התראות

מצרים מגבשת קואליציה בלתי צפויה במאבק נגד הטרור

שיתוף

עניינים

הצבא המצרי מנסה להילחם בטרור המתמשך בסיני

סדרת הפיגועים שבוצעו בשבת האחרונה בצפון סיני, בהם נהרגו 36 אנשי כוחות הביטחון המצרים ונפצעו 31, הם עדות נוקבת להתמדתו ונחישותו של הטרור הג'יהאדי התכפירי – ובראשו ארגון אנצאר בית אל-מקדס – להמשיך במאבק לשבירת יציבותה של מצרים. מול אירועים חמורים אלה הודיע אל-סיסי כי הטרור מהווה איום קיומי ויש להילחם בו עד חורמה.

הצבא המצרי נמצא מזה כשנה במערכה מורכבת וקשה נגד הארגונים האסלאמיים בסיני והצליח להרוג כ-600 מחבלים, להרוס כמה ממעוזיהם, להחרים כמויות גדולות של נשק וחומרי נפץ ובהתאם להודעתו בשבוע שעבר סגר ופוצץ 1875 מנהרות. אמנם ארגוני הטרור נפגעו, אך בהיותם משולבים בתוך האוכלוסייה האזרחית, בעיקר בצפון סיני, ובסיוע רשתות של בדואים תושבי המקום, יש קושי להביא לחיסולו המלא של הטרור. זאת ועוד, ארגוני הטרור מקבלים סיוע חומרי ואנושי ללא הרף, הזורם אליהם מכל גבולותיה של מצרים.

רצועת עזה: בסיס לוגיסטי לטרור

רצועת עזה משמשת כבסיס לוגיסטי לטרור. בעזה קיימת האפשרות לפתח אמצעי לחימה, להרכיב מטענים, לאמן מחבלים ואחר כך להגיע לסיני דרך המנהרות. כאמור, רוב המנהרות הושמדו, אך קיימות עדיין מנהרות נוספות וחלק מאלה שפוצצו גם נחפרות מחדש. נראה עם זאת, כי מרבית המחבלים וכמויות גדולות של נשק באים דרך הגבול הלובי והסודאני. גבול מצרים-לוב נמשך לאורך 1,200 ק"מ של מדבריות והרים וקשה לפיקוח מלא. לוב אינה קיימת יותר כמדינה מאורגנת, הבירה נכבשה בחלקה על ידי מיליציות אסלאמיות ושבטיות, והפרלמנט והממשלה העתיקו את מושבם לטוברוק, לא הרחק מגבול מצרים. באזור גבול מצרים-לוב יש ריכוזי מחבלים של ארגוני הג'יהאד, שמקצתם אף הגיעו מסוריה ועיראק. בחודשים האחרונים אירעו מספר היתקלויות בין הצבא המצרי לבין מחבלים, שחדרו מלוב, ונהרגו בהן כמה עשרות חיילים מצרים.

נשק ומחבלים מגיעים למצרים וסיני מלוב גם דרך הגבול עם סודאן. ללוב גבול של 500 ק"מ עם סודאן. ייתכן גם כי עדיין מגיע נשק לסיני מאיראן דרך סודאן, כפי שהיה בעבר. לאיראן יש אינטרס לערער את יציבותה של מצרים, אף במחיר של תמיכה בארגונים סונים קיצונים, כפי שעשתה בעבר עם אלקאעידה. מצרים וסיני רוויות רשתות הברחה של בדואים, העובדים בשטח שנים רבות מאז ימי מובארק, שהזניח את הטיפול בסיני. הוא סבר שזו בעיה ישראלית, אלא שלבסוף זו הפכה להיות בעיה מצרית חמורה.

אכזבתה הרבה של מצרים ממדיניות אובמה

נשיאה של מצרים, עבד פתאח אל-סיסי, ציפה להשיג את סיועה של ארה"ב במאבק נגד הטרור. הוא סבר כי ארה"ב תהיה מרוצה מסילוקם של האחים המוסלמים מן השלטון והקמת שלטון פרו מערבי, הרוצה להקדיש את מירצו לשיקומה הכלכלי של מצרים. מצרים היא המדינה הגדולה והחשובה בעולם הערבי ונמצאת בשלום עם ישראל. שיתוף פעולה ישראלי-מצרי הינו בסיס ליציבות המעטה שנשארה עדין במזרח התיכון, ונראה שאת זאת הבית הלבן אינו רוצה להבין.

אל-סיסי התאכזב קשות מארה"ב לאחר שאובמה הטיל אמברגו על יצוא נשק למצרים וגינה את הדחתו של מורסי במקום לשתף פעולה עם אל-סיסי נגד הטרור האסלאמי. עד עכשיו לא שוקמו הקשרים בין מצרים לארה"ב, אף כי לאחרונה הודיעה ארה"ב כי תשלח למצרים את עשרת מסוקי האפאצ'י, שהיו אמורם להגיע אליה כבר לפני שנה. אל-סיסי ציפה לסיוע בציוד ושיתוף פעולה הדוק עם הצבא האמריקני בתחום לוחמת אנטי גרילה, אך במקום זאת קיבל כתף קרה. גם פגישה שהתקיימה בין אובמה לאל-סיסי בספטמבר בניו יורק, בשולי העצרת הכללית, לא שינתה את המצב. האמריקנים דאגו להדליף כי אובמה העלה בפני אל-סיסי את נושא זכויות האדם. אל-סיסי לא נסוג ושילם לארה"ב במטבע דומה כאשר הודיע כי אמנם יצטרף לקואליציה נגד דאע"ש, אך הדגיש כי בשלב זה צבאו לא יפעל מחוץ לגבולות מצרים מאחר שהוא עסוק בסיני וגם כי הוא סבור שיש טפל בנושא הטרור במזרח התיכון כחבילה אחת.

מסלול עוקף ארה"ב: בעלות ברית חדשות למצרים

במצוקתו פנה אל-סיסי להקים קואליציה אזורית בצפון אפריקה נגד הטרור המיוצא מלוב והמאיים גם על סודאן ואלג'יריה. בראשונה, הוא הזמין לביקור בקהיר את ראש ממשלתה של לוב, עבדאללה אל-ת'אני. השנים נועדו במחצית אוקטובר וחתמו על הסכם לשיתוף פעולה צבאי, הכולל סיוע באימון כוחות הביטחון הלוביים ובהם: שירותי הביטחון, הצבא והמשטרה, פיקוח משותף על הגבולות ושיתוף פעולה מודיעיני.

אל-סיסי גם נקט במעשים. בשבועות האחרונים הפציצו מטוסים בלתי מזוהים את נמל התעופה של טריפולי, המוחזק על ידי מיליציה אסלאמית. גורמים שונים האשימו את מצרים וארה"ב הזדרזה לגנות. מצרים הכחישה כי צבאה פועל מחוץ לגבולות המדינה. עד כמה שניתן להבין הצבא המצרי אכן לא פעל בלוב והיו אלה מטוסים של מדינת האמירויות, שיצאו מבסיסים במצרים, וכנראה גם מטוסים לוביים או מצריים, שהוטסו על ידי טייסים לוביים. בימים האחרונים פתח הצבא הלובי – בסיוע כוחותיו של הגנרל "המורד" ח'ליפה חפתר, שהתחיל לפעול נגד האסלאמיסטים מחוץ לצבא הסדיר הלובי לפני מספר חודשים – במתקפה על טריפולי, כאשר המטרה הינה החזרת מרותו של הממשל המרכזי.

ימים ספורים לאחר מכן, ב-18 באוקטובר, נועד אל-סיסי עם נשיא סודאן, עמר אל-בשיר. לא ידוע מה היו הסיכומים הספציפיים ביניהם, אך דובר הנשיאות המצרית אמר כי שני הנשיאים דנו בשיתוף פעולה בין שתי מדינות והדגיש כי הוקדשה תשומת לב מיוחדת לאיום הלובי המשותף להן. סוכם גם על הקמת אזור סחר חופשי באזור הגבול בין שתי המדינות ושיתוף פעולה הדוק לגבי משבר מי הנילוס, על רקע בניית הסכר על הנילוס הכחול באתיופיה, שעלול לפגוע במכסות המים שלהן. אל-סיסי הסתכן בגינויים של דעת הקהל הבינלאומית כאשר אירח בקהיר את נשיא סודאן, שהואשם על ידי התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה במלחמת האזרחים בדרפור. נראה עם זאת, כי צרכי הביטחון של מצרים ושל סודאן גברו על הבעיה המשפטית. מדיניות ארה"ב, הפועלת לבידודו של אל-סיסי ואשר מעמידה בסכנה את מצרים, מאלצת  את אל-סיסי לתור אחרי המדינות השכנות המאוימות גם כן על ידי לוב.

בשבוע שעבר נעשה מאמץ מצרי לרתום גם את אלגיריה – היא הצלע השלישית – לקואליציה נגד הטרור הזולג מלוב. שר החוץ המצרי, סאמח שוקרי, ביקר באלג'יר בסוף השבוע שעבר ונועד עם הנשיא עבד אל-עזיז בוטפליקה. בהתאם להודעת סוכנות הידיעות המצרים סימז"ת, השניים דנו בעיקר במצב בלוב ובאיום הנובע ממנו על כל המדינות הגובלות עמה.

הטיפול בסיני: אזור חיץ עם רצועת עזה

בשלב זה, לאחר הפיגועים הרצחניים בסיני, החליט אל-סיסי להגביר את לחצו על אירגוני הטרור, כנראה אפילו על חשבון פגיעה באזרחים, זאת מחוסר ברירה. מעבר עזה נסגר והוכרז על מצב חרום באזור. ראש הממשלה, איברהים מחלב, אמר כי מצרים תפנה לבעלי בריתה כדי שיסיעו לה במאבק בטרור. גם נרמז כי לחמאס יש חלק בפיגועים ומשלחת חמאס למו"מ עם ישראל לגבי הבנות "צוק איתן" נתבקשה שלא להגיע. למצרים יש בעיות חשובות יותר מאשר הנושא הפלסטיני בעת הזאת. פרשנים צבאיים קראו לסלק את האוכלוסייה הבדואית מצפון סיני כדי שהצבא יוכל לזהות את המחבלים ולפעול באין מפריע. לא נראה שמהלך זה ניתן לביצוע בשלב זה. לעומת זאת, ייתכן כי יוקם אזור חיץ בין רצועת עזה למצרים, חשוף מצמחיה, בתים וגדר ביטחון.

מצבה של מצרים אינו קל. אל-סיסי רצה להקדיש את כל כוחו לביצוע רפורמות כלכליות וחברתיות ולהעלות את מצרים על דרך הפיתוח, אך הטרור האסלאמי מונע זאת ופועל לערער את מצרים אחרי שהצליח לבצע זאת בלוב, סומליה, תימן, עיראק וסוריה. ארה"ב והאיחוד האירופי מתעלמות מן המצב במצרים ומחלישות את עמידתה במבחן קשה זה. נראה כי המזרח התיכון כולו וגם המערב ישלמו ביוקר על עיוורון זה. הקואוליציה שפועל סיסי להקים לא תוכל לכסות על הסיוע שיכולה לתת ארה"ב בציוד, אימונים וטכנולוגיה, אך אל-סיסי מנסה לעשות כל מה שניתן בתנאים אלה, כולל אולי, פנייה לרוסיה, שאיתה כבר חתם על עסקת נשק גדולה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close