התראות

מצרים: העימות בין "כיכר התחריר" לצבא

שיתוף

עניינים


היחסים בין קואליציית צעירי המהפיכה לצבא הגיעו לנקודת רתיחה

בימים האחרונים הגיעו היחסים בין קואליציית צעירי המהפכה לבין הוועדה הצבאית העליונה לנקודת רתיחה ואין להוציא מכלל אפשרות עימות אלים בין המפגינים לצבא. המפגינים טוענים שהצבא גורר רגלים, אינו פועל לביצוע הרפורמות שלמען מימושן פרצה המהפכה ומאיימים לשבש את החיים בקהיר ובערי מצרים הגדולות, אלככסנדריה סואץ ואחרות. היחסים בין כיכר התחריר לצבא נמצאים על מדרון חלקלק לפחות כחודשיים מאחר שחלוצי המהפכה חשים כי הצבא אינו עונה לציפיותיהם.

ביום שישי שעבר, 8 ביולי, התקיימה הפגנה גדולה בתחריר תחת הסיסמא "נחישות והתמדה" שמשמעותה "לא נוותר על דרישותינו". הצבא העדיף שלא להתעמת והורה למשטרה לעזוב את המקום. המפגינים הציגו מספר דרישות והודיעו כי ימשיכו בשביתת שבת בכיכר עד למימושן. הם דורשים: 1. העברה מיידית של מבארק לבית הכלא בקהיר והעמדתו למשפט גלוי יחד עם שני בניו ומקורביו – שרים ואנשי עסקים. 2. טיהור הממשלה, מנגנוני הביטחון והמשטרה מכל אלה שהיו בעלי משרות חשובות במשטר מבארק ו/או קשורים לדיכוי והרג המפגינים. 3. הקמת "ממשלת הצלה לאומית" ומועצה נשיאותית – במקומה של הוועדה הצבאית העליונה – לניהול תקופת המעבר. 4. דחיית הבחירות לפרלמנט עד לאחר ניסוח חוקה חדשה. 5. ביטול התקנות הנוקשות שפירסמה הוועדה הצבאית העליונה נגד שובתים ומפירי סדר ואי העמדה לדין של אזרחים בפני בתי דין צבאיים (עד היום נעצרו כ-10000 אזרחים במסגרת חוקים אלה ורבים מהם כבר נשפטו בבתי דין צבאיים אשר גזרו אליהם עד לחמש שנות מאסר). 6. העלאת  שכר המינמום ל-1200 לירות מצריות (כ-200 דולר).

קריאות להתפטרות ראש הוועדה הצבאית העליונה

בהפגנה נשמעו זו הפעם הראשונה קריאות להתפטרותו של המרשל מחמד טנטאווי, ראש הוועדה הצבאית העליוינה. היא אומנם התפזרה ללא עימותים אלימים, אך נשארו במקום כמה אלפים לשביתת שבת והם  סגרו למחרת את הגישה לבנין "המגמע" (בניין ענק בשולי כיכר התחריר, בו מרוכזים שבעה משרדי ממשלה והנחשב כסמל השלטון הקודם). הם איימו כי אם הצבא לא יתחיל במילוי הדרישות, פעולתם הבאה תהיה השתלטות על הרכבת התחתית בקהיר המשרתת מדי יום מיליוני אנשים. המשמעות תהיה אנרכיה טוטאלית בעיר הבירה המונה 20 מיליון תושבים. המצור על "המגמע" הוסר רק אחרי חמישה ימים ב-13 בחודש. המפגינים ניסו גם לפרוץ למשרד הפנים ולמשרד ראש הממשלה, אך שם נעצרו בכוח על ידי המשטרה. חלק  אף ניסה לנוע לעיר סואץ, שם מתקיימת מזה זמן מה שביתת שבת במרכז העיר על רקע אי העמדה לדין של קציני משטרה הנאשמים בהרג מפגינים. המשטרה סגרה את כל הדרכים המוליכות לסואץ ומנעה את הצעדה.

דרישות המפגינים הינן סוגיות כבדות משקל שהצבא אינו מסוגל להתמודד עימן בתקופת מעבר זו, כאשר המטרה העיקרית היא החזרת הסדר הציבורי על כנו, עצירת ההידרדרות הכלכלית והעברת השלטון בצורה מסודרת ומהירה למוסדות אזרחיים נבחרים. הצבא מעדיף כי הרפורמות הגדולות – החוקתיות והכלכליות – תתבצענה בעתיד על ידי המוסדות הנבחרים לאחר שתהיה רגיעה בזירה הפוליטית. כמו כן, קבלת הדרישות כמוה כפגיעה ביוקרתו ובסמכותו של הצבא שקבע לוח זמנים לתקופת המעבר.

הממשלה והוועדה הצבאית הבינו שעליהם להגיב במהירות למצב המתוח שנוצר. ראש הממשלה עסאם שריף הודיע כי יפטר מאות קציני משטרה בדרגות הגבוהות ויבצע חלופי גברי בממשלתו בימים הקרובים. סגנו  יחיא אלגמל הודיע על התפטרותו שכבר נתקבלה על ידי הוועדה הצבאית.

לעומת זאת, הוועדה הצבאית העליונה פירסמה הודעה בעלת נימה מאיימת שהוקראה על ידי אחד מחבריה, גנרל מחסן אלפנגרי, הנחשב כאהוד על ידי המפגינים. נאמר בה, כי הוועדה תנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה במסגרת החוק, נגד כל מי שיפר את החוק וינסה לפגוע בשלטון ובתשתיות המדינה וכי הוועדה דבקה בלוח הזמנים שנקבע, דהיינו קודם כל עריכת בחירות לפרלמנט, אחר כך ניסוח החוקה ולבסוף קיום בחירות לנשיאות. עם זאת גם נאמר בהודעה בנימת פיוס, כי בימים הקרובים תפרסם הוועדה הצבאית מסמך שיציג את העקרונות המרכזיים להקמת הוועדה לניסוח החוקה.

ההודעה התקבלה בכעס רב על ידי קואליציית צעירי המהפכה והמפלגות החילוניות שראו בה איום וחזרה לאופן התייחסותו לציבור של משטר מבארק. הם קראו להקמתה המיידית של "ממשלת הצלה לאומית" בראשות מחמד בראדעי ואיימו לפתוח בסדרת הפגנות ולהשתלט על משרדי ממשלה  – מה שגרם לתגבור הכוחות השומרים על מוסדות המדינה. הם איימו פעם נוספת גם להשתלט על המטרו של קהיר.

הוועדה הצבאית לא עמדה בלחצים ועשרים וארבע שעות אחרי פירסום הודעתה, אמר מקור צבאי רם דרג בצעד של פיוס, כי הבחירות לפרלמנט תדחינה בחודשיים ותתקיימנה כנראה בנובמבר. בכך ענה הצבא לפחות חלקית על אחת מהדרישות המרכזיות, לדחות הבחירות, כדי לאפשר למפלגות החילוניות החדשות להתארגן ולהציג את עצמן בפני הציבור. מקור במערכת המשפט הודיע כי המשפטים של ראשי המשטר הקודם יעשו בשקיפות מלאה וכי יוצבו מסכים גדולים מחוץ לבית המשפט כדי שהציבור יוכל לעקוב אחרי ההליכים המתנהלים בתוך אולם המשפט. ראש הממשלה הזדרז לפטר מן המשטרה 505 גנרלים ו-164 בעלי דרגות מסגן אלוף עד תת אלוף וחזר הודיע כי השינוים בממשלתו יעשו בימים הקרובים. אולם הזירה לא נרגעה. להפך, קואליציית צעירי המהפכה, הנתמכת על ידי מספר מפלגות חילוניות, קראה בתגובה לקיומה ביום ו' הקרוב (15/7) של הפגנת "מיליון" תחת הסיסמה "האזהרה האחרונה".

האחים המוסלמים  במשבר

האחים המוסלמים, שמהווים בינתיים את הכוח הפוליטי המאורגן ביותר, נמצאים במשבר וכל יום שעובר מחליש אותם. רבים מצעירי התנועה, שאינם מקבלים יותר את נוקשותה הדתית וההיררכית, פרשו והקימו מפלגה חדשה. בנוסף פרשו ממנה עוד מספר אישים ידועים המייצגים אסכולות שונות והקימו גם הם מפלגות. סה"כ יצאו מרחמה של תנועת האחים חמש מפלגות. האחים תומכים בלוח הזמנים של הוועדה הצבאית ומעוניינים לקיים את הבחירות לפרלמנט בהקדם. עם זאת כדי לשמור על חזות של אחדות עם צעירי המהפכה הם הצטרפו, ללא התלהבות, להפגנה ביום שישי שעבר ,אך תומכיהם היו הראשונים לעזוב את הכיכר.

המצב הכלכלי מדרדר

המצב המתוח הביא לנפילת הבורסה המצרית ב-3.5%. יש גם חשש כי המפגינים בעיר סואץ יממשו את איומיהם לסגור את תעלת סואץ. זו עלולה להיות מכה אנושה, שכן ההכנסות מן המעבר בתעלה מסתכמות בכ-שבעה מיליארד דולר ומהוות את המקור השני בחשיבותו של מטבע החוץ אחרי התיירות. בהתאם לתקשורת המצרית, אוניות סוחר בינלאומיות כבר החלו פורקות מטענים המיועדים לטרנזיט בתעלת סואץ בנמלי חיפה ומלטה במקום בפורט סעיד. ענף התיירות, מקור המטבע החוץ הראשון של מצרים, אשר מכניס לה מדי שנה כ-14 מיליארד דולר, כבר נפגע קשות בעקבות ירידה של כ-70% במספר התיירים מאז תחילת ההפגנות בינואר.

בהתאם למחקר שפורסם השבוע על ידי המכון לתכנון הלאומי מוערכים הפסדיה הכלכליים של מצרים מאז 25 בינואר ועד מחצית מרץ בכ-37 מיליארד דולר ומאז ההפסדים בוודאי גדלו מאד. נוכח מצב פיננסי כלכלי חמור זה נשמעות במצרים קריאות של יאוש כגון לתבוע מבריטניה פיצויים על שנות הכיבוש שנמשכו מ-1882 עד 1954! יש אף המדברים על תביעות פיצויים מישראל, אם כי אלה המכירים את הנושא הזכירו כי בהסכם השלום קיים סעיף על הקמת וועדה מיוחדת שתבדוק את תביעות הפיצוים של שני הצדדים. שתי המדינות החליטו בזמנו לדחות את הטיפול בנושא עד לקיומן של נסיבות מתאימות.

מצרים בנקודת רתיחה

מצרים בנקודת רתיחה והממשלה אינה מצליחה לבצע שום רפורמה בעלת משמעות ואיבדה את אימון ציבור. הוועדה הצבאית העליונה שהיא השליט האמיתי התגלתה בכל חולשתה. היא לא הצליחה להחזיר את החיים למהלכם הנורמלי ובמיוחד לא את הביטחון האישי. הבריונות ברחובות נמשכת, בעוד המשטרה לא חזרה לתפקודה המלא. השוטרים מהססים לעצור חשודים פן יותקפו על ידי הציבור הרואה בהם עדיין משתפי פעולה עם המשטר הישן. השביתות במפעלי התעשייה ובמשרדי הממשלה נמשכות גם הן והעובדים תובעים תוספות שכר שהמדינה אינה מסוגלת לעמוד בהן. רזרבות מטבע החוץ הולכות ואוזלות מאחר והממשלה נאלצת לממן רכישת מוצרים חיונים בחו"ל מול ירידת הכנסות מתמשכת. איומי המפגינים להמשיך בפעילותם גורמת למתיחות רבה והכל ממתינים בחשש להפגנת "יום השישי של האזהרה האחרונה", העלולה להתפתח לעימות אלים עם הצבא שהיה עד עכשיו משענה של המהפכה מול המשטר הישן.

תגובות
1. המצרים עוד יתגעגעו…
בן מכז הארץ (17/07/2011 23:23:24)

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close