האם צפויות בחירות חדשות לנשיאות מצרים?
מצרים שקועה בחולות טובעניים ואינה מסוגלת לחלץ את עצמה. בחלומותיהם הגרועים ביותר לא צפו האחים המוסלמים כי אם וכאשר יגיעו לשלטון במצרים ימצאו את עצמם בפני אופוזיציה כה רחבה ונחושה לסלקם מכס מלכותם. במשך למעלה מ-80 שנים הם הצליחו לשרוד מול הרדיפות של ממשלות מצרים, מפארוק ועד מובארק (מלבד סאדאת, ששחרר אותם מכלאם והם הרגוהו). עכשיו, לאחר שזכו להגיע בבחירות חופשיות למרום השלטון, הם נתקלים בהתנגדות עזה מכל שכבות הציבור. יש כבר המהמרים כי הם לא יתמידו בשלטון וכי מורסי יצטרך להכריז על בחירות חדשות לנשיאות. קשיי הכלכלה ההולכת ומדרדרת מגבירים את האיומים על האחים המוסלמים, אך בינתיים הם לא פגעו בנחישותם להיאחז במוסרות שלטון.
המרי האזרחי: הולך ומתרחב
מאז חודש נובמבר שעבר נמצאת המדינה במערבולת פוליטית כלכלית וחברתית המאיימת לשלוח אותה למעמקים, שמהם לא תוכל לצאת אלא במחיר כבד לעתידה. צמד המילים "מלחמת אזרחים" כבר עולה על דל שפתיהם של פרשנים רבים, אם כי ההנחה היא שהצבא יתערב ויפריד בין הניצים. גם אז תזדקק מצרים להתאוששות של שנים כדי להגיע שוב לשלטון אזרחי נבחר ומאוזן. בינתיים, המרי האזרחי הולך ומתרחב.
בפורט סעיד המשטרה חדלה מלתפקד והסדר הציבורי מוחזק על ידי הצבא הפרוס בעיר. קבוצות רבות של אזרחים פנו לערכאות משפטיות במטרה להוציא ייפוי כוח לשר ההגנה עבד אלפתאח אלסיסי, כדי שינהל את המדינה במקומו של הנשיא מורסי. תופעות אלה של הוצאת ייפוי כוח התפשטו בכל רחבי מצרים, למרות שברור לכל שאין להן סיכוי. במקביל, נמשכות הפגנות יום-יומיות בקהיר ובערי השדה הקוראות להדחתו של מורסי ולסילוקם של האחים המוסלמים מן השלטון. מול המפגינים פועלות מיליציות של האחים המוסלמים, אם כי בינתיים בעצימות נמוכה. הפגנות אלה כבר גרמו לעשרות הרוגים ולאלפי פצועים, הגבירו את הפגיעה בכלכלה, הכושלת בלאו הכי, וקיבעו אווירה של חוסר יציבות וחשש לעתיד. האופוזיציה הפוליטית, המאוגדת תחת חזית ההצלה הלאומית בראשות מחמד ברדעי, חמדיין סבאחי (ראש הפלג העממי הנאצרי) עמרו מוסא ומחמד בדאווי (יו"ר מפלגת הוופד) ממשיכה להחרים את השלטון. החזית אינה מוכנה לדיאלוג עם מורסי כל עוד הוא לא ביטל את החוקה שהתקבלה ברוב אסלאמיסטי וכל עוד לא הוקמה ממשלה ניטראלית, שתבטיח ניהול שקוף של ענייני המדינה ושל הבחירות הבאות לפרלמנט.
למרות שנבחר בבחירות: מורסי מאבד את הלגיטימיות השלטונית
הציבור המצרי, אף שהצביע עבור האחים המוסלמים והעניק להם גם את הנשיאות וגם רוב בפרלמנט (יחד עם הסלפים) על שני בתיו, תמיד התייחס אליהם בחשדנות ועקב מקרוב אחרי התנהגותם ומעשיהם בשלטון. האחים לא הבינו זאת ולא עשו שום מאמץ כדי להוכיח כי הם מטפלים ברצינות הדרושה בתחלואיה הרבים של מצרים. מורסי נכשל למעשה בכל אשר עשה. הוא כשל לממש את הבטחתו כי תוך 100 ימים מהיכנסו לתפקיד יחוש האזרח המצרי שיפור משמעותי בחמש הבעיות הבוערות – הביטחון האישי, התנועה הבלתי אפשרית בקהיר, המחסור בלחם מסובסד, המחסור בדלק ובגז ואיסוף האשפה הפוגעת באיכות החיים. הוא גם נאלץ לבטל את הצו הנשיאותי שפרסם, אשר הקנה לו את סמכות החקיקה וחסינות על כל החלטותיו ובכך ניטרל למעשה את הרשות השופטת. הוא אף נאלץ לחזור בו מפיטוריו של התובע הכללי – אם כי זמן קצר לאחר מכן הוא מינה בכל זאת תובע כללי חדש. אלא שהמערכת המשפטית לא הכירה בו ובית דין קבע בשבוע שעבר שמינויו אינו תקף ושיש להחזיר לתפקידו את התובע הקודם. על רקע עימותים אלה התפטר סגן הנשיא מחמוד מכי ורבים מיועציו של הנשיא ונוצרה התחושה כי מורסי מאבד את הלגיטימיות שלו על אף שנבחר בבחירות חופשיות. בדיעבד, התברר כי מורסי לא נועץ ביועציו כדי לגבש את הצו הנשיאותי הכושל, שפתח תיבת פנדורה מצרית. נראה כי הצו הוכתב לו על ידי משרד ההכוונה של האחים, שהיא הגוף העליון של התנועה והיא אשר מנהלת את ענייניה של מצרים. הולך ומתברר כי מורסי אינו אלא נציגה של התנועה והוא כפוף להחלטותיה.
מעמדם של האחים מדרדר בקרב האליטות והנוער
סימן נוסף להידרדרות מעמדם של האחים בציבור הם הבחירות שנערכו בשבועיים האחרונים בהתאחדויות הסטודנטים באוניברסיטאות ברחבי המדינה. התוצאות מראות כי ברוב ההתאחדויות הפסידו מועמדי האחים למועמדים עצמאיים. בנוסף בבחירות שנערכו לאחרונה לנשיאות אגודת העיתונאים זכה במשרה הנכספת דיא רשואן, מנהל מרכז המחקר של אלאהראם, מומחה לארגוני האסלאם הרדיקל והידוע כעוין לאחים. יש כאן אינדיקציה ברורה על הידרדרות מעמד תנועת האחים בקרב הנוער והאליטות של המדינה.
נראה כי תנועת האחים המוסלמים אינה מבינה את השינוי שהתרחש בקרב הציבוריות המצרית בעקבות המהפכה והדחתו של מובארק. הציבור אינו חושש יותר מן השלטון ומוכן לצאת לרחובות ולהיאבק על עתיד המדינה. הציבור המצרי, שהיה אדיש למתרחש בזירה הפוליטית בתקופות הקודמות, מאחר שידע כי אין לא שום השפעה, התבגר והשתנה. הוא מבין כעת כי יש בכוחו לשלוט על גורלו אם יאבק על כך, והוא עושה זאת.
האחים: עובדים במרץ לבסס ולהנציח שלטונם בטווח הארוך
מאידך, תנועת האחים מתנהגת כאילו אחיזתה בשלטון יציבה ובטוחה והיא יכולה לתמרן ככל שתרצה מבלי להתחשב בהתנגדות למשטר ההולכת ומתרחבת. התנועה מאיישת בכל המרץ את משרדי הממשלה והשלטון המקומי בחבריה. ברשימה שפורסמה לפני מספר שבועות נחשף כי חברי התנועה מונו למשרות החשובות ביותר,כגון עוזרי שרים ומנהלי אגפים בלפחות שמונה משרדי ממשלה כגון חינוך ותרבות, דתות, בריאות, שיכון ומסחר פנים, האמון על חלוקת מוצרים מסובסדים. פעולה שיטתית זו של איוש תפקידים על ידי חברי תנועת האחים מתנהלת בכל עוז גם במרבית המשרדים של מושלי המחוזות האמונים על הפיתוח הכלכלי של המחוזות, שמירת הסדר הציבורי ואספקת מזון, והכפופים ישירות לנשיא. ניתן לומר כי תנועת האחים המוסלמים מחזיקה עכשיו בכמעט כל המשרות החשובות של שרות המדינה, כאשר המטרה היא הנחת בסיס מנהלי מסייע להנצחת נוכחותה בשלטון לתקופה ארוכה.
מגמה דומה של החדרת אלמנטים של תנועת האחים אותרה גם בצבא. מפקד המכללות הצבאיות הודיע לפני כשבועיים כי שונו תנאי הקבלה. מעכשיו, יתקבלו צוערים למכללות הצבאיות, אף אם ידוע כי משפחותיהם הן בעלות נטיות מוסלמיות מסוימות (אחים מוסלמים) – מה שבעבר היה אסור, עוד מתקופת נאצר. פרשן צבאי מצרי כבר הגיב ואמר כי זהו תקדים מסוכן וכי יש כאן מקום לדאגה.
מנסים להשתלט גם על תחום החקיקה
פעולת השתלטות של האחים נמשכת גם במישור החקיקה. סמכות החקיקה הוענקה זמנית על ידי מורסי למועצת השורא, היא הבית העליון של הפרלמנט, עד לבחירתו של הבית התחתון, שפוזר על ידי בית הדין של החוקה. במקרים כאלה מוסכם כי סמכות החקיקה תנוצל רק במקרים דחופים. אולם, במועצת השורא לאחים ולסלפים רוב מכריע של כ-80% והאחים מנצלים זאת כדי להעביר חוקים העונים לאינטרסים שלהם ואשר פוגעים בערכי הדמוקרטיה. מדובר בחוק לארגון הבחירות לפרלמנט, המקנה יתרון לאחים, בחוק שנועד להגביל את זכות השביתה וההפגנות. על סדר היום נמצא גם חוק הארגונים הלא ממשלתיים (NGO), שבא להעניק לגליזציה לתנועת האחים המוסלמים, שפוזרה עוד בימי נאצר. בהקשר זה ראוי להזכיר כי הגוף המייעץ של בית דין המנהלי הגבוה קבע בשבוע שעבר כי אין לתנועה זכות קיום ויש לפרקה, אף כי נרשמה מחדש בהתאם לסעיף בחוקה החדשה. התנועה כאמור לא היססה לנסח תוך יומיים חוק חדש ולהעבירו במועצת השורא והוא ממתין לאישור בית הדין של החוקה. הבעיה מרכזית של תנועת האחים היא כי היא אינה רוצה לחשוף את מקורות מימונה ואת אופן גיוס חבריה. על סודות אלו היא שומרת בקנאות מאז הקמתה ב-1928.
מחאת ארגוני הנשים
אטימותה של תנועת האחים הגיעה לרמות בלתי נתפסות. בעוד ארגוני נשים אוזרות עוז להפגין ברחובות קהיר כדי למחות נגד פגיעות חמורות בנשים במהלך ההפגנות ברחוב ונגד פסקי הלכה המתירים את הפגיעות, מפרסמת התנועה באתר שלה הודעה הדוחה מכל וכל הצעת החלטה של האו"ם על זכויות האישה מכיוון ש"המסמך נוגד את השריעה האסלאמית".
מורסי מאיים על האופוזיציה
ככל שמחמיר העימות בין האופוזיציה לאחים כן גדלה תמיהת המצרים לגבי תגובותיו של נשיאם. בדרך כלל הוא אינו מגיב להתרחשויות. נראה כי האחים החליטו על תגובות בפרופיל נמוך כדי למנוע מספר גדול של הרוגים, היכול ללהט את העימות. תקוותם היא כי עם הזמן הציבור יתעייף והאופוזיציה תדעך – מה שכלל איננו בטוח. עם זאת, על רקע ההפגנות הבלתי פוסקות ואחרי עימות אלים מול מטה האחים המוסלמים בקהיר, שם הכו ופצעו פעילי האחים את המפגינים, שיגר מורסי איום מפורש לאופוזיציה, ובו אמר כי אם לא תיפסק "הבריונות" הוא ינקוט באמצעים קשים. האופוזיציה לא רק שלא נסוגה אלא קראה להפגנות נוספות תחת הסיסימה "איננו מפחדים מן האיום" – הפגנות שהביאו לפצועים נוספים.
על סף קריסה כלכלית
על העימות הפוליטי מתווספת הידרדרות חמורה במצב הכלכלי. כלכלנים העוקבים אחרי התפתחות הכלכלה המצרית טוענים כי מצרים כבר מתקשה לשלם עבור דלק ומוצרי מזון, לאחר שיתרות מטבע החוץ שלה ממשיכות להידלדל בהיעדר השקעות, יחד עם הירידה בתיירות, השביתות, ותשלום הסובסידיות לדלק ולמוצרי יסוד, המהוות לפחות 25% מתקציבה. אמנם מצרים קיבלה סכומים נאים מקטאר, מסעודיה וגם מלוב, אך נראה כי אלה בוזבזו על סובסידיות ויבוא של מוצרים חיוניים ללא שום ביצוע רפורמות. מורסי אף לא הצליח להגיע להסכמה עם קרן המטבע הבינלאומית על הלוואה בסכום של 4.8 מיליארד דולר בשל חוסר החלטיותו לגבי הרפורמות הדרושות, וכנראה גם בשל התנגדויותיהן של הקיצונים לתשלום ריבית על ההלוואה. חתימת הסכם עם קרן המטבע אמורה הייתה לפתוח בפני מצרים את ברז הסיוע וההלוואות מהקהילייה הבינלאומית, ובמיוחד מאירופה ומארה"ב.
כמה זמן יחרישו ההמונים?
נראה כי מצרים נמצאת במבוי סתום. האופוזיציה אינה מוכנה לקבל את תכתיביהם של האחים מוסלמים ורואה בחרדה כיצד האחים משתלטים על כל מרכזי הכוח במדינה, בעוד הכלכלה המדרדרת עלולה להביא להפגנות של רעבים שיגרמו הרג והרס רב. כמה זמן יחרישו ההמונים מול הפסקות החשמל המשתקות את חייהם ואת עבודתם מול הקשיים להשיג דלק, גז לחימום או לחם מסובסד? ומנגד, האחים המונעים על ידי אידיאולוגיה אסלאמית רדיקלית, אינם מוכנים לשום ויתורים, שהרי נאבקו עשרות שנים כדי להגיע לשלטון על מנת ליישם מטרותיהם למען אללה. זהו מצב, ללא מוצא, הטומן בחובו סיכון גדול לאחדותה של המדינה.
