התראות

מצרים ערב ההכרעה: בחירת נשיא וסיום תקופת המעבר

שיתוף

עניינים

בראשון ביולי אמורה הוועדה הצבאית העליונה להעביר את השלטון לנשיאה החדש של מצרים. בכך תסתיים תקופת המעבר הארוכה ורצופת המשברים מאז נפילתו של מובארק ועד להשלמת הקמתם של מוסדות אזרחים חדשים. הבחירות לנשיאות, השלב האחרון בתקופת המעבר, תתקיימנה השבוע  בימים 23 ו- 24 במאי. סיבוב שני יערך ב-16 וב-17 ביוני אם אף אחד מהמועמדים לא יזכה ב- 50% בסיבוב הראשון.

המועמדים לנשיאות: אסלאמיסטים מול "שרידי" המשטר הישן

השבוע ביום א' הסתיימה בהתאם לחוק מערכת הבחירות ועתה המועמדים מחויבים ל"שלושה ימים של שקט" לפני פתיחת הקלפיות. רשימת המועמדים לנשיאות העומדת בפני אזרחי מצרים אינה אידיאלית. עליהם לבחור בין אסלאמיסטים לבין "שרידי" המשטר הישן. זו לא התוצאה לה ציפו, אך המציאות הפוליטית כופה את עצמה.

במקביל למערכת הבחירות הרעשנית התנהלו, ואף עדיין נמשכים, עימותים חריפים בין הכוחות הפוליטיים על מכלול בעיות מרכזיות בנוגע לעתיד המדינה, כגון: ניסוח החוקה, מקומה של השריעה, סמכויות הנשיא החדש, מעמדו של הפרלמנט והאפשרות שיפוזר כבר בשבועות הקרובים על רקע פגם חוקתי בחוק הבחירות. בשלב זה, ערב הבחירות, עדיין לא מסתמנת הסכמה על אף אחד מן הנושאים הללו. נראה כי הדיון יימשך גם אחרי בחירת הנשיא ויש לצפות לתקופה ארוכה של מאבקים ואי יציבות.

הרשימה הסופית של המועמדים כוללת 13 שמות. המוכרים ביניהם הינם:

  • עמרו מוסא – שר החוץ ומזכ"ל הליגה הערבית לשעבר.
  • אחמד שפיק – מפקד חיל האוויר ושר התעופה לשעבר וגם ראש הממשלה האחרון שמינה מובארק לפני שהודח, אשר כיהן בתפקידו כחודש ימים.
  • עבד אלמנעם אבו אלפותוח – סגן ראש ארגון "האחים המוסלמים" לשעבר שהציג את מעמדותו כעצמאי וגורש מן הארגון.
  • מוחמד מורסי – ראש מפלגת "החירות והצדק", הזרוע הפוליטית של ארגון "האחים המוסלמים".
  • חמדיין סבאחי – ראש מפלגת "כראמה" הניאו-נאצריסטית.

מועמדים אלה צפויים למשוך את רוב קולות הבוחרים ואחד מהם יהיה המנצח. בסקרים האחרונים, שמהימנותם אינה ברורה, מובילים לסרוגין עמרו מוסא ועבד אלמנעם עבד אלפותוח, אם כי בימים האחרונים נראה שאחמד שפיק התקדם למקום השני ולפי מספר סקרים אף גבר על השניים. סבאחי ומורסי נמצאים בדרך ככל במקומות הרביעי והחמישי.

עמרו מוסא: מועמד מוביל עם גיבנת בדמות המשטר הישן

מוסא נחשב כמועמד בעל נסיון מדיני נרחב שנראה כמתאים לקבל עליו את רסן השלטון בשעה כה קשה עבור מצרים התשושה אחרי מאבקים פוליטים מרים וקרבות רחוב בין מפגינים לכוחות הביטחון ובין קופטים למוסלמים. נראה כי חלק גדול מן הציבור איבד את אמונתו במפלגות הממשיכות להתגושש בזמן שהכלכלה מדרדרת והיה רוצה שיעמוד עכשיו בראשו מנהיג מנוסה שיפעל במהירות לשיקום המדינה. אמנם מוסא הינו הבולט מבין המועמדים כמתאים לדרישה זו, אך הוא סוחב על גבו את הגיבנת של היותו חלק מן המשטר הישן. הוא מדגיש שפוטר על ידי מובארק עוד בשנת 2001 ומונה לתפקיד הרם של מזכ"ל הליגה ולטענתו פעל תמיד לטובת מצרים והעולם הערבי. הוא גם נישא על גבי עויינותו לישראל (כולם עדיין זוכרים את השיר הפופולארי "אני אוהב את עמרו מוסא ושונא את ישראל"). עם זאת, רבים, ובעיקר "המהפכנים הצעירים", מתקשים לראות בדמות נשיא אישיות של המשטר שהופל במחיר גבוה של חיי אדם.

אחמד שפיק: מועמד נוח עבור הוועדה הצבאית ומדאיג עבור "האחים המוסלמים"

המועמד העולה (בינתיים) אחמד שפיק, ידוע כאיש מתון ושקול. גם הוא כמוסא שייך לגווארדיה הקודמת. כאיש צבא לשעבר בדרג בכיר הוא נחשב כמועמד נוח עבור הוועדה הצבאית העליונה מתוך הנחה כי ימצא את הדרך שלא להטריד את עמיתיו לשעבר, לא ינבור במעשיהם בתקופת מובארק ויאפשר להם להחזיק באימפריה הכלכלית שבנו בעשרים השנים האחרונות. "האחים המוסלמים" חששו ממועמדותו וניסו להרחיקו על ידי חקיקת חוק האוסר על בכירים (סגני נשיא וראשי ממשלה) של המשטר הקודם להציג את מועמדותם. חוק זה נמצא כיום בבדיקה בבית הדין החוקתי מאחר וקיים חשש כי הוא פוגע בזכויות האדם הבסיסיות, אשר לפיהן אין לבטל זכויות ללא פסיקה משפטית מוקדמת. יתרה מכך, "האחים המוסלמים" אף חיטטו בעברו והם טוענים כי היה מעורב במעשה שחיתות – מכר אדמות במחיר מוזל לגמאל מובארק, בנו של הנשיא המודח. הוגשה נגדו תביעה והיא נידונה עכשיו בפרקליטות המדינה, שאמורה להחליט אם יש מקום להמשיך בהליך משפטי. בשלב זה, יומיים לפני הבחירות, לא ברור מה תהיינה החלטותיהם של הגופים המטפלים בשני עניינים אלה. נראה כי מועמדותו לא תבוטל מאחר והוא נכלל ברשימת המועמדים הסופית ובבחירות שנערכו לאזרחים המצרים בחו"ל רבים הצביעו עבורו. ביטול מועמדותו יגרור את ביטול הבחירות.

עבד אלמנעם אבו אלפותח: אסלאמיסט מתון או קיצוני?

עבד אלמנעם אבו אלפותוח זוכה לאהדה רחבה יחסית. הוא מציג את עצמו כ"אסלאמיסט מתון", משתדל להצניע את ההיבט הדתי, מדבר על הקמת "מדינה אזרחית" שתעלה בקנה אחד עם צווי האסלאם ואינו מפרט יותר. זוהרו הועם לאחר שמפלגת "אלנור" הסלפית קראה לחבריה לתמוך במועמדותו – מרגע זה נוצרה התחושה שמדובר במועמד אסלאמי קיצוני. בנוסף, התברר כי אבו אלפותוח היה פעיל בתנועת "האחים המוסלמים" ושותף למעשי חתרנות נגד השלטון בשנות ה-70. בימים האחרונים הוא הקצין את מסריו נגד ישראל כדי לגייס תמיכה בקרב הקיצוניים האסלאמים.

מוחמד מורסי: מועמדם הרשמי של "האחים המוסלמים"

מוחמד מורסי, המועמד הרשמי של "האחים המוסלמים", אינו מוכר דיו לציבור ומועמדותו הוצגה כתחליף לזו של ח'יירת אל-שאטר, המועמד הראשון והבולט של האחים. כזכור, אל-שאטר נפסל על ידי וועדת הבחירות יחד עם עוד שני מועמדים – חאזם אבו אסמאעיל, נציגם של הסלפים ועומר סולימאן, לשעבר השר לענייני מודיעין, איש סודו של מובארק וסגן נשיא למספר ימים, שכזכור, הודיע בפנים חמורות סבר בטלוויזיה על הסתלקותו של הנשיא מן השלטון. בשלב זה הסקרים אינם ידידותים למורסי המציג בפני הציבור תוכנית ליישום השריעה כדרך משילות והתוקף ללא הרף את ישראל. בימים האחרונים "האחים המוסלמים" עשו מאמץ תעמולתי נרחב למענו ובין השאר ערכו שרשרת אנושית לאורך 730 ק"מ שבוודאי תיכנס לספר השיאים של גינס.

חמדיין סבאחי: המועמד הנאצריסטי

חמדיין סבאחי שייך לאסכולה של נאצר, שהיא תערובת של שמאל קיצוני ולאומנות פאן-ערבית. פעמים רבות הוא התבטא נגד הסכם השלום ואף דיבר על היעלמותה של ישראל. דווקא לאחרונה מיתן את התקפותיו נגד ישראל, כנראה במטרה להציג תדמית יותר מתונה "הנדרשת ממדינאי".

מערכת הבחירות: אלימה וסוערת

מערכת הבחירות הייתה קולנית ואף לעיתים אלימה כאשר ויכוחים סוערים גלשו לאלימות. נרשמו גם מקרי ירי בודדים. המצרים חשים שזו אולי הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינתם העתיקה בה הם יכולים לבחור את מועמדם לראשות המדינה בבחירות חופשיות ללא חשש מהמשטרה החשאית. כל המועמדים מבטיחים לשפר את הכלכלה ולרפא את תחלואיה של מצרים, אך איש אינו מאמין להם. כולם כאמור חסרי ניסיון, להוציא את מוסא ושפיק.

הדילמה המרכזית העומדת בפני האזרח המצרי היום היא האם לבחור במועמד אסלאמי שישליט את השריעה כצורת שלטון, אפילו חלקית, או במועמד לא אסלאמי. אמנם כ-75% מן הבוחרים הצביעו בבחירות לפרלמנט עבור מפלגות אסלאמיות קיצוניות, אך בכלל לא בטוח כי כל אלו יצביעו גם עבור נשיא שיכפה עליהם את השריעה ויעניק ל"אחים המוסלמים" עוצמה בלתי נתנת לערעור. בשלב זה איש אינו יכול לנבא את התוצאות.

"האחים המסולמים" במצוקה: מדשדשים בבחירות לנשיאות ומאויימים מפירוק המפרלמנט

"האחים המוסלמים" נמצאים במצוקה. מועמדם, מוחמד מורסי, אינו מתרומם בסקרים, למרות מאמצים וכספים רבים שהם משקיעים בניהול תעמולה אגרסיבית למענו. הוועדה המפקחת על תעמולת הבחירות קבעה עוד בזמן מערכת הבחירות כי הם משתמשים בסיסמאות דתיות האסורות על פי החוק. יתר על כן, הם גם מטיפים במסגדים – שם אסורה התעמולה – ובאסיפות עם, ואומרים כי הבחירה במועמדם היא חובה דתית מאחר ומוסלמי טוב חייב לפעול למען השלטת השריעה. מוחמד מורסי הוא אכן היחיד הקורא ליישומה של השריעה. בנוסף, הם גם גייסו אנשי דת שהוציאו פתווה הקובעת כי הצבעה עבור מועמדי המשטר הישן – מוסא ושפיק – אסורה ומהווה פשע כלפי האסלאם וכלפי העם.

בעיה נוספת שעימה מתמודדים "האחים המוסלמים" היא האיום לבטל את הבחירות לפרלמנט ולקיים בחירות חדשות. איום זה נובע מתביעה שהגישו משפטנים לבית הדין החוקתי נגד חוק הבחירות שלטענתם אינו מאוזן ופוגע במעמד חברי הפרלמנט העצמאיים בהשוואה לחברי פרלמנט שנבחרו במסגרת מפלגתית. התביעה נידונה כעת בבית הדין החוקתי אבל הפסיקה תפורסם רק בחודש הבא אחרי הבחירות לנשיאות. "האחים המוסלמים", החוששים שבבחירות חדשות הם יאבדו את הרוב הגדול בו זכו, מכינים הצעת חוק על שינוי הרכב בית הדין החוקתי במטרה לאיישו בחבריהם שיתנגדו לפיזור הפרלמנט. בית הדין החוקתי הגיב בחומרה לכך ואחד השופטים אף אמר כי זהו "טבח חדש של השופטים" וכי בית הדין יתכנס לאסיפה כללית לדון בתשובה הולמת.

קרב איתנים על ניסוח החוקה

במקביל למערכת הבחירות מתקיים מאבק איתנים לגבי ניסוח חוקה חדשה. היא הייתה אמורה להיות מוכנה עוד לפני הבחירות לנשיאות, שכן בין השאר היא צריכה לקבוע את סמכויותיו של הנשיא והאם מצרים תמשיך להיות בעלת משטר נשיאותי כבעבר או תעבור למשטר פרלמנטארי. "האחים המוסלמים" מעוניינים במשטר פרלמנטארי בו נתונה העוצמה לפרלמנט אשר מרכיב את הממשלה. הם מעוניינים לצמצם ככל היותר את סמכויות הנשיא, שבעבר מינה את ראש הממשלה ואת השרים מבלי להתחשב בפרלמנט.

בהתאם לחוקה הזמנית שפורסמה בשנה שעברה על ידי הוועדה הצבאית, הפרלמנט החדש אמור היה להקים מועצה בת 100 חברים לניסוח החוקה. הפרלמנט בעל הרוב האסלאמי אכן הרכיב את המועצה, אך התברר שגם היא בעלת רוב אסלאמי מכריע של 75%, וזאת מתוך כוונה לנסח חוקה אסלאמית. גוף זה הוכרז כמנוגד לחוקה על ידי בית דין מנהלי ופוזר. מאז הפרלמנט אינו מצליח להקים מועצה שתהיה מקובלת על כל הכוחות הפוליטיים. על רקע זה היה חשש כי הוועדה הצבאית העליונה תדחה את הבחירות לנשיאות – מה שבוודאי היה מביא לפרץ הפגנות ואלימות נוסף. בתגובה לכך הזדרזה הוועדה הצבאית להבטיח כי הבחירות תתקיימנה במועדן.

באשר לחוקה, מצטייר כי הוועדה הצבאית תפרסם בימים הקרובים הצהרה חוקתית זמנית שתתמקד ביחסים בין הנשיא לפרלמנט ותשאר בתוקף עד לאחר ניסוח חוקה חדשה. עד אז הנשיא החדש ישמור על עיקר סמכויותיו, כפי שהיה בעבר. "האחים המוסלמים" כבר הודיעו על התנגדותם וכי יעלו הצעה אחרת. הם חוששים שהנשיא החדש, אשר ייתכן מאד ולא יהיה מאנשי שלומם, יפעל להשארת סמכויות הנשיא כבעבר – מה שיגביל קשות את השפעתם בזירה הפנימית, למרות היותם בעלי הרוב בפרלמנט.

הנושא הישראלי: נמצא בשוליים

הנושא הישראלי מועלה על ידי המועמדים מפעם לפעם, אך בסופו של דבר נמצא בשוליים. כולם מביעים בצורה זו או אחרת עויינות לישראל, אך נזהרים מלהתבטא מפורשות על ביטול הסכם השלום, אם כי טוענים כי יבחנוהו כדי לראות האם ישראל מקיימת את סעיפיו. אלה דברים חסרי שחר מאחר וישראל שומרת על ההסכם בקפדנות ואילו המצרים הם אשר הפרו את מרבית הסעיפים הנוגעים לנורמלזציה, כלומר לקידום היחסים הבילטראליים בין שתי המדינות שאי יישומם מהווה את מהות השלום הקר. לא מפליא שדווקא מוסא ושפיק הם המתונים ביותר בהתבטאויותיהם, שכן הם מבינים יותר מן האחרים את תרומת השלום למצרים בעבר ואת הצורך בכיבודו בעתיד נוכח בעיותיה החמורות והצורך לשמור על הקשרים עם ארה"ב.

הנשיא החדש: יזדקק לתמיכה פוליטית רחבה שלא נראית באופק

מצרים נמצאת במצב משברי. הנשיא החדש יעמוד בפני סוגיות מסובכות ויהיה זקוק לתמיכה פוליטית רחבה כדי להתחיל לטפל בהן – מה שלא נראה אפשרי בשלב הנוכחי, כאשר קיימים חילוקי דעות מהותיים ומתחים בין הכוחות הפוליטיים השונים. אפילו "האחים המוסלמים" והסלפים אינם מסוגלים להתאחד סביב מועמד משותף לנשיאות. צעירי המהפכה וכמה מפלגות חילוניות מנהלים משא נגד המועמדים האסלאמים, אם כי חלק מהצעירים, כמו וואאיל ע'ניים, נציג פייסבוק במצרים שהיה מבין יוזמי ההפגנות בשנה שעברה, מנהלים מערכה תקשורתית לטובת המועמד האסלאמי עבד אלמנעם אבו אלפותוח. יתרה מכך, היחסים בין הקופטים למוסלמים הורעו. הקופטים חוששים מניצחונו של מועמד אסלאמי והכנסיה האורתודוכסית העניקה את תמיכתה לאחמד שפיק. כל המפלגות חושדות בוועדה הצבאית העליונה שתמצא דרך להישאר בשלטון ומפגינים נגדה. "האחים המוסלמים" נאבקים גם נגד ממשלתו של כמאל גנזורי, אותה מינתה הועדה הצבאית בטענה שעליה להתפטר ולפנות את מקומה לממשלה חדשה שתוקם על ידי הרוב בפרלמנט. בלחץ הקיצוניים, וועדות הפרלמנט החלו לדון כבר בחקיקת חוקים אסלאמיים כגון ביטול הגיל המינימאלי של נשים לנישואין, יישום חוקי ענישה גופניים כמו כריתת יד, סקילת האישה ועוד. כמו כן, הסלפים דורשים הענקת חנינה לכל פעילי הטרור של ארגוני אלגמאעה אלאסלאמיה והג'יהאד, שנשפטו לעונשים כבדים על רצח אזרחים ותיירים וגרמו נזק רב למצרים. אין לשכוח גם את פסק הדין במשפט האמור להתפרסם ב-2 ביוני, בין שני סיבובי הבחירות.

למצרים צפויים אפוא ימים קשים – ימים של מאבקים העשויים להתגלגל לאלימות ומלחמות רחוב.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am

Close