התראות

מצרים: בין ארה"ב לרוסיה

השעיית סיוע הצבאי האמריקאי למצרים מעלה שאלות לגבי מדיניותה של ארה"ב, לפחות במזרח התיכון.
שיתוף
נשיא מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי

עניינים

השעיית חלק מן הסיוע הצבאי האמריקאי למצרים על ידי ממשל טראמפ בטענה כי לא חלה אצלה בשנה האחרונה התקדמות מספקת בשיפור זכויות האדם כמוה כחזרה על מדיניותו של אובמה. זו המדיניות שממנה הסתייג טראמפ עוד בזמן מערכת הבחירות שלו. הוא חזר והדגיש כי ארה"ב לא תתערב בענייני הפנים של מדינות זרות, ובוודאי שלא אצל בנות בריתה. אובמה החרים את סיסי אחרי שהדיח את האחים המוסלמים מן השלטון, "וכעונש", השעה חלק גדול מהסיוע הצבאי למרות בקשותיו של סיסי לסיוע כלכלי מוגבר ולאימון צבאו בלוחמת גרילה מול הטרור האסלאמי בסיני. הוא אשר דחף את מצרים לזרועותיה של רוסיה, אשר הקימה עמה מערכת קשרים מסועפת וסייע בכך לחזרתה למזרח בתיכון. ההחלטה האמריקאית הנוכחית להשעיית הסיוע נראית עוד יותר כמנותקת מן המציאות המדינית על רקע הזמנתו של סיסי לביקור בוושינגטון עוד באפריל השנה, שלושה חודשים אחרי שטראמפ נכנס לתפקידו בבית הלבן. הנשיא האמריקאי החדש הפגין כלפיו ידידות חמה והציג את מצרים כשותף אסטרטגי בכיר. התדהמה הייתה כה גדולה במצרים ואצל כל מי שעוקב אחרי מדיניות החוץ האמריקאית שטראמפ מיהר, למחרת פרסום ההודעה, לטלפן לסיסי כדי להרגיעו ולהדגיש בפניו את "עוצמתם של יחסי הידידות בין מצרים לארה"ב".

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ עם מקבילו המצרי, עבד אל-פתאח א-סיסי
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ עם מקבילו המצרי, עבד אל-פתח א-סיסי

ללא ספק המהלך האמריקאי מעלה שאלות לגבי מדיניותה של ארה"ב, לפחות במזרח התיכון.

קודם כל נראה שארה"ב אפילו לא דיווחה למצרים על ההחלטה לפני שפורסמה  ובכך מנעה ממנה את האפשרות לערער עליה. משרד החוץ האמריקאי פרסם ב-22 באוגוסט את החלטתו על ביטול חלק מן הסיוע הצבאי השנתי 95 (מיליון דולר) למצרים והשעייתו של חלק אחר (195 מיליון דולר). אמנם דוברת מחלקת המדינה אמרה כי היה דיווח מוקדם למצרים, אך שר החוץ המצרי סאמח שוכרי הפריך את דבריה. הוא סיפר כי ב- 22 באוגוסט בהיותו בנמל התעופה של וילנה בדרכו לקהיר בסיום ביקור בליטא התקשר עמו רקס טילרסון שר החוץ האמריקאי ודיווח לו על ההחלטה. אלא שהיא כבר הייתה חתומה ופורסמה שעות ספורות לאחר מכן.

כדי לתקן במידת מה את המצב הדגישה דוברת מחלקת המדינה במסיבת עיתונאים כי מצרים היא שותפה אסטרטגית לארה"ב וכי הסכום שבוטל קשור אמנם לחיזוק הדמוקרטיה, אך מכל מקום מצרים תקבל בשנה הנוכחית מיליארד דולר כסיוע. היא גם הזכירה את החוק המגביל את פעילות עמותות החברה האזרחית שאימץ הפרלמנט המצרי לפני מספר שבועות, למרות התנגדות ארה"ב, כאחד מן הגורמים לפרסום ההחלטה. בנוסף, במשרד החוץ האמריקאי היה מי שהדליף כי ארה"ב גם מודאגת מן היחסים הקרובים בין מצרים לקוריאה הצפונית. לשתי המדינות אכן יחסים דיפלומטים משכבר הימים והנושא עלה בשיחות טראמפ עם סיסי ובהזדמנויות אחרות כנראה ללא תוצאה.

מכל מקום הבעיות הללו מוכרות ואין בהם כל חדש והיו בדיון בין שתי המדינות.  אמנם למצרים יש רקורד בעייתי בתחום זכויות האדם, אולם מדובר במדינה מוסלמית מזה 1400 שנים ורוב האוכלוסייה עדיין רוצה בשריעה כמסגרת לניהולה כפי שהתברר בסקרים שנערכו בשנים האחרונות. בחוקה החדשה של מצרים, שנוסחה על ידי משטרו של סיסי, השריעה היא עדין מקור תחיקה עיקרי. מצב דומה שורר בכל מדינות ערב ואין לצפות כי תהפוכנה בקרוב לדמוקרטיות על פי הראיה המערבית. האם סוגיה מורכבת זו הייתה בפני מקבלי ההחלטה במשרד החוץ? האם בקונגרס יש מי שמבין את המתרחש במדינות האסלאם?

על רקע זה נראה המהלך האמריקאי כתוצאה, לא רק של העדר חשיבה במישור האסטרטגי, אלא גם של חוסר תיאום בין הנשיא לזרועות השלטון האחרות.

השאלות שעולות הן האם משרד החוץ האמריקני דיווח לנשיא טראמפ על המהלך בהתהוותו, האם היו התייעצויות בבית הלבן ואם כן מה הייתה עמדתו של טראמפ. האם הסכים ליישום מהלך בירוקרטי – שגרתי הנוגד את מדיניותו שעליה הצהיר בריש גלי? ההחלטה האמריקאית מבוססת על תיקון לחוק סיוע חוץ האמריקאי של הסנטור פטריק ליהי מ- 2008 ,הקובע שעל הממשל לגרוע סכום מסוים מן הסיוע או להפסיקו, אם המדינה המקבלת אינה מיישמת את זכויות האדם בהתאם לראיה האמריקאית. אלא כידוע לזאת מתנגד טראמפ וכראש הרשות המבצעת הוא יכול להפעיל את סמכותו מול החלטות האדמיניסטרציה, גם אם הן מבוססות על חוק. האם היה כאן חוסר תיאום הנובע מן השינויים הרבים בסגל הבית הלבן או אולי פעולה מתוכננת של משרד החוץ להעמיד את הנשיא בפני עובדה מוגמרת?

החלטה זו גם מתעלמת לגמרי ממעמדה של מצרים כגדולה במדינות ערב ובעלת הצבא הערבי הגדול ביותר, נמצאת בשלום עם ישראל וגם מהווה מרכיב חשוב בקואליציה הסונית נגד איראן והטרור האסלאמי. אובמה ויתר על מצרים וכאמור החרים את סיסי, אחרי שסילק את האחים המוסלמים מן השלטון והעדיף לפייס את איראן ולחתום עמה את הסכם הגרעין, למרותה התנגדותן של ישראל והמדינות הסוניות. מדיניות זו גרמה לנזק בעל יתואר למדיניות החוץ האמריקאית, שטראמפ מנסה לתקן, אבל בינתיים ללא הצלחה.

יש לזכור גם את ממדי הסיוע האמריקאי למצרים כבעלת ברית מן המדרגה הראשונה, המסתכם מאז 1977 בכ- 60 מיליארד דולר. גם יש לקחת בחשבון שסיסי מנהל מאבק בטרור האסלאמי המסוכן גם לישראל, והוא זקוק לסיוע אמריקאי צבאי ואימון צבאו בלוחמת אנטי גרילה. אין גם לשכוח את המאמץ שעושה סיסי לרפורמה כלכלית אדירה המסכנת את כסאו, אך מתוך אמונה כי אם הדברים לא ייעשו, תשקע מצרים באנרכיה. הוא אף קורא לרפורמה בלימודי האסלאם.

מכל מקום הזעקה והמחאה שקמו במצרים לא יישכחו במהרה. חברי פרלמנט מכל המפלגות, אמצעי תקשורת ופרשנים גינו את ההחלטה האמריקאית וראו בה פגיעה חמורה במצרים ובכבודה. המצרים שחזרו והעניקו את אימונם לארה"ב, בעקבות עלייתו של טראמפ לשלטון והצהרותיו החיוביות, מבינים, שלמרות רצונם להישען עליה עליהם להמשיך להדק את היחסים עם רוסיה וסין, אף אם הם נדרשים לשלם זאת בתמיכה במדיניות הרוסית, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם האינטרסים האמתיים שלהם.

נשיא מצרים, עבד אל פתח א-סיסי עם נשיא רוסיה ולדימר פוטין
נשיא מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי עם נשיא רוסיה ולדימר פוטין

סיסי עצמו שמר על קור רוחו ואמר לטראמפ – שכאמור התקשר אליו למחרת פרסום ההחלטה –  כי הוא רואה בארה"ב בעלת ברית אסטרטגית וקיבל לשיחה את המשלחת האמריקאית בראשות ג'ארד קושניר, שהגיעה לקהיר באותו יום, למרות השמועות על ביטולה. עם זאת, בעת ובעונה אחת הודיע דוברו של סיסי כי הנשיא קיבל לשיחה את אלכסי ליכאצ'ב מנכ"ל רוסאטום, הועדה הרוסית לאנרגיה גרעינית כדי לסכם סופית את ההסכם להקמת ארבעה כורים אטומיים בדבעה 160 ק"מ מערבית לאלכסנדריה על חוף הים התיכון במסגרת עסקה של 27 מיליארד דולר שתמומן בהלוואה רוסית ארוכת טווח בריבית נמוכה.

עסקת ענק זו המקשרת בין שתי המדינות לשנים ארוכות היא רק חלק ממרקם היחסים שנוצרו ביניהן. מעניין גם שמשרד ההגנה הרוסי בחר לפרסם באותו יום הודעה על עריכת תמרון משותף של כוחות צנחנים רוסים ומצרים בדרום רוסיה וציין כי תמרון נוסף מתוכנן ל-2018. יוזכר כי בעקבות ביטול התמרון הדו-שנתי המשותף לצבאות מצרים וארה"ב, "כוכב זוהר", ע"י אובמה, הציעו הרוסים למצרים לקיים תמרונים עם צבאם. תמרון ראשון בתחום הימי התקיים כבר ב-2015 ותמרון ראשון של כוחות הצנחנים ב- 2016. עכשיו נראה שהשת"פ הצבאי בין שתי המדינות עומד להמשך. רוסיה התחייבה לספק למצרים מטוסי מיג 29  ומסוקים מסוג מי 40 המותאמים ללוחמת אנטי גרילה. היא גם מנהלת מו"מ עם מצרים להקמת אזור סחר חופשי גדול ליד פורט סעיד על גדת תעלת סואץ. שר החוץ המצרי קיים במוסקבה שיחות על כך עם עמיתו לברוב ב-21 באוגוסט ערב פרסום ההחלטה האמריקאית.

בתחום המדיני התיישרה מצרים עם עמדותיה של רוסיה לגבי סוריה, מיתנה את מדיניותה כלפי איראן והיא דוגלת כיום בפתרון מדיני שישאיר את אסד בראש סוריה מאוחדת. מצרים אף הצביעה באוקטובר 2016 במועצת הביטחון בעד הצעת החלטה רוסית בעניין סוריה שהמערב התנגד לה – מה שהביא גם לקרע עם ערב הסעודית. סיסי גם סייע לרוסיה לחדור מחדש ללוב, כפי שהיה בתקופה הסובייטית. הוא התיר לכוחות רוסיים לעבור בשטחה לעבר הגבול עם לוב ותיווך בהקמת קשר עם גנרל חפתר מפקד הצבא הלובי שעמו הוא מתאם את ההגנה על הגבול בפני מיליציות אסלאמיות.

במסגרת מדיניותה החדשה הרחיבה מצרים את יחסיה עם סין. סיסי ביקר שם לפני שנתיים והשבוע הוזמן על ידה לבייג'ין להשתתף בוועידה השנתית של "בריכס" בה חברות ברזיל, רוסיה, הודו סין ודרום אפריקה.

נראה שרוסיה וסין עושות כל מאמץ להרחיק את מצרים מארה"ב במטרה לשבש את מדיניותה במזרח התיכון בעוד מצידה של ארה"ב אין לראות מדיניות מגובשת.

למדיניות זו יש גם השלכה לגבי ישראל שעוקבת בדאגה אחרי המהלכים האמריקאים באזור. ארה"ב, לא רק שאינה פועלת לעצירת ההתפשטות האיראנית, אלא שאפילו לא הצליחה לגבש קואליציה סונית בעקבות המשבר עם קטאר ששבר את חזית מדינות המפרץ. הפגיעה במצרים תחריף ללא ספק את התסכול של המדינות הסוניות, האמורות להיות בעלות אינטרסים משותפים עם ישראל מול איראן ותבליט את חולשתן.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close