ההחלטה לשמור על איפול תקשורתי על עמדת הרש"פ בקשר לנורמליזציה של מרוקו עם ישראל קיבל מחמוד עבאס בהתייעצות עם הצוות המצומצם הקרוב אליו: הגנרל מאג'ד פרג' ובכיר פת"ח חוסיין א-שיח' , הצוות הזה הוא הקובע כיום את מדיניותן של תנועת פת"ח ושל הרש"פ.
במקביל החל מחמוד עבאס בחידוש הקשרים עם מדינות ערב לאחר תקופה ארוכה שבה שהה במוקאטעה ברמאללה מבלי לבקר בחו"ל.
לפני כשבועיים הוא יצא לביקור בירדן ומצרים ונפגש עם נשיא מצרים א-סיסי ועם עבדאללה מלך ירדן, השבוע הוא נסע לקטאר לפגישה עם שליטה השיח' תמים בן חמד. הוא מתכנן גם לבקר בקרוב בנסיכות עומאן ומגשש גם מאחורי הקלעים כדי לבדוק את האפשרות לבקר באיחוד האמירויות ובבחריין.
על פי גורמים ברש"פ, מחמוד עבאס ביקש מנשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי לקרב מחדש בינו לבין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בין השניים הייתה בחודשים האחרונים מתיחות גדולה על רקע תמיכתו של בן סלמאן בתוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.
אולם, אסור לטעות, ניסון ההתקרבות המחודש של מחמוד עבאס למדינות ערב המתונות אין פירושו שהוא מוכן להגמיש את עמדותיו לקראת הסדר מדיני עם ישראל, הוא פשוט מתאים את עצמו למציאות המדינית החדשה: ממשל חדש בארה"ב ותהליך נורמליזציה בין מדינות ערב לישראל.
מחמוד עבאס איננו מוכן להתפשר על "הקווים האדומים" הפלסטינים והוא זקוק כעת למדינות ערב כדי לשווק מחדש את היוזמה המדינית הישנה-חדשה שלו לכינוס ועידה בינלאומית לשלום בתחילת השנה הבאה, מחמוד עבאס רוצה לקבור במהירות את תוכנית "עסקת המאה" של טראמפ ולהציג אלטרנטיבה משלו.
