התראות

מצרים לקראת ההכרעה

שיתוף

עניינים

אזרחי מצרים עומדים בימים אלה בפני דילמה לא פשוטה – במי לבחור משני המועמדים שזכו בסבב הראשון של הבחירות לנשיאות: במוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים, או באחמד שפיק, מועמד עצמאי שמקורב לחוגי המשטר הקודם ולצבא?

עם בחירתו של הנשיא החדש למצרים בסבב השני של הבחירות, הצפוי להיערך ב-16 וב-17 ביוני, תבוא לקיצה תקופת המעבר והשלטון יועבר לנשיא הנבחר בראשון ביולי – כך הבטיחה הוועדה הצבאית העליונה. עם זאת, קיימות עדיין מספר סוגיות שיכולות להשפיע על מהלך הדברים ואף להפתיע.

תוצאות הסבב הראשון: רוב המצרים אינם מרוצים מהמועמדים שממשיכים לסיבוב השני

נגוזו התקוות למצוא בין המועמדים איש יחסית צעיר, כריזמטי ובעל חזון אשר יוביל את מצרים לשינוי פוליטי, חברתי וכלכלי. אזרחי מצרים חיפשו אדם כזה ולא העלו דבר בחכתם. מוחמד מורסי קיבל בסך הכל 24.7% מן הקולות, בעוד אחמד שפיק זכה ל-23.6%. המשמעות היא כי 52% מהמצרים אינם מרוצים משני המועמדים שזכו. הם העניקו לעמרו מוסא, אמנם עויין לישראל, אך אינו מבטא את הרצון לשינוי, רק 11% מן הקולות ולאבו אלפותוח,  מועמד אסלאמי קיצוני (הנחשב בתקשורת המערבית כמתון – מה שאינו משכנע את המצרים שיודעים היטב את משמעות "המתינות" בקרב האחים המוסלמים) מטעם עצמו רק 17% מן הקולות.

מי שאכן הפתיע והגיע למקום השלישי עם 20.7% הוא חמדיין סבאחי בן ה-58, שיכול להיחשב כדמות חדשה. עם זאת, אמונתו הפוליטית מהווה תערובת של שמאל קיצוני ולאומנות ערבית מיסודו של גמאל עבד אל-נאצר – מה שמותיר ספקות בלב המצרים הזוכרים ברגשות מעורבים את אלילם שהרס את הכלכלה והובס על ידי ישראל. החלום ושברו. עמדתו כלפי ישראל עויינת והוא אף קרא לביטול הסכם השלום כמיטב המסורת הנאצרית.

מוחמד מורסי: מועמד האחים המוסלמים מנסה להציג תדמית מתונה יותר

עוד לפני שבוע הבטיח מוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים לנשיאות, כי אם יזכה בבחירות יפעל להקמת שלטון אסלאמי על בסיס השריעה, ישאף להקמת הח'ליפות וגם יכבוש את ירושלים. בימים האחרונים, לקראת הסבב השני הקובע, הוא שינה לחלוטין את מסריו. ערוץ אלג'זירה, המשמש כשופר של תנועת האחים המוסלמים במזרח התיכון, סיכם – ללא בושה – את מסריו החדשים המופצים עכשיו במצרים כדלקמן:

  • כנשיא, הוא יקיף את עצמו בסגנים ויועצים מכל המגזרים – צעירי המהפכה, נשים וקופטים ואפילו יאזין לעצותיהם.
  • בראשה של הממשלה החדשה שתוקם לא יעמוד "בהכרח" איש האחים המוסלמים והיא תהיה קואליציה רחבה. הוא עצמו, אם יבחר לנשיא, יתפטר ממפלגתו כדי שיהיה נשיא של העם כולו.
  • הוא יבדוק מחדש את בעיית הקמתה של הוועדה לניסוח החוקה וידאג שיהיו מיוצגים בה כל הזרמים הפוליטיים ושהחוקה החדשה תושלם תוך שלושה חודשים.
  • הוא אפילו שיבח את כוחות הצבא והמשטרה באבטחת תהליך הבחירות.
  • לגבי הקופטים אמר כי הם שותפים במולדת ושווי זכויות למוסלמים.
  • הוא הבטיח כי מפלגתו תערוב ליישום כל זכויות האדם ולשמירה על החוק וכי הנשים יוכלו לעבוד בכל התחומים ולהחליט על לבושם ללא שום לחצים.
  • אמר כי יקדם את הצעירים בכל מוסדות המדינה.

דברים אלה לא רק שהם מנוגדים למסריו לפני הסבב הראשון, אלא הם נוגדים לחלוטין את תורתה של תנועת האחים המוסלמים המבוססת על יישום השריעה שמעניקה עליונות לאסלאם על פני דתות אחרות והמתנגדת לחקיקה מעשה ידי אדם. אין שום אינדיקציה כי התנועה התפרקה מאמונותיה שלמען יישומן נאבקה מאז הקמתה ב-1928, ועד כמה שידוע היא לא הפכה לתנועה ליבראלית של המרכז הפוליטי. מורסי אמנם מבטיח להתפטר מראשות מפלגתו, מפלגת "החירות והצדק", שהוקמה על ידי האחים המוסלמים לצורך הבחירות לפני שנה, אך אין הוא מבטיח להתפטר מתנועת האחים, וזאת מכיוון שהוא נשבע אמונים (ביעה) למדריך העליון של התנועה כאשר גויס לשורותיה לפני 30 שנה. מה שמחייב אותו בראש ובראשונה היא הנאמנות שלו לתנועה ולעומד בראשה, הנשיאות היא במקום השני.

ניסיונם של האחים לזכות בשלטון בכל מחיר גרע מהם מחצית ממצביעיהם

הבחירות בסבב הראשון היו שונות מהבחירות לפרלמנט. בבחירות לפרלמנט השתתף 62% מציבור הבוחרים ואילו  בסבב הראשון רק 46%. ששת החודשים שחלפו בין שתי מערכות הבחירות הספיקו כדי שחלק מן הציבור הציבור יאבד אימון במערכת הפוליטית המתהווה. האחים המוסלמים, שאבדו את אמינותם בעיני הציבור המצרי לאחר שהפרו את דיברתם לגבי שתי בעיות מרכזיות בחיי האומה – הבטחותיהם כי יציגו מועמדים רק ל-30% מהמקומות בפרלמנט ולא יציגו מועמד מטעמם לנשיאות – ממשיכים במדיניות של רמייה. כאן טמון ההסבר המרכזי לכשלונם האסטרטגי בסבב הראשון, למרות שמועמדם יצא ראשון. בבחירות לפרלמנט הם זכו ב-47% מקולות הבוחרים, אך בסבב הראשון של הבחירות לנשיאות רק ב-24.7%. יתרה מזאת, הם איבדו כמה ממעוזיהם המסורתיים וביניהם אלכסנדריה, שם סבאחי לקח את הבכורה. בקהיר מורסי הגיע רק למקום השלישי. תוך שישה חודשים הם אבדו כ- 50% מן המצביעים.

נראה כי זה כוחם האמיתי של האחים בחברה המצרית – בין רבע לשליש מהאוכלוסיה. ההצבעה המאסיבית עבורם בבחירות לפרלמנט היתה מעין תגובת מחאה נגד השלטון הקודם. תומכיהם התרחקו מהם לאחר שנחשפה שאיפתם להשתלט על כל מוקדי השלטון.

עכשיו עושים האחים כל מאמץ לזכות מחדש בקולות שהלכו לאבו אלפותוח, לחמדיין סבאחי ולעמרו מוסא ומציגים בפני הציבור מסרים ליבראליים שאין להם שום קשר עם האידיאוליגיה האסלאמית הקיצונית שלמענה הם הוקמו, נאבקו והלכו לבחירות. נראה כי בכך הם רק מגבירים את אי האימון בתנועתם. מטרתם היא לזכות בשלטון בכל מחיר.

אחמד שפיק: חוקיות מועמדותו של איש המשטר הקודם עודנה מוטלת בספק

אחמד שפיק, מפקד חיל האוויר לשעבר וראש הממשלה האחרון של מובארק, הינו איש בעל ניסיון ניהולי ופוליטי. הוא התמקד במסריו בהחזרת הביטחון האישי לאזרח וברפורמות בכלכלתה הכושלת והקורסת של מצרים, אך הצליח לשכנע רק 23% מהמצביעים. מסריו אמנם נכונים והם דברו ללב הציבור, אך היותו איש המשטר הקודם מהווה מכשול שלא ניתן לעקיפה בקלות. האם המצרים יצביעו עבורו ביום המכריע ויעמידו בראשם את מי שכיהן כראש ממשלתו האחרון של מובארק והיה שותף, לפחות במידה מסויימת, לדיכוי ההפגנות אחרי שמאות מבני משפחותיהם שלמו בחייהם למען הפלת המשטר?

כאן אינן מסתיימות צרותיו של שפיק. האחים המוסלמים הגישו נגדו תביעה על שחיתות שעדיין לא נדונה. הפרלמנט אימץ חוק השולל מראשי ממשלה וסגני נשיאים בעידן מובארק להיות מועמדים למשרות ציבור. חוקתיותו של החוק נמצאת בדיון בבית הדין החוקתי ולא ברור מתי תפורסם הפסיקה. בית הדין יכול לפסוק כי אכן אחמד שפיק אינו יכול להיות מועמד ואז יבוטלו הבחירות לנשיאות ויתחיל תהליך חדש שעשוי אולי להביא לבחירתו של המועמד השלישי חמדיין סבאחי. אפשרות זו עדיין לא נידונה והיא נראית כדמיונית.

צפויים מאבקים על השלטון בין המועצה הצבאית לאחים המוסלמים

בינתיים, הוועדה הצבאית מחזיקה בידיה את רסן השלטון ויש הסבורים כי תחפש כל דרך למנוע מהאחים המוסלמים את ההשתלטות על כל מרכזי הכוח. כמו כן, יש הסבורים שהאחים המוסלמים, אם יזכו בנשיאות, יפטרו תוך זמן קצר את הגנרלים, מקורביו של מובארק, ויקדמו לקצונה הבכירה את אנשיהם. גם עלתה האפשרות כי יקימו מיליציה מתחרה לצבא. ייתכן מאד שהצבא עדין לא אמר את מילתו האחרונה והוא יאבק לשמור על עצמאותו וחסינתו מול כל מי שישלוט במצרים בעתיד. מבחן נוסף לוועדה הצבאית הוא ביטול חוקי החירום שהעניקו לה כוח פוליטי ומשפטי רב. חוקים אלה אמורים להתבטל ב-31 במאי. נותר רק לראות אם הצבא לא ימצא דרך כלשהי לשמרם. התובע הצבאי לשעבר, סייד האשם, אמר שהנושא נמצא בבדיקה ותלוי בהתפתחות מערכת הבחירות: אם היא תגלוש לאלימות הוועדה הצבאית תדון על כך עם הפרלמנט.

האליטות והקופטים בוחרים בשפיק

לאחמד שפיק מובטחים תמיכת הצבא וקולותיהם של נאמני המשטר הישן. הללו עדיין שולטים בכל משרדי הממשלה, המועצות המחוזיות, העיריות ומועצות הכפרים. יש לציין עם זאת, כי כל העוצמה הזו לא השיגה אלא 23.6% קולות בלבד. לאלה יש לצרף גם קולותיהם של האליטות שרוצות בהחזרתה של  היציבות ושל הקופטים החוששים מהשתלטות האחים המוסלמים.

על פי הערכות שונות כמאה אלף קופטים הגרו ממצרים אחרי הדחתו של מובארק והתגברות הפגיעות בהם. בחירתו של נשיא אסלאמי תחיש את בריחתם של רבים וגם עלולה להביא לעימותים אלימים, שכן הנוער הקופטי נמצא בשלבי התארגנות ולא יסכים יותר לחיות בתנאי ד'מה – אזרחים לא מוסלמים מסוג ב' שחיים תחת "הגנת" האסלאם.

אם אחמד שפיק אכן ייבחר הוא אמנם יעמוד מול פרלמנט אסלאמי, אך יוכל להשפיע על הקמת הוועדה לניסוח החוקה ובכך למנוע ניסוח חוקה אסלאמית, ואולי אף להביא לפיזור הפרלמנט. בית הדין החוקתי של מצרים דן בימים אלה בתביעה לפזר את הפרלמנט מכיוון שנבחר על בסיס חוק המפלה לרעה את המועמדים העצמאיים. בית הדין אמור לפרסם את פסיקתו ביולי הקרוב ונשיא חדש יוכל להשפיע על הפסיקה. אם תהיינה בחירות חדשות לפרלמנט ספק אם יזכו האחים פעם נוספת ברוב המושבים. מול סכנות אלה אין לאחים אלא הברירה להיאבק בכל האמצעים – כולל שקרים מוכחים – כדי לזכות בנשיאות.

הבחירות: מאבק של לחיות או לחדול עבור שני הצדדים

שני הצדדים יעשו כל מאמץ כדי לשכנע את הבוחרים בצדקת דרכם. ייתכן מאוד שהמערכה תיגרר גם לאלימות. מטהו של שפיק כבר הועלה באש. שני הצדדים רואים בבחירות מאבק של לחיות או לחדול. האחים המוסלמים פירסמו פסקי הלכה לפיהם ההצבעה לשפיק אסורה ובכך הפרו את חוק הבחירות. כך גם נהגו במערכת הבחירות לפני הסבב הראשון, אך נראה כי הוועדה הצבאית סבורה שעדיף לשחרר לחצים מאשר להיכנס לעימות חזיתי עם כוחות פוליטים קיצונים משולהבים. הם גם הציעו, או שוקלים להציע, לסבאחי ולאבו אלפותוח את המשרות החשובות של סגני נשיא ובאמתחתם הצעות פיתוי נוספות. בינתיים רק אבו אל פותוח קרא לבוחריו להצביע עבור מועמד האחים, אבל אפילו אם כולם יצביעו עבור מורסי הוא לא יעבור את ה-44% וספק אם הבוחרים שרצו ב"אסלאם מתון" יצביעו עבור האסלאם של מורסי שנחשב לאחד הקיצונים בצמרת התנועה. סבאחי ומוסא עדיין לא החליטו. סבאחי הוא אנטי דתי הסבור כי כדאי לו לשמור על עצמאותו לקראת המשך חייו הפוליטיים ונראה שהוא ישאיר את הבחירה לתומכיו. לגבי מוסא, הוא נוטה להתחבר לאחים למרות היותו חילוני, אך בינתים שומר על שתיקה. אחמד שפיק מצידו מנסה להסיר מגבו את "כתם" השייכות למשטר הישן ומבטיח לקדם את יעדי המהפכה ולא לחזור למשטר רודני. בשלב זה איפוא, המערכה עדיין לא הוכרעה ופתוחה גם להפתעות כפי שלימדה אותנו הזירה המצרית בשנה האחרונה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am

Close