"מערכה סופית" להדחתו של מורסי
האם יאלץ נשיא מצרים מחמד מורסי להתפטר ב- 30 ביוני ולהכריז על בחירות מוקדמות לנשיאות שנה אחת בלבד לאחר שהושבע כנשיא?
זו השאלה שמטילה את צילה על מצרים בחודשים האחרונים. תנועת "תמרד" (בתרגום: מרד), המורכבת מ"צעירי המהפכה", הכריזה על "מערכה סופית" להדחתו של מורסי ב-30 ביוני, לאחר שלא עמד בציפיות העם לפיתוחה של מצרים. "תמרד" מאשימה את מורסי בבגידה במטרות המהפכה, בניהול שלטון דיקטטורי המדכא את חרויות הפרט ובחוסר אונים מול המשבר הכלכלי החמור שהולך ומעמיק. כמו כן, מאשימה תמרד את מורסי באיוש אובססיבי של מוסדות השלטון בחברי תנועת האחים המוסלמים, תנועה אסלאמית קיצונית החותרת להקמתה מחדש של הח'ליפות שמורסי בא משורותיה, אך הודיע על התפטרותו ממנה עם השבעתו לנשיא. אחת הדוגמאות להשתלטות האחים על מוסדות המדינה היא מינוי אח מוסלמי לשר התרבות, שתוך ימים ספורים פיטר את כל ראשי האגפים בתחומי המוסיקה, התיאטרון הספרות והאמנות הפלסטית, ועורר התנגדות עזה בציבור. זאת בהמשך לפעולה דומה במשרדי החינוך והדתות. הכל מבינים שבכך מבטיחה תנועת האחים את המונופול שלה על החינוך, על הוראת עיקרי דת האסלאם ועל חיי התרבות והרוח, במטרה לעצב את הדורות הבאים בהתאם לאידיאולוגיה שלה. בתחילת השבוע הנוכחי מינה מורסי 17 ראשי מחוזות חדשים, ביניהם שבעה אחים מוסלמים. למושל מחוז לוקסור מונה איש מפלגת "אלגמאעה אלאסלאמיה", אשר ממנה יצאו הטרוריסטים שרצחו 57 תיירים זרים בשנת 1997 בלוקסור.
חקיקת חוקים ברוח תנועת האחים
מורסי, שהעניק זמנית את סמכות החקיקה למועצת השורא (הבית העליון של הפרלמנט ) לאחר שפוזרה מועצת העם (בעלת סמכות החקיקה), מדרבן אותה לחקיקת חוקי יסוד בהתאם לרוח תנועת האחים. בחודשים האחרונים קיבלה מועצת השורא מספר חוקים חשובים כגון חוק הבחירות, החוק על הקמת ארגונים לא ממשלתיים (NGO) והחוק על הזכויות הפוליטיות של האזרח – חוקים אשר כולם מוגדרים כפוגעים בחרויות הבסיסיות של האזרחים וחלקם נדחה על ידי בית הדין העליון של החוקה.
"חזית ההצלה הלאומית" מצטרפת ל"תמרד"
על רקע זה פתחה "תמרד" בהחתמת עצומה להסרת הלגיטימיות של מורסי והתחייבה להשיג 15 מיליון חתימות עד ה-30 ביוני. בהתאם להודעה האחרונה מטעמה, נכון לעכשיו היא כבר מחזיקה בכ-7 מיליון חתימות. בתחילת השבוע הנוכחי פתחה התנועה בארגון הפגנות נגד מורסי ושלטון האחים ברחבי המדינה, שאמורות להגיע לשיאן ב-30 ביוני ולאלץ את מורסי להתפטר.
רבות מן המפלגות הלא אסלאמיות הודיעו על תמיכתן ביוזמת "תמרד" ואמרו כי יצטרפו להפגנה הגדולה בסוף החודש. גם "חזית ההצלה הלאומית", בראשותם של מוחמד ברדעי, עמרו מוסה וחמדיין סבאחי הצטרפה למהלך זה. מוסה אף הודיע כי ב- 30 ביוני נראה את סופו של משטרו של מורסי. "חזית ההצלה הלאומית" המאגדת שלושה גושים גדולים של מפלגות ליבראליות של השמאל ושל הזרם העממי הנאצריסטי, מהווה את עיקר האופוזיציה הפוליטית לשלטון האחים, אך גם לה אין דרך אחרת להתבטא אלא דרך הרחוב. זאת מאחר שכאמור, פוזר הפרלמנט כבר לפני שנה ולא ידוע מתי יערכו בחירות חדשות, והרי בכל מקרה היה בפרלמנט רוב מכריע של אחים מוסלמים וסלפים. חזית ההצלה הלאומית העמידה כתנאי לחידוש ההידברות עם מורסי הקמת ממשלה חדשה ניטרלית, פיטוריו של התובע הכללי, שמונה באופן בלתי חוקי על ידי מורסי וביטול חוק הבחירות המעניק יתרון ברור למפלגת אחים המוסלמים.
מורסי והאחים זוכים לתמיכה רק מגורמים אסלאמיים קיצוניים
מורסי ותנועת האחים המוסלמים נותרו מבודדים וזוכים לתמיכה רק מגורמים אסלאמים, ובעיקר ממפלגת "הבנייה והפיתוח", היא מפלגתה של "אלגמאעה אלאסלאמיה". מדובר בארגון אסלאמי קיצוני הקשור ברצח סדאת ואשר בשנות ה- 90 ניסה להתנקש בחייו של מובארק בעת ביקורו באתיופיה וניהל, בסיוע איראן, מערכת טרור ברחבי מצרים בה מצאו את מותם כ-1000 אנשים, מצריםותיירים זרים. לאחר הדחתו של מובארק קיבל הארגון לגיטימציה מהוועדה הצבאית העליונה, שניהלה את מצרים, ופעיליו שוחררו מבתי הסוהר. גורמים אסלאמים קיצונים אחרים וכאלה שהורשו לחזור מן הגלות (כמו אחיו של איימן אלזאווהירי, ראש אלקאעידה), החותרים ליישום השריעה, מקיימים יחסים של כבדהו וחשדהו עם תנועת האחים המוסלמים. עקרונית, על פי אמונתם מחויביםהאחים המוסלמים ליישום השריעה כחוקתה של מצרים, אך הם אינם יכולים לעשות זאת על רקע התנגדות רחבה בציבור ובשל המשבר הכלכלי החמור.
אובדן הלגיטימציה של שלטון מורסי בקרב אזרחי מצרים
בשלב זה מורסי נמצא בעימות חריף עם הציבור. בהתאם למחקר דעת קהל של מרכז זורבי בוושינגטון, שפורסם השבוע, תמיכת אזרחי מצרים במורסי הצטמצמה ל-28% בלבד. ביטוי מוחשי לכך התרחש ביום שישי שעבר, כאשר יצא מן המסגד לאחר התפילה. הוא הוקף במאות מתפללים זועמים שהיו עימו במסגד. הם תקפו אותו וקראו לו להסתלק מן השלטון יחד עם תנועתו. בקושי רב הצליחו שומרי ראשו למנוע פגיעה פיזית בנשיא ולהכניסו למכוניתו. מפגינים ממשיכים יום יום להתנכל למשרדי האחים המוסלמים בערים השונות ומקיימים שביתת שבת ליד ארמון הנשיאות בקהיר.
מצרים ממשיכה להתקיים בזכות מענקים והלוואות ממדינות ערב
ככל שמעמיק המשבר הכלכלי כך גוברת הסתייגות הציבור משלטונו של מורסי. בשלב זה מצליחה עדיין הממשלה לייבא ולסבסד מוצרים חיוניים, אך גם זאת רק בזכות קבלת מענקים והלוואות נדיבות מקטאר, ערב הסעודית, לוב וטורקיה. מורסי אף מסרב לחתום על קבלת הלוואה של 4.8 מיליארד דולר מקרן המטבע האמורה לפתוח למצרים את השער להשקעות מארה"ב ומאירופה, וזאת כנראה מחשש כי יישום תנאי קרן המטבע, שעיקרן רפורמות ייעול, יפגעו בחלשים, שהם תומכי האחים המוסלמים, ויקוממו אותם עליהם.
המצב כיום הוא שיש מחסור חמור בדלק ובגז לבישול. הפסקות חשמל ארוכות משבשות את חיי האזרחים ופוגעות בתעשייה. קטאר הבטיחה למורסי כי תספק לארצו גז, כדי להתגבר על המחסור בקיץ החם המצפה לה. לעג הגורל הוא שמצרים, בעלת הרזרבות העצומות של גז טבעי, לא השכילה לפתח את מקורותיה ונאלצת לקבל תרומות מקטאר, וזאת לאחר שביטלה את הסכם הספקת הגז לישראל.
משבר הנילוס עם אתיופיה
על מצב עגום זה התווסף לאחרונה משבר המים או בשמו השני "משבר הנילוס". במשך עשרות שנים הזניחה מצרים את ניהול מערכת הספקת המים שלה, המבוססת ב-90% על מי הנילוס. היא סברה כי הסכמי חלוקת מי הנילוס, שנחתמו בתקופת הקולוניאלית עת בריטניה משלה באזור, יאפשרו לה לנצל את מי הנהר לאין סוף מבלי להתחשב במדינות אפריקה של מעלה הנהר. בינתיים גדלה אוכלוסיתה, כפי שגדלה גם אוכלוסיתן של מדינות אפריקה, וכעת כולם זקוקים ליותר מים. מצרים סרבה להצטרף להסכם חדש לחלוקת מי הנילוס ודרשה מאתיופיה – תוך איומים מוסווים להפעלת כוח – להפסיק את בניית הסכר על הנילוס הכחול. אתיופיה מסרבת והסכסוך מתלהט.
במקום לנסות להגיע להסכמה עם מדינות אפריקה ולשתף פעולה איתן על פיתוח מקורות הנילוס מצרים ממשיכה לאיים. על כך הגיב לאחרונה מוחמד אל-עורבי, שר החוץ הראשון של מצרים אחרי הדחת מובארק ולשעבר שגריר מצרים בישראל, בראיון ל"אל-אהראם", כי כיום הדיפלומטיה המצרית חלשה והיא אינה אלא ביטוי של המצב הפנימי השביר. הוא סבור כי מצרים הזניחה את אפריקה ועכשיו עליה להשתדל לתקן את המעוות ולשתף פעולהעם שכנותיה למציאת פתרון הוגן.
ניתוק היחסים עם סוריה: ניסיון להסב את דעת הקהל מהמשבר המצרי המחריף
על רקע מצב חמור זה החליט השבוע מורסי לנתק יחסים עם סוריה ולדרוש מארגון חיזבאללה להחזיר את כוחותיו ללבנון. מורסי אמנם הביע את דעתו בעבר נגד משטרו של אסד, אך אמר כי יש לפתור את הסכסוך במסגרת בינערבית. הוא אף ניסה להקים קבוצה של ארבע מדינות: סעודיה, איראן, טורקיה ומצרים, שתנסה למצוא פתרון, אך הללו לא הצליחו אפילו להתכנס לפגישה משותפת בשל הסכסוכים ביניהן. במצרים סבורים כי החלטתו המהדהדת של מורסי ,שהיא חסרת שיניים, אינה אלא בריחה מבעיות הפנים הקשות ונסיון נואל להסב את דעת הקהל מהמשבר ההולך ומחריף.
האחים מנסים להתארגן לקראת ההפגנות.
האחים המוסלמים חשים במצוקה ומנסים להתארגן לקרא ההפגנות בימים הקרובים. לתקשורת הודלפו ידיעות כי חברי המשמרת הצעירה של האחים מתאמנים במסגרת פרה-צבאית, במטרה להגן על מורסי ועל משרדיהם מפני המפגינים. הצבא רמז כי לא יתערב ואילו משרד הפנים הכין תוכנית פעולה להגנת הנשיא ולשמירה על הסדר הציבורי ובה ישתתפו אלפי שוטרים ורכבים משוריינים של כוחות ביטחון הפנים.
איש אינו רוצה לחזות מה יקרה ב-30 ביוני, אך תנועת האחים המוסלמים, אף שחשה כי ניצבת מולה אופוזיציה רחבה וכי המצב הולך ומחמיר, אינה מפסיקה במאמציה להשתלט על כל מרכזי הכוח במדינה ולקוות כי אללה יהיה בעזרתה, כפי שאומר מורסי בנאומיו.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
