התראות

מצרים תחת מתקפה ערבית

שיתוף

עניינים


העימות בין מצרים לחזית הרדיקלית

מצרים נמצאת תחת מתקפה מאז מבצע עופרת יצוקה. איראן וגורמים רדיקלים בעולם הערבי המוסתים על ידה, פועלים יחדיו נגד מצרים. מבחינתם, חרגה מצרים הרשמית מן הקונצנזוס הערבי, כאשר "העזה" להטיל את האחריות לפריצת המלחמה בעזה על חמאס, בשל התגרותה בישראל על ידי שיגור טילים פרימיטיביים. איראן, סוריה וחיזבאללה גינו מפורשות את מצרים והאשימו אותה ב"פשע הנורא של שיתוף פעולה עם הציונים". קטר, שהתקרבה בשנתיים האחרונות לאיראן, אף כינסה בינואר 2009 פיסגה בדוחה, בשלהי המלחמה, שקראה לניתוק היחסים עם ישראל. אלא שמרבית מדינות ערב לא הגיעו ובהעדר הפורום הדרוש, להחלטות שנתקבלו לא היה שום תוקף. גם מנהיג האחים המוסלמים, מחמד מהדי עאכף, שסיים בשבוע שעבר את כהונתו, גינה את המדיניות של ארצו. יוסף קרדאווי, מפוסקי ההלכה הגדולים של האחים המוסלמים היושב קבע בקטר, תקף גם הוא את קהיר, לאחר שזו סרבה להתיר לו להגיע לעזה בראשה של משלחת אנשי דת.

מצרים לא נרתעה והגיבה בחריפות. מבארק עצמו השיב מלחמה שערה, תקף את איראן והזהירה לבל תתערב בענייני הערבים. הוא גם לא חסך את שבטו מקטר ומערוץ אלג'זירה, המסית ללא הרף נגד משטרו. גם התקשורת המצרית גוייסה ועשרות כותבי טורים יצאו  לתקוף את איראן ותומכיה בעולם הערבי.

תאים קיצוניים מאיימים על ביטחונה של מצרים

העימות בין מצרים לחזית הרדיקלית לא היה אפיזודה בודדת. שבועות ספורים אחרי המלחמה בעזה, נחשף על ידי שרותי הביטחון המצריים תא מחבלי חיזבאללה. התא תכנן פיגועים בסיני ובתעלת סואץ. נסראללה, שנתפס בקלקלתו, טען כי פעילות התא הייתה מכוונת לסייע לחמאס ולפגוע בישראל. אולם היה ברור לכל כי הייתה זו פעילות חתרנית בשטחה של מדינה ריבונית, שכוונה לפגוע בביטחונה ובאמינותה כלפי דעת הקהל בעולם ולגרום נזק לתיירות למצרים, המשמשת כמקור הכנסה מרכזי של מטבע חוץ. מצרים גם לא יכלה לקבל את התירוץ של סיוע לחמאס, ארגון המשתייך לאחים המוסלמים הנחשבים לאויב מספר אחד של המשטר. פרשה זו הגבירה את התהום בין מצרים לגורמים הקיצוניים והעמידה אותה כמובילה את חזית המדינות הערביות הפרגמטיות שבניהן גם סעודיה, מרוקו וירדן, מול החתירה האיראנית באזור.

מצרים נחושה לא לפתוח את מעבר רפיח

המצב הלך והחריף כאשר התברר כי מצרים אינה מוכנה לפתוח את מעבר רפיח ולאפשר כניסה חופשית של נוסעים וסחורות לרצועת עזה. מצרים אומנם פותחת את המעבר מידי חודש לחולים ונזקקים, אך ממשלת חמאס והגורמים הרדיקלים רואים במדיניותה תמיכה במצור של ישראל ומפעילים עליה לחץ תקשורתי כבד. ארגונים ערביים, שחברו לארגוני שמאל אירופיים, החליטו לנסות לשבור את המצור ובעיקר את נחישותה של מצרים על ידי  משלוח "שיירות הצלה"  הנושאות מוצרי יסוד ותרופות ל"אוכלוסייה המורעבת" בעזה, תוך ניהול מערכה תקשורתית עולמית. גם לחצים אלה לא הועילו. ניתן היה לראות זאת היטב בשבועות האחרונים, כאשר מצרים הגבילה למינימום את מספר האנשים והמשאיות של שתי "משלחות הומניטריות" שרצו להכנס לרצועה. משטרת הביטחון המצרית לא היססה לנהל עימות תקיף עם מאות "פעילי שלום" שבאו לקהיר להפגין נגד השלטונות וביניהם חבר הפרלמנט הבריטי ג'ורג' גלוואי. הפעילים הוכו נמרצות על ידי אנשי הביטחון, גלוואי עצמו גורש והוכרז כאישיות בלתי רצוייה. העיתונות המצרית גוייסה שוב כדי להגן על כבודה ומדיניותה של ממשלתה, אם כי היו גורמי אופוזיציה ואף עיתונים ממשלתיים שהסתייגו מהתנהגות השלטונות כלפי "פעילי השלום".

בניית קיר הפלדה – מכה לחמאס

חשיפת הבנייה של קיר הפלדה לעומקו של ציר פילדלפי הדהימה רבים, אך בעיקר את הנהגת חמאס. זו הבינה שמצרים החליטה על נקיטת צעד רב משמעות, שאם יושלם יפגע קשות לא רק בהספקת הצרכים השוטפים של תושבי הרצועה דרך המנהרות כגון מזון, תרופות, דלק וכיוצא בזה, אלא גם בהברחת נשק, טילים חומר נפץ וציוד אחר שחמאס זקוק להם לבניית כוחו הצבאי. בעקבות כך, תחסם גם הדרך לשיגור מחבלים לאימונים באיראן ויחסי חמאס עימה יפגעו. בתגובה, יצא חמאס למערכה תקשורתית מתמשכת. ההנהגה גינתה את הבנייה, אירגנה הפגנות ליד מעבר רפיח והיה אף מי שירה על השוטרים המצריים וגרם למותו של אחד מהם. בחילופי האש נפצעו כמה עשרות פלסטינים. חברי הפרלמנט הפלסטינים בעזה התכנסו לישיבה מיוחדת וקראו למצרים להפסיק את הבנייה כדי לא לחנוק את עזה. הוקמה חזית של הפלגים הפלסטינים בעזה למניעת בנייתו של הקיר. הנהגתחמאס פנתה גם לאו"ם ולארגון הוועידה האסלאמית וביקשה שיתערבו אצל מצרים. ממשלת חמאס ממשיכה מידי יום לפנות למצרים ומבקשת בשם הסולידריות הערבית והסבל הפלסטיני להפסיק את הבנייה. איראן וחיזבאללה התגייסו לתמוך בחמאס וגינו את מצרים. יוסוף קרדאווי ומספר אנשי דת קיצונים פרסמו פסקי הלכה נגד הבנייה. מבין מדינות ערב רק סעודיה יצאה בתמיכה רפה במצרים. שאר מדינות ערב נמנעו מלהתערב ונשמע רק קולם של ארגונים רדיקליים נגד הבנייה.

מצרים מפנה את האצבע המאשימה לאיראן

עם זאת, מצרים לא נרתעה. שר החוץ אחמד אבו אלע'ייט ודוברים אחרים הסבירו כי בשטח  מצרים, כ-70 מטרים מן הגבול עם עזה, מתנהלות עבודות הנדסיות הקשורות בביטחונה של מצרים. הם הדגישו כי למצרים זכות מלאה לעשות את כל הדרוש לביטחונה. עד כמה שידוע, מדובר בקיר פלדה שמוחדר לעומק של כ-30 מטרים, המצוייד בחיישנים האמורים להתריע על כל פעילות בסביבה. בנוסף מוקמת מערכת מכשולים, שתקשה על פריצת המונים מרצועת עזה לסיני, כפי שכבר קרה בעבר. שייח' אלאזהר פירסם פסק הלכה התומך בביצוע עבודות להגברת ביטחונה של מצרים ושוב גוייסה התקשורת המצרית להגן על המדינה. החמאס גונה ואבו אלע'ייט דרש את הסגרתם של אלה שהרגו את השוטר המצרי. עבד אלמנעם אלסעיד, יו"ר אלאהראם, פירסם מאמר ארוך תחת הכותרת "להגן על מצרים" ועשרות כתבות הופיעו בעיתונים רבים, תוך שהם מפנים את עיקר כעסם לאיראן וחתרנותה במדינות המפרץ, בתימן, בעיראק ובקרב הפלסטינים. האיראנים ניסו לשכך את כעסה של מצרים ויו"ר הפרלמנט, עלי לריג'אני, שהיה בקהיר לרגל כנס בינלאומי לפני כשבועיים, נועד עם מבארק, אך ללא הועיל.

מבארק: בעיות הביטחון מונעות את חידוש היחסים עם איראן

האפיזודה האחרונה בסאגה זו היא דברים שנשא השבוע מבארק עצמו לרגל חנוכת מספר מפעלים ב-כפר שייח', מצפון לקהיר. הוא אמר, כי המנהרות המצויות מתחת לאדמה בגבול בין רצועת עזה למצרים גורמות נזק ביטחוני חמור למצרים וקשורות בפיגועים שבוצעו לפני ארבע שנים בטאבה ובשרם א-שייח'. נראה שהתכוון לומר כי המחבלים ו/או חומרי הנפץ הועברו מעזה לסיני דרך המנהרות. מבארק גם אמר, כי בעיות בתחום הביטחון מונעות את חידוש היחסים עם איראן וכי הוא מסר זאת מפורשות ללריג'אני. הנשיא הדגיש, כי מצריםנלחמה עשרות שנים למען הפלסטינים והקריבה 120 אלף מבניה. אין מדינה שהקריבה יותר ממצרים למען פלסטין, הדגיש. מצרים ממשיכה גם עכשיו לסייע לפלסטינים, הן באיחוי הפילוג בין פתח לחמאס והן בניהול מו"מ עם ארה"ב לקידום התהליך המדיני עם ישראל, כל זאת בדרכי שלום. מספיק לנו עם המלחמות, אמר. אנו החזרנו את כל אדמותינו ובחרנו בשלום ונמשיך בו.  איש לא יוכל לגרור את מצרים למלחמה חדשה.

מצרים נאבקת בגורמים הרדיקליים

בדברים ברורים אלה יש אישור כי מהלכיה של מצרים בשנה האחרונה מול חמאס ומול איראן אינן תולדה של נסיבות רגעיות, אלא מהווים ביטוי למדיניות מצרית ברורה ולרצונה להאבק בגורמים הרדיקליים. אין היא מוכנה להסחף ברטוריקה חסרת האחריות של איראן וגרורותיה, היכולים לדחוף את האזור לעימותים מסוכנים. מבחינתה של מצרים, חמאס הוא סכנה ביטחונית ראשונה במעלה. מצרים ניסתה לקיים יחסים קורקטיים עם חמאס מאז ההתנתקות והתעלמה באופן חלקי מן ההברחות במנהרות, על אף ההבנות שהיו לה עם ישראל.חמאס דווקא ניצל מדיניות מתונה זו, הגביר את הברחות אמצעי הלחימה ושיגר מחבלים לסיני, במטרה לתקוף משם את ישראל. כזכור, חמאס אף הסית את המוני תושבי הרצועה לפרוץ למצרים כדי לשבור את המצור. חמאס גם שם לאל את מאמצי מצרים להביא לפיוס בינו לבין פתח וסרב לחתום על הצעת הפשרה המצרית שנוסחה יחד עם שני הארגונים. גם התעקשותו בענין שחרורו של גלעד שליט הייתה לצנינים בעיני מצרים. חשיפת תא חיזבאללה הייתה כנראה הקש ששבר את גב הגמל ומצרים הבינה שאת חמאס ואיראן לא ניתן לעצור, אלא תוך גילוי עמדה נחושה וזה מה שעשתה מצרים בשנה האחרונה.

מצרים דואגת לאינטרסים שלה

במדיניותה של מצרים יש  חריגה מן הקונצנזוס הערבי, לפיו יש תמיד להאשים את ישראל ולפגוע בה. במקרה זה, חשיבות הביטחון המצרי גוברת. מצרים נתונה עכשיו במתקפה מדינית-תקשורתית הן מצידם של האלמנטים הלאומנים הקיצונים בעולם הערבי והן מגורמים אסלאמיים רדיקליים. גם במצרים יש כאלה שאינם מרוצים ממדיניות זו, שכן היא נראית כעין תמיכה בישראל. עם זאת דבריו של מבארק והפעילות בשטח משדרים החלטה נחושה לדאוג קודם כל לאינטרסים של מצרים.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close